"האם את רזה או שמנה" - שאלה לגיטימית?

קודם כל, לגבי הדרישות הלא סבירות של אנשים במצב של השמנת יתר - צודק. יש למנוע מהם שירותים כמו טיסה עד שיעשו דיאטה ויקחו על עצמם אחריות. יש להקפיד על פרסומות שמהללות רזון, תופעות כמו אנורקסיה גם הן חוסר אחריות של אנשים בכיינים. ומה פתאום בגדים במידות גדולות? שילבשו שקים, פושעי ההשמנה, ועדיף שבכלל לא ילבשו כלום ולא יוכלו לצאת מהבית.
בעיות בבלוטת התריס - חוסר אחריות. אכילת יתר קשורה לדיכאון שגם אותו מוצאים יותר - לא רק שהם חסרי אחריות, הם גם בכיינים מקצועיים.
ארה"ב היא המדינה המשמינה ביותר שמוכרת לנו. במדינה זו, יותר זול משמעותית לאכול ארוחה עתירת שומן ודלה בוויטמינים מאשר לקנות פירות וירקות. שם גם מוכרים חטיפים באריזות ענק זולות להפליא. אז ההשמנה היא בעיקר אצל אוכלוסיות עניות. תראה את גודל חוסר האחריות - הם מזניחים לא רק את הגוף, אלא גם את הפרנסה.
גם הביולוגיה צריכה להתבייש. למוח העדפה לשומנים, סוכרים ומלח מסיבות שכבר אינן רלוונטיות לחיים בחברה המודרנית. אבל הביולוגיה, באטימותה ובורותה, מסרבת להכיר בעובדה שחיינו השתנו ואיננו זקוקים עוד למאגרי שומן גדולים לקראת חורף עני במזון או כדי להתמודד עם תנאי אקלים, אז המוח עדיין מעודד אכילה כזו. ביזיון.
תעשיית המזון עם החטיפים והאוכל המוכן קיימת אלפי שנים, ולמרות שהאדם הקדמון יכל לקנות ביסלי, במבה, תרכיז ושוקולד (מריר, 85% קקאו לפחות) הוא היה אחראי וקנה רק גזר וחסה, לא כמו השמנים חסרי עמוד השדרה האלה.
יכול להמשיך, אבל עייפתי אפילו את עצמי

עריכה, או תוספת
אשתי ביקשה שאוסיף משהו. היא אישה יפהפייה, נראית סופר מהמם (במיוחד אם יודעים בת כמה היא, אנשים לא מאמינים). היא רוצה שאציין שהיא מטפחת את עצמה ומשקיעה בעצמה, בין אם זה קעקועים ופירסינג, צבע שערה וטיפוחו, ביגוד שהיא בוחרת בקפידה ומשקיעה זמן וכישרון בתפירה ועיצוב מחדש של בגדים ועוד ועוד.
ובנוסף לכל אלה, היא גם שמנה שמזניחה את עצמה.
אה, והיא שאלה אם אפשר לקבל את הכתובת שלך, אמרה שהיא רוצה לדפוק בך כדור

כשאתה נתקל בחוסר אהדה בולט, משהו שם לא סגור על עצמו.
זה אולי ישמע ציני ומתנשא, אבל זה ככה, ציני ומתנשא:
אם אתה נניח 7, אז 6 ו 8 יעבדו אצלך.
פחות מ 6 זה פחות מידי, לא ילך, תרגיש מקופח, יותר מ 8, זה יותר מידי וכנראה ילחיץ ויתפרק. לרוב אנשים מבינים כמה הם, ולא יכוונו מחוץ לטווח, היקום תמיד שואף לשיווי משקל. פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, כלכלה, תורת המשחקים, כולם מכוונים לאותה מטרה. פערים בלתי ניתנים לגישור לא שורדים.
ובסדר זה לא פול פרוב ויש יוצאים מן הכלל, ויש מלא מקום ומשקל למה יושב בראש, אבל חייב להיות איזון וככה הוא מושג.
אז הכי לגיטימי, אפילו הכרחי.
להגיד "תחליט כשנפגש" זה נבזי, לא הוגן ומי ששם אותך בכזה מקום בהתחלה, טוב נו..כנראה לא יודע להיות שם בעצמו.

איך שהוא השרשור הזה הזכיר לי את הקטע הבא:


https://youtu.be/mmMQ7s0Mswk

אם היא שואלת מה הגובה שלך אז יש לך זכות לשאול מה המשקל שלה - זה שקול.

מותר לשאול ולבקש תמונה... רק שאם אתה כבר שואל עדיף אולי להשקיע קצת (טיפה) ונגיד להעיף מבט בבלוג של הבחורה, כי אם במקרה לאותה הבחורה יש ממש לא מעט תמונות שהיא כבר פרסמה אתה יוצא, איך לומר את זה בעדינות..... ממממ.... דביל מוחלט?!?

קודם כל, תנחומי לאשתך. שלח אותה, ספק אם תחזור אחרי שתטעם גבר אמתיי. נוכל גם לעשות בכייף השוואות למי יש יותר גדול.

* עובדתית, אף אחד לא אוסר על שמנים לטוס, זה השמנים שרוצים שתי כסאות במחיר אחד.


* פרסומות לא צריכות להלל רזון, או שומן, או כל דבר אחר, פרסומות צריכות "להלל" את המוצר.

* בעיות בבלוטת התריס? קופת חולים, טיפול מתאים. אנשים חולים צריכים לקבל טיפול הולם.

* אוכל - ומי בדיוק מונע מהם לעשות התעמלות, כושר, להזיז את התחת במקום להיות מול הטלוויזיה כל היום? לפי ההגיון שלך כל העניים אמורים להיות שמנים?

*עייפת גם אותי.

בשורה האחרונה אני מוצא אצלך שני מאפיינים ברורים.

תמיד מישהו אחר אשם.
"אחריות אישית ומשמעת עצמית"... לא במילון שלך.

ואגב... מה vצורך שלך להפוך כל ויכוח לאישי? זין קטן?