טרור מיגדרי?

Dope Name​(לא בעסק) • 3 בינו׳ 2019

הולי שיט איזה שרשור ארוך 0.0

כל דבר שאנו עושים עכשיו עלול להיתפס כסופר לא בסדר בתרבות של עוד 20-30 שנה...

היום משחיתים גרפיטי של מציצן מחר ישחיתו רכב של אישה אשר קיבלה משמורת בלעדית על הילדים בגירושין סתם כדי לעשות דווקא לבן זוגה לשעבר (יש קשר, מדובר בנורמות חברתיות)
כולם חוטאים וכולם יחטאו, התרבות משתנה אבל ההרס נשאר.

מה הנקודה? יש דרך להגיב לכל דבר, פרופורציות ויחס אנושי חסרים בחברה שלנו.

israelislave • 4 בינו׳ 2019

v

1) ולצערי הרב יש הרבה יהודים שבהחלט ניתן להצמיד אליהם סיבות לא לאהוב יהודים. כמי שיהודים גנבו ממנו למעלה מ7 מליון שקלים אני יכול בהחלט להבין. כיהודי שיהודים גנבו ממנו את בנו אני בהחלט יכול להבין

והרשימה ארוכה.

israelislave • 4 בינו׳ 2019

דרקן ראהל​(נשלט){מית} • 4 בינו׳ 2019

עבד, רצית מחקר רציני.
ב1967 הקים המכון הלאומי לבריאות הנפש (nimh) בארה"ב כוח משימה לנושא הומוסקסואליות. הוועדה סקרה את כל הספרות המדעית שהיתה קיימת וריכזה את מסקנותיה בספר קטן:
https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.32106006219247;view=1up;seq=30;skin=mobile

אז, דרשת מידע מדעי עשיר וענף - בבקשה, האוסף של כל הידע שפורסם בנושא עד 67. וחשוב לציין שהוועדה הוקמה כשהומוסקסואליות עדיין הוגדרה כמחלה.
אביא לך כמה היילייטים:
חברי הוועדה הגיעו למסקנה שכמעט ואין מחקר בנושא. המחקרים שיש היו ברובם בעייתיים מאוד מבחינת אוכלוסיית המחקר.
הם מציינים כי אף תיאוריה באותה תקופה לא מצליחה להסביר את מקור ההומוסקסואליות.
הם מצאו כי מחקרים שניסו לבסס קשר בין הומוסקסואליות ופסיכופתולוגיה או לא מצאו קשר בכלל, או שיש מתאם חלש והקשר אינו הכרחי.
הם מציינים כי למרות טענות רבות של מטפלים, אין כלי אבחוני שיכול לגלות הומוסקסואליות.
הם מציינים כי למרות המחשבה על הומוסקסואלים כקבוצה, אין למעשה ממצאים שמראים תכונות אופי משותפות להומוסקסואלים מעבר להיותם הומוסקסואלים.
הם מראים שחוקרים רבים טעו והניחו שהומוסקסואלים הם או אקטיביים או פסיביים ולכן חקרו את אלה כשני ה-טיפוסים של הומו. אבל, אומרים חברי הוועדה, יש למעשה הרבה יותר סוגים ומגוונים של התנהגות מינית, כך שהדיכוטומיה הזאת לא תואמת למציאות ומטילה בספק תוצאות מחקר.
בנוסף הם מציינים שהמחקר המועט שיש הוא רובו ככולו על גברים, על הומואים. על נשים, לסביות, היה עוד הרבה פחות מחקר, על גבול הלא קיים.
אז תגיד, האם אתה היית מסכים שתהיה תופעה שכולם מסכימים שהיא מחלה, אבל כמעט אין עליה מחקר, לא ניתן לקבוע את מקורותיה, לא יודעים מה שלבי התפתחותה, לא נמצא שהיא גורמת נזקים, לא ניתן לאתר הבדלים בין "חולים" ל"בריאים" בשום דבר מעבר להעדפה מינית, ואפילו אי אפשר לגלות את קיומה בלי שאדם יצהיר שהוא "חולה" או שייתפס בפעילות "חולנית", היא מחלה. (כל אלה מסקנות של הוועדה)
אני אוסיף - חברי הוועדה אומרים כי, למעשה, אין הוכחות שהומוסקאליות היא בכלל ישות קלינית. זאת אומרת שאין בכלל הגדרה קלינית טובה להומוסקסאליות, כיוון שמסתבר שיש מגוון עצום של העדפות מיניות שכוללות פעילות חד-מינית. אז זו גם מחלה בלי הגדרה.

תיהנה מהקריאה

לילית חדשה • 4 בינו׳ 2019

זה דיי מקשה כשאתה כותב את התגובות שלך בתוך הציטוטים- לא תמיד ניתן להבחין בין הדברים שלך לאלו של הצד השני....

מעניין אם אתה מודע לכך שאם ניקח את המדינות ולחלקן לכאלו שלטענתך הושפעו מאסכולת פרנקפורט ולכאלו שלא הושפעו (או הושפעו במידה פחותה/ השפעה יותר מאוחרת או הופסקה מוקדם) נמצא פערים מאוד גדולים בין שתי הקבוצות? למשל בתחום שוויון זכויות והזדמנויות לנשים או לקבוצות אחרות, למשל בתחום התפיסה והגישה השלטת וכו'..?

אסכולת פרנקפורט הורכבה ברובה מהוגים יהודיים והוקמה מספר עשורים לפני קום המדינה, אבל משום מה זה לא מפריע לך לטעון שאחת המטרות של הההשפעה שלה היא להרוס ולבטל את מדינת ישראל...
הזכרת גם את הKGB, שקם אחרי מלחמת העולם השנייה, בעודך מתעלם מכך שלמעשה חלק מהשינויים אצל הנשים החלו כתוצאה של מלחמת העולם הראשונה והחללים שנוצרו בה.
למרות שאתה בוחר להתעלם ולא לראות את זה
אבל בצורה חוצת מדינות, יבשות, דתות ואף מעמדות, קיימת הלימה ויחס ישיר מאוד מובהק בין השכלת נשים ועבודת נשים לבין העלייה בגיל הנישואים ובמספרי הגירושים בכלל ואלו שנערכו ביוזמת הנשים בפרט.
למרות ההתעקשות להאשים את הדור או הגל השלישי של פמיניזם
בכלל מדובר על התוצאות של הגל הראשון והשני של הפמיניזם ושל מלחמת העולם הראשונה-
אם גל ראשון התחיל לפתוח דלתות בפני נשים- מלחמת העולם הראשונה יצרה ואקום ששאב אותן לשוק העבודה, לתחום הספורט והוציא אותן מהבית
לימודים ועבודות ותחומים אחרים שהיו סוגרים בפניהן נפתחו בפני נשים הן נשואות והן רווקות
ולאחר המלחמה הנשים פשוט לא רצו לחזור לאחור לתפקידים המסורתיים- למרות התפיסות החברתיות ולמרות שחלק מהמדינות בהחלט ניסו לגרום להן לעשות זאת. ובאותה התקופה נשים החלו לדחות את הנישואים ולהתחתן בגילאים יותר מאוחרים.

העלייה בגירושים וברצונן של נשים להתנתק מבן הזוג החלה במהלך ובסוף הגל השני של פמיניזם- בשנות ה-80 החלה העלייה המשמעותית במספר הנשים שיזמו גירושים- למרות שבהחלט התקיים יחס ישיר לבין עצמאות של נשים והפתחת התלות שלהן בבן הזוג לבין העלייה בגירושים
זה גם נתמך על ידי ההתפתחות והגידול בשיעורי השכלת ועבודת נשים לאורך השנים וגם על ידי מחקרים שונים שבוצעו בין היתר באוניברסיטאות כמו הרווארד.
דווקא הטענה שלך " המתקפה על הגבריות הבשילה לכדי מסה שתורגמה ליתרונות נשיים בבתי המשפט, במשטרה ובחברה בכלל" לא באמת מתקיימת-
לראייה באותה התקופה יותר ויותר מדינות ויתרו על חזקת הגיל הרך ועברו לעקרונות אחרים לקביעת משמורת ילדים, וזו היתה התקופה שבה החלו להיווצר מקרים שנשים שילמו לגבר מזונות בן זוג (כי הן התחילו להרוויח כסף בעצמן)- מקרים מעטים אמנם אבל עדיין זו היתה התקופה שבה הם התחילו לקרות

לפי נתוני הOECD נשים כיום, מקדישות זמן כפול עד משולש לעבודה חינמית (מכונה עבודה מחוץ לעבודה, בעיקר טיפול בבית) מאשר גברים בין אם תטען שזו בחירה או לא- זו עדיין חלוקה מגדרית. יתרה מזו כאשר החלו למדוד את השעות בעבודה מול השעות מחוצה לה (עבודה בתשלום מול עבודה חינמית)- בשנות ה-60 וה-70 גברים כמעט ולא בילו זמן בעבודות בתוך הבית.
לפי נתוני למ"ס גם כיום בכ-75% ממשקי הבית בישראל הגבר מרוויח יותר מהאישה; גם כיום האישה נושאת בעיקר העבודות והדברים הקשורים בבית (צמצום שעות עבודה, ימי מחלת ילד, וכו')
כלומר- גם אז גם כיום, המקרה שלך מייצג אותך ואת המשפחה שלך אך לא את החברה.

אשמח לדעת,
מדוע לשיטתך הדרישה שהמדינה תאפשר הגשת בקשות למקלט (משהו שישראל לא עשתה במשך תקופה ארוכה וגם כיום בהחלט מקשה על ההגשה) ובאמת תבדוק אותן היא דבר פסול?
בהינתן וזה קיים- מדוע לדעתך לתת תנאים הולמים וזכויות רלוונטיות לעובדים ועובדות זרות זה דבר פסול?
יותר מזה- מדוע לשיטתך העמסה של כוח אדם על המערכת הצבאית (ורק למקרה שאתה לא יודע- עודף כוח אדם זו בעיה מאוד משמעותית בצה"ל) לא נחשב החלשת המערכת הצבאית?

החברה המערבית היתה מבוססת על היררכיות מעמדיות- גם מבחינה מגדרית, גם מבחינת קבוצות אתניות וגם מבחינה חברתית.
כמובן היה את העניין של תפיסות חברתיות אבל למעשה גם היו חוקים שיצרו והגדירו את המעמדות השונים והגבילו קבוצות שונות
מאז קמו תנועות חברתיות שונות ועד היום החברה השתנתה משמעותית
לפיכך נשאלת השאלה לאיזה שלב שלה אתה רוצה לחזור? לתקופה שלנשים לא היו זכויות? לתקופה שלילדים לא היו זכויות? לשחורים?
על איזה זכויות והישגים לדעתך נשים, שחורים או להטב"ים אמורים לוותר?
האם אתה מוכן לוותר על חלק מהזכויות שלך באותה המידה?

כתבת "הומוסקסואליות בטבע - גם שם היא פרומיל מכלל הטבע, וחלקה, כמו אצל בני האדם - מטרתה הפגנת כוח ולא מיניות. "
לגבי מה נחשב לפרומיל ומה לא-
*רבייה מינית למעשה גם נחשבת לפרומיל מהטבע. כמות היצורים שיכולה ומתרבה בצורה אל זוויגית גדולה משמעותית מהיצורים שמתרבים בצורה מינית.
שכיחות של משהו לא בהכרח פוגמת בקיימות שלו (מבחינת הפרט או בכלל).
כלומר טיעון אחד שלך- לא יצא משהו.
המוסקסואליות בטבע מתקיימת מכמה וכמה סיבות- הפגנת כוח/ תוקפנות; התנהגות מינית גרידא; התנהגות חברתית; וכן הלאה.
כלומר הטיעון השני שלך גם כן לא יוצא משהו- הוא תקף למיעוט זניח מהמקרים.

"את באמת רוצה להשוות דרישה של זוגות הומוסקסואליים לאימוץ\סחר בבני אדם לקמפיין - שמקורו בשמאל הרדיקאלי - נגד מילת ילדים?"
אשמח לשמוע למה אתה חושב שיש הבדל?
ארגון הבריאות העולמי כבר פרסם ממזמן שאין יתרון רפואי ממשי במילת זכרים ושנקודות הזכות היחידות שעומדות לזכות מילת זכרים היא תרבות ודת (וזו הסיבה שהם לא מתבטאים נגדה בצורה יותר פומבית).
האם לדעתך לילד אין זכות לשלמות הגוף? או שהדת של אמא/ אבא מנצחת את הזכות לשלמות הגוף של הילד?

הורות של להטבים מתקיימת והתקיימה לאורך כל ההיסטוריה האנושית- יותר מזה החברה למעשה כיוונה את הקהילה הלהטבית להיכנס לתוך התא המשפחתי ובעצם לקיים הורות.
אין הבדל בפונדקאות (לפחות מהסוג המותר בישראל) כאשר אישה היא המבקשת לעומת כאשר הגבר מבקש, כך או כך מדובר למעשה בהורות ביולוגית- אז האם לטענתך פונדקאות היא פסולה בכללותה (ואז למעשה אין לי ויכוח בנקודה הזו כי אין פה אפלייה או פגיעה בקבוצות מסויימות) או שהיא מותרת בתנאים שמתאימים לך ולתפיסת עולמך?

"היהודים סבלו בגלל יהדותם המוחצנת."
למעשה לא.
* יהודי איטלקי המקיים את מצוות היהדות ואת הפרקטיקות הדתיות שלו אך ורק בצנעת ביתו בתקופות מסויימות עדיין היה נדרש לכל הפחות להתגורר בגטו אם היה מתגלה שהוא יהודי.
* יהודי ספרדי המקיים את מצוות היהדות ואת הפרקטיקות הדתיות שלו אך ורק בצנעת ביתו עדיין היה סובל מהאינקווזיציה לו היה מתגלה שהוא יהודי.

"החוויה אישית שלך. לא אענה. "
לא הבנתי את האמירה הזו. מדובר בהיסטוריה. איך זו חוויה אישית שלי?
הנימוקים לגירושים, לבידודים או בכלל לרדיפה ופגיעה במיעוטים לאורך ההיסטוריה דיי ידועים והמידע עליהם זמין למי שרוצה.

לא באמת ענית על השאלה- האם אתה עדיין מתנגד לPC כאשר מדובר בהתבטאויות אנטישמיות? או האם זה משנה מי זה ה'מישהו' הזה שנפגע?
לצורך העניין האם לדעתך הליגה נגד השמצה זה ארגון שמבוסס על התנגדות מוצדקת לאנטישמיות או ארגון שמהווה סתימת פיות ודוגמא לתרבות ה- PC?

ואשמח לדעת- איך לדעתך איסור אפלייה על בסיס מין/ דת/ גזע/ מגדר/ נטייה מינית בקבלה לעבודה/ כניסה למקומות/ קבלה ללימודים/ וכיו"ב
מהווה שוויון בתוצאה ולא שוויון בסיכוי?

"ניכור הורי אינו תאוריה אלא עובדה. "
ניכור הורי זו למעשה עדיין תיאוריה, שלמעשה אין קונצנזוס לקיומה, אין לה תמיכה מדעית ורוב קהילת מדעי החברה לא מקבלת אותה.
הת
בצורה לא מפתיעה המושג נוצר כאשר נשים החלו לבקש להתגרש וכמעט בכל המקרים התיאוריה פעלה לטובת האב שאחרת לא היה מקבל משמורת (שוב, למרות שכבר לא התקיימה חזקת הגיל הרך)
אין לתיאורה מדדים אובייקטיבים - משום מה כל התנהגות, תגובה או תשובה במהלך הבירור האם מתקיים ניכור אומרות שיש ניכור הורי
ואין כל תשובה או תגובה שתביא להחלטה שאין ניכור.
ולפי התיאוריה כל סירוב של ילד/ה לראות את ההורה וכל תלונה על אלימות בפרט אלימות מינית של הורה כלפי הילד/ה (בין אם הוגשה על ידי הצד השני או על ידי הילד/ה עצמה) היא תלונה שקרית שמטרתה להסית את הילד/ה (גם כאשר שבהחלט התקיימה אלימות מינית כלפיה)
ולא מעט מחקרים מצאו שבחלק ניכר מהמקרים בהם נטען ואף נפסק שמתקיים ניכור- באמת התקיימה התעללות מצד האב
ושחוות הדעת הטוענות שיש ניכור מתעלמות מתלונות וישר גורסות שהן תלונות שקריות.
אם הזכרת נטיות פדופיליות- גארדנר, האיש מאחורי התיאוריה היה תומך נלהב בפדופיליה ואף טען שהתעללות מינית בילדות/ים אינה טראומתית עבורם/ן וגם אם התקיימה- היא אינה אמורה לשנות את טיב היחסים בין הילד/ה להורה המתעלל/ת ואם היתה תלונה מהצד הלא מתעלל- הוא זה שאשם בטראומה והוא מנסה להסית את הילד/ה נגד הצד המתעלל.
הנחות הבסיס של גארדנר, עליהן הוא בנה את התיאוריה הופרכו מחקרית לאורך השנים.
ולא רק זו אלא שהתיאוריה הזו כבר לא מתקבלת כטיעון בבתי משפט במדינות שונות בהן חלק ממדינות ארה"ב וקנדה משום שהיא אינה עומדת בסטדרטים המקובלים למתן תוקף לתיאוריה וקבלתה בבית המשפט.

עוץ הגדול​(נשלט) • 4 בינו׳ 2019

אין דבר כזה ניכור הורי?
הדבר הכי מטומטם ששמעתי בחיים שלי. נקודת המוצא שלך היא שהאב משקר ולכל את לא מקבלת שום דבר שסותר את החשיבה הדיכוטומית שלך, וגרוע מכך תומכת בחוקים גזעניים. גם החיבור שלך בין בקשות של נשים להתגרש לניכור הורי כדרך של גברים לפגוע בנשים הוא טיפשי. שמעתי גם שירד גשם באותו יום אז אולי יש קשר בין מזג האוויר לחוק? סביר להניח שמדובר בצורך שהתעורר לאורך השנים, זה היה רק שאלה של זמן כי ניכור הורי הוא אוניברסלי. בסיס המחשבה שלך הוא גברים רעים ונשים טהורות לא מפתיע שהקונספירציה הזו צצה.

בנימה אישית, נמאס כבר מהשנאה וההסתה נגד אבות במדינה וכאן באתר. בסופו של דבר, אם כל הכבוד לבוטות של אחרים, מי שתומך בפועל בחוקים גזעניים ומפלים מינית אלה אנשים כמו "נאורים" כמו לילית ולא סלייב.

הסיפור של הייזנברג, שאליו הצטרפת רק בשביל לריב עם סלייב (כי חס וחלילה סתם לחוש אמפתיה לסיפור של גבר ועוד גרוש רחמנא ליצלן) הוא דוגמה אחת מדי רבות ונובעת ישירות ממערכת מפלה.

https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=40272&postdays=0&postorder=asc&start=0

לא רציתי להיכנס לדיון הזה אבל מישהו צריך להגיב על ההסתה המתמשכת נגד אבות.

Zord​(מתחלף) • 4 בינו׳ 2019

כואב להיות גבר – והגיע הזמן שנכיר בזה. ד"ר גבריאל בוקובזה:

https://youtu.be/an2f1XVi3mE

רונית דרור למפלגת זהות בבחירות אפריל 2019:

https://youtu.be/C6X2KZ9qdps

ג'ורדן פיטרסון (מיליוני צפיות ביוטיוב, מכירות של מאות אלפי עותקים מספרו):

https://www.youtube.com/watch?v=aMcjxSThD54

דונלד טראמפ הוא נשיא אר"הב הנבחר, PROOF: Blacks, women, Hispanics voted for “racist, sexist” Trump:

https://www.youtube.com/watch?v=yhUXSX3ZnpE

אני אישית חושב, לפחות מבחינתי שהקש ששבר את גב הגמל הוא הגל הרביעי של הפמיניזם, מתקיימת מלחמה נגד טסטוסטרון במערב והיא עברה להילוך מהיר בשנים האחרונות.
לא.נשים נמאס, והפמיניסטיות האקטיביסטיות בהחלט לא מייצגות את הרוב הנשי למרות שהן טוענות שהן מדברות בשמן כי הן "חלשות ומדוכאות מדי בשביל לדעת מה טוב להן".

חוץ מזה, נשים, תתחילו לדבר על כמה גברי בטא הם סקסים, כמה אתן נמשכות לגבר חלש ולא אגרסיבי, בחור נחמד ומנומס, ממוצע כזה לא וואו..אולי אפילו חננה, לא חסון גבוה שרירי סקסי ומניאק.
תאמינו לי שברגע שתתחילו לעשות את זה, להימשך לגברים כאלו, לדבר על כמה הם סקסים בשיחות בנות, לכתוב עליהם בבלוגים שלכן פה באתר, לעשות להם ימינה בטינדר - תאמינו לי שככה תיצרו שינוי אמיתי דרוויניסטי/אבולוציוני במשך הדורות, אם הזכרים האלו יחשבו אטרקטיבים מבחינה מינית לנקבות.

יאללה תרימו את הכפפה

לילית חדשה • 5 בינו׳ 2019

האמת שנקודת המוצא שלי היתה ללכת לראות מה התיאוריה, מי יצר/ה אותה, איך היא או הוא הגדירו אותה, על מה היא מבוססת ומהי דרך הטיפול או גישת הטיפול לפי התיאוריה.
לאחר מכן פניתי לבדוק האם מדובר במשהו מקובל בחוגים מקצועיים, רצוי רלוונטיים (במקרה הזה גיבוי מתחום הפסיכולוגיה יהיה מטבע הדברים יותר רלוונטי, ראוי ומספק מאשר גיבוי מהחוג למתמטיקה) ואיך היא נתפסת באותם חוגים רלוונטיים ומבחינה משפטית.
וזה מה שמצאתי :

* את התיאוריה בדבר תסמונת הניכור ההורי או Parental alienation syndrome (PAS), פיתח פרופ' רי'צרד גארדנר שהוא פסיכיאטר ילדים בשנות ה-80 ופורסמה בסביבות -1985,

* בצורה מאוד מאוד כללית התיאוריה של גארדנר באה להסביר את המצב בו ילד/ה מתנכר/ת/ לאחד הצדדים (אמא או אבא), אינה/ו מעוניינ/ת בקשר איתו ואף טוענ/ת שאותו הצד היה אלים כלפיו באופן כללי ובפרט באופן מיני. לפי ההסבר של גארדנר ההסבר של המצב הזה יהיה תמיד או כמעט תמיד תוצאה של השמצה, הכפשה, השקרים בדיית עלילות ותלונות שווא מהצד ההורי הלא מנוכר (או ההורה המנכר/ת) בנוגע להורה המנוכר/ת.

* הטיפול בניכור הורי חייב להתבצע בכפייה ואין באמת אפשרות לטפל בניכור ללא כפייה
-שיטת הטיפול בניכור יכולה לכלול בין היתר כפיית קשר ומפגשים עם ההורה המנוכר/ת, הוצאת הילד/ה מחזקת ההורה המנכר/ת למסגרת חיצונית, העברת הילד/ה לחסות ההורה המנוכר/ת (החלפת משמורת) וניתוק כפוי של הקשר בין הילד/ה להורה המנכר/ת וכמובן טיפול עבור ההורה המנכר/ת והילד/ה עד שייחודש הקשר עם ההורה המנוכר/ת.
- במקביל הטיפול צריך לכלול סקציות וענישה כלפי ההורה המנכר/ת- כליאה, קנסות ואף חקירה בטענה להתעללות. וזאת על מנת להבהיר לילד/ה שההורה המנכר/ת הוא בעצם הצד הרע בסיפור שמנסה לפגוע הן בילד/ה והן בהורה המנוכר/ת.

* לתיאוריה עצמה, בבסיסה ובתחילת דרכה,
- אין מדדים אובייקטיבים- בכל מצב שילד/ה לא מעוניינ/ת לקיים קשר או מערכת יחסים עם אחד הצדדים יהיה מדובר בניכור הורי.
- אין כמעט אפשרות שאיבחון האם מתקיים ניכור הורי או לא יסתיים במסקנה שלא מתקיים ניכור הורי- כל תגובה שיכלה להיות במהלך האבחון אומרת שמתקיים ניכור הורי (גם אף לאחר שהוכחה התעללות של ההורה המנוכר/ת בילד/ה).
- העדויות של הילד/ה והצד המנכר/ת פסולות מראש ומתוייגות כשקרים (הילד/ה עקב ההסתה וההורה המנכר/ת כי הוא רוצה לפגוע בצד השני) ולמעשה יש להתייחס אליהם כאל חולי נפש.
וכאן למעשה אני בהחלט יכולה להכניס את העניין המגדרי ואת הניסיון לפגוע בנשים כי לפי גארדנר גם אם אבא יכול להסית נגד האם עדיין ברוב המוחלט של המקרים יהיה מדובר בהסתה של האם נגד האב, כשהמניעים של האם יהיו תפקוד המיני הלקוי שלה ואם האב בגד או שיש לו בת זוג חדשה- קנאה בבת הזוג החדשה של האב וביכולתה לספק אותו.
- הטיפול בניכור ההורי יכול להתרחש אך ורק בכפייה ואילוץ מצד בית המשפט- כאשר בית המשפט נותן גיבוי מלא ויד חופשית למטפל/ת הממונה מצידו ויש למנוע מהצד המנכר להסתייע במטפל/ת משלו.
- כלל שיטת האבחון לפי גארדנר עומדת בסתירה דיי מוחלטת לפרוטוקול של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר באותה התקופה.
כמו גם שיטות הטיפול שלו שגם לא עולות בקנה אחד עם המקובל באותה התקופה.

* הבסיס לתיאוריה של גארדנר היתה למעשה אהדתו כלפי תחום הפדופיליה-
-לפי גארדנר בכל גבר ואישה יש צד פדופילי, לכל ילד/ה יש רצון לפתות את אמא או אבא, מגע מיני פדופילי (כולל כמובן גילוי עריות) לא תמיד יהיה פסול ויכול להוות חלק מההתבגרות הטבעית של האדם
-הוא טוען בין היתר שמגע מיני פדופילי ברוב המקרים לא יגרום לטראומה אצל הילד/ה, שהטראומה למעשה נגרמת בגלל התלונה בנוגע לפדופיליה ושהצד האחראי לטראומה הוא אינו הצד הפדופילי אלא הצד שהתלונן.

* הבסיס האמפירי לתיאוריה של גארדנר לא באמת התקיים-
- טענותיו בדבר היקף תופעת הניכור ההורי, היקף התלונות הכוזבות והשיוך המגדרי שלהן ואחרות
עומדות בסתירה למחקרים שנעשו באותה התקופה על גירושים, תלונות על עבירות אלמ"ב, תלונות כוזבות ושיוך מגדרי של תלונות כוזבות
כשיש לציין שלמרות שפרסם ספרים ומאמרים המחזקים את עמדותיו הוא עצמו לא ערך מחקרים שנועדו לבדוק את טענותיו.
ואף משלב מסויים הקדיש את רוב זמנו לעדויות ואבחונים ולא לעבודת מחקר.

*תוקף התיאוריה ושאלת הקונצנזוס סביבה-
- ספריו ומאמריו של גארדנר יצאו לאור באמצעות הוצאה שנמצאת בבעלותו, רובם המוחלט מעולם לא עבר את התהליך של peer review.
- הוא לא הצליח לפרסם את כתביו באמצעות הוצאות לאור של אוניברסיטאות, הוא לא הצליח לפרסם את מאמריו בכתבי עת העוסקים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה
(בין היתר בגלל היעדר גיבוי מחקרי, היעדר peer review וחלק מהשיטות שלו שלא תואמות את כללי האקדמיה הפסיכיאטרית).
- גישתו נשללת על ידי רוב המומחיות/ים בתחום הפסיכולוגיה בכלל וטראומת ילדים בפרט (בארה"ב)
- גישתו נשללת על ידי חלק ניכר ממומחיות/ים בדיני משפחה (בארה"ב)
- גישתו נשללת על ידי ההסתדרות הפסיכיאטרית האמריקאית
- ניכור הורי לא הוכר כתסמונת או כאבחון ולא נכלל במהדורה הרביעית של ה- DSM
- נכון לזמן יציאת המהדורה הרביעית של ה-DSM ההסתדרות הרפואית האמריקנית וכן הסתדרות הפסיכולוגים האמריקנית אינן מכירות בניכור הורי כתסמונת/ כאבחון.
- התיאוריה של גארדנר אינה עומדת בסטנדרטים האמריקאיים לתקפות משפטית של תיאוריה (פריי ודאוברט)- ולכן חלק ניכר מבתי המשפט בארה"ב לא מאפשרים טיעונים לפיה.
- התיאוריה לא התקבלה משפטית במדינות אחרות בהן קנדה ובריטניה.
- מומחיות/ים למשפט, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה אף טוענות/ים שיישום התיאוריה פוגע בבריאות ובמצב הנפשי של הילד/ה ולמעשה ברוב המקרים לא מותיר ברירה לילד/ה אלא לחזור מטענות להתעללות ולקשר שיכול לפגוע בה/ו.
- גם בכירים ובכירות בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בארץ דוחים את התיאוריה של גארדנר.
- המאמרים שלו בחלקם כן פורסמו בכתבי עת שעוסקים בתחום הגירושים, שוב ללא peer review. מה שמחזק את הטענה שהתיאוריה פותחה ככלי ניגוח ולא כאבחון אמיתי.
- לפי מה שהצלחתי למצוא, גם במהדורה החמישית של הDSM לא התקבלה התיאוריה של גארדנר בדבר ניכור הורי.

* לפי טענתן/ם של לא מעט מומחיות/ים במדעי החברה והמשפט תיאוריית הניכור ההורי בהחלט מהווה כלי לפגיעה בנשים שמעוניינות להתגרש.
-גארדנר טוען שברוב המוחלט המקרים האמא היא הצד המנכר-
ולכן האבחון של גארדנר למעשה מציג את האישה כלא אמינה וכבעלת הפרעה נפשית;
כל טענה ותלונה של האם במהלך או שנקשרו לגירושים מוצגות כשקרים
כל טיפול בכפייה וכל סנצקיה למעשה יוטלו ברוב המקרים על אישה;
והיא תנותק מילדותיה וילדיה
גם לאחר הניתוק והבידוד מילדתו/יה- עליה מוטלת האחריות לסירוב שלהן/ם לפגוש את האבא.

וכמובן התיאוריה מהווה פגיעה בילדות/ים,
החל ממחיקת היכולת של ילד/ה לחשוב ולהחליט עבור עצמה,
קבלת מגע מיני עם הילד/ה כדבר תקין ונורמלי,
בידוד הילד/ה וניתוק מההורה המנכר/ת- גם כאשר הוכחה התעללות
וכפיית קשר עם ההורה המנוכר/ת (שבהחלט ייצכן שמדובר גם בהורה פוגע/ת.) על הילד/ה.

והיו כמה וכמה מקרים שבעקבות החלטות בית המשפט שמדובר בניכור הורי ולא בהתנתקות מוצדקת-
ילדים וילדות אף הגיעו למצב של פגיעה עצמית ונסיונות התאבדות כתוצאה מהאילוץ להיות בקשר עם ההורה המנוכר/ת.

הערה שלי על העמדות והמחקרים שבדקו את התיאוריה- גארדנר פיתח ביסס אותה בשנים מסויימות- על מקרי גירושים, תלונות וכו' שהתרחשו בתקופה מסויימת
לכן מחקרים שבודקים את התיאוריה מן הסתם יתייחסו לאותן שנים ולאותם תיקים ומקרים בהם לטענתו של גארדנר התקיים ניכור הורי.

מסקרן אותי, האם באמת הנחת שלא בדקתי את התיאוריה וסתם כתבתי משהו במטרה להציג את הגברים כרעים ומרושעים?

מעולם לא הכחשתי שקיימת אפליה כנגד גברים, מעולם לא הכחשתי שקיים דיכוי מסויים כנגד גברים
למעשה אתה יכול למצוא פה בשרשור הזה שאני הדגמתי לסלייב איפה מתקיימת אפליה או פגיעה בגברים.

עם זאת בתחומים שבהם קיימת גם פגיעה בנשים וגם פגיעה בגברים מאותה השיטה ואותה המערכת-
אני באמת שלא רואה סיבה מדוע לשנות את החלק שפוגע רק בגברים או רק בנשים ולא את כלל השיטה והמערכת
על אחת כמה וכמה כשביטול הפגיעה בגברים יוביל להגברת הפגיעה בנשים (גם לטענתי וגם לטענת מומחיות/ים בתחום דיני המשפחה).

אשמח לשמוע מדוע לדעתך הקריאה והציפייה מאבות לקחת חלק פעיל בגידול הילדות/ים עוד במהלך הנישואים ולא רק לאחר שאלו הסתיימו
לציין את זה נשים עדיין נושאות בעיקר האחריות הביתית (טענה שמגובה על ידי למ"ס ואף על ידי ארגון הOECD)
וגם את זה שאם ישראל תיישם שיטות מקובלות אחרות לקביעת משמורת- עדיין האמא תהיה זו שמקבלת אותה,
או לטעון שמחיקת ההתנהגות והחלוקה שהתקיימה במהלך הנישואים מהווה פגיעה בנשים
ודברים דומים אחרים
נחשבים להסתה ושנאה נגד אבות?

נכון, אני בהחלט אומרת בצורה גלויה שהגבתי לאותו שרשור כדי לסתור את סלייב וסביר להניח שזו לא תהיה הפעם האחרונה שזה קורה.
1. מדוע לטענתך זה סותר את יכולתי לחוש אמפתיה לסיפור?
2. האם לדעתך אני אמורה שלא להגיב כאשר מבחינתי מוצגות אמיתות חלקיות, טענות מסולפות וטענות שקריות?

ובאמת ובאמת שמסקרן אותי- סלייב הביא לא פעם ולא פעמיים את בוקובזה כתימוכין לטענות שלו.
חלק ניכר מהתפיסה בוקובזה מתבסס על מודל הגבריות של היום (שמתבסס על תפיסת הגבריות ההגמונית והגבר הקלאסי) כגבריות רעילה ופוגענית עבור גברים.
ולטענתו יש לשנות את הדרך בה החברה תופסת גבריות.
מדוע כשאני הבאתי את טענת הגבריות הרעילה זה נחשב עבורך כשנאת גברים והצגתם כרעים ומרושעים
אבל כשאחרים (כדוגמת סלייב ופה בשרשור גם זורד) הביאו את בוקובזה שמדבר על גבריות רעילה זה עובר בשקט ואף נחשב מבחינתך כהצגת הדרך בה המערכת פוגעת בגברים?

T O M​(שולט) • 5 בינו׳ 2019

במקום השחתת הציור היו מציירות גרפיטי מקביל ברעיון שלו על שירותי הגברים.
(נשים מציצות על שירותי הגברים). לגברים לא יהיה אכפת מזה גם ככה.

אז היה מושג השוויון הציורי.

עוץ הגדול​(נשלט) • 5 בינו׳ 2019

לא התייחסתי לכל התגובה שלך (מי יכול לעקוב אחריכם בכלל לאחר 18 עמודים ו-200 נושאים במקביל) אלא רק לניכור הורי. אז את אומרת שאין דבר כזה הורה שמסית נגד האחר (ללא קשר למין)?

אם יש דבר כזה אז קיים גם "ניכור הורי". כל ההקדמה שלך מיותרת, כי גם אם המושג הראשוני לא הוגדר בצורה מושלמת לדעתך, עדיין ניכור הורי קיים והיום בצדק משתמשים בו במשפט. קראתי את הביקורת והיא לא משכנעת אותי שצריך לבטל את המושג. חשוב מאוד שיטפלו בהורה מסית.

במבט לאחור, הייתי מוותר על ההערות האישיות נגדך. הפוסט נכתב מתוך כעס על ההסתה נגד אבות. מה שכן, עובדה שלא גילית אמפתיה לסיפור שהביא אייזנברג... וזה קורה כשמתייחסים לאנשים כקטגוריות ולא כבני אדם.