סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עובדות על תסכול גברי

Zord​(מתחלף)
לפני 5 שנים • 26 בינו׳ 2019
Zord​(מתחלף) • 26 בינו׳ 2019
תוך כדי שאני קורא את הפוסט של סלייב, נזכרתי בקטע הזה מתוך בינוני מי של אריק ברמן:
"מגיע לך מזל-טוב, יש כבר תאריך?
מי זה, אולי במקרה מישהו ששנינו מכירים?"
"לא, למדנו יחד באוניברסיטה,
הוא ממש מקסים וגם עשר במיטה!"
"אז מה, האהבה פורחת וכל החרא זה?"
"בחייך, אהבה זה לילדות בנות שבע עשרה,
הוא מכין ספגטי מצויין וההורים שלו טחונים
וחוץ מזה, אני עכשיו בחודש השני...".
israelislave
לפני 5 שנים • 27 בינו׳ 2019

Re: עובדות על תסכול גברי

israelislave • 27 בינו׳ 2019
לילית חדשה כתב/ה:
israelislave כתב/ה:

"המשחק" מכור מראש, ואת החוקים שינו בלי להודיע לך ומבלי להתחשב בתהליכים אבולוציוניים.

הגברים, כל עוד לא יוכיחו לי אחרת, מטרתם אחת... לפזר זרע לכל עבר, כל מקום שרק אפשר, להתרבות.

...

אלא שבעוד שאתה נאלץ לכבוש את צרכיך הטבעיים היא פשוט צריכה להמשיך כרגיל.

ומכאן נובע התיסכול.


סלייב,

עשיתי כבר ניסוי עם זורד, בוא נעשה עוד כמה ניסויים.
1. ניקח 30 נשים ו-30 גברים, שיקיימו אחד עם השנייה יחסי מין כל יום כמה פעמים ביום שירצו בכל הרכב שירצו למעט הרכב בלעדי (גבר ואישה שיהיו רק אחד עם השנייה), במשך 45 יום. בלי אמצעים או שיטות למניעת הריון, בלי לחשב איזה ימים פוריים יותר או פחות.
שנה אחרי אותם 45 יום של הוללות,יש לנו X תינוקות.
האם כל אישה יודעת בוודאות האם יש לה ילד/ה ומי הילד/ה שלה?
האם כל גבר יודע בוודאות האם יש לו ילד/ה ומי הילד/ה שלו?

2. ניקח זוג. הזוג הזה ביחד 3 שנים. במשך ימי הביוץ שלה האישה תקיים יחסי מין עם עוד גבר אחד והגבר יקיים יחסי מין עם עוד אישה (שחופשייה לקיים יחסי מין עם גברים נוספים)
נגיד ובת הזוג בהריון.
האם בת הזוג יודעת בוודאות האם ההריון שלה?
האם בן הזוג יכול לדעת האם ההיריון ממנו?

3. ניקח עוד זוג. האישה בהריון. במקרה הזה נשאיר את הזוג מונוגמי ונאמן- הוא קיים יחסי מין רק איתה והיא קיימה יחסי מין רק איתו.
אחרי שהזוג מגלה שהאישה בהריון, נפריד אותו, נתק מלא ומוחלט, למשך שארית ההריון ועוד שבוע, (אם ההריון התגלה בשבוע 6 הפירוד יימשך 35 שבועות).
בתום תקופת הפירוד
האם האישה תדע בוודאות האם יש לה ילד/ה?
האם הגבר יידע בוודאות האם יש לו ילד/ה?

והניסוי האחרון לעת עתה-
4. ניקח זוג. במשך 30 יום הזוג יקיים יחסי מין לפחות 7 פעמים (לפחות אחת ל 4 ימים) ומעבר לזה כמה שירצו.
אחרי אותם 30 יום נפריד ביניהם גם פה- נתק מלא ומוחלט. (הניסוי יעבוד גם אם נתייחס לסטוץ)
אחרי חצי שנה נבדוק מה קורה איתו ואיתה
האם האישה תדע אם היא הולכת להיות אמא?
האם הגבר יידע האם הוא הולך להיות אבא?

בכל 4 הניסויים מדובר בגברים פוריים ובריאים ובנשים פוריות ובריאות, ביחסים מרצון והסכמה. וכמבן- בלי בדיקת אבהות ובלי חישובים למיניהם.

נראה לי שגם אתה מסוגל להודות שבכל 4 הניסויים 100% מהנשים ידעו בוודאות יחסית האם יש להן ילד/ה ומי הילד/ה שלהן
אבל -0% מהגברים ידעו את זה.
וכמובן לאישה בהריון יש יכולת דיי מלאה לעבור מקום מחייה וליצור נתק ברמה כזו או אחרת של הגבר ממנה (ומההריון) אפילו מבלי שהוא יידע על קיומו של ההריון.

כלומר הביולוגיה והאבולוציה יצרו מצב שכמעט בכל תרחיש לאישה יש 100% וודאות הורית ולגבר יש 0% וודאות הורית.
האם זה אומר שמבחינת האבולוציה גבר לא אמור לדעת האם הוא בכלל אבא?
אם לא- איך אתה מסביר את המצב הזה שהאישה תמיד תדע והגבר לא?
אם כן- למה זה ככה לדעתך?

אגב, הפסקתי לתהות מדוע אתה מקפיד להתעלם מההיסטוריה האנושית ומהחוקים שליוון את החברות האנושיות עד ללפני כ-150-200 שנה.
(נניח חוקים שמנעו מנשים ללמוד, לעבוד, הגבילו את הפעילויות הציבוריות האפשריות והזמינות להן, ובאופן כללי הקנו לגבר כלשהו את זכות ההחלטה עליהן).

הרי זה מאוד מאוד נוח להתעלם מאיך שהחברה היתה בנויה והתנהלה (עד לבואו של הפמיניזם שנוא נפשך)- ככה אתה גם יכול לבנות טיעון ולהתעלם מכך שהבסיס שלו רעוע במקרה הטוב ושקרי במקרה הרע, וגם אתה יכול לפאר ולהלל את הגברים ולהשחיר את הנשים.

וכמון אתה פשוט שונא נשים ואת כל מי שהוא לא אתה ולא כמוך.

אגב, אשמח לשמוע- מה בדיוק גברים נדרשים לדכא ולכבוש? איזה צרכים טבעיים?
ורק כדי לחדד, כל עוד לא מדובר במשהו שהם עצמם בחרו- כמו להיכנס למערכת מונוגמית-
או במשהו שכולל כפייה ואילוץ כלשהו


1) כל הסיפורים על וואריאציות, נחמד, מה קשור?

2) ההסטוריה האנושית עד לפני 150-200 שנה. בדיוק. ומה מאז?

כבר בסוף המאה הקודמת נשים, ע"פ מעמד סוציאואקונומי - לא על בסיס מין, יכלו לבחור מה לעשות עם עצמן - כך בחברה המערבית. ומאז ועד היום הצטמצמו פערי השכר עד כדי אפס אחד גדול.

ההבדלים בשוק העבודה <לא נובעים מכפיה> אלא מתוך בחירות חופשיות של נשים ע"פ מאפיינים אבולוציוניים. ככל שגברים יותר מעוניינים לעסוק ב"דברים" נשים מחווטות יותר לעסוק בבני אדם.

שלושים שנות מחקר בארצות סקנדינביה - המדינות הכי לא מגדריות במערב - מוכיחות בדיוק את זה, ככל שחופש הבחירה גדול יותר כך מתבהרת החלוקה בין נשים וגברים.

נשים, כמו נשים רצו לקבל את הזכויות רק בלי החובות. רוב הנשים בארה"ב לא רצו לקבל זכות בחירה כי התלוו אליה חובות פדרליים ומקומיים.

נשים בארה"ב ובאירופה החזיקו עסקים כבר מאמצע המאה ה19, הכל תלוי מעמד סוציאו-אקונומי.

אם גברים הגיעו למצב שהם צריכים לפחד לפלרטט עם מישהי - זה צורך לכבוש

אם היום בחברת ענק כמו נטפליקס יוצא חוזר יחסי עבודה שקובע שאסור להסתכל לעובדת בעיניים יותר מ5 שניות פן תואשם בהטרדה מינית............ העולם השתגע.

באשר ל"מחמאות"... שונה נשים, שונא כל מי שלא כמוך... פיהוק, תעברי הלאה.

שנאה דורשת ומאכלת המון אנרגיה. אני מחלק אנשים כמי שבעיניי נתפסים טובים\רעים, תורמים\מזיקים, סוכר וחומץ... יש המון זכרים גרועים ומיותרים בעיניי והמון נשים נהדרות, מי שמחזיק בדעות כמו שלך, זכר או נקבה... באים לי לא טוב כי לדעתי אתם מנסים להפוך את העולם למשהו נורא... מי שחושב כמותי, שחור, לבן, גבר, אשה, בצד שלי ומתאימים לי.

"הפמיניזם" לכאורה שנוא נפשי, היה, עשה את שלו ותם זמנו, המהפכה הושלמה. מה שאת מייצגת אינו פמיניזם אלא קליפה של רעיון בולשביקי שמטרותיו הרס העולם המערבי.
לילית חדשה
לפני 5 שנים • 27 בינו׳ 2019

Re: עובדות על תסכול גברי

לילית חדשה • 27 בינו׳ 2019
1. דיברת על תהליכים אבולוציונים (""המשחק" מכור מראש, ואת החוקים שינו בלי להודיע לך ומבלי להתחשב בתהליכים אבולוציוניים.

הגברים, כל עוד לא יוכיחו לי אחרת, מטרתם אחת... לפזר זרע לכל עבר, כל מקום שרק אפשר, להתרבות. ")

ולכן אני שואלת- אותו תהליך אבולוציוני שלטענתך יוצר אצל הגבר את המטרה לפזר זרע לכל עבר
יצר גם את המצב שכמעט בכל תרחיש לאישה יש 100% וודאות הורית ולגבר יש 0% וודאות הורית.
האם זה אומר שמבחינת האבולוציה גבר לא אמור לדעת האם הוא בכלל אבא?
אם לא- איך אתה מסביר את המצב הזה שהאישה תמיד תדע והגבר לא?
אם כן- למה זה ככה לדעתך?

(כן פשוט העתקתי את השאלות שלי מהתגובה הקודמת).

2. לא הבנתי, אתה חושב שהשינוי היה בבום, זבנג וגמרנו? מדובר בתהליכים שלוקחים זמן ונעשים צעד אחרי צעד ומטרה אחרי מטרה. לא מדובר במשהו שהושג תוך יום אחד.
(בין זה בלימודים- לא כל התחומים נפתחו בפני נשים, חלק נפתחו כמסלול נפרד (וחלקי), נשים יכלו ללמוד אך לא לקבל את התואר, נשים לא יכלו להיכלל בצוות האקדמאי של המוסדות;
בין אם זה בעבודה- בתחומי העיסוק, היקף העבודה, תנאי העבודה והשכר על העבודה)

ההבדלים בשוק העבודה נובעים מלא מעט גורמים, בניהם הסללה חברתית, בחירות אישיות, בחירות משפחתיות והבדלים ביחס לנשים לעומת גברים בשוק העבודה.

הבדלי שכר קיימים ועוד איך קיימים. לא רק כי גברים עובדים יותר (בתשלום) אלא גם באותם התפקידים ועל אותן שעות (ואותם תנאים תורמים כמו וותק או השכלה), זה שאתה לא מודע או בוחר שלא להכיר בכך ונאחז בטענה שיש חוק- זה הנקודה העיוורת שלך.
אתה יכול לנסות להתעמק קצת- אולי תתפלא ממספר המקרים שיש בשנה (שמתגלים בכלל) ומהבדלי הגישה של המעסיקות/ים מול נשים וגברים.

"נשים, כמו נשים רצו לקבל את הזכויות רק בלי החובות."
בולשיט. באוסטרליה למשל החוק הגדיר תנאים לקבלת זכות בחירה, בחלק מהקולוניות החוק הוגדר מלכתחילה ככזה שיחריג נשים שעומדות בתנאים ויחול רק על גברים ובאחרות הוא שונה כך שזה יהיה המצב. כלומר נשים עמדו בתנאים (או 'חובות' כהגדרתך) אבל לא קיבלו זכות הצבעה.
בישוב היהודי (כן, גם פה היה מאבק) נשים היו חלק בלתי נפרד מהקמת ישובים, הגנה עליהם, פעילות מדינית וכו'.
בארה"ב וחלק ממדינות אירופה, נשים נלחמו על הזכות ללמוד והיכולת לצאת לעבוד, במקביל לזכות ההצבעה.
מתה לדעת מאיזה חובות לטענתך נשים ניסו להשתמט?

אם גברים לא מסוגלים להבדיל בין התחלה או פלירטוט לבין הטרדה (מינית ולא מינית) או התנהגות קריפית- הם יצטרכו ללמוד.
לא כי אנחנו שונאות, לא כי אנחנו מסרסות
אלא
יש הבדל בין הדברים ואפשר וצריך ללמוד אותו. זה חלק מסל הכישורים החברתיים שרצוי שיהיה לגברים (ולנשים).
וגברים צריכים ללמוד להתמודד עם דחייה ועם זה שהמרחב הציבורי שייך לנשים בדיוק כמו שהוא שייך לגברים
אתה יודע, הזכות שלי לביטחון אישי במרחב הציבורי- עולה על הזכות של גבר כלשהו לומר לי מה הוא רוצה/ חושב וקשור (או שלא) אליי.
האבי
לפני 5 שנים • 27 בינו׳ 2019
האבי • 27 בינו׳ 2019
דעתי -
בעיניי הדיונים כאן ובכלל , בשפה מאוד גבוהה מגובים במחקרים (מי עוד סומך על מחקרים היום) אבל ברמה של כיתה ג' .
זו המציאות לעניין מגדר -
רוב החברה בישראל שוויונית ברוב התחומים - גברים ונשים .
רוב החברה בישראל סובלת מאלימות ואי שוויון במיעוט מתחומי החיים - גברים ונשים - כל אחד בתחום אחר .
מיעוט מהחברה בישראל - נוהג באלימות ומקדם חוסר שוויון - גברים ונשים - כלפי רוב החברה בישראל - מיעוט חזק שמתנהג כקהילה , אל מול העם שמתמודד מולו כיחידים .
מיעוט מהחברה בישראל - חזק - מסוגל להתמודד מול האלימות וחוסר השוויון .
ומיעוט חלש - שסובל בתחומים נוספים יותר מהרוב .

בכל דיון כאן תמיד יש סלט מטבוחה (נ. דדון)

גבר מציג סבל של הרוב הגברי ומקבל תשובות שנוגעות בכלל למיעוט - למיעוט הגברי האלים (מגיע לכם אתם אשמים) למיעוט הגברי החזק (בכלל לא קיים סבל) ולפעמים למיעוט הנשי החלש (סובלות בדיוק כמוכם) . כשהמציאות שלעניין מה שאמר הרוב הגברי סובל והרוב הנשי לא סובל .
אשה מציגה סבל של הרוב הנשי ומקבלת תשובות שנוגעות למיעוט - למיעוט הנשי האלים (מגיע לכן אתם אשמות) למיעוט הנשי החזק (בכלל לא קיים סבל) ולפעמים למיעוט הגברי החלש (סובלים גם כן) . כשהמציאות שלעניין מה שאמרה אכן רוב הנשים סובלות ורוב הגברים לא .
וכן על זו הדרך הגבר טוען על מיעוט חלש סובל , ומקבל תשובות על הרוב או על המיעוט האלים או החזק ,  האשה טוענת על מיעוט חלש סובל , ומקבלת תשובות על הרוב או על מיעוט אלים או על מיעוט חזק .

ובכל הקומבינציות האפשריות .

כולם צודקים ! (כולם צודקים תמיד אגב) כי יש גברים סובלים ואין גברים סובלים , יש נשים סובלות ואין נשים סובלות , יש גברים אלימים , ואין גברים אלימים , יש נשים אלימות ואין נשים אלימות .
הכל תלוי בכיוון שאתה מביט בו , על איזה חלק מהחברה אתם מסתכלים ועל איזה תחום .

! וכולם לרוב טועים בתגובה שלא תואמת את הטענה !

הסבל קיים בכל המגדרים זו המציאות . וכמובן שצריך לפתור את כולו , לדעתי כדאי קודם להבין מי סובל וממה , להסכים , ורק אז לחזור לפתרון .