Ollie(נשלטת)
|
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
Re: איגדתי את הפוסטים שלי למעין ספר James Bondage כתב/ה: ממליץ בחום לעולם לא להכניס דיסק און קי שאתם לא יודעים בגדול מאיפה הגיע ומה עבר עליו מאז שנקנה. בדיוק מה שחשבתי כשקראתי את הפוסט. אין ספק שחינכו אותי טוב... |
|
|
| פלייפול |
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
deepThinker כתב/ה: סווריןן כתב/ה: יצא המניע הנסתר של מטפורה - להתחמק מלכתוב את התזה... דרך עזרה לנשלט.
דיפ - אין לי פייסבוק ואין לי מושג מה כתבת שם. אבל אם אתה רוצה, שים שם את הלינק לזוועות שאני מתאר. אולי זה יעזור למישהו. פרסמתי, בוא נקווה שיפרסמו את הפרק הראשון וסטודנטים בטכניון יוכלו לאונן על המגפיים של אליענה  סווריןן כתב/ה: תבורך איש יקר.
חבל על מה שאתם עושים, ברצינות. אתם מנגנים מוסיקה של באך בבתי מרזח ומדפיסים את פיקאסו על נייר טואלט. הבלוג הזה הוא יצירת מופת שיכולה וצריכה להיות רב מכר. הוא נועד לזעזע את העולם (זה גם מה שאליענה רצתה, לא?), ולא להיות פורנו למחוצ'קנים. אני מדמיין את הבלוג הופך לספר שאי אפשר להניח מהיד, וכשמסיימים אי אפשר לישון. ספר שמבקרים מדסקסים בו ובמשמעויות שבו. לדעתי עדיף לא לפרסמו כלל, מאשר בצורה כזאת. |
|
|
Netrunner(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
מה הכיף בלהינות מיצירה אם אתה לא יכול לשתף אותה שעוד אנשים יהנו?
אם הסיפור שלו יתפוס תאוצה, אתה יודע מה זה יעשה לעולם הוונילי? זה יהיה תיקון ל50 גוונים של אפור ויתן ביטוי גם לעולם הפמדומי שלא מקבל במה כלל בחברה. |
|
|
FlowerKitty(אחרת)
|
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
דומה ל50 גוונים של אפור אולי בזה שבשניהם מתוארת מערכת יחסים מתעללת... ולא יגיע למיינסטרים כרגע כי בזמן ש50 גוונים זה מיילדום יחסית "רך" שבעצם לא מאוד רחוק מהמיינסטרים ההטרוסקסואלי, אבל פמדום מאוד רחוק משם.
איזה מין תיקון זה יהיה בעצם, גם אם כן יפורסם כספר? |
|
|
|
Netrunner(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
נו אל תסבכי אותי עכשיו
מספיק שמישהו\י יקרא את הפרק הראשון באינטרנט כדי שהוא יחשף לתחושות חדשות, וזה תמיד עושה טוב נקודות מבט חדשות. |
|
|
מטפורה
|
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
לא יודעת אם סוורינוש יסכים איתי או לא, אבל אני חושבת שהסיפור לא בהכרח יהווה הסברה אפקטיבית לפאמדום (דבר שממילא קשה לדברר- סוטים שכמוכם
). הכוח של הסיפור, והיופי שלו, חורג מגבולות הז'אנר- ההשוואה לחמישים גוונים מקטינה אותו. הסיפור של סווריןן שונה לגמרי. זה מן כזה, מותחן פסיכולוגי.
|
|
|
| פלייפול |
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
deepThinker כתב/ה: מה הכיף בלהינות מיצירה אם אתה לא יכול לשתף אותה שעוד אנשים יהנו?
אם הסיפור שלו יתפוס תאוצה, אתה יודע מה זה יעשה לעולם הוונילי? זה יהיה תיקון ל50 גוונים של אפור ויתן ביטוי גם לעולם הפמדומי שלא מקבל במה כלל בחברה. למעט המשפט האחרון (מיד אסביר), אני מסכים, ודווקא משום כך אסור לזה להתפרסם בצורה כזאת, כי זה די יסתום את הגולל על פרסום מכובד עם יח"צ והוצאה לאור. במקום רב מכר מעורר אמוציות ומחלוקות, זה יהיה פורנו לסטודנטים. הבעיה ברעיון שלי היא שפרסום מאסיבי מדי עלול לחשוף את סווריןן. לדעתי זאת גם הסיבה העיקרית שהוא לא מתלהב מפרסום כזה, ואני תוהה אם יש דרך לשנות את הדמויות והעלילה וגם לשמור על השלד והמהות של הסיפור הופך הקרביים הזה. לגבי המשפט האחרון שלך, והפוסטים של קיטי ומטפורה בעניין - אני לא יודע אם ניתן לכנות את התעללות שסווריןן עבר בשם 'פמדום'. החשיבות של הסיפור היא שינוי הפרספקטיבה: המוטיב של הגבר החזק המתעלל באשה הקטנה חולש ללא עוררין בספרות ובקולנוע, וזו הזדמנות להציג את הצד השני, הפחות מוכר. ואם בכל זאת פמדום, אז ההתרשמות שלי, לאחר יותר משנה בכלוב, היא שהתעללות וניצול שכיחים הרבה יותר ביחסי פמדום מאשר מיילדום (שזה כבר עניין לשרשור בפני עצמו), והסיפור של סווריןן מעורר תהיה עד כמה יחסים פמדומיים מסוג זה שכיחים, ומדוע גברים ונשים נמשכים ונשאבים למערכות יחסים כאלו. כך או כך, פרשה זו צריכה להתפרסם, והדיון בה ובמשמעויותיה גדול על הכלוב בכמה מידות. |
|
|
|
Netrunner(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
24 במרץ 2019
מסכן עכבר רכבנו לך על הפוסט.
מטפורה, אני לא חושב שסוורין כתב את הסיפור לשם ההסברה (וגם לא באתי להקטין אותו, אני לא אליענה  ). שכל אחד יבין את היצירה בדרכו. הוא אכן "חורג" מגבולות הז'אנר, אך זהו סיפור - פנטזיה. דהיינו, מותר לו להיות קיצוני כמו הפנטזיות בראשי שלא יוגשמו אך כשאני מדמיין אותן גורמות לי להרגיש ולהתרגש בעוצמה.
פלייפול, איפה הוא כתב שהוא לא מתלהב מהפרסום הזה? (שהסיכויים לפרסומו גם כך קלושים). אמנם הסיפור הוא לא פמדום, אבל פמדום נמצא בסיפור. זה סיפור, רגשות, אמוציות, לא how to. דווקא לדעתי טקסטים "מהפכניים" לא צריכים מסחור וצריך לתת "לעם" לחשוב בשביל עצמו. סתם רציתי לשתף עם אחרים ואחרות. מי יודע, אולי גם הם יתרגשו. כמו כן, שמתי רק את הפרק הראשון ולא חשפתי את כינויו של סוורין. |
|
|
סווריןן
|
לפני 5 שנים •
25 במרץ 2019
ראשית, מצטרף להתנצלות לעכבר על שוד השרשור שלו. גם כתבתי לו באופן אישי. התלוצצתי פעם אחת יותר מדי, וזה הפך לעיסוק בבלוג שלי.
שנית, תודה על מה שנאמר כאן על מה שכתבתי אז. לא מובן מאליו לקרוא משהו כזה על מה שכתבת, גם אם המחמאות מוגזמות לגמרי (פלייפול, איבדת את זה... )
שלישית, מי שקראו אז את הדברים, השתתפו בטעמים לכך שהבלוג נכתב. המניע המקורי היה טיפולי, ורעיון של המטפל שלי (אז) שקהילה כמו זו לא תיצור פתלוגיזציה מיידית של מה שעברתי (וזאת בניגוד לקבוצות תמיכה רגילות, בהן פשוט הרגשתי פריק גמור). לא היה מניע יצירתי מאחורי כתיבת הדברים, וגם לגמרי לא חשבתי שזה יגיע לממדים שזה הגיע ברמת השיתוף כאן בכלוב. היום כשאני חושב על הדברים, כן, יש לי תחושה שאנשים שונים יפיקו ערך מקריאת הבלוג, מכל מיני טעמים. אבל אין לי את הכח הנפשי להתעסק בטקסט. מאז שעזבתי את הבלוג לפני חצי שנה בערך, לא נגעתי בו. אני גם לא רוצה. אם הייתה דרך להפנות אנשים לבלוג (כמו שדיפ עשה), זה לגמרי בסדר מבחינתי. באשר להוצאה של הדברים באופן אחר ובערוצים הרשמיים, לא, זה לא ילך. החומר פשוט קשה מדי בעיני. בשלב מסויים, המחיקה והשליטה הם לא מיניים, אולי גם לא מגרים, קשה לי לשפוט בתור זה שכתב זאת. אני בטוח שהשיעבוד מרצון במוחלטות שעברתי, יעוררו זעם ובוז. יצא לי, כאמור, לנסות ולשתף את הדברים בפורומים רגילים. זה לא עבד. בלשון המעטה. וזו הפעם האחרונה שאגיב בנושא זה בשרשור שפתח עכבר. תודה לכולם/ן. |
|
|
| פלייפול |
לפני 5 שנים •
25 במרץ 2019
מצטרף להתנצלות בפני עכבר. לא היתה לי כוונה לגנוב את השרשור, ועמך הסליחה.
|
|
|