ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
30 במרץ 2019
תיחנקי כתב/ה: אני מרגיש התנשאות לא מוצדקת בסגנון שלך, כי ניתן להתייחס לתפיסה המוטעית שאת מנסה לתקן, גם בלי לשייך אותה לאוכלוסיה באופן שיפוטי שכזה, המערער על האינטליגנציה של האנשים. עם זאת, אני מזדהה בהחלט עם המורכבות שהצגת בשתי הפסקאות הראשונות, אבל האופן הרדוד שבו הצגת את היחס שלי לכאורה לסוגיה כמעט מעליב. להסתתר מאחורי ססמאות? הדגשתי במיוחד שברור שזה לא שחור ולבן, וגם אין פה ניסיון לתת הסבר פסיכולוגי להתאמה ההפוכה שקיימת (או לא קיימת) בין אופי האדם בציבור לפנטזיות במיטה. הניסיון הוא לא להסביר, רק להצביע על הקשר ההפוך הזה כתופעה. ההסבר בוודאי יהיה אינדיבידואלי לכל אדם. ואני לא "שולט בלילה כי אני אדיב ביום", הקשר הוא לא של סיבה ותוצאה וזו לא הייתה כוונתי בשאלה. במידה וקיים קשר, הרי ששני האספקטים האלו, המנוגדים לכאורה, אינם מיצגים ניגודיות באופיו של האדם, כי אם בהתנהגותו בסביבות השונות. ובסופו של דבר שני אופני ההתנהגות ה"סוטרים" האלו נגזרים מאופיו של האדם. יצרים, חשקים, וקווי אופי מסוימים יקבלו את ביטויים במעמד המתאים לאורח חייו של הפרט. ואם כבר, ניתן להעלות שאלה שתרחיב את הדיון עוד יותר - "איפה המתחלפים על הסקאלה הזו?" **נ"ב, underestimation = הערכה לא מספיקה. קודם כל, אני רוצה להתנצל אם נפגעת כי זאת לא כוונתי. אך עם זאת, אני מרגישה שאתה נעלב מהדברים שלי כי אתה ממהר לייחס לעצמך את מה שכתבתי וממהר לראות בזה איזו תקיפה אישית. ביקשת לשמוע דעות על תופעה ה"ניגודיות קוטבית בין היום יום למיטה" וזאת דעתי לגביה. היא המשך ישיר לדבריו של deepThinker שהגיב מעלי ודומה למה ש snitch הגיב מתחתי, ואיתם לא הייתה לך בעיה. אולי פירטתי יתר על המידה עד כדי סירבול, אולי השתמשתי בשפה גבוה מדי ולכן קל לייחס לזה התנשאות (אבל היי, ניתן לייחס התנשאות גם לאופן שבו אתה חוזר ואומר כמה שטקסט רדוד במקום להגיב ישר ולעניין לנקודות שיש לך מה להרחיב לגביהן). אבל קריאה נוספת של הטקסט מראה שהוא לא מופנה אליך ולא כלפי אף אוכלוסיה ספציפית, ובטח שלא מרודד לכדי טענות טיפשיות כמו "אתה שולט בלילה כי אתה אדיב ביום" אלא שמובעת בו דעה על תופעת הסיסמאות הללו והיומרה של אנשים לקבוע מאפיינים אישיותיים על סמך העדפות מיניות, בין אם מדובר באישיות "מנוגדת" להעדפה המינית או "שווה" לה. אחד ההסברים האפשריים לתופעה הוא הרצון להרגיש במיוחדות מסוימת, וזאת נטייה אנושית (שאגב, אני עצמי הרגשתי כשרק התוודעתי לעולם הבדס"מי) שלא תלויה באינטלגנציה כלל אלא בגורמים פסיכולוגים שונים, בהטיות קוגנטיביות שכולנו יכולים ליפול בהם בהיעדר הניסיון המתאים, שכן החשיבה הזו אינה תואמת לעובדה שבמציאות הנטייה בדס"מית היא למעשה לא כה שונה וייחודית, ובהחלט יכולה להיות נחלתם גם של ה"ונילים" שאיתנו במשרד שאנחנו חושבים שלא חיים "חיים כפולים וסותרים" לעומתנו, על אף שבאופן אירוני הם חושבים בלב דבר דומה לגבינו... (ובעצם חוסר התקשורת, מטבע הדברים, מאפשר להטיה הזו להמשיך להתקיים). "החיים הכפולים" הם לא באמת ניגוד בין האישיות למיניות, אלא פשוט יכולת נפשית בריאה להתאים התנהגות לסיטואציה, לחיות חיים מאוזנים שלא סובבים אך ורק סביב בדס"מ. וכן, אני יודעת שהרבה אנשים מודעים לזה ואני ממש לא מנסה "להציל אותם מבורתם", אני מדגישה את המובן מאליו לחיזוק הטענה בלבד. כפי שכבר ציינתי, אני לא רמזתי לטיפשתו של אף אדם אלא הצגתי נתון שחוזר על עצמו באתר, שנובע מהיותנו בני אדם, עם כל המנגנונים הפסיכולוגיים שיש לנו כבני אדם, שהרבה אנשים מודעים אליהם מלבדי. לכן כתבתי "אנחנו כבדס"מיים...", כלומר הכללתי את עצמי בפנים, ולא השתמשתי ב-"אתם" בצורה של איזו הטחת אשמה. גם לא טענתי דבר לגבי האופן שבו אתה חושב, שכן אני לא יודעת מה אתה חושב כי לא ציינת את זה, אלא הצגתי אי הסכמה עם דעה שעובדתית חוזרת על עצמה לא פעם בין כותלי האתר. סיבוב קצר באתר מראה שמלא פרופילים ובלוגים מנסים להתאים את עצמם ואחרים למיתוס המיניות-אישיות (אין זה משנה אם זה מיתוס "הניגוד" או מיתוס ה"התאמה"), שהוא כשמו הוא- רק מיתוס. אני בעצם טוענת שאין סאקלה והכל עניין של מקריות בין אופן אינדיבידואלי שבו העדפות המיניות והאישיותיות התגבשו, ושאותן שהעדפות מיניות והאישיותיות מתגבשות באופנים נפרדים, שאמנם לפעמים נוגעים זה בזה, אבל לא תלויים זה בזה ולכן לא נמצא קרולציה, לא מדויקת ואפילו לא "בערך". |
|
|
'BunnyPrincess'(מתחלפת)
|
לפני 5 שנים •
30 במרץ 2019
השאלה הזו באה לי בדיוק בזמן
אני לא כל כך מגדירה את עצמי כנשלטת, יותר כקטנה, ולגמרי קשה לי הפער בין מי שאני ״בחוץ״ למי שאני מול פרטנר. לפעמים קשה כי בוס בעבודה מרים את הקול ואוטומטית זולגות לי דמעות ואני צריכה חיבוק ונחמה, ולפעמים קשה לעמוד חזקה וכריזמטית כל כך בחוץ ולהצטרך או לרצות לקלף את זה מולו ולא להצליח. המעברים האלו מאד מאד קשים. מערערים. עם הזמן אני לומדת אותם בעצמי ומצליחה לתקשר אותם יותר טוב לפרטנר, אבל גם מקבלת את המקומות שבהם זה מערבל אותי לגמרי ואני לא זוכרת ״מי אני״ או לא בטוחה איך להרגיש. זה עדיין רחוק ממושלם אבל זה הרבה יותר טוב מאיך שהיה בתחילת הדרך. למדתי גם עוד כמה דברים, למשל שהכיוון של ״להיאסף להיות גדולה כי זה מה שצריך עכשיו״ הוא על פי רוב יותר קל לשליטה מאשר ההפך (כלומר לסביבה יותר קל ״לאלץ״ אותי להתאפס מעצם זה שחייבים לתפקד ובחיי היומיום שלי אני לרוב גדולה-חשובה-חזקה מאד), ואולי הכי חשוב זה שלמדתי לזהות פרטנרים עם סבלנות ויכולת הכלה למעברים המוזרים והקשים האלו, מה שבעבר הייתי מאד גרועה בו. אני מאמינה שגם בעולם הבדסמי יש את העניין הזה, לא? אולי לזה התכוונת בשאלה שלך ואולי יצקתי על זה את הקונפליקט הנוכחי שלי מעניין לדעת.
|
|
|
The Catwoman(מתחלפת)
|
לפני 5 שנים •
31 במרץ 2019
לא יודעת.
אני מאוד כנועה גם ביום יום שלי, תמיד נגררת אחרי נשים חזקות יותר, גם בלי שום קשר לפנטזיות מיניות. |
|
|
איה74
|
לפני 5 שנים •
31 במרץ 2019
אני לא חושבת שהרצון להכאיב ולהפוך את השותפות שלך לחויה לבובות עומדת בסתירה להיותך אדם אדיב ואיכפתי ביום יום. יש לא מעט שולטים כאלו (מזל). לדעתי, אם כבר, זה מוסיף עוד רובד, לא מעלים לגמרי. האיכפתיות באה לידיי ביטוי ביישום של "בטוח, שפוי ובהסכמה". כי כל מי שפגשה דום שהוא לא כזה, ז"א הוא אדם לא נחמד ואיכפתי ביום יום, גם גילתה כמה בקלות הוא מתעלם מהצרכים שלה. ולא, זה לא הופך אותו לדום טוב יותר.
אני שייכת לקטגוריה הקלשאתית של "מנהלת ביום ונשלטת בלילה". העניין הוא שמה שהוביל אותי לתפקיד הזה הוא מנעד אחר של כישורים. מה שכן, באופי שלי אני אדם מרצה, ובזה כן יש קורלציה עם היותי נשלטת. אם ממשיכים את החפירה בנושא, אז היותי נשלטת שמה על השולחן את עניין הריצוי, והוציאה אותו מתחום ההתנהגות האוטמטית והבלתי מודעת לתחום המודע. מה שאיפשר לי לבחון את ההתנהגות הזו גם ביום יום וגם לשנות. פשוט, כי לא לכל אחד מגיע שאתנהג אליו ככה. אז ככה שאני חושבת שקיימות בנו המון תכונות, ותמהיל מסוים שלהן יוצא בכל מיניי סיטואציות. זה לא דיכוטומי. |
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 5 שנים •
31 במרץ 2019
אנחנו לא גיבורי על שמחליפים זהות בתאי טלפון ודלתות מסתובבות. אדם בריא (פלוס מינוס) הוא חיה מורכבת, ואספקטים שונים באים לידי ביטוי.
נסה לחשוב על שחקן. הוא עולה לבמה ומציג דמות שאינה הוא. ועם זאת, הדמות הזו נובעת מתוכו, ממי שהוא. אם מישהו מנהל ונשלט - ברור, זה מתאים למיתוס. ואם מישהו הוא מנהל ושולט - ברור, הוא אדם דומיננטי ומוביל. אלה הטיות בחשיבה שלנו,טבעיות לגמרי. וקצת מחשבה על הנושא תביא אותנו למסקנה הרבה יותר הגיונית - שבדסמ קיים בכל האוכלוסייה ואף בכל המשרות (די, כמה מנכ"לים כבר יש במדינה הזו??) אגב, איפה המשפט "מנכ"לית ביום, נשלטת בלילה"? או שכל הנשלטות הן מאמא תרזה ביום וזונות בלילה? מה שכן, ייתכן וכל מה שכתבתי קשקוש. הולך לחפש סטטיסטיקה בגוגל, אולי מישהו עשה |
|
|