*סתם פורק משהו שעל הלב*

*סתם פורק משהו שעל הלב*

next • 29 באפר׳ 2019

4 שנים נהדרות בזוגיות פתאום ביום בהיר אחד הכל משתנה, המוח לא מרפה.. לא נותן לישון, לא נותן להנות (חוץ מברגע אחד) רגע שבו המוח/לב מבין שהוא רוצה משהו אחר.
הרגעים המאושרים שלאחורנה אני חווה זה לא בגלל הבת זוג המדהימה שיש לי, אלא יותר בגלל אחותה, שפתאום באמצע לילה עולה במחשבה ומה אילו הייתי איתה כרגע? (ואני אסביר) כל מה שניסתי להתחמק ממנו חוזר אליי כמו פסנתר שנופל על הראש מקומה עשירית.
עכשיו אני יודע שזה לא משהו שיכול להתממש לדאבוני הרב, אני לא טיפש.. (או לפחות כך אני חושב) אבל הדרך היחידה שיש לי כרגע זה פשוט לכתוב קצת על מה שאני מרגיש. בתקווה שזה מה שיעזור לשחרר לי את אותו ״קראש״ מטופש ומעצבן שנוצר אצלי ואני נשבע שאני לא טיפוס כזה! פשוט תמיד העולם הזה קסם לי ותמיד מצאתי את עצמי בצד השני לבסוף. אבל פשוט משהו בה שיחרר לי כמויות עצומות שהודחקו אצלי, אני מנסה להבין מה זה.. כי אף פעם לא ראיתי אותה בצורה כזאת ופתאום זה התחיל... תמיד הייתה לנו אינטרקציה אבל אף פעם זה לא הגיע לי למחשבות כאלו וגם לא למחשבות על להיות ביחד איתה.

פשוט פתאום התחלתי לראות את הקינקיות הזאת שבה, שאתה רק מסתכל עליה ומבין שזה יכול היה להיות חיבור מדהים! כמה מדהים? כמו מצה עם שוקולד.. כמו גשם באוגוסט.
מה ששובר אותי לחתיכות זה הרגעים האלה שכל בן אדם ״נורמלי״ לא שם לב אליהם, שאנחנו יושבים ורואים סרט ופתאום היא דוחפת את כף רגלה הקטנה והחמודה על יד הפרצוף שלי ומחייכת חיוך כזה, או שפתאום יש לה טעם רע בפה והיא יורקת לפח , מה שלי עובר בראש זה מה הייתי נותן עכשיו בשביל לפתוח את הפה שלי ולטעום.
בחיים לא חשבתי שאני אגיע לסיטואציה שבה אני נמצא, לפנטז על האחות של החברה.. לדמיין סיטואציה של מה יקרה אם עכשיו אני אפרד ממנה האם איכשהו כן יפתח לי חלון שאולי אני אוכל להיות עם אחותה. אבל בסוף הכל מגיע למצב שאני מבין שזה לא ריאלי ואני יודע את זה מראש, פשוט המחשבות נודדות מעצמן.
כמובן שאני נוקט צעדים להתמודד עם המצב, בכך שאני מנסה להימנע מאינטרקציה איתה אך לצערי באירועים משפחתיים של הבת זוג אני עדיין פוגש אותה, אך במידה וזה יחריף ואותו קראש לא ימהר לעזוב אני אצטרך לחשב מסלול מחדש כי לבסוף אני אפגע בבת זוגתי כרגע, וזה לא משהו שאני רוצה.

מרגיש כאילו חזרתי לגיל ההתבגרות עם הרגשות האלה שאני חווה עכשיו , לא מרגיש שלם עם עצמי, כל כך הרבה תחושות שאופפות אותי כרגע ורק רוצה שזה ייעלם כבר!
זה משגע אותי, כי אפילו לכתוב בצורה נורמלית את מה שאני באמת חווה אני לא אצליח לתאר בשום מילה אבל אני חייב.

לסיכום:
מבין את הסיוטאציה הלא נורמלית, מבין את הבעייתיות, מבין את המורכות, מבין את ההשלכות ומרגיש את העצב מחלחל לי בגוף.

israelislave • 29 באפר׳ 2019

הצעתי לך, הפרד מזוגתך והרחק לכת מהמשפחה כולה.