| ידיים קשורות לרווחה(נשלט) |
לפני 20 שנים •
3 בספט׳ 2004
יתד לב!!
[color=red]אם אהבה היא כמו קצפת אז פרידה היא כמו חרא!!!!!!
אז זהו זה נגמר אהבנו והתאבהנו השמים רעדו בחזקת אהבתנו אבל כנראה שאהבנו מדי כי האדמה נקרעה עקב אהבתנו. והשמים נפלו ובליבי יש יתד תקוע עמוק בלב. אחרי מוות דבר לא נשאר כשהיה, היער נשרף והלב נשבר וגם אם ממשיכים משהו בלב נשבר ומתקלף, מת כאילו לא היה ולא יהיה עוד. בכנות מעולם לא דבירתיעל מותו של חברי וכאן עם הקהילה התומכת אני יכול לדבר, ואולי זה רק האנונימיות שמאפשרת דיבור בכיתי עליו. הוא מת לפני שנה ומעולם לא ביכתי את מותו כשראיתי את גופתו מוצאת לקבורה בכיתי אך לא השלמתי[/color]. ידעתי שאותו לא אראה יותר לעולם. הוא לא יחזור הוא לא ידבר יותר, לא נצחק ונזיין את השכל אחד לשני. זהו הוא ימות ויירקב באדמה. ואז חלפה שנה ופגשתי אותה......... מבטינו הצטלבו ובעיניה היא חדרה לי לנשמה. אולם ואחרי שהאהבה נגמרת דבר לא יישאר. איתה אני גמרתי לא ארצה לראותה לעולם אז למה היא שם צוחקת לי בראש אומרת לי בא אליי. וכשאני שומע את קולה אני נמס ולא מסוגל להתנגד לכל דבר שתאמר. למה אחרי הפיגוע דאגתי לה דאגתי להתקשר אליה לשמע את קולה לדעת שהכך בסדר איתה אוףף למה הכל נגמר. לסיכום אנחנו דיברנו ואמרנו אחד לשני דברים אשר אסורים היו להיאמר. אמרתי לה שאחתה את המדבר והגהנום בשבילה ואמרה שאני דפוק לעשות דבר כזה. אחרי שגמרנו לדבר לא יכולתי לדבר, כבר חטפתי ועם כל הכאב קמתי אחרי זה. אבל אחרי המכה שהיא הנחיתה עליי במילותיה כבר לא יכולתי לקום. לא יכולתי לנשום ובקושי סמתי את נעליי וברחתי מהבית כי ידעתי כי את הנאמר אין להשיב ואתה לא אראה שוב לעולם |
|
|
דריאון(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
3 בספט׳ 2004
רצת מהר מדי , יכולת לכוון את הדברים בצורה הרבה יותר עדינה . למשל להשתדל לעשות כל
דבר שהיא מבקשת , להציע לפנק אותה בעיסוי רגליים ומסז' טוב , להכניס משחקים קטנים במיטה. עצם גילוי הלב והכרזות קורעות לב הפחידו אותה וחבל . טוב , לפחות בפעם הבאה תהיה יותר זהיר. |
|
|