מוש(נשלט){k}
|
לפני 20 שנים •
27 בנוב׳ 2003
מלחמה (סשן ערפדי)
"הדיבורים שלי מחרמנים אותך?"
"גררררר" אני נוהם בזמן שאני יונק את צווארה מאחור. היא יודעת שכן. היא מרגישה את גופי המתוח ואת איברי המזדקר לו מתחת לשמיכה. היא מתהפכת במהירות ומתיישבת עלי, מורידה חולצה, נותנת לי לקבור את פני בחום גופה, בשדיה, בריחה האהוב והמוכר. ואז זה מתחיל. "תתהפך על הגב" היא פוקדת. מתכופפת לארון ההפתעות הקטן ושולפת משם אביזרים. קושרת באזיקים אלסטיים את ידי, את רגלי, מחברת זה לזה ברצועות שחורות וגמישות. מצליפה קצת על התחת עם היד ועם חפץ נוסף שאני לא מצליח לזהות, משהו קר ונוקשה. והופכת אותי על הגב. עקוד ומיוחם. מתקרבת... מלקקת... נדבקת לצוואר ונושכת. נשיכה ראשונה. הגוף אינסטנקטיבית מתכווץ, עד כמה שאפשר בתוך הכבלים. היא מחזיקה בראשי ויונקת מהצוואר. היא יורדת למטה, לפטמה. נשיכה שנייה. כתמיד אני מרוקן את מוחי ממחשבות, נותן לגוף לזרום עם עוצמת התחושות, נותן לה להוביל למחוזות המרגשים, ואז מגלה לתדהמתי את הגוף מתעוות ומנסה לברוח ממנה. כאחוז תזזית ואימה מתפתל בכבליו ומנסה להימלט. היא לא מוותרת. בכוח מכניעה אותו חזרה למקומו וצוללת לנשיכה שלישית ורביעית וחמישית... "אתה אוהב שאני מכאיבה לך?" היא לוחשת "גרררר" יבוא יום ואני אלמד לדבר בזמן סשן. התחושות והעוצמה כאילו משתקות לי את מרכז הדיבור במוח. בכל מקרה לא הייתי יודע מה לענות. אולי מלמלתי כן? זה משנה? אני קשור. אני נלחם. שולח את ידי הקשורות כדי להרחיק את שיניה החדות שעושות בי סימנים, גונח מכאב בכל נשיכה ונשיכה. היא רוכנת אלי ומנשקת אותי בתאווה. אני מרגיש איך כל סנטימטר בגופי רוצה אליה, להרגיש אותה, לענג אותה. היא ממשיכה לצייר שעונים מעלה ומטה על גופי. על פנים הירך, על הברך, על הבטן, הפטמות, האוזן, החזה, הצוואר. משחיזה עלי את ניביה שכמו מבקשים לשאוב את דמי. דוהרת עלי כמכניעה פר משתולל, לא מוותרת לידי הקשורות שמנסות להרחיקה, לא נותנת לגוף המשתולל לעצור אותה. אני לוהט מתשוקה וכאב. לפתע היא נעצרת, מרימה את ידי הקשורות מעל ראשי ומביטה עמוק עמוק אל תוך עיני. היא מחייכת בעיניה ונדבקת אל צווארי בלחישה, הידיים מנסות לעלות אך היא מחזירה אותן למקום. אני נכנע. ברכות היא זורמת למטה. נוגעת לא נוגעת בגוף המשתוקק אליה. אני עוצם עיניים ומתמסר סופית, לגמרי. כשהכל יגמר היא תשחרר את רגלי. תשכב עלי ותשאיר את ידי כבולות. "אתה רוצה שאני אשחרר אותך?" על פני עולה חיוך גדול. "את אוהבת אותי קשור?" "אני אוהבת אותך קשור אלי" היא מחייכת. אני מעביר את ידי אל מאחוריה ראשה ומחבק אותה אלי בכוח עם ידי הכבולות. אני קשור אלייך לעד. אם תרצי בי, ערפדית שלי. |
|
|
| Faara(שולטת) |
לפני 20 שנים •
27 בנוב׳ 2003
גרררררר
|
|
|
אפרוח קטלני{Lilu FemDo}
|
לפני 20 שנים •
27 בנוב׳ 2003
איזה כיף לכם....
למה בני אדם הם חארות? למה כשהמוח רוצה לפרגן, הלב מקנא?
אז קבל פירגונים, ברכות ואיחולים. וקנאה עזה. |
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
28 בנוב׳ 2003
מושמוש,שיחקת אותה!!
סיפור מטרף,מדהים ו..... התחברתי אליו,מאוד!! (הייתי מוסיפה יותר,ערפדיות  )
|
|
|
Tainted(לא בעסק)
|
לפני 20 שנים •
4 בספט׳ 2004
הממ לנשוך עד זוב דם נחשב לערפדות?
ואם אני רוצה להנשך אז אני מתערפדת? 
המממ מעורר תהיה. 
בברכת לילה טוב דומי 
|
|
|