לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זכרונות

↑ ↓
eriko
לפני שבוע • שני, 7 באוקטובר 2019, בשעה 18:46

זכרונות

eriko • שני, 7 באוקטובר 2019, בשעה 18:46
את נועה הכרתי במסנג'ר הזכור לטוב.היא גרושה בת 50. אני נשוי בן 35. היא חרדית לשעבר. שם היא היתה נחמי. בעולם החדש היא נועה. ואני עם כיפה סרוגה. עולמות לא זרים לגמרי.יש משהו נינוח כשהעולמות מוכרים. כשהיא סיפרהלי שיצאה בשאלה לפני חמש שנים אחרי שהכירה גבר במקום העבודה, ולא רצתה לוותר יותר על עינוגי העולם הזה, היה ברור שאפשר לדבר על הדברים הכמוסים, על הפנטזיות והתשוקות.
היא עבדה בבורסת היהלומים כשהפרשה התפוצצה ולאחריה עזבה את הבית ואת עולמה הישן. הילדים היו סיפור קשה אבל הם כבר היו מחוץ לבית. כשהתכתבנו, היא עבדה בחנות תכשיטים יוקרתית (פדני מול אחד המלונות). מהר מאד השיחות להטו. היא סיפרה לי על גברים שהכירה, על אורגיות ומסיבות. אני, גבר נשוי עם כיפה, פחדן, רק יכולתי לאונן את הסיפורים שלה.
אבל אחרי כחדש, אזרתי אומץ. הציעה את קפולסקי בגבעתיים. בלונדה עגלגלה. מטופחת. ריחנית. חזה מתפרץ באיפוק (יש כזה דבר). הזכירה לי את ורה, הונגריה עסיסית, האחות במרפאה בישיבה התיכונית שעליה פינטזנו בנעורינו. התחלנו בשיחות של כלום. שיחות מזג האויר. הייתי חייב לשמור על שליטה. אחרי כל השיחות, המראה שלה חירמן אותי מאד. זה הזכיר לי את המועדון בלאס ווגאס. אחרי כמה רקדניות סטרפטיז, הייתי מגורה מאד. מידי פעם מישהי התכופפה וליטפה לאחד הגברים את החזה. המראה היה מחרמן אש. וכשהיא העבירה ציפורן קלה בתוך החולצה שלי, גמרתי כמויות לתוך התחתונים.
נועה קראה אותי לגמרי. כשהיא הציעה שנעלה אליה, היא גרה קרוב, ניסיתי לשמור פאסון, אבל יצא לי קול צרוד.היא הכינה קפה וישבנו צמודים. ליטפתי את פניה וידי ירדה לעבר הכפתור בחולצתה. היא אמרה שלא אצפה לסקס הערב. אולי בפעם אחרת. אמרתי אוקי, אבל המשכתי עם כפתור החולצה. אחרי עוד ניסיון הכל התלהט, ועברנו לחדר שינה שלה. הסקס היה מהיר. וההתפוצצות שלי.
"עכשו כשנרגענו, אפשר להנות" אמרה המדריכה שלי לאותו ערב. ירדתי לה בשקיקה. מצצתי את פיטמותיה. נשכתי וליקקתי את ישבנה הגדול. ושוב צללתי לרטיבות שבין רגליה. ושוב ושוב ושוב. כשבקשה שאחדור אליה, חדרתי וכשבקשה לחזור ללקק, חזרתי. כשחדרתי שוב, היא שאלה אם אני פוחד לסטור לישבנה. מה פתאם. יצאתי ממנה והתכווננתי לפתח האחורי. זה לא, היא ציחקקה. אבל זה היה כן.
הזכרונות מציפים אותי ואני מפסיק כאן. 
    התגובה האהובה בשרשור