Sm Art{☆Sm}
|
לפני 4 שנים •
8 באוק׳ 2019
" כבודו מלא עולם "
מצרף פה מאמר קטנצ'יק על .
חלוצי הנודיזם הראשונים.... 
אמנם קודם חטא אדם הראשון היו האדם ואשתו עירומים ולא יתבוששו (בראשית ב, כה). עדיין לא באה לידי ביטוי התביעה הפנימית לכסות את הגוף. אלא שאז נפל האדם בחטאו. לדעת חז"ל החטא בגן עדן היה גילוי עריות. "בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא" (עבודה זרה כב ע"ב; יבמות קג ע"ב. וכן משמע מפירוש רש"י לבראשית ג, א: "והנחש היה ערום – מה ענין זה לכאן? [...] אלא למדך מאיזו עילה קפץ הנחש עליהם, ראה אותם ערומים ועוסקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה"). משיכתה של חוה אל הנחש, כהבנתם של חכמינו, מחייבת אותנו לומר שהנחש קודם שנענש היה דומה במראהו לאדם, שאם לא כן מה מצאה בו חוה וכיצד נתפתתה להיות אתו? אולם למרות הדמיון החיצוני היה הנחש בעל חיים בתכונתו הפנימית, ואילו חוה ואדם היו בעלי תכונות אנושיות. צלם אלוקים היה נטוע בהם, ובהם בלבד. הדגשת החיצוניות הדומה הביאה לשכחת ההבדל המהותי, הפנימי, שבין נפש האדם לנפש החיה. הנחש היה ערום מפני שלא היה לו מה להסתיר, ואילו בני האדם היו ערומים מפני שעדיין לא למדו להסתיר את גופם; עדיין לא עמדו על הסכנה שבשכחת מעלתם הפנימית, זו השייכת לבני אדם בלבד. אולם אז התברר שהחשיפה החיצונית מסיחה את הדעת מהמעלה הפנימית עד כדי שכחת ההבדל שבין אדם לחיה. אז ניטע באדם רגש הבושה, והתביעה הפנימית להתכסות כדי לשים גבול ברור בין לובשי הבגדים, בני האדם, ובין בעלי החיים. ועל גבול זה אנו מברכים: "ברוך [...] מלביש ערומים". שיזוף נעים 
וגמר חתימה טובה 
|
|
|
|
|
|