יחסי שליטה זוגיים

דעתי היא שהבסיס לקשר שליטה שמחזיק לזמן ארוך הוא דווקא לא שליטה אלא היכרות שמתחילה מבסיס ונילי, שבה שני הצדדים חושפים את האנשים שהם הרבה לפני שהם מגלמים את הפנטזיות שלהם.
כשהיסודות של הקשר נשענות על האישיות האמיתית של שני האנשים, ולא רק ביטוי של צד אחד בה, הקשר מחזיק להרבה יותר זמן.
יותר מדי אנשים בכלוב מחפשים פטיש, מחפשים שולט/ת או נשלט/ת, מחפשים "דאדי" או "מאמי", מחפשים מישהו שיתן להם ספנקים או מישהו שאוהב שמשתינים עליו בזמן הסקס וכו'
הם מחפשים נטיות אבל שוכחים לחפש אדם. הם חושבים שכמה דייטים על כוס קפה שבהם מנהלים שיחות על תחביבים או עיסוקים ונילים זה מספיק בשביל להכיר אדם, אבל זה לא. זה מסתכם בסתם לדעת שבנוסף לזה שההוא אוהב לתת ספנקים הוא גם עובד בהייטק, אוהב לדוג עם חברים בזמנו הפנוי ומאמין בדעה פוליטית מסוימת.

להכיר אדם זה תהליך הרבה יותר איטי, הרבה פחות "מרגש" מלהכיר את הקינקים ואת העובדות השטחיות אך המסקרנות לגביו, אז הרבה מעדיפים לדלג על זה. לעשות fast forward ישר לסיבה "שבגינה התכנסו באתר זה" ואז ישר עפים כל מיני ניצוצות באוויר, מרגישים "שזה זה בדיוק זה!", אבל אחרי סשן או שניים פתאום אחד הצדדים "התבלבל", "נבהל" או "ירד לו" כי מרגישים שמיצו את כל מה שהאדם הזה יכול לתת... כי הם מכירים רק את הדברים השטחיים שהוא יכול לתת- סשן בדס"מי ספציפי ושיחות בתחומים מצומצמים שאין כבר מה להרחיב עליהם.
אני רואה שקשרים בדס"מיים שהתחיל כששני הצדדים היו קודם לכן חברים טובים, זוג עם שגרה ונילית לפרק זמן מסוים ואפילו נשואים הקשר מבוסס של ממש, הם אלו שמחזיקים לאורך זמן בהרכב בדס"מי.

צריך לדעת לנהל קשר בין-אישי, הרבה לפני שיוצקים לתוכו בדס"מ. חוויתי את זה על בשרי, חברים רבים שאני מכירה חוו את זה גם. יש הסתברות גדולה יותר שבדס"מ יצמח מתוך קשר מלא אהבה, מאשר שאהבה תצמח מתוך קשר מלא בדס"מ.
ואהבה (וזו גם יכולה להיות אהבה חברית בין שני אנשים, היא לא חייבת להיות רומנטית אם לא רוצים בכך) והכימיה שהיא יוצרת בין שני הצדדים היא שמשאירה באנשים עניין להישאר ביחד מעבר לסשן או שניים. היא זאת שגורמת לשני הצדדים להתייחס לזה שמולם כשסוביקט עם צרכים שמעבר לבדס"מ ולא כאוביקט בתוך הפנטזיה שלהם שצרכיו מעבר לדמות הבדס"מית שלו לא נלקחים בחשבון או נחשבים turn off של ממש.

בנוגע להנחה של "קשר בין שולטים ונשלטות מחזיק מעמד יותר מקשר בין שולטות ונשלטים" אין לי ממש מידע שמבסס את הטענה הזו.
אבל אם אני צריכה לנחש למה נוצר רושם כזה, אז זה בגלל שנשלטות, לעומת נשלטים, לא ממהרות להתמסר לשולטים.
הן לוקחות את הזמן להכיר, הן לוקחות את הזמן לתת לאמון בין הצדדים להתבסס ולבחון האם הן יכולות לסמוך על הצד השני שלא יסב להן נזק כלשהו.
גם אם אין להן כוונת תחילה להכיר ממש לעומק את השולט, זה מה שקורה. כי הן לא יכולות לבסס אמון על סמך פנטזיות המיניות, תחביבים, השקפות עולם ודעות פוליטיות. הן צריכות לראות את האופי של האדם בכללותו בשביל לדעת אם שווה (או בכלל בטוח) להתמסר אליו, ורק אז הן מאפשרות לעצמן להיכנס לדמות הנשלטת מולו.
הרבה יותר קשר להתיר קשר שנבנה בצורה הדרגתית שכזו, לעומת קשרים שהתחילו ב"מעכשיו אני השולט ואני מחליט עליך" שזורמות איתו בדר"כ צעירות חסרות ניסיון שהן גם אלו שמרכיבות את עיקר אוכלוסיית "שוב זרק אותי שולט מניאק" שהכירו לפני שבועיים והתקלרו אליו לפני יומיים.

לעומת הרבה נשלטות, זה נראה שרק מיעוט מהנשלטים מתבגרים.
אלו לא רק בני ה- 20 תקועים בפנטזיית פורנו, בכל גיל אפשר לראות שבקרב הנשלטים יש נטייה לחפש איזו פנטזיה של "מלכה רעה וסקסית שתצליף בי" לפני שהם מחפשים אישה להתחבר אליה.
הם מסתפקים (או ממש דורשים) רק בלדעת מה הפנטזיות שלה ואפילו לשמוע את הפרטים היבשים לגביה פחות דחוף להם.
נשלטים גברים לא תופסים את עצמם פגיעים מול הצד השני לעומת נשלטות, הם יודעים שיש להם את הכוח הפיזי לעצור את הסשן בשנייה שלא יהיה לרוחם, ככה שיש להם פחות עכבות.
כך שאם זה היה תלוי בהם היו מתייצבים לסשן עם "מלכה רעה וסקסית" שהם בקושי מכירים מעכשיו לעוד רגע.
ובגלל ששולטות הן לא אלו שמוותרות על השליטה, הן גם לא מתעכבות יותר מדי על להכיר את אופי הנשלט לעומקו. לראות שהוא עונה על הצרכים שלהן, מסקרן אותן במידת מה ומתנהל בצורה שפויה זה מספיק בשביל לתת לו אור ירוק לסשן איתן/מפגש על כוס קפה שיוביל לסשן בפעם הבאה.
אבל כך לא נוצר באמת "דבק" שמחזיק ביניהם וברור לחלוטין למה קשר לאורך זמן לא יוצא מזה.

פעם נשלט לימד את אותי את הכלל: "זיינה לך את הפנים? אל תביא אותה להורים", ואני קצת נגעלתי ממנו, מההפרדה המוגזמת הזו בין החדר לחיים האמתיים, עד שולרגע שקלתי לשגול גם את אבא שלו כנקמה אבל אז מיד התחרטתי כי כאילו, מה הלאה, אני אצטרך להמשיך גם לסבא? זה כבר דוחה.