הצרות הבלתי נסבלת של האופק האנושי

הצרות הבלתי נסבלת של האופק האנושי

Dom_Quixote • 5 בספט׳ 2004

כ-350 בני אדם נטבחו בבית הספר ברוסיה, מהם כ-150 ילדים. במשך שלושה ימים הם לא שתו דבר מלבד השתן של עצמם, וחלק מהבנות נאנסו באכזריות. מי שהתעלפו מרעב ומצמא זכו לקול צחוקם המרעים של החוטפים, שעושים כל זאת לילדים תמימים בשם הלאום והדת.

אבל בפעם הבאה שמכבי ת"א תיקלע, חס וחלילה, לפיגור במשחק כדורסל ותצליח לצאת ממנו, מיד יציפו המוני העם הנבחר את הפורומים בתגובות "יש אלוהים!" "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" "איפה אתם עכשיו חילונים" "שמע ישראל" וכדומה.

האנושות זה גזע בלתי נסבל. מבין לחלוטין את ג.ד. סאלינג'ר.

בוקר טוב לכולם (איזה כיף, זה קרה לאנשים אחרים ולא לנו, אין סיבה שלא יהיה בוקר טוב),

קיחוט

מקבי​(מתחלף) • 5 בספט׳ 2004

הם אנסו? לא שמעתי על זה. גם לא סביר במיוחד, בהתחשב בעובדה שהם מוסלמים.

והם לא עושים את זה בשם "הלאום והדת". למרות שאני לחלוטין לא מזדהה עם המאבק שלהם (תנו כבר לראסים לבנות את הפאקינג קו-נפט!), הוא לא בשם איזה אידאל נעלה... הרוסים תקעו להם את חפירה היפותטי עמוק בתור חור התחת ההיפוטתי שלהם, וזה כואב. זה שהם מכלים את זעמם העיוור... זה כבר משהו אחר.

וסליחה - אבל מה בדיוק הבעיה עם אנשים ששמחים, אפילו על דברים קטנים? כן, כווולה זכייה באליפות אירופה, אבל למה להמעיט בערך של זה? זה לא מוריד מדברים אחרים. אנשים לא מפסיקים להתרגש בגלל דברים אחרים. אם אנשים נהיים קהים... אז זה לשני הכיוונים, גם העצב והשבירה, וגם השמחה.

אולי האנושות זה גזע בלתי-נסבל - אבל אין לנו ממש קנה מידה, אהה? ויותר מזה... אין לנו ממש ברירה.

ועוד משהו..

זיקית • 5 בספט׳ 2004

זה שאני בוחרת לא להתאבל כאן על הטרגדיה הנוראית הזאת, והדגש הוא על _כאן_, לא אומר שאני לא עושה את זה במקומות אחרים, שלא קשורים להעדפה המינית שלי, מקומות פרטיים יותר.

אתה באמת אוהב להלחם בתחנות רוח, אה ?

בוקר טוב גם לך קוויקסטק (אם יותר לי, אפרוח..)

אולי לא הבהרתי את עצמי

Dom_Quixote • 5 בספט׳ 2004

קודם כל, הם אנסו. דווח על כך.

דבר שני, כעת כבר ברור שיש לאל-קעידה חסות כלשהי, בין אם כלכלית ובין אם מוסרית, לקבוצה הזו, ולכך התייחסתי בעניין הלאום והדת.

והטענה שלי היא לא על זה שאנחנו שמחים היום, בכלל, או בזכייה בגביע אירופה. גם אני נמצא בעבודה כרגיל וגם אני מריץ כאן דאחקות כמדי יום.

הטענה שלי היא על צרות האופקים בה אנשים לוקים, שמתבטאת בכך שכשדרק שארפ קולע שלשה, מיד אנחנו הולכים לברך הגומל ומעלים את אלוהים על נס שבחנו. אבל משום מה אנחנו (ע"ע פיני גרשון, מצביעי ש"ס, וכמה אנשים די חכמים שאני מכיר) לא שואלים את עצמנו איפה אלוהים כשמאתיים ילדים נטבחים באכזריות. לא. אלוהים קיים, והוא יודע מה הוא עושה. וכששארפ קולע שלשה אז זה בזכותו, וכשילדים נטבחים זה לא באשמתו. חלילה לא נפקפק בקיומו או משהו כזה.

ואני לא בא בטענות ספציפית אל אף אחד. לא אמרתי שאנשים בקהילה לוקים בצרות האופקים הזו, אלא אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, שלאו דווקא נמצאים פה. בגלל זה זה בפורום "לא קשור".

זה פשוט משהו שמאוד כואב לי, הנטייה הזו של אנשים להאמין באלוהים, למשל, כי הם מנצחים במשחק כדורסל, ולא לשאול אף שאלה קשה כשמתבצעים מעשי טבח כדוגמת זה. אם זו לא צרות אופקים אני לא יודע מה זה.

ושוב, לא בא ספציפית בטענות לאף אחד. זה משהו כללי.

מקבי​(מתחלף) • 5 בספט׳ 2004

אתה יוצא מנקודת ההנחה (המוטעית, לדעתי) שאלוהים הוא אחלה-גבר, חביב וטוב. הוא לא. הוא טובח. הוא רוצח. הוא עבר בערך על כל הדיברות... אבל מותר לו, כי הוא האל, האחד והיחיד - ואני לא אומר את זה בציניות. אנשים שבאמת מאמינים באל, לא מכחישים את מעשיו, שזה לא הוא או משהו כזה... כי הרי, הוא כל-יכול, הכל נעשה בדברו, בשמו, ודרכו. הטוב, והרע. הקמת מדינת ישראל, השואה, הזכייה באליפות אירופה בכדורסל, והג'וקים שהקימו להם מעון מתחת לכיור שלי... כולם תחת עינו הפקוחה של האל הכל-יכול, פרי יצירתו.

או שאתה מאמין,או שלא. אין מקום לפקפוק - רוע אינו סיבה לחוסר-אמונה. אז יש אל, והוא רע, לעיתים (קרובות) - אז מה? זו לא סיבה לחשוב שהוא אינו קיים, אינו עושה, או אינו רואה.

יש אלוהים

זיקית • 5 בספט׳ 2004

והיא כלבתא נקמנית ומרושעת.

we're all just small screws in the big machine of life

חרקים על פני הכדור, שמזמזמים כמה שנים, ואז מתים. כך או אחרת.

בואו לפחות נהנה מהדרך ככל האפשר ולא נתרגז ונתעצבן יותר מדי על שטויות.

הכל בר חלוף.

<זיקית מהורהרת, signing out>

מקבי

Dom_Quixote • 5 בספט׳ 2004

[quote="מקבי"]

אני חולק עליך. ציבור המאמינים לא מאמין שהוא רע. הם מאמינים שהוא "אל רחום וארך אפיים, שכל משפטיו אמת וצדק". אני לא יודע בע"פ את כל 13 מידות האל, אבל הן כולן מאוד חיוביות ונאצלות. הם מתפללים אליו על בסיס טוב לבו, נדיבותו ורחמיו. הם מברכים אותו השכם והערב, ועל כל דבר בחייהם. האם באלה אין מקום לפקפק? האם מתנחל, שגר בהתנחלות למרות כל הסכנות בשם האמונה שזה רצון האל הטוב והיטיב, שנהרגים אשתו וארבעת ילדיו, לא ראוי שיתהה, שילחש איזו שאלה, בפעם הבאה שיפטיר "ברוך השם"?

מקבי​(מתחלף) • 5 בספט׳ 2004

לא אם האמונה שלו מלאה. אז, הוא יאמין בתוכניתו של האל, ביכולתו האלוהית להבין ולתכנן, ויידע שהמוות שלו זה רק משהו קטן אחד בקיום הכללי. האל אינו "טוב" או "רע", כי אלו מידות אנושיות. האל אינו אנושי - זוהי כפירה לחשוב שכן. הוא חף מכל הגדרה שניתן לו, כל מידה שנצמיד לו, כל דבר שהוא. הוא מעלינו, נשגב מבינתנו - לחלוטין.

אנשים מברכים את האל על הדברים הטובים שקורים להם בחייהם, ומבקשים מחילה וסליחה, או אולי אף מביעים כעס על הדברים הרעים - אך לעולם לא חולפת בהם המחשבה, שאולי יש משהו שלאל אין שליטה עליו - יד האל בכל. הם אינם מפסיקים את אמונתם בקיום האל, ואולי רק באג'נדה שלו, או במידותיו... ושוב, זוהי כפירה, ומשמעה חזרה בשאלה.

QriS​(מתחלף) • 5 בספט׳ 2004

אני מפקפק בו בכל רגע וכל שניה. אני מבין את הצורך של אחרים להאמין בו.
במילים אחרות, אין כופר גדול יותר ועוכר גדול יותר ממני, אין חזיר יותר לא כשר ממני, לא רק ליהדות אלא לכל דת אחרת. אבל אין לי שום בעיה שאחרים צריכים אלוהים ומערכת של חוקים בשביל לחיות בלי ללכת לאיבוד.

אני חופשי הולך לאיבוד לפעמים אבל ... טוב לי ככה

למאורע המזוויע עצמו - עצוב נורא מה שקרה שם. מחריד.
ברור היה לי מההתחלה שלא בבגלל 150 או 450 או 4500 ילדים רוסים רוסיה לא תסיג את כוחותיה מצ'צניה..
וכן, אני מגנה טרור והרג חפים מפשע גם אם המטרה צודקת. זה ההבדל ביני לבין מי שהוא טרוריסט.