פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 5 שנים •
20 בדצמ׳ 2019
יחסים פתוחים
זה פוסט שמיועד למי שנמצא ביחסים לא מונוגמיים. יחסים רציניים, ברי קיימא 😊
אני ממש אשמח לשמוע מכם, אם בא לכם לשתף, איך זה מרגיש? האם תמיד הייתם ביחסים פתוחים או שפתחתם? ואם פתחתם, אז איך? שניכם נמצאים בעוד מערכות יחסים, או רק אחד מכם? כמה הקנאה נוכחת? אתם חושבים שהיא הכרחית וחייבים לעבור דרכה או שזה שלב שאפשר לוותר עליו? יש לכם חוקים? אילו? מה עשיתם לא נכון? אילו המלצות יש לכם? ובכלל למה בחרתם ביחסים כאלה? תודה רבה! שאו ברכה! תענו לי🙏🏻 אחת שמסוקרנת. |
|
|
Menta(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
20 בדצמ׳ 2019
אני נמצאת בזוגיות עשרים שנה. לפני 15 שנה התחלנו לדבר על פתיחה. לקח לנו שש שנים לפתוח בפועל. בכל פעם דיברנו, עשינו צעד קטן קדימה, בדקנו איך שנינו מרגישים, לקחנו צעד אחורה, וחוזר חלילה.
המשוכות העיקריות שהיינו צריכים לעבור הן קנאה וחוסר ביטחון. למשל, הסכמנו עקרונית שהוא יחפש דומית. אבל כשראיתי שהוא מחפש מישהי צעירה ממני, זה גרם לי לחוסר ביטחון וקנאה. גבולות יש ואנחנו מעדכנים אותם מדי פעם. בגדול, לא מביאים אנשים הביתה אם השני בבית, לא נשארים לישון מחוץ לבית, ויש זכות וטו, שמעולם לא השתמשנו בה. לבן זוגי היתה זוגיות משנית ארוכה אחת. לי היו שלוש. אין שום קנאה כי שנינו מבינים שזה לא שהשני לא מספיק טוב, אלא שיש לנו צרכים שאדם אחד, נפלא ואהוב ככל שיהיה, לא יכול לספק. שנינו מאד מרוצים מהמצב הנוכחי ושמחים שפתחנו את היחסים ושלא מיהרנו. בהצלחה! |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 5 שנים •
20 בדצמ׳ 2019
מנטה, תודה!
מה אתם עושים עם הקנאה? |
|
|
|
Menta(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
20 בדצמ׳ 2019
כבר אין קנאה. ולא היתה עוד לפני שפתחנו. התמודדנו איתה לפני כן. ניתחנו מה מעורר קנאה ולמה.
הבנו שאין במה לקנא. שמה שהוא מחפש מחוץ לזוגיות שלנו זה משהו שאני לא באמת רוצה או יכולה לתת לו, ולהיפך. זה לא שאני לא מספיק יפה, טובה, סקסית. אחרי הפתיחה, אם מישהו הרגיש קנאה, דיברנו על זה וחידדנו גבולות. למשל, כשאנחנו נמצאים בחברה ובני הזוג המשניים שלנו גם שם. מה הנוהל? מותר להראות גילויי חיבה פומביים עם המשני? אני חושבת שאת מקום הקנאה החליף פרגון ושמחה שהשני מאושר. אנחנו אוהבים זה את זה ורוצים שיהיה לשני כיף וטוב. |
|
|
Kitty frank
|
לפני 5 שנים •
21 בדצמ׳ 2019
אני עשיתי הפוך על הפוך.
התחלתי שותפות חיים שמתבססת על מקצועיות עם חבר ותיק-לעיתים שכבנו, אבל היה ברור שזו לא כוס התה של אף אחד. גם עברנו לגור בדירה עם חדר שינה לכול אחד. יצאנו לחופשה בסיני ובילינו את כולה ערומים אחת על השני. חצי שנה אחרי הוא עדיין בא לישון אצלי כול לילה ופשוט העברנו את החפצים שלו לחדר שלי, עכשיו חבר בא לגור בחדר העזוב שלו, הנוכחות שלו דווקא מדגישה את הזוגיות בחיים שלנו. אנחנו שוכבים לעיתים, מתחבקים באהבה מטורפת כול לילה, ואפילו מגניבים קצת נשיקות. עשינו חגים ביחד עצל ההורים, והיו מפגשי סבתות מביכים-מתוקים. הוא מעולם לא הבין באמת מה זה קנאה וזייף אותה במערכות יחסים קודמות.הוא גם ונילי-היסטרית אני מעולם לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין אהבה רומנטית ואהבה אפלטונית וקינאתי לכול אהובי,עם השנים למדתי להקרוא את הרגשות האלו כמשחק שנועד לעניין ולא לשתק. אני גם סוטה-מאוד. משתי סיבות הפוכות לחלוטין עלינו על אותו גל בדיוק ואין לנו שום רצון לקחת בעלות על המיניות אחד של השניה. אנחנו עובדים בין 250-300 שעות בחודש ופועל הזמן שנשאר לנו בחיים -אחרי שאנחנו מבלים את כמות הזמן שאנחנו רוצים לבלות אחד עם השניה- לא נשארות הרבה דקות בחודש. אני עוד שוכבת עם האקס פעם ב', והיה איזה סאב שהתארח אצלי מעט אבל לא איזה משהו מרשים. אפשר לקרוא לזה פולאמוריה אם רוצים,אבל אנחנו לא עושים את זה. מעולם לא דבקנו בהגדות ותמיד השתדלנו לפרק מתוך מושגים על יחסים של אנשים את הפרקטיקות עצמן ולשאות את עצמינו בפשטות"מה בעצם בא לנו לעשות ביחד?". |
|
|
| Crimson |
לפני 5 שנים •
21 בדצמ׳ 2019
זהר כרמי וליאת שדה-סעדון בדיוק כתבו ספר על זה, "יחסים פקוחים". אפשר לקרוא גם כתבות שלהן ולהקשיב לפודקאסט
https://lovush.com/episode005/ אני יכולה להעיד על עצמי שיחסים פתוחים היו תחילת הסוף בקשר שגסס גם ככה. אבל מניחה שלא כך המצב אצל כולם. |
|
|
Red stormy
|
לפני 5 שנים •
21 בדצמ׳ 2019
אני וזוגי 4 שנים ביחד, הייתה פעם אחת שנפרדנו לתקופה ארוכה סביב הנושא של הא מונוגמיה.
הכרתי אותו כשהוא פוליאמורי אנרכיסטי (ז"א שהקשרים הם לא ראשי משני ועם חלוקה). אני לא חושבת שאני מונוגמית אבל גם לא ככה, לאורך הקשר עלו קשיים סביב זה בעיקר סביב חוסר ביטחון בקשר. אם כי עם הזמן שעובר, הקשר שמתחזק כל הזמן, הקרבה והאינטימיות שמתעצמות, אז הקשר כן הופך ליותר בטוח ויציב עבורי. אני יודעת שאני צריכה הוא נמצא, עברנו הרבה חוויות ורגעים ודברים שחיזקו את האמון אחד בשנייה וגורמים שוב ושוב לתחושת ביטחון ויציבות על אף שהקשר כלפי חוץ (וגם לי הרגיש תקופה ארוכה) כלא יציב. אני יודעת שכל יום אני בוחרת בו וכל יום הוא בוחר בי מחדש, יש המון אהבה גדולה, חברות נהדרת, תקשורת ותקשורת ותקשורת. היו ב4 שנים האלה עוד קשרים לי ועוד קשרים לו. בתקופה האחרונה יוצא שזה רק שנינו, היו לי פה ושם דייטחם ודברים, אצלו לא. על פניו נראים הכי מונוגמיים שיש נפגשים כמעט כל יום, גרים קרוב, אין עוד מערכות יחסים, אבל כן זה פתוח לשנינו. אצלנו זה שונה כי זה לא מגיע מיחסים מונוגמיים שנפתחים, הקשר מלכתחילה היה כזה, ובהתחלה זה העלה המון קשיים ומהצד שלי הייתה קנאה מאוד ותחושת חוסר ביטחון בו ובקשר שלו. היום אני מרגישה שהוא חבר טוב שלי שהפך למשפחה שלי וגם מאהב ובן זוג, אבל לקח לנו זמן להגיע למצב הזה של האמון והביטחון. כשהיה בקשרים בשנתיים האחרונות פירגנתי, וגם כשאני הכרתי הוא פירגן והתעניין ושמח. אז זה נחמד. אני מרגישה אהובה מאוד, ושמחה שיש לי אפשרויות לחוות ולהכיר, וביום מין הימים אני מקווה ורוצה להיות בקשר ראשי מקנן, כרגע לא לחוץ לי כי לא מרגישה חוסר ולא ממהרת לשם, כשיגיע יגיע. יצא לי גם להיות בקשרים ארוכים עם אנשים נשואים ביחסים פוליאמוריים שזה גם היה נחמד, ובכל מיני חברויות וזוגיות כאלו ואחרות. |
|
|
| adi mstr(שולט) |
לפני 5 שנים •
21 בדצמ׳ 2019
יש פודקאסט מעולה שנקרא מחפשים מקום. אני ממליץ בחום. לא יודע אם חוזר על משהו שנאמר כאן
|
|
|