סווריןן
|
לפני 4 שנים •
18 בפבר׳ 2020
למה לא קמתי ועזבתי? כן... נשאלתי על כך לא פעם אחת בזמן שכתבתי את הדברים כאן באתר. ניסיתי להשיב כמיטב יכולתי. אם אתה רוצה לקרוא משהו מזה, נסה את https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=748482&blog_id=106181 וגלול לתגובות ולדיון שם. יש גם תיאורים במקומות אחרים בבלוג של השיחות עם המטפל שלי דאז, והאופן בו הוא ניתח את כל זה.
תודה על העניין שלך בי. |
|
|
| Bagel |
לפני 4 שנים •
18 בפבר׳ 2020
אני מבין את הצורך לפעמים להתחבר לבן אדם אלים עם נטיות פוגעניות, אני עדיין מוצא בזה משהו אטרקטיבי, אבל בסיפורים שלך היא יוצאת די סוציופטית ואפילו אולי בעלת אישיות גבולית.
העניין שלי בך הוא לא רכילותי אלא בגלל שאני מזהה בך מקטעי ד.נ.א נפשיים שאנחנו אולי חולקים, לך תדע. לי לא היתה חוויה כל כך חזקה במישור הזה וגם כנראה לא תהיה אבל זה מעניין. חלק מהעניין הוא גם הפער בין איך שאתה מתאר אותה בסיפור לבין איך שאני יכול לדמיין אותה היום. היא כמו מיתוס בשבילך וזה מעניין האם היא נשארה סוג של טוטם או שהיא מכינה סלט וטחינה לארוחת ערב בבית עם ילדים ולברדור... |
|
|
|
סווריןן
|
לפני 4 שנים •
18 בפבר׳ 2020
זה קצת הופך לשיחה פרטית בפורום, בייגל, לא? נעצור בכך שהיא נותרה אחד האנשים הנדירים שפגשתי, בהמון רמות. שוב תודה על עניינך בי.
|
|
|
| Bagel |
לפני 4 שנים •
19 בפבר׳ 2020
יש מצב שזה נהיה פרטי. בכל אופן, תובנות מעניינות על הספר הזה, אולי אקרא אותו שוב ואנסה למצוא איזו עדינות נסתרת
|
|
|
לייזי
|
לפני 4 שנים •
20 בפבר׳ 2020
מתה על שנאוצרים ננסיים. רקומרת. פלפל מלח
|
|
|
הפיה טינקרבל(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
23 בפבר׳ 2020
ברור לי לחלוטין
שבכל פעם
שאני לובשת את מעיל הפרווה שלי אני מרגישה קצת ונוס |
|
|
המלט
|
לפני 4 שנים •
29 בפבר׳ 2020
שנאוצר כתב/ה: כתבתי פה לפני חודש בדיוק שאני מתכוון לקנות את הספר. עכשיו סיימתי אותו והוא בהחלט נהדר.
מדהים שספר שנכתב לפני 150 שנה מצליח להיות רלוונטי כל כך להיום. זה ספר שמדבר על מה מרגיש נשלט, מזה להיות נשלט. לפחות ברמה הרגשית אמוציונלית תשוקתית. גיבור הספר הופך עצמו לעבד של אהבתו מתוך התשוקה הרבה שהוא מרגיש כלפיה, וככל שהיא אכזרית כלפיו כך הוא אינו מצליח להתנתק ממנה. הספר דן בסכסוך הפנימי שלו כגבר נשלט. הוא באמת אוהב, הוא באמת נמשך ובאמת באמת סובל באותו הזמן. השנאה העצמית וההרגשה האיומה שהפטישים לעיתים הביאו או מביאים לחלקינו בחיינו, תוך כדי הטנגו שתחושות אלו יוצרות בנו עם התשוקה המינית שלעיתים כובשת אותנו. גברים בכלל ונשלטים בפרט. נאמר באינטרנט שהספר לא ארוטי. נכון הוא לא ארוטי כמו 50 גוונים של אפור, אבל הוא כתוב מצויין וזורם ובהחלט מחרמן. גם בסופו של יום מדובר בקלאסיקה ספרותית. הספר מציג שליטה פיזית, מנטלית, כניעה פוט פטיש סוג של קקהולד ועוד. בהחלט ברור אחרי הקריאה שלו למה הM מהbdsm נקרא על שמו של הסופר. הייתי ממליץ לכל נשלט שרוצה להיות מחובר לעצמו קצת יותר לקרוא את זה, וגם לשולטות. חבל שאי אפשר להעלות פה תמונות, נורא רציתי לשתף עמוד יפה ממנו. בזמננו אנו, לא ממש בעיה למצוא תוכן-פמדומי שווה-גמירה בפורנ-האב, נגיד, או בשלל מקומות אחרים. לפני 150 שנה, המצב היה קצת יותר מורכב. הפרופסור סאכר-מאזוך, שתשוקותיו ייסרו אותו עד אין קץ, נאלץ לכתוב ספרון שלם המבוסס על מערכת היחסים שלו עם fanny pistor, (האישה שחתמה עימו על חוזה הדומה לזה המתואר בסיפור, וזו שנסעה איתו לפירנצה כשהוא על תקן משרת שלה), וכל זאת על מנת שיוכל לקרוא את מה שכתב ולאונן על זה בשקט. אני לא בא להתווכח עם דעתך שהספר ״כתוב מצויין וזורם״, בין השאר משום שאני לא באמת מאמין שאתה מגיע לקרוא את הספר הזה נטול כל חרמנות מקדמית, המטשטשת את העובדה הפשוטה שערכו הספרותי של הספר הזה נמוך למדי, שלא לומר ירוד. שתי אורגזמות, מקסימום שלוש, בסולם המלט. |
|
|
Menta(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
1 במרץ 2020
בייגל וסווריןן, שאפו על הדיון המרתק, המחכים והאנושי שלכם. כן תרבו וכן ירבו.
|
|
|