--Nir-- |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
--Nir-- • 24 במרץ 2020
כאב כמו אופוריה זה כוח. והוא זמני בעוצמה שלו. השתדלתי בעבר לנצל אותו למשהו בכל פעם שממש כאב לי לטובת עצמי
כשהייתי צעיר ניצלתי את התקופה ההיא לסגור את רשיון הנהיגה שהתעכב בפעם השניה כמה שנים אחר כך לימדתי את עצמי לנגן ובפעם האחרונה לקרוא כל ספר שהיה לי אצלי שנים ברשימת ההמתנה והתחלתי לכתוב בהצלחה |
|
ניקה פול |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
ניקה פול • 24 במרץ 2020
כותבת פוסט
|
|
Wings Fl |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
Wings Fl • 24 במרץ 2020
מתחברת לכאב, נותנת לו להיות, רק ככה זה משתחרר.
לא לפחד מרגש. גם אם זה כאב. אבל גם לא לשקוע. לראות איפה הכאב נוגע ולשחרר. |
|
Ollie(נשלטת) |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
Ollie(נשלטת) • 24 במרץ 2020
אצלי זה אסקפיזם. סדרות בלי הפסקה, בכל רגע פנוי מעבודה (אבל באמת יום עבודה עמוס עם אנשים סביבי הוא האסקפיזם הכי טוב, וכרגע בקורונה זה פחות קיים).
|
|
tomerw(אחר) |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
tomerw(אחר) • 24 במרץ 2020
תלוי סיטואציה, אבל אני לרוב הולך לבד לטבע, לרוב לים...כותב, בוכה, שומע מוזיקה..
לפעמים מחפש חיבוק חם ממישהי ... |
|
Leaker(נשלט) |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
Leaker(נשלט) • 24 במרץ 2020
הולך לים, לכן הים מלוח...
|
|
הוא(שולט) |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
הוא(שולט) • 24 במרץ 2020
הולך לברטה ואצלה יושב
|
|
that thicc girl(אחרת) |
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
הלוואי שיעבור מהר
לפני 4 שנים •
24 במרץ 2020
that thicc girl(אחרת) • 24 במרץ 2020
אני בוהה לחלל ונשאבת לכאב שלי. איכשהוא הוא פשוט נעשה כל כך רגיל שאני מאולחשת ומצליחה להירדם.
הלוואי שיהיה לך קל יותר מזה, זה לא משהו. אולי לקרוא או לצפות במשהו שמסיח את הדעת... |
|
Visual(מתחלף) |
לפני 4 שנים •
25 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
25 במרץ 2020
Visual(מתחלף) • 25 במרץ 2020
אומרים עלי שאני קר, רובוטי לפעמים. אבל אני חי מתוך הבנה שיש מודל פסיכולוגי מאוד פשוט להבנה, אבל הרבה יותר מורכב לישום שמאפשר לשלוט על התחושות וההרגשה שלנו בצורה מלאה.
יש אירועים בחיים שאין להן שליטה עליהם, גזרות גורל. שאר החיים שלנו מתעצבים על פי התגובה שלנו לאירועים האלה. הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו בראש הוא שיקבע איך אנחנו מרגישים, הוא לא חייב להיות מדויק מבחינה עובדתית, רק מועיל לנו. כמו שאנשים לא צריכים סיבה מיוחד כדי להרגיש רע, (״מה המצב אחי? - חראגיל״) אני לא צריך סיבה מיוחד להרגיש טוב. 🙃 |
|
נשלטת שולטת בנפשה |
לפני 4 שנים •
25 במרץ 2020
לפני 4 שנים •
25 במרץ 2020
נשלטת שולטת בנפשה • 25 במרץ 2020
מצאי סיבות לצחוק.
צחוק משחרר אנדורפינים . אבל צחוק אמיתי, שיכאב לך בבטן. נסי לעשות יוגה כלשהי, כשהגוף רפוי ממאמץ, קל לו קצת יותר להתמודד עם הנפש. אל תוותרי על אף דמעה. הבכי מוציא המון רעל ומשחרר רגעית. ואם את אוהבת שוקולד וקפה, לכי על זה, וותרי לעצמך בכמויות, לפחות לרגעים היותר קשים. |
|