בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פדופיליה

Pollux​(שולט)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
Pollux​(שולט) • 14 באפר׳ 2020
אני לא בטוח בנוגע להשוואה אבל אני כן יודע שפדופיליה היא הרסנית ובעצם מובילה לפגיעה בחסרי ישע.
כשרעיון נמצא בראש לעיתים הוא יוביל לביצוע.
כל נגיעה בקטין שאינו מודע למהות הפגיעה תהיה אונס הלכה למעשה,
בעברי יצא לי לייעץ ללא מעט גופים בנוגע להתמודדת סייברית מול סחר בבני אדם בדארק נט,
מבטיח לך שאם היית רואה מה שראיתי היית רוצה לאייד את הנגע בזה מהשורש.
אני אהיה הנוקשה שבחבורה, לא לא מקבל את זה בשום צורה, בשום אופן, בשום תירוץ או אמתלה ובשום דרך או הסבר.
יש דברים שלא צריכים לקרות, נקודה.
פדופיליה זה אחד מהם.
ולא בגלל חופש דעות ופלורליזם אלא כי עצם הפדופיליה היא לקיחת חופש מאדם אחר עבור גחמות מיניות של הפוגע ובספר שלי זכות הקורבן לחיים נורמטיבים ולא להיפגע מאשר התוקף לגמור.
בלי סבלנות בכלל.
    התגובה האהובה בשרשור
sm69​(שולט)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
sm69​(שולט) • 14 באפר׳ 2020
הפגיעה באחר..
הניצול של חוסר המודעות של האחר..
ביצוע מניפולציה על האחר (במקרה הזה קטין)..
זה מה שעושה את ההבדל.
הומוסקסואליות בין אנשים תבוניים זו רק נטיה מינית..

אין פה מקום להשוואה..

ושלושת השורות הראשונות שכתבתי תקפות לכל מצב ועניין.
opiate​(שולט)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
opiate​(שולט) • 14 באפר׳ 2020
any agreement between people is opportunistic, if there's an opportunity to cheat in an agreement we all do it
if the sex robot mechanic is late cause of corona, the pedophile can feel entitled to seek something real
its ok we as a society refuse to accept people with a natural inclination to rape our kids
sometimes people lose out
NewS
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
NewS • 14 באפר׳ 2020
כהורה קשה לי עם זה... לטעמי זה משהו שלא יכול להתקבל כעוד פטיש כזה או אחר מהסיבה הפשוטה שהפרטנר הוא חסר ישע אמיתי בניגוד לכל פטיש אחר .
ברובם לא מזיקים אך עם זאת הם דורשים ניטור ואף טיפול במידת הצורך.
אשת הזאב
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020

הילד יוצא מהתסכול ללא הבנה, גישה מלטפת????

אשת הזאב • 14 באפר׳ 2020
זאב פטיש כתב/ה:
כמשהוא שנפדקו לו רוב החיים בגלל פדופיל הנושא הזה טעון..

אבל...הבדל משמעותי בין פדופילים רודפי נערות מגילי 14 ומעלה, לבין רודפי ילדים קטנים ופעוטות.

גם הנזק הנפשי הוא שונה ולא פחות גם הגישה של הפדופיל ואופי האינוס, לרוב עם פדופילים רודפי ילדים קטנים הגישה היא מלטפת ולכן הזיכרון אינו רושם את האירוע ככאב והילד יוצא מתוסכל ללא הבנה.

כיום ממרום גילי וכסוטה מבין את נושא הצורך וקשה לי להזדהות עם הסטייה הזאת, אבל בהחלט יכול לכבד פדופילים לא פעילים בעלי מודעות גבוהה ויכולת להבין את כאבם..

לחיות חיים שלמים במלחמה נפשית עם יצרים מיניים שלא יכולים להתגשם, לצד התקיימות כסוטה מין מסוכן בחברה הפתוחה.

אני יודע שזאת בעיה חמורה באנגליה והיה לי שם חבר פדופיל שניסה סירוס על ידי קריטת הבייצים, עד כמה שזכור לי זה לא ממש פתר את הבעיה אבל הוריד מהצורך המיני שלו.

נראה לי מוזר שכאלה שלוקחים אחריות על עצמם, אינם יכולים לקבל טיפול הולם שיעזור להם לחיות את החיים.

לאלה אשר עברו אינוס, המחיר הוא עצום על אורח החיים שלהם ועל רמת תיפקודם..
אשת הזאב
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
אשת הזאב • 14 באפר׳ 2020
פדופיליה לא יכולה להיות מקובלת בשום צורה
(יש הבדל בין פדופיליה למשיכה לקטינים שלא ממומשת).
במילים שאתם כותבים בדיון הזה מסוכנים,
לכו תדעו מי קורה את זה וישתמש במילים שלכם לעשות כרצונו.
פדופליה זה רצח של ילד, זה הרס של חיים.
האם יכולתם לדון ברצח ילדים בצורה כה קלילה? לקרא לזה מחלת נפש? נטיה מינית?

פדופליה זה רצח לא פחות ולא יותר
נשר לבן​(שולט)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
נשר לבן​(שולט) • 14 באפר׳ 2020
וואו, איזו תיבת פנדורה פתחתם כאן.
בגדול אני מסכים עם פותח השרשור. וגם, נדמה לי, שרוב המתקיפים את פותח השרשור לא ממש הבינו את דעתו. כולם מסכימים על כך שהאקט - הביצוע - של פדופיליה הוא פשע. נקודה. איסור מוחלט.
הדיון הוא רק הסתכלות על הסובייקט, שזו נטייתו, והסבל שהוא נידון אליו עקב נטייה זו.
(כלומר הדיון איננו כלל על ביצוע של מעשה פדופילי. הדיון הוא על היחס לסובייקט בעל התשוקה).

ואחרי הכל, את הדיון הזה אפשר לעטוף, או לעסוק בו במקביל, לדיון אחר, תיבת פנדורה בפני עצמה: האם נטייה מינית ניתנת לשינוי. גם בהנחה שהומוסקסואליות לא ניתנת לשינוי, זה לא בהכרח אומר שאף נטייה מינית כלשהי לא ניתנת לשינוי. ולמען הסר ספק - אין לי תשובה לשאלה.
אבן שתייה​(שולט){H.C}
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020

כדאי לזכור את התוצאות

אבן שתייה​(שולט){H.C} • 14 באפר׳ 2020
מאחר ואי אפשר לעצב, אפשר למצוא את ההדגשות (לפרק זמן קצר) בבלוג שלי


למרות שהתעללות מינית בילדות היא לא בעיה חדשה, התופעה קיבלה תשומת לב משמעותית, אקדמית וציבורית רק בשני העשורים האחרונים. יתכן שהמודעות הגבוהה לבעיה נעוצה בעלייה בעיסוק החברתי בהתעללות בילדים בכלל, עליה בדיון באלימות מינית או בעקבות הפרסום המקיף של מקרים לאחרונה. תהא הסיבה אשר תהא, תשומת הלב לבעיה לוותה בהכרה בכך שילדים שחוו אלימות מינית עלולים להיות פגיעים לתוצאות חיים שליליות בשנים לאחר ההתעללות (Koening, Doll, & Purcell, 2004). מחקרים רבים אודות משמעויות ההתעללות עסקו בתחלואה פסיכיאטרית ובריאות נפשית. ואולם, הספרות הקיימת בנושא מציעה שילדים שעברו התעללות מינית ניצבים בפני סיכון גבוה לבעיות של בריאות פיסית בבגרות הכוללות קשיים בבריאות המינית כגון הריונות לא רצויים, מחלות המועברות במגע מיני, כולל איידס, והתנהגות מינית אלימה.

מספר הילדים שחווים אלימות מינית בילדות ובגיל ההתבגרות הוא אכן מדאיג. נדרשים מאמצי מניעה המתמקדים בביטחונם של ילדים, תפקוד משפחתי ומאפייני התוקפים לטיפול בתופעה. כמו כן, חשוב לשים דגש על מספר הילדים והמבוגרים החשופים לפגיעות גבוהה למגוון תוצאות חיים שליליות הקשורות בחלקן לחוויות המיניות המוקדמות. שיעורים גבוהים של רה ויקטימיזציה מינית למשל, אונס, מיניות בסיכון למשל: ריבוי פרטנרים, זנות וצורות אחרות של התעללות למשל: תקיפה פיסית, קורבנות לפשעים נמצאו בקרב אנשים שדיווחו על התעללות מינית בילדות בהשוואה לשאלו שלא דיווחו עליה. מעבר לכך, מחקרים הראו בצורה עקבית שהתעללות מינית בילדות היא המנבא החזק ביותר לתקיפה מינית בבגרות (Coid et al., 2001). הסקר הלאומי לאלימות כלפי נשים מצא ש 18% מהנשים שנאנסו לפני גיל 18 נאנסו שוב לאחר גיל זה בהשוואה ל 9% מהנשים שלא דיווחו על אונס בהיותן צעירות. נתונים שנאספו מ 8,000 גברים בגילאי 18 ומעלה, שנאספו במסגרת סקר זה, הראו שגברים שדיווחו על התעללות מינית כילדים היו בסבירות הגבוהה פי חמישה להיות קורבנות מיניים על ידי פרטנרים מאשר אלו שלא דיווחו על התעללות מינית (2002 ,Desai et al). באופן דומה, במחקר שנערך בקרב תלמידי קולג', (Gidycs et al.1993) מצאו ש 30% מהנשים שהיו קורבן לאונס בילדות ו 32% מהנשים שהיו קורבנות לניסיון לאונס היו קורבנות גם בבגרות. לשם השוואה, רק 14% מהנשים ללא היסטוריה של התעללות מינית בילדות דיווחו על כך שנאנסו. מנתוני איגוד מרכזי הסיוע בישראל: 60% מנפגעות גילוי עריות או ניצול מיני מתמשך בילדות חוו אונס נוסף במהלך חייהן. חשוב להדגיש בנקודה זו כי מי שאשם באונס הוא האנס ואין במה שנאמר משום תמיכה או חיזוק בתחושה הרווחת הנוטה להאשים את הנפגע או הנפגעת. מכיוון שאונס נגרם על ידי האנס, מודלים תיאורטיים התמקדו לאחרונה על המשתנים המובילים את התוקף להשתמש בכפייה מינית יחד עם זאת, מחקרים רבים העלו את האפשרות שישנם משתנים המגבירים את פגיעתן של נשים מסוימות להיאנס או לפגוע ביכולתן של הנשים להתנגד בצורה יעילה. חלק מאותם מחקרים שפורסמו לוקים בחוסר הקפדה מתודולוגית וחוסר רגישות לגבי הנחה שקיימת להאשים את הנפגעת, יחד עם זאת השכיחות העצומה של מקרי אונס מצביעה על כך שהיפותזת הפגיעות קיבלה חיזוקים משמעותיים. בנוסף, מטרידים מאוד השיעורים הגבוהים של מצב פסיכולוגי שלילי, בעיות בריאותיות ובעיות פוריות שחווים אלה שדיווחו על התעללות מינית בילדות. התוצאות השליליות הללו כוללות סימפטומים של פוסט טראומה, שימוש לרעה ותלות בסמים, הריונות לא רצויים, סיבוכים גניקולוגיים ומחלות המועברות במגע מיני, כולל איידס. הנתונים שנסקרו מאשרים את האמירה שילדים, בני נוער או מבוגרים שהיו קורבנות לאלימות מינית זקוקים בדחיפות לטיפול רפואי ספציפי, טיפול פסיכולוגי ושאר משאבי בריאות הציבור.




לקוח מתוך עבודה לתואר מוסמך "השפעת התעללות מינית בילדות על התפתחות רה ויקטימיזציה מינית בבגרות" גילי דוברין


Coid, J., Petruckevith, A. Feder, G., Chung, W., Richardson, J., & Moory, S. (2001). Relation between childhood sexual and physical abuse and risk of revictimization in women: A Cross- sectional survey. Lancet, 358, 450-454
Desai, S., Arias, I., Thompson, M. P., & Basile, K. C. (2002). Childhood victimization and subsequent adult revictimization assessed in a nationally representative sample of women and men. Violence and Victims, 17, 639-653.

Gidycz, C. A., Coble, C. N., Latham, L., & Layman, M. J. (1993). Sexual assault experiences in adulthood and prior victimization experiences. Psychology of Women Quarterly, 17, 151-168.

Koenig, L.J., Doll, L.S., O'Leary, A., & Pequegnet, W. (2004). From Child Sexual Abuse to Adult Sexual Risk: Trauma, Revictimization, and Intervention. Washington, D.C: American Psychological Association (pp. 1-68, 159-180)
חסכתי מכם את רוב הרפרנס מהטקסט לעיל.
Valeria
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
Valeria • 14 באפר׳ 2020