צהריים טובים אורח/ת

שפחה- סיפור אמיתי

"באיזשהו מקום קיוויתי לא למצוא חנייה בכלל, אבל מצאתי אותה ממש עשרים מטרים מהבית שלו. קצת כשלתי בכניסה, במיוחד כשהרמתי את הראש וראיתי אותו מציץ מבעד לתריסים. תל-אביבים הם כאלה פרנואידים, חייכתי לעצמי בביטול.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה