אחר צהריים טובים אורח/ת

ערב ראש השנה בסימן השכול

עם כול הכבוד לרעבים והעניים ואכן כאבם וסיבלם מקומו שמור יש כאב גדול יותר ,יותר גדול מבטן מקרקרת יותר מילד שאין לו מה ללבוש הכאב של כסא ריק ,של חדר שלא בילגנו אותו אפילו פעם אחת בשנה שחלפה הכאב שבריקנות והכאב בחיים שהפכו להיות חסרי טעם.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה