שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זיכוך

חודרת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 29 ביוני 2004

זיכוך

חודרת​(שולטת) • 29 ביוני 2004
העבד העירום נכנס אל החדר החשוך בזחילה. העבד לא היה כאן מעולם.
עיניו מנסות להתרגל לחושך, לעקוב אחר הליכתי בחדר שאת מתווהו אני מכירה גם באפילה.
העבד זוחל בעקבותי אל כסא הממוקם סמוך לפינת החדר ומצווה להתיישב עליו כשברכיו בחיקו. כל גופו רוטט ומצפה לבאות. אני קושרת לעיניו כיסוי עיניים ומסובבת את הכסא מספר פעמים ואחריהן מטה אותו קדימה. העבד נופל על המרצפות הקרות. הסחרור אופף אותו. העבד חש את כאב המכה מתפשט בגופו ומתכווץ במקומו.
אני מורה לו לצעוד אחרי ולהדביק את צעדי. העבד קם על רגליו וכושל. ידי אוחזת בקולרו ומרימה אותו לעמידה מתוחה. העבד מתייצב וסופג סטירה מצלצלת.

העבד מובל אחרי במהירות אל עבר הארגז שישמש לו כבית בזמן הקרוב. כניסתו אל הארגז מבהירה לו כי אין בו מקום רב ובפוקדי עליו להסתופף, סימני רעדה נוספים נגלים בו. כיסוי העיניים מוסר מעל עיניו ובהינף יד נסגר עליו מכסה הארגז.
הארגז עשוי מראה חד כיוונית. אני מתיישבת על הכסא וצופה בו בכלובו. אני רואה את חזהו עולה ויורד במהירות בשל נשימותיו המואצות, את עיניו התזזיתיות אומדות את המקום ואת חורי האויר, ומשנוכח כי אינו מוצא אותם - את הלחץ בו הוא נתון. כל גופו רועד בעליבות מעוררת רחמים ואת הדממה מפירות רק נשימותיו הכבדות.
מראהו מזכיר לי כל כך עכבר לכוד ואני פורצת בצחוק.
אני פוסעת אל עבר כניסת החדר בעקביי, משאירה אותם שם ושבה אל כסאי ברגליים יחפות.
העבד מצטנף עוד יותר בתוך עצמו, מרחם על עצמו ועל גורלו. הזמן חולף בלאט.
גלי רעד נוספים עולים בו, מלווים ביבבות חרישיות. אני קרבה אליו בשקט בכדי לבחון מקרוב את דמעות אומללותו ולכשסיימתי להתענג עליהן שבה אל מקומי מרוצה, יודעת שעוד מעט הוא ירגע וירדם.

חרחורי הבכי פוסקים ולאחריהם נסיונותיו להסדיר את נשימתו. מלמוליו משעשעים אותי. הוא מנסה למקם את עצמו בתנוחה שתאפשר לו להרדם, ונרדם לאחר זמן מה, מותש.
כעבור 40 דקות של שינה הוא מקיץ בחלחלה לשטף של מים קפואים ההולם בו, חודר כל נקבובית בגופו.
העבד רועד בעירומו עת מכסה הארגז שב למקומו ומוסיף לרעוד עוד דקות ארוכות לאחר מכן, נוקש בשיניו, מנסה לשמור את ראשו מעל שכבת המים. הרחמים העצמיים שוב גואים בו.
אני מרימה את מכסה הארגז והוא מביט בי בעיניים כלות, מתחנן שאחלצו מכלאו. אני מלטפת את עורפו, מוחה את דמעתו ומועכת את ראשו אל תחתית הארגז.
המכסה שוב נטרק מעליו.

העבד שב לתנוחתו הקודמת, מחריש ככל שיוכל. המים כבר אינם קרים והוא חש יותר בנוח בתוכם.
פכפוך המים הנגרם מתנועות גופו מרגיז אותי ומפריע לשלווה שלי. אני חוזרת אל הארגז והעבד קופא בתנועתו. אני מושכת אותו מעלה בקולרו ומתרה בו פן ירטיבני. כיסוי העיניים חוזר אל עיניו.
העבד מנסה לקום על רגליו ומגלה כי תחושת נימול פשתה בהן. אני מושכת אותו מן הארגז והוא מועד ומפיל עליו את יתרת המים.
אני גוררת אותו בקולרו אל עבר הצלב, שם ייתלה ליבוש. איבריו נמתחים ונעקדים. המים נוטפים ממנו אל הרצפה, גופו רועד.
אני מקרבת את כסאי אליו ונוגעת בעצמי. הסבל שלו גרם לי לגירוי רב ולא נדרש הרבה בכדי להביאני לכדי סיפוק.
דני בוי
לפני 20 שנים • 29 ביוני 2004
דני בוי • 29 ביוני 2004
אכזרי אבל יפה ומגרה החודרת.

לדעתי הסיפור הזה דורש המשך או תאור סשן נוסף לפחות, תמשיכי בבקשה icon_smile.gif
Tame
לפני 20 שנים • 30 ביוני 2004
Tame • 30 ביוני 2004
סיפור מאוד נחמד, מעלה בי שאלה...

האם שולטות מתגרות מעצם חולשתו של הנשלט שלהן? מה היה קורה לולי היה נלחץ בתוך הארגז אלא שומר על קור רוח וביטחון?
חודרת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004
חודרת​(שולטת) • 17 בספט׳ 2004
ציטוט: האם שולטות מתגרות מעצם חולשתו של הנשלט שלהן? מה היה קורה לולי היה נלחץ בתוך הארגז אלא שומר על קור רוח וביטחון?


Tame
שאלה יפה שאלת.
חולשתו של העבד היא אינדיקציה לקרבתו לנקודה בה הוא יישבר. ככזו היא בעלת חשיבות גם מעבר לגירוי הפשוט שאני שואבת ממנה בהיותי סדיסטית. אפשר להמשיל נקודות חולשה ושבירה לנקודות רתיחה - הן משנות את מצב החומר.
לו היה העבד שומר על קור רוח כמובן שלא היתה כל משמעות לסיטואציה ואף לא הייתי מפיקה עונג מסבלו. אלא שבהכירי עבד ספציפי זה היה ביכולתי לקרוא אל תוכו ולדעת את אשר יתחולל בו. אין מדובר בניחושים אקראיים אלא במגע מוקפד בנקודות חשופות.

דניאל.
אכזרי אבל יפה ומגרה?
עבורי אכזרי היא מילה נרדפת ליפה ומגרה.
YourWishMyCommand
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004

פשוט מהמם.

YourWishMyCommand • 17 בספט׳ 2004
וכמובן אכזרי icon_biggrin.gif
מצפה להמשך...
דריאון​(מתחלף)
לפני 20 שנים • 18 בספט׳ 2004
דריאון​(מתחלף) • 18 בספט׳ 2004
'זיכוך' - אהבתי את המושג . בפורום מקביל פתחו נושא בשם 'קתרסיס' , והנה הבאת דוגמא נפלאה
לביטוי זה . אבל מה שמשך את עיני , זו תשובתך לשאלתו של TAME לגבי חולשתו של העבד .
הקביעה לגבי מוקפדות ועמידה על פרטים מנטליים , היא בעצם השליטה במהותה . יפה מאד.
aftercake​(נשלט)
לפני 20 שנים • 19 בספט׳ 2004

אכזריות מזוקקת וטהורה

aftercake​(נשלט) • 19 בספט׳ 2004
שפשוט העבירה לי רטט של הנאה ותשוקה בגוף...

חודרת, טוב לקרוא אותך שוב כאן בפורום. התגעגעתי