בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שאלות שאלות שאלות

baby(expired)​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004
baby(expired)​(לא בעסק) • 17 בספט׳ 2004
מאד פשוט לכתוב לאדם, בגיל 42 לא לאהוב ילדים...

כל אחד שחווה קושי בחגים חווה את הקושי, ושום דבר שתגידי בובה לא ישנה את ההרגשה האבסולוטית שלו. להגיד, איך את מעזה בגיל 42 זה כמו לבטל את זכותה לחוש מה שהיא חשה.

כל אחד בא עם חבילה מהבית, בין אם היא גדולה מבחינתו או קטנה, ואל לנו לבטל אותה.

אני יכולה להבין את תחושת הזרות בחג, את הרצון להיות רחוק משם. לא כולנו חווים משפחתיות כאירוע מרגש ומשמח. במקום לאמץ את בשקט בחיבוק ענק ענק ענק, ולהגיד לה, הכל בסדר, זה טבעי להרגיש ככה, ולתת את התמיכה אנחנו מוקיעים. וזה לא לעניין.

כולנו רוצים להיות חלק מהמשפחה, גם במחיר של כאב וסבל.

חברה שלי עבדה פעם במעון לילדים מוכים. אתם יודעים מי היו הילדים שהכי רצו לחזור הביתה לאמא ואבא?

אלה שסבלו מההתעללות הקשה ביותר.

כולנו רוצים משפחה, ותקופת החגים ידועה כתקופה קשה למי שסוחב אחריו מטען.

קצת חום אהבה ופתיחות לא הזיקו לאף אחד מאיתנו. כולנו צריכים פינה חמה להניח בה את הראש בסופו של יום ולדעת שאוהבים אותנו, זה לא מה שכולם מדברים עליו אחרי סשן?

תחשבו על זה.

מייפל בשקט וגולד, אני אוהבת את שלושתיכם, ובאמת מאחלת לכם שתמצאו את הפינה השקטה שלכם שתגרום לכל הרגשות הרעים האלה להיעלם.

בייבי (ג.)
@buba@​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004
@buba@​(נשלטת) • 17 בספט׳ 2004
בייבי , את צודקת ...
לפני כשעה דיברתי עם מישהו על הנושא שגרם לי להתייחס לסיפור של בשקט בצורה אחרת .
כל אחד יכול לטעות ובינהם גם אני ...
לכן מצטערת על התגובתי הקודמת . icon_redface.gif

ולך "בשקט" אני מאחלת שנה באמת טובה , אופטימית ושיקרו לך רק דברים שאת רוצה ומאחלת לעצמך .
בשקט​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004

סליחה

בשקט​(נשלטת) • 17 בספט׳ 2004
סליחה בובה על שהעבתי עליך את שמחת החג, וסליחה לגולד שפלשתי לסיכום החג שלו.
ובחיי שאין צורך ברחמים.

התפוצצתי עליכם עם רגע נוראי שהיה, עבר, ואפשר (וריך) למחוק אותו.
ברגיל אני יצור אופטימי למדי, אוהבת ילדים, והם אוהבים אותי, רק שאני כנראה מסתדרת יותר טוב באחד על אחד.

וגם אמא שלי, שהיא יצוא מופלא, והחברה הכי טובה שלי בעולם (למזלי הרב) אוהבת אותי, וממש לא אכפת לה אם יש לי ילדים או בעל. היא דוקא מאמינה שאני הכי נהדרת בעולם, בזכות עצמי. אבל אנחנו שתינו קצת מסובבות וזה מועדון מעריצים עם מעט מאד חברים...
ובנוסף לקושי האמיתי של התמודדות עם חגיגות העם המשונות שלנו, היום גם כעסתי על העבודה הרבה וההשקעה הענקית שלה בהכנות אל מול גסות הלב של חלק מהאורחים...
ושם מולם, הייתי נהדרת, וחייכנית (רוב הזמן) ורק נבחתי פעם אחת, בחיי. ועליכם יצאה כל הקריזה, וזה ממש לא הגיע כאן לאף אחד.

אז סליחה.
בדרך כלל אני מחכה לפחות חצי יום לפני שמדברת בקול רם, או במקרה הזה מפרסמת בפורום. אשתדל להקפיד יותר גם בעתיד.
אחרי שהתפוצצתי פה, ברחתי לים.
זה עוזר, כמעט כמו לראות מטוס ממריא מאחורי דמעה...

שתהיה שנה טובה, מתוקה ומלאת שמחת חיים לכולנו.

}{
wayu
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004
wayu • 17 בספט׳ 2004
מקופלת כתב/ה:

אגב, הרבה יותר מעצבן לקבל צביטה על הלחי:
"שנה הבאה בחתונה שלך" ואני בת 21.
טפו.

icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif

זה מוכר גם כן...ואני רק בן 25.
מה הם רוצים מחיי? icon_rolleyes.gif

ועוד מתקשרים במיוחד כדי לשאול את השאלה המעצבנת הזאת-נו,מתי כבר חתונה שלך?... icon_evil.gif icon_evil.gif icon_evil.gif
babywoman​(אחרת)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004
babywoman​(אחרת) • 17 בספט׳ 2004
יצא לי כבר המון פעמים לשמוע על סיפורי זוועות כאלה מארוחות חג. כל הסיפורים האלה נורא לא מוכרים לי, אני לא כל כך מבינה בשביל מה צריכים לעבור את הסבל הזה.
אני באה ממשפחה רוסית ואצלנו מזמינים לחג את מישרוצים, לרוב חוגגים בכלל לא עם המשפחה (המורחבת), אלא עם בני המשפחה הקרובים ועם חברים. ז"א חג זה לא איזה מסע מפרך ונוראי שיש לעבור אותו בכל מחיר ולפגוש את כל האנשים שלא סובלים ולספוג את הגסות והגסות רוח של כל ה"קרובים הרחוקים", אלא עוד הזדמנות להיפגש עם האנשים שהכי נח לך איתם בעולם.
חבל שבמשפחות מעדות אחרות זה לא ככה. באמת שמעתי על זה המון, וזה ממש חבל כי זה הורס את כל החג.
בקשט, זה קל לשפוט, זה קל להטיף, זה הכי קל בעולם מהצד. אני גם באה מהצד כמובן, אז אני מהצד הזה שלי, רוצה לאחל לך, את החג הבא לבלות בלי סבל, עם האנשים שאת מרגישה טוב איתם, כמו אצל הרוסים. icon_wink.gif
בייבי
G-O-L-D​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004

היי "בשקט" פססססט בואי הנה,

G-O-L-D​(שולט) • 17 בספט׳ 2004
אני לא נוהג לכתוב תגובות לתגבות של הפרסומים אבל, תעשי לי טובה,
את השקט שלך תשמרי למקומות אחרים, כאן תתנפצי כמה שבא לך.
תתנפצי על האמא שלך שאת כל כך אוהבת -ואם לא היית אוהבת לא היית מ-ת-פ-ו-צ-צ-ת כי אנחנו בדרך כלל מתפוצצים מאלו שאנו הכי הרבה מחשבים להם (איזו אומללות אנושית)-
תכתבי מה שבא לך גם אם "זה פורום ב-ד-ס-מ וכאן לא כותבים שום דבר פרט למה שצריך להיכתב והוא על ב-ד-ס-מ ובלה בלה בלה" רק שאף אחד לא כותב על ב-ד-ס-מ כי אין ממש מה לכתוב על ב-ד-ס-מ. אבל מומלץ בחום לקיים אותו.
אל תעשי יותר מידי חשבון, ובפעם הבאה, שמישהו יושב עמך לשולחן , ונוהג בגסות, אז או שתצחקי כי גסות היא דבר נפלא -יש בה משהו שאם לרגע תסתכל מהצד ותדמיין גורילה, כל תנועה שהוא יעשה תהיה חוויה (כמו בימי ילדות שהייתי יושב בכיתה בבית הספר ומדמיין שזו כיתה של חולי רוח ואז כל תנועה היתה מקבלת משמעות מבדחת) או שעל כל "גרעפס" שהבן זונה יעשה בגסות, את תתקעי "נוד".
כמו בשיטה של שיקגו כשם שאמר שון קונרי בבלתי משוחדים:
הוא מרים אגרוף תוציא סכין, הוא מוציא סכין, תשלוף אקדח, הוא שולח אחד משלך לבית החולים, שלח אחד משלו לבית הקברות.
זה עובד הכי טוב.
הכי טוב.

ואגב, כתבת: "זה עוזר, כמעט כמו לראות מטוס ממריא מאחורי דמעה..."
אז רק שתדעי שגם מאיר אריאל כפרה עליו, גם הוא לא אהב טקסיות, הוא לא סבל את העלוקתיות שבעניין והקרצייתיות.
הנה תראי, זה בסוף הרג אותו.
icon_smile.gif
JUST DOM​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004

נראה לי שהשתגעתם

JUST DOM​(שולט) • 17 בספט׳ 2004
אתם מעבירים ביקורת על משפחתכם ועל יקירכם כאילו מדובר על שדי השאול
זה אומר ככה וזה ביקש ככה,תגידו אתם נורמלים
לא יצאתם מפרופרציות,אתם מדברים על האנשים הכי קרובים אליכם
הייתי מצפה ממכם לקצת יותר אורך רוח והבנה,אף אחד מהם לא קורא מחשבות
הפכתם את הארוחה המשפחתית לאינקוזיציה
ובייביוומן מה הקשר לעדתיות ?
אני נשוי לרוסיה ונראה לך שאצלהם הכל טוב,זה מאד אינדיודואלי
הוא​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004

כמו שאמרת משפחות זה אינדיוידואלי

הוא​(שולט) • 17 בספט׳ 2004
ויש אנשים שהקרובים להם אינם קרובים כלל לכן אל תמהר לומר שהם השתגעו
JUST DOM​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004

ממממ

JUST DOM​(שולט) • 17 בספט׳ 2004
אתה חושב שמישהו מ"קרוביך" לפי הגדרתך
ביקש פעם את רעתך ?
תבחין בין חדירה לפרטיות לבין רוע לב,האמן לי יש הבדל
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 17 בספט׳ 2004

הערה כללית לכל המגיבים לשרשור זה..

קחו זאת לא "ירידה"עליכם, או נסיון לשפוט אתכם,אלא
כדיעה של אחת שקראה את כל התגובות שלכם בצורה הכי אובייקטיבית.

אפ'חד לא שם אתכם או כל אחד אחר לאלוהים-כך שתפסיקו לגרום לאנשים
להרגיש רע כי הם כתבו מהלב מה הכי כואב להם בפנים.
החגים ידועים כתקופה קשה ועצובה ולהרבה אנשים-נסו לכבד אחד
את רגשות השני, אל תנסו לחנך אותם או לבקר אותם על מה שכתבו.

תנסו לאמץ את המשפט-אם אין לכם משהו חכם לומר אל תאמרו כלום.

זה פורום פתוח אומנם וכל אחד יכול לכתוב את אשר על ליבו, אך אין זה
אומר שעליכם לשלול ולהתלהם על תגובות שלא נראות לכם יפה.

יש גם דרך מנומסת להעביר דיעה אישית מבלי לתקוף או לפגוע.

שוב, אין זו התקפה/ירידה/שפיטה שלכם-רק דיעה אוביקטיבית המתבססת
על סגנון התגובות פה, ביחוד על איך שהגיבו ל"שקט".

שתהיה לכולכם שנה טובה מלאה בתובנות, סבלנות,וסובלנות והמון אהבה.
רחפנית הדומית המרחפת.