יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 4 שנים •
18 באוק׳ 2020
יאללה, תכתוב. נושא מעניין גם אם אין מישהו שליטרלי מתייעץ
מה עמדתך בנושא? |
|
|
| zytry(שולט) |
לפני 4 שנים •
18 באוק׳ 2020
זה הולך וטוב רק אם גם אתה משתעבד לאותו השולט. כך גם היחסים המיניים שביניכם משתפרים.
|
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 4 שנים •
18 באוק׳ 2020
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 4 שנים •
18 באוק׳ 2020
תכלס הנושא הזה הוא נצחי...
|
|
|
רמפול
|
לפני 4 שנים •
19 באוק׳ 2020
יולי Yuli כתב/ה: יאללה, תכתוב. נושא מעניין גם אם אין מישהו שליטרלי מתייעץ
מה עמדתך בנושא? עמדתי היא שלבקש עצה בפורום לגבי יחסים זוגיים זה בערך כמו להרכיב מטוס 747 בהתכתבות. גם אם זה נראה טוב בסוף, אין סיכוי שאני עולה על אחד כזה. חיפשתי ולא מצאתי נתונים על גירושים ביחסים פוליאמוריים (גם מה שהכותב מתאר זה סוג של פוליאמוריה), ולכן מה שאגיד יהיה ספקולציה וחסר ביסוס. התחושות האישיות שלי הן: 1. יש הבדל מאד מהותי בין מערכת יחסים שמתחילה כמערכת פוליאמורית, למערכת מונוגמית שהופכת לכזו. אני מנחש שבסוג השני יש הרבה יותר אומללות מאשר בסוג הראשון. 2. מה שהכותב מתאר שייך לקטגוריה השנייה. שוב, התחושה האישית שלי היא שלרוב מדובר בתוצאה של כוחות שמפעיל אחד הצדדים. תמיד יש צד מרצה, והצד הזה בשלב מסוים יבין את ההשלכות של המעשים שלו (או שלה) וברוב המקרים זה יוביל לפיצוץ. קשה מאד לתחום יחסים, התאהבות וסקס. זה לא כדור שלוקחים בבוקר ואז מרגישים יותר טוב במהלך היום. זה משהו שחודר לכל אספקט בחיים. 3. בעיני זה לא הוגן לצפות מבן או בת זוג שיסכימו לשינוי רדיקלי של התנאים שהיו קיימים כשהיחסים מוסדו לראשונה, וזה כולל לא להסכים לפתיחת יחסים. כלומר, זה לא הוגן מצד הבת-זוג לכעוס על פותח השירשור אם לא יסכים לזה. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 4 שנים •
19 באוק׳ 2020
LOL. צודק לגבי ההתכתבות
זהו, שזה לא נשמע כמו פוליאמוריה, זה מה שקצת מלחיץ. זה נשמע כמו "לאפשר" שהוא עדיין מתוך האהבה המונוגמית ולכן השאלה הגדולה היא איך כולם מרגישים ומה כולם מתכננים *בדיוק*. 1. יש מצב, אבל לא בטוח. דווקא נראה לי שאצל אלה ואצל אלה מה שבסוף קובע זה היכולת שלהם לתקשר בפתיחות ולהתגמש ולהכיל מצבים מורכבים. מה שהכי מאתגר נראה לי זה כשהרצון הזה מגיע מאחד הצדדים ואז השני מסכים כדי לרצות אותו מבלי שהוא באמת מרגיש טוב עם זה. זה בד"כ פתח לצרות. 2. יאפ. 3. מצד אחד זה לא הוגן, מצד שני גם פשוט "לא להסכים" זה לא הוגן. אני מצפה מאנשים שאוהבים זה את זה לא לייצר מלכתחילה דינמיקה כזאת אלא לבוא בגישה שאם אחד מהם לא מרגיש טוב בתוך הזוגיות הזאת אז השני צריך להתעניין בזה ולהשתדל לשתף פעולה כדי לשפר את המצב. לא תמיד הפתרון הוא להסכים לפתיחת היחסים, אבל מי שחושב שהוא יכול פשוט לא להסכים לזה כי זה לא היה בתנאים המקוריים - לא ישמר את הזוגיות לאורך זמן. נישואים זה לא מצב סטטי, זו שותפות של עשרות שנים, נסיבות משתנות, רגשות משתנים, אי אפשר באמת לשמור על התנאים המקוריים, צריך נכונות להתפתח ביחד. |
|
|
|
רמפול
|
לפני 4 שנים •
19 באוק׳ 2020
ציטוט:
נישואים זה לא מצב סטטי, זו שותפות של עשרות שנים, נסיבות משתנות, רגשות משתנים, אי אפשר באמת לשמור על התנאים המקוריים, צריך נכונות להתפתח ביחד. זאת נקודה מעניינת, וכמובן נכונה. השאלה היא מה קצב השינוי. בפיזיקה יש מושג כזה שנקרא אדיאבטיות, לפיו כשמערכת אחת משתנה באיטיות, מערכת שניה מתאימה את עצמה אליה; וכשהשינוי במערכת אחת חד, לעתים יש "שבירה" או שינוי התנהגותי מהותי במערכת השנייה. יחסים הם כאלה בצורה מסוימת: כשהשינוי חד, כמו מעבר ממונוגמיה לפוליגמיה, זה שונה מהותית מאשר כשבעלך שואל איך תרגישי לגבי מעבר לארץ חדשה לצרכי קידום בעבודה (וגם שם, אגב, יכולה להיות לך זכות וטו מוצדקת לחלוטין על שינוי כל כך גדול). בנצרות הרי בכלל אומרים "עד שהמוות יפריד בינינו" ולא "עד ששולטסקסימהמם48 יפריד בינינו". |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 4 שנים •
19 באוק׳ 2020
דימוי יפה, עם המערכת.
אני חושבת שככה צריך להתייחס למערכת היחסים. כלומר, אם אנחנו רוצים שינוי, אז לא לבוא ולהגיד "אוקיי מעכשיו אנחנו פוליאמורים, בום!" כי זה באמת יכול לייצר שבר. לעומת לדבר על זה, להעלות חששות, לתת לכולם זמן להסתגל לרעיון, להתחיל בניסוי קטן, לשנות משהו קטן בהתנהלות, להסתגל אליו ואז להוסיף, ולא לנסות לעשות מהפכה (אלא אם שניהם בו זמנית ממש רוצים מהפכה, כמובן, אבל אנחנו מדברים על תרחיש שבו צד אחד מציע והצד השני צריך לחשוב אם להסכים). נגיד לי אישית היה יותר קל להכיל סטוץ מאשר מערכת יחסים. אז אם הייתי מנסה לפתוח את המונוגמיה אז הייתי קודם מבקשת ממנו לעשות סטוץ ורק אחרי שרואים שזה בסדר ולא נשברנו אז לאפשר גם משהו יותר משמעותי. אנחנו גם יודעים כבר שהוא יותר רכושני ממני, אז עדיף שנתחיל בזה שהוא יוצא ואני זאת שצריכה לחיות עם הקנאה. ואם נשרוד את הניסוי בצד שלי אז נקבל אומץ לנסות גם בצד שלו. וכו'. ואולי הפוך, אולי הוא מצידו היה אומר לי שיהיה לו יותר קל אם קודם אתנסה עם מישהו מוכר, או שעדיף שאהיה עם מישהו אחד מאשר סדרת מפגשים מזדמנים, ואז זה היה הצעד הראשון. כל הסיפור הזה דורש המון כנות. והמון תקשורת פתוחה. מי שלא יכול להיות ישר עם עצמו ועם בן הזוג שלו, לא נראה לי שכדאי לו להיות בסיטואציה כזאת. |
|
|