עבד משועבד{עבד}
|
לפני 4 שנים •
7 בנוב׳ 2020
כדי שהבנים שלנו
בעוד עשרים שנה לא יעברו את מה שאנחנו עוברים. כדאי לרתום את מערכת החינוך לנושא כבר בחטיבת הביניים ולהתמקד בעיקר בנערות. להסביר להן מה המשמעות העמוקה של השליטה איך זה צריך לבוא לידי ביטוי בפועל. שיבינו שנשלט הוא לא רק כספומט או נהג. ואולי כשאותה שולטת פוטנציאלית תגיע לגיל ארבעים ותגלה פתאום שהיא שולטת ושהיא צריכה עבד שיפוצים היא תזכר מה שלמדה בכיתה י אצל המורה המחנכת חנה בשיעור חינוך מיני שהסבירה לה שזאת לא שליטה. שככה לא שולטים.. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
לא נראה לי שיש צורך לדבר על בדס"מ באופן ספציפי, כמו שיש צורך לדבר על סובלנות וחוסר שיפוטיות ומגוון, להבין שכל אחד עשוי להנות ממשהו אחר וזה בסדר, וצריך להיות סבלניים כלפי זה ולא ללעוג ולא לקבוע אחד לשני מה לגיטימי.
אולי יש מקום גם לדבר על פטישים, במובן זה שיש אנשים שנדלקים לא ממה ש"נחשב" מדליק אלא ממשהו אחר ושזה בסדר ומה אפשר לעשות אם מרגישים ככה. בדס"מ הוא רק חלק אחד מתוך מגוון עצום, אי אפשר לכסות הכל בשיעורי חינוך וגם אין צורך. ככל שהשאלות עולות מהתלמידים, אפשר להתייחס אליהן ולהחיל על דוגמה בדס"מית את אותם כללים שחלים בכל אינטרקציה מינית: לזהות הסכמה ורצון, לזהות היעדר שלהם, תקשורת טובה, התחשבות, הצבת גבולות, כיבוד גבולות, יכולת להביע רצונות בסביבה לא שיפוטית וכיו"ב. המסר צריך להיות שקינקים יש הרבה, אבל עקרונות של יחס אנושי יש מעט והם קבועים לכל אינטרקציה, בלי קשר למידת השכיחות שלה. כמו כן, אני לא חושבת שבדס"מ "הארדקור" צריך להיות נורמטיבי או להיחשב כזה. זה דבר יוצא דופן, זה לא מתאים לכל אחד, וזה דורש יותר הכנה מאשר צורות אחרות של אינטימיות, וכן לא מומלץ לבני נוער. כן צריך לדבר על כך שיש בעולם דברים יוצאי דופן וזה בסדר ומותר להנות ממשהו לא מיינסטרימי ולא לפחד משיפוטיות ולא לדון אנשים שלא מתנהגים לטעמי. בניגוד לסימון דברים ספציפיים ואמירה "זה לגיטימי" (ואז משתמע מזה שמה שלא דיברו עליו - לא לגיטימי). כל זה כמובן מתייחס לימות משיח, כי שיעורי חינוך מיני בימינו הם מאד בסיסיים ולא מכסים דברים הרבה יותר אקוטיים, כמו למשל איך בני אדם אמורים להתייחס אחר לשני, עוד בשלב הגישוש, ועל איך עושים מין נטול כפיה ועתיר התחשבות. |
|
|
hrgiger
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
אוף, באתי להגיב ויולי גנבה לי את התגובה.
אז אני מצטטת ממנה את החלקים שרציתי לכתוב בעצמי (: "יש צורך לדבר על סובלנות וחוסר שיפוטיות ומגוון, להבין שכל אחד עשוי להנות ממשהו אחר וזה בסדר, וצריך להיות סבלניים כלפי זה ולא ללעוג ולא לקבוע אחד לשני מה לגיטימי. אולי יש מקום גם לדבר על פטישים, במובן זה שיש אנשים שנדלקים לא ממה ש"נחשב" מדליק אלא ממשהו אחר ושזה בסדר ומה אפשר לעשות אם מרגישים ככה." "ככל שהשאלות עולות מהתלמידים, אפשר להתייחס אליהן ולהחיל על דוגמה בדס"מית את אותם כללים שחלים בכל אינטרקציה מינית: לזהות הסכמה ורצון, לזהות היעדר שלהם, תקשורת טובה, התחשבות, הצבת גבולות, כיבוד גבולות, יכולת להביע רצונות בסביבה לא שיפוטית וכיו"ב. המסר צריך להיות שקינקים יש הרבה, אבל עקרונות של יחס אנושי יש מעט והם קבועים לכל אינטרקציה, בלי קשר למידת השכיחות שלה." "צריך לדבר על כך שיש בעולם דברים יוצאי דופן וזה בסדר ומותר להנות ממשהו לא מיינסטרימי ולא לפחד משיפוטיות ולא לדון אנשים שלא מתנהגים לטעמי. בניגוד לסימון דברים ספציפיים ואמירה "זה לגיטימי" (ואז משתמע מזה שמה שלא דיברו עליו - לא לגיטימי)." בתיכון שלי דיברנו עם אנשי.ות המקצוע, בפתיחות. העלינו מצוקות, חששות והתלבטויות, גם בהקשרים של מיניות ומגדר ואני יודעת שעלו דברים שהשאירו אותם.ן ללא תגובה/ידע מה להגיד (דוגמא ספציפית: ג'נדר פלואיד.ית שלמד.ה איתי). אני הרגשתי בנוח עם הנטייה המינית שלי בזכות ההורים, כך שמלכתחילה לא היה קל לערער אותי בהקשר הזה, אבל התיכון בו למדתי סיפק לי ולאחרים.ות תחושת בטחון, קבלה וחוסר שיפוטיות שללא ספק חיזקו אותי ואיפשרו לי לבחון את עצמי והצרכים/רצונות שלי מבלי לפחד שאני "לא בסדר" או "מה יגידו". אני מדברת על יותר מ-20 שנים אחורה, כך שזה היה מאוד לא נפוץ ואני יודעת שהיום יש יותר מסגרות כאלה אבל לא מספיק. |
|
|
-X-
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
שלום תלמידים,
והיום בשיעורנו, פרקטיקות בדס"מ מתקדמות לנוער הסקרן נלמד כיצד נכון להצליף ועם מה. יש מתנדבים להדגמה? |
|
|
Cruvi
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
שתדע שאני רק מתה לחפור על מה אני חושבת על השאלה שלך אבל כבר יום לא מצליחה להבין מה אני יכולה לכתוב שלא יספר יותר מדי על חיי האישיים.
אני חושבת שכן יש מקום להכניס לתלמידים לאוצר המילים את המילים קינק ופטיש, ואת ההבדל ביניהם. כי הם כנראה בגיל הזה כבר נחשפו למונחים האלה אבל רק בהקשר של השפלת גברים על זה שהם נשלטים, צחוק על גברים שאוספים נעלי נשים, וייצוגים כאלה, כי זה מה שיש במדיה. אני כן מסכימה אבל עם התגובות שהעלו את הנושא של זה שילדים בני 14 כנראה לא יידעו להפריד בין זלזול והשפלה אמיתיים לכאלה שהם חלק ממשחק. |
|
|
NorthStar
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
ראיתי הרבה מערכות יחסים נוראות שחינוך מיני שמציג יחסים שמבוססים על שליטה היה מציל
האם לדעתי נכון להנגיש קשירות לנערים? לא. האם זה נכון ללמד אותם שמיניות חושפת בנו יצרים פנימיים ואפשר להשתמש בהם נכון? כן כמות האנשים שמתפוצצים טראומטית והורסים טוטאלית לאנשים אחרים את החיים גדולה מכדי לוותר על זה |
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
קודם כל, כל מה שיולי אמרה. ואז מה שגייגר אמרה.
אם מישהו היה מדבר איתי על בדסמ בתיכון הייתי או בוהה בו, או לוקח את זה כאיזה תרגיל אינטלקטואלי, אקדמי. אנחנו פשוט צריכים לתת לנוער את הידיעה שמיניות יכולה להתבטא בהרבה מאוד צורות, לא לפחד מהמיניות של עצמם או של האחר. לתת מקום להם לשאול שאלות - אם ישאלו על בדסמ, צריך לענות, בצורה מותאמת. אם לא, לא. להבהיר שגם אחרי השיעור, אפשר לדבר עם היועצת ללא שיפוטיות, ולהכין את היועצת לזה. צריך להדגיש את מה שיולי אמרה על איך יוצרים קשרים עם האחר - גבולות, הסכמה, כבוד הדדי וכו', דברים שישרתו כל אחד, כולל בדסמים. אם באמת באמת רוצים לגעת בבדסמ, מה שאני בכלל לא בטוח שצריך לעשות, אז אולי לצפות איתם בסרט עלילתי שמערב פטיש (אני אגיד 50 גוונים, כי לא עולה לי שום דבר אחר, לא כי אני חושב שזה משהו מעבר לגוש קקה) כשהם כבר בני 16 או יותר, ואז לשוחח איתם על מה שראו, בצורה מאוד מובנית וזהירה. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
זה אולי תרגיל אוטופי אבל אני בספק לגבי המעשיות
כי הרי הורים לא יאשרו "הקרנה" כזו ויש מצב שתוגש תביעה למערכת החינוך |
|
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
הוא, אתה כנראה צודק, וגם כתבתי שאני בכלל לא בטוח שזה רעיון טוב. בעיקר ניסיתי למצוא משהו שמאפשר לנוער לגשת לנושא בלי שאומרים "והיום, ילדים, נדבר על פטיש. מי יודע מה זה ביזאר, ואיזה סוגי ביזאר קיימים"? זה פשוט נשמע לי כמו סרט אימה.
אני בטוח שאם ירצו לעשות שיעור כזה, ימצאו את הפרוצדורה הנכונה, כמו שעושים עם הרבה דברים אחרים. |
|
|
| הטופר המפשר |
לפני 4 שנים •
8 בנוב׳ 2020
מעניין מה שכותבים כאן על הפתיחות של הצוות החינוכי. זה נראה לי תלוי באיזה מגמה היית בתיכון ועם איזה מורה?
נאמר עם מי יש יותר סיכוי לדבר על ב.ד.ס.מ - המורה למתמטיקה\פיסיקה\מחשבים או המורה לספרות?  .
אני זוכר שהיו כמה מורים נחמדים, אבל דמויות מופת או חברים? לא ממש. תשובות לשאלות על עצמי חיפשתי במקומות אחרים. בעיקר במיתוס של סיזיפוס וכה אמר זארתוסטרה, זו הייתה תקופה של רומנטיקה בניחוח של אקזיסטנציאליזם צרפתי , פילוסופיה של נעורים. מה עוד קראתי אז? סארטר ,הרמן הסה והנרי מילר - חוג הסרטן , חוג הגדי, סקסוס , נקסוס פלקסוס, שם למיטב זכרוני בהחלט אפשר למצוא תשובות מעניינות לשאלות בעניינים מינייים. אהבתי אז עוד לשחק במחשב , לא ידעתי אז עוד שום דבר על CBT אבל מאוד אהבתי לשחק RPG, ועד היום אני אוהב. אני עוד שיחקתי ב world of warcarft 1 , ultima underworld , ultima black gate, היו ימים. גילוי נאות: גם לי יש נגיעה לעולם החינוך\הדרכה. וגם אלה בכיתה ד' משחקים among us וגם אלה ב יב' משחקים בזה. אז מה רע בלהיות עוד קצת זמן ילדים? .
והלוואי והארוס שלהם בגיל הזה היה מוכוון יותר החוצה אל הספירה הציבורית , במקום כל היום להתעסק ברקטום של עצמם ומה זה אומר עליהם, אז אולי היינו רואים פה הפגנות אמיתיות עם להט נעורים אמיתי, כזה כמו במאי 68 , והדמוקרטיה שלנו הייתה נראית כמו דמוקרטיה אמיתית בצרפת או בריטניה ולא הרפובליקת בננות שיש לנו כאן. |
|
|