התייעצות

בוקר טוב לכולם

זקוקה להתייעצות, והרגיש לי שזה מקום טוב להתחיל בו.
אולי ההודעה תיראה קצת מוזרה או מצחיקה, אבל החלטתי לנסות בכל זאת.

אני נמצאת במערכת יחסים של כמה חודשים. זה קשר "צדדי" - שנינו אנשים נשואים, ולא אחד לשנייה (המצקצקים והשופטים - חסכו לי את תגובותיכם בבקשה).
כפועל יוצא מזה, הקשר התפתח לאט ובהרבה חשש וזהירות (הכרנו במסגרת משותפת והקשר פשוט נבט מעצמו לאט).

מדובר בגבר בסביבות ה-50, מאוד משכיל, מאוד דומיננטי, גברי מאוד, מלא הומור וכבוד לאחר. כשאנחנו מגיעים למיטה, אני מרגישה מאוד בנוח לתת לו לגעת, ללקק, מרגישה בנוח וגומרת מהר. הוא נהנה איתי, אבל מאוד מתוח ולחוץ - מאוד קשה לו "לקבל" - מגע, ירידה וכו', מהר מאוד מושך אותי למעלה ומוקיר תודה באופן קצת קיצוני, לפעמים אפילו עם דמעה. בהתחלה ממש הרגשתי צורך לשכנע אותו שאני נהנית, שאני רוצה להיות שם, שרוצה ללקק ולבלוע, אבל הוא הודף אותי בזעזוע שנייה לפני שזה קורה. מחדירה הוא חושש, מתקשה להסביר למה. כן צריך לציין שהוא מאוד חסר ביטחון לגבי הגוף שלו ולגבי האיבר עצמו (גודל). הוא לא מודה בזה או אומר את זה, אבל זה מאוד ניכר גם בפיצוי שהוא מפצה (ביטחון עצמי מופרז בדיבור על הגוף, שלא ממש מחובר למציאות) וגם בהתנהגות עצמה - מתקשה להוריד חולצה או פתאום בבת אחת מוריד את המכנסיים ו"הנה, תתמודדי, זה מה יש". לאט לאט, כשהוא השתכנע שאני נמשכת אליו מעומק הבטן, זה קצת נרגע והוא נעשה טיפה יותר נינוח.

באופן כללי, אני שמה לב שככל שהקשר נעשה קרוב ואינטימי ומערב רגש, [מטבע הדברים] הוא מאפשר לעצמו להוריד קצת הגנות ולחשוף מולי העדפות, שאני מרגישה שמולי הן יוצאות לראשונה (על פניו, שנינו ונילים שפשוט אוהבים דירטי טוק כבד). כשהוא כן מרגיש בנוח לדבר על זה כשאנחנו לא במיטה עצמה, הוא משתף בעיקר בפנטזיות ליקוק וניקיון, ממש במילים האלה - "תגידי לי 'תנקה אותי, י'כלב", "תני לי להריח לך את הטוסיק כשהוא טבעי", "תגידי לי שאני מנקה טוב", או - "תגידי לי שאני צריך לאכול ולשבוע", וממש יכול כמעט לגמור רק כשאני מלקקת לו את הלחי ואת הצוואר ליקוק רחב ו'כלבי' כזה.
מטבעי, אני נוטה להיות דווקא נשלטת-לייט - זה מצחיק כי אני כאילו "מעדיפה" אותו כמו שהוא "בחיים האמיתיים" - דומיננטי, חזק, עם דיבור בוטח - ממש משוועת לחניקה קלה, לדחיפת ראש אל האיבר, אבל בסוף יוצא שבמעט הפעמים שנפלט לי "אוי, אתה אוכל אותי כמו ילד ממושמע", הוא גונח מעונג וכמעט גומר מבלי שנגעתי בו. הוא נטרף כשאני מדברת בקול יותר רך, אפילו אימהי, אבל גם כשאני יותר סמכותית (לא תוקפנית, לא אלימה, לא חסרת כבוד, אבל כן משהו יותר תקיף ו'מצווה עליו'). אני לא לא-נהנית מהעמדה הזו, וכמובן שלא סובלת ממנה, אבל היא פחות טבעית לי ואני גם חוששת לעשות שגיאה פטאלית - הוא טיפוס כזה שמילה אחת לא במקום והופס הוא מפסיק להיות ילד קטן וכנוע והופך להיות מי שאני מכירה ביומיום, וזה קשה לקבל את ה'כאפה' הזאת.

הייתי רוצה קצת להבין את הראש שלו. באיזה אזורים הפנטזיה שלו שוחה. לאן היא שייכת. אני רוצה לדבר לראש שלו - חס וחלילה לא כמו רשימת מכולת או הנחיות טכניות, אלא יותר כחומר למחשבה שיתבשל לי בראש ויתדלק אותי מבפנים. אני כ"כ אוהבת אותו וכ"כ רוצה שהוא יהנה ושיהיה לו טוב, ואין לי בעיה לנסות כי אני ורסטילית יותר ממנו וכנראה שנהנית מקשת יותר רחבה של דברים.

ברור לי שהתשובה הדיפולטית זה "תבחנו ותחקרו ותדברו" ו"זה חלק מהקשר" ו"זה צריך להיות בהדרגה ובשיח ביניכם" - אבל אני בכל זאת רוצה לשמוע כיוונים מכם.

תודה רבה!

נראה לי שבעיקרון יש לך הבנה מעמיקה של הסיטואציה ואת יודעת כבר מה העצה הכי נכונה אך לא מספקת זה בטוח. אז אשתף במה אני שמתי לב, אולי זה יעזור. אם לא, אז חופשי תתעלמי חחח

משהו שאני המון זמן הייתי עושה ובמידה מסויימת עדיין עושה זה הזדהות יתר עם אנשים שקרובים אליי במיוחד בני זוג. זה נשמע שאת גם ככה. כלומר, את ממש ממש רגישה לו וחושבת לעומק איך כל דבר ירגיש לו ולפי זה מתאימה את ההתנהגות שלך. וזה דבר נפלא ולא משהו שאני מציעה לשנות.

עם זאת, זה בקלות יכול להפוך גם לסוג של עול וגם לביטול עצמי ולא מספיק לטפל בעצמך ובמה שאת צריכה. לדעתי יש גם אלמנט מגדרי. לא מבחינת טבע שלנו אלא מבחינת חינוך חברתי.

את לוקחת על עצמך את התפקיד של להיות יותר זורמת ומכילה, מוכנה לעשות גם מה שלא בדיוק בא לך אם זה יעשה לו טוב. שוב זה נהדר ומראה על חמלה ואהבה מאוד טהורה. אבל מכיוון שזאת מערכת יחסים שנשמע שסקס מהווה חלק מרכזי וגם קשר שאולי עלול לסכן את הנישואים שלכם, צריך לעשות חישוב לגבי מה את רוצה וצריכה ממנו ולחפש דרכים להביע את זה. אני חושבת שיש דרכים להגיד דברים כאלה מבלי להביע ביקורת עליו ואולי לפגוע בו.

הסיפוק שלך הוא לא רק עניין מיני אלא גם רגשי בגלל שזה קשר גם של רגש ולא רק סקס ויכול להיות שזה נותן לך אלמנט רגשי שאת לא מוצאת בנישואים שלך. וזה סבבה אין בזה משהו רע. אבל מכיוון שיש המון רגש וזה חלק חשוב, לפעמים צריך לשים שניה את העניין של סקס ותפקידים קינקים ולהתרכז יותר במה חסר רגשית ואיפה הקושי במובן הזה רק אחרי זה לגשת לנושאים היותר תכלס כנראה אצלו נוגעים בנקודה יותר רגישה. אני חושבת שאם לא תשימי כעדיפות את הצרכים הרגשיים שלך בנוסף לשלו, אז העניין המיני לא יתקדם.

בהחלט יכול להיות שאני טועה ולא הבנתי נכון אז מתנצלת אם כן

אני ממליץ בחום (במידה והנושא עוד לא מוכר לך) על אימוץ מודל התקשורת מקרבת.
אפשר להתחיל לקורא על הנושא מפה:
https://sagolschool.org.il/wp-content/uploads/2020/02/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%AA.pdf

לי זה עזר מאוד לגשר על פערי תקשורת ומגננות.

ללא תאריך לידה שלו ,אי אפשר יהיה לתת לך עזרה מקצועית.
אם תרשמי תאריך לידה שלו .
תקבלי מידע מדוייק,אודות כל שאלותייך, אודותיו.

ראשית אני רוצה לפרגן לך על השיתוף ועל הפתיחות. זה לא מובן מאליו, גם בסביבה אינטרנטית אנונימית. אז ראי עצמך מפורגנת.

לשאלתך:
בעולם שלנו ישנם כל מיני אלמנטים שאנשים שונים מתחברים אליהם במידה כזו או אחרת: כאב, השפלות, ציות, קשירות וכדומה.
מהתיאור שלך נשמע לי שאהובך מתגרה במיוחד מריצוי. עושה לו טוב להרגיש שהוא משביע את רצונך, אולי גם שהוא כלי למימוש רצונך.
יתכן שזה מגיע מאותו מקום של פיצוי שהזכרת: הוא רואה עצמו "נחות" באופן כלשהו בהיבט המיני, לא מספיק טוב כדי לקבל ממך או אפילו כדי שתרשי לו לגעת בך, ולכן עליו לתת ולהשביע רצון כדי להצדיק את הפריווילגיה שניתנה לו. יתכן גם, כמובן, שאין שום קשר, ושפשוט עושה לו את זה כשהוא מקבל פקודות ומשביע רצון. לא אתיימר לדעת.

הנאה מריצוי הרבה פעמים - אך לא תמיד - כרוכה בהנאה מהשפלה וכניעה, כאשר בריצוי עצמו משולבים אלמנטים שיוצרים היררכיה ומבהירים שזוהי "זכותו" של הצד שלמעלה לקבל את שירותיו של הצד שלמטה בשל נחיתותו של האחרון. קשה לומר עד כמה זה תקף לאהובך, אבל ניתן לחשוד שכן מכך שהוא נדלק מהאפשרות שתכני אותו "כלב".

עצתי היא ללמוד בהדרגה ומתוך התנסות. זה נכון תמיד, אבל במקרה שלכם - גבר סגור שמתקשה לשתף מילולית ואישה שרגישה אליו ויודעת לקרוא אותו גם מבעד למילים - זה נכון במיוחד. אל תיבהלו אם לפעמים זה לא ילך, למשל אם דברים מסוימים שתאמרי או תעשי יוציאו אותו מהעניין במקום לגרות אותו. זה חלק מניסוי וטעייה וחשוב שתדברו על זה ותהיו מוכנים לכך.
מעבר לכך, אני מציע שתחקרי "בזמן אמת" איך משפיעים עליו פקודות שונות שאת נותנת לו, פידבקים חיוביים או שליליים על הביצוע שלו וכינויים משפילים שונים בהם את מכנה אותו.

אתגר קשה יותר הוא לגלות האם יש בו גם מהצד שהיית עוד יותר רוצה שיהיה בו, זה שדורש ממך לתת. כאן עליו להיות אקטיבי יותר, ונשמע שיש לו מחסומים של ממש שמונעים ממנו לקבל ממך, ובוודאי לדרוש ממך.
בנאלי ככל שזה נשמע, אני מאמין שהדרך הטובה ביותר לגשש בנושא זה הוא שיח פתוח, שבו תעשי כל שביכולתך להבהיר לו שבכך שהוא דורש ממך ולוקח ממך הוא למעשה מעניק לך, שזו עוד דרך שבה הוא יכול לעשות לך טוב ולמלא את רצונך. יתכן שאין בו את הנטייה הזו כלל, אבל אולי אם החומות יפלו הוא יגלה שהוא מסוגל להיות כזה עבורך (ומי יודע, אולי גם עבורו).

בכל מקרה, המון בהצלחה לך ולכם.

אתם נפלאים.
תודה לכולכם.

פחות לדבר אתו על כל הקשור ביחסי מין. ולהראות יותר ויותר התמסרות בכל אקט להביע אהבה. לייצר אווירה שההתנהגות שלנו אין בה משהוא יוצא דופן.

השאלה הכי חשובה בעיני היא האם זה עושה לך את זה? ברור שהוא חשוב לך ואת רוצה לעשות לו טוב, זה מהמם, אבל לדעתי התשובה אם את בכלל מתחברת לדברים האלה או לא, יכולה כבר לעשות עבורך חצי מהדרך

לגמרי מה שזאלופון כתב (!)
ויש פה כמה דברים:
קודם כל עניין חוסר הביטחון. יכולות להיות לו מקורות רבים. נראה שסך הכל הוא עובר איתך תהליך, זה מצוין, זה לא משהו שתוכלי להתערב בו יותר מדי אם הוא לא בשל. תמשיכי לפרגן לו כמו שאת עושה, פחות ליזום שיחות על זה, יותר פשוט לעוף עליו. זה יכול לעזור אם זה חרדת ביצוע ודימוי גוף.
לעניין הבדסמ חקירה של תחומים חדשים חייבת להיעשות עם תקשורת מקסימלית, כלומר אם הוא נוטה "להתהפך" זה יכול מאוד להגביל, אבל זה המצב כי זה מקום רגיש ובוסרי עבורו. אני מאמינה שהתגובתיות קשורה מאוד לחוסר הביטחון. אם קורה שאת עושה טעות, צריכה להיות לו האחריות לתקשר את זה, בין אם בזמן אמת ובין אם לאחר מכן, אם זה לא אפשרי עדיף לחכות עם אלמנטים חדשים עד להבשלה. גם יש מצב גדול שהנטייה שלו בבדסמ עצמה קשורה באותם הקשיים.
בסוף צריך שאתם תהנו. אם יש דברים שאת רוצה לעשות בשבילו תעשי, כל עוד זה מספק אותך (לא בהכרח מגרה ישירות, לפחות מעצם זה שהוא נהנה מזה). שניכם עולמות שונים וכנראה עם העדפות שונות, תמיד יש איזו דרך המלך שאפשר להגיע אליה. אבל חקירה יכולה להתבצע רק כשיש נינוחות וסקרנות.