לפעם הבאה שמישהו יטען שהשמאל אלים בדיוק כמו הימין

שיט פספסתי הזדמנות נדירה למיינד פאק.
אם רק הייתי אומר "לא יכול להיות, אני דן ציפורי!"
או "כולנו פה דן ציפורי
אבל נו שוין אני לא חד היום."

מחשבות קצרות וכלליות יותר (לא קשור באופן ישיר לנעשה בארה"ב), המוקדשת לשמאלנים שנותרו ביננו וגם כמה מילות עידוד לאלה שיש להם סבלנות לקרוא עד הסוף.

1) משבר הקורונה ברובו לא יצר שום דבר חדש, אלא הציף המון בעיות שהיו ועודן בחברה הישראלית. ישראל איננה דמוקרטיה במובן המערבי של המילה, ספק אם היא בכלל מדינה על פי אמות מידה מודרניות ומערביות. היא ישות ריבונית שעם כל תחלואיה הצליחה להסתדר לא רע. ולפחות ביחס להגדרה הזאת יש ביננו לבין מדינות המפרץ הרבה מהמשותף.

2) כדי להבין את "התהליכים" שעברה החברה הישראלית צריך להסתכל שנים אחורה ולהסתכל עליהם במבט כולל. לדוגמא מי ישב רוב הזמן , מאז המהפך של 77 במשרד החינוך? למעט אפיזודה קצרה של שולמית אלוני\אמנון רובינשטיין, רוב השנים הוא נשלט על ידי המפד"ל ושלוחותיה\גרסאותיה. והם אכן עשו עבודה טובה. רוב הציבור במדינה ישראל אינו מחזיק בערכים דמוקרטיים. אין, מניסיון ומפגש יום – יומי עם החברה הישראלית – זה פשוט כמעט ולא קיים. זה לא בהכרח הופך את כולם לפאשיטים הצועדים במועל יד ברחובות, אלא פשוט לאדישים טוטאלית לעוולות כל עוד אינן נוגעות באופן ישיר אליהם. והייתה כבר יהודייה חכמה (חנה ארדנט) לפני שנתנה למצב הזה את הביטוי הקולע: "הבנאליות של הרוע". משבר הקורונה לא רק חשף את העדרה של סולידריות חברתית בקרב קבוצות מתבדלות\מבודלות (חרדים\ערבים) אלא גם ביחס לקבוצות אחרות בחברה כמו לדוגמא אמנים או אנשי בידור\במה שנפגעו מאוד קשה מהמשבר הזה, ולאף אחד פשוט לא ממש אכפת: הם לא חלק מהבייס. זו גם אחת הסיבות שהציבור ברובו רוצה בהיבחרו של אדם לראשות הממשלה, שהוא מסית ומדיח, נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. זה פשוט לא מזיז לציבור האומר בליבו: "כל עוד לי טוב, הוא דואג לי, זה בסדר, גנב? כולם גנבים, כולם היו גנבים, בעולם של גנבים תהיה גנב == גבר גבר", וכו' וכו'.

3) הקולקטיב הלאומי של ישראל מעולם לא הצליח להגיע לשלב שהוא נותן לעצמו ביטוי מודרני המתבטא בחוקה, ערכים משותפים ושאיפה לעתיד משותף טוב יותר בחיקה של האנושות. את מקום הזהות הזאת שהייתה אמורה להיווצר, תפסה הגדרה אתנוצנטרית, רומנטית מנותקת לחלוטין מהמציאות של אנשים שמאמנים שמה שמאחד בהם זה: א. שאימם יהודייה. ב. הם היו פה לפני 2000 ויותר, והיהודים כאן הם למעשה צאצאים ישירים של דויד המלך. הם חזרו בעקבותיה של הבטחה קדומה על ידי ישות עליונה הנותנת להם את הזכות במקרים רבים לשלול את זכויותיהם של אחרים או פשוט להתייחס אליהם כאזרחים סוג ז'. ג. העולם שונא אותם כי הם יהודים ולכן שנאת העולם כלפיהם, היינו אויב חיצוני משותף מחייבים אותם להתלכד לנוכח סכנת הכחדתם. דבר כמובן המנותק מהמציאות והופך להיות יותר ויותר מופרח עם השנים: ישראל מדינה חזקה, רוב תושביה חילונים גמורים (גם אם מגדירים את עצמם "מסורתיים" עלאק, מאמנים וכו' וכו' ), חלק ניכר מתושביה אינם יהודים וגם מדינות ערב כבר הרבה פחות שונאות אותנו.

4) מה הפלא שלנוכח המצב הזה, כאשר קבוצות מסוימות שבעזרתם מקבל הריבון את כוחו - החרדים, מוחרגים באופן קיצוני מהגבלות המשבר; הרבה מאוד אנשים שלא נחשבו עד עתה כקבוצות מתבדלות, אלא נחשבו "מלח הארץ" אפילו צאצאים של בוני הארץ, מתחילים להרגיש אי נוחות ואף תחושת חוסר שייכות "לקולקטיב" המדומיין הזה? זה כמובן מקל על מתנגדיהם להגדיר אותם "כבוגדים, עוכרי ישראל" וכו'.

אז מה יש להסיק מתוך מחשבות אלה? המסקנה הראשונה ואולי המעט עגמומית היא שיש לא מעט חברות בעולם שדווקא מסתדרות לא רע במצב הזה: סין, רוסיה, תורכיה , הונגריה, גם סינגפור שאינה ממש דמוקרטיה. ערכים דמוקרטים אינם תנאי הכרחי לקיומה של חברה, ואפילו חברה משגשגת מבחינה חומרית. במילים פשוטות: כל מי שרואה עצמו איש שמאל המחזיק בערכים ליברלים, שוחר שלום חובב אמנות ותרבות, צריך להבין שאפשר להסתדר גם בלעדיו. ולראייה, תורכיה\רוסיה\סין מסתדרות יפה בלעדיהן, ואכן האליטה המשכילה בציבור עוזבת את המקומות האלה. סרטים תורכיים או סיניים המבקרים את המשטר נעשים במקומות אחרים.

מסקנה שניה ואולי קצת יותר מעודדת: העולם היום הרבה יותר גלובלי, והדיגיטציה שלו מאפשרת לפנות גם לשוק הבינלאומי, אם רכשת גם השכלה בתחומים יותר ריאליים, אז אין לך בכלל בעיה. יש קהילה גדולה של ישראלים בברלין ובאוסטרליה, וגם יש אפשרות להפוך "לנווד דיגיטאלי": לכתוב את הקוד שלך, לפתח את משחק המחשב שלך, ליצור את האמנות שלך בעודך חיי בצ'כיה\רומניה או כל מקום אחר בחצי מחיר מוקף באנשים נחמדים.
בקיצור כמאמר המשורר: "היו שלום ותודה על הדגים".

שוגר בדאדי
אני לא מחזיק בשום דעה בנושא. למיטב ידיעתי, היו בחירות ב2016, וטראמפ ניצח. מעבר לזה, שמעתי חצאי כותרות במהדורות, ומעולם לא התעמקתי. זכור לי, במעומעם, שכן היו אנשים בעמדות השפעה בממשל שלו שנמצא שהיו קשורים לרוסים, אבל שוב - לא יודע על זה מספיק.
אם היו ראיות ברורות שטראמפ פעל בצורה לא כשרה, הוא היה עומד לדין, או יועמד לדין בעתיד. כרגע, הוא לא אשם בכזה דבר.
מנגד, על פי אותו היגיון בדיוק, נכון לרגע זה אין הונאה בבחירות הנוכחיות.