| Romantikan(שולט) |
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
מקבי כתב/ה: ציטוט: חוץ מזה, מקבי, יש לך בעיה עם סדיזם?
בהחלט. יש לי בעיה עם כל מה שנובע מרשעות וחולשה. לדעתי, הרצון לגרום כאב פיזי או רגשי למישהו, בלי שום מניע פרט להנאה שיש לסאדיסט מהסבל של מי שהוא פוגע בו - זהו דבר פסול מבסיסו. כאב לשם כאב, סבל לשם סבל... רע, רע מאוד. אני לא מדבר על מישהו שמכאיב לשפחה שלו, נניח, כי היא נהנית מזה. זה לא סאדיזם - זה רחוק מאוד מזה, בעצם. זו גרימת הנאה (אפילו אם זו הנאה מכאב), תוך מתן שיקול דעת והבנה של מי שאתה איתו. הצלפה או מכה, ברמה הזו, שקולה מבחינתי לחיבוק, נשיקה, מציצה, או כל אקט אחר של נתינה ומעשה אהבים. אני מאוד מסכים עם דבריך מקבי |
|
|
|
wayu
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
איה כתב/ה: אני רק אומר שאין אדם שהוא טוב או רע מוחלט, לכולנו יש יצרים ובדסמ זה דרך טובה לתעל אותם.  מסכים עם איה ב 100% .
|
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
ציטוט: הכאבה לשיפחתך מתוך צורך לענג אותה זה סאדיזם ואין כל פסול בזה כל עוד זה בהסכמה וכל הצדדים נהנים.
לא, זה לא סאדיזם, כי אתה גורם בסופו של דבר לעונג ולא סבל. סאדיסטים נהנים אך ורק מהכאב והסבל עצמו. אנשים שמתעללים בחיות, אנשים שמכים או פוצעים אנשים אחרים, אפילו אנשים שסתם אומרים דברים מרושעים בכדי לפגוע - כולם סוגים של סאדיסטים, ברמות שונות. למרבה המזל, לפחות מהתרשמות שלי, אין יותר מדי אנשים כאלו. מדובר גם באנשים חלשים מאוד רגשית (ולעיתים גם פיזית), בדרך כלל. בכולנו קיים היצר הרע הזה - אבל לא כולנו משחררים אותו, ובוודאי שלא אצל כולנו הוא קיים במינון גבוה. מישהו שרואה מישהו אחר מחליק על בננה אולי יצחק בהתחלה, אבל רובנו לא נצחק עוד יותר אם נשמע שאותו אדם שבר את האגן. (תפסיקו לצחוק, מנייאקים!) ציטוט: אבל אולי יתמזל מזלי להתאהב שוב בסדיסט.
באמת היית רוצה מישהו שאת לא מעניינת אותו כהוא-זה? מישהו שיעשה לך דברים נוראים, רק בגלל שזה גורם לו עונג, בלי שיקול-דעת מסוג כלשהו? לדעתי, אין בזה שום דבר סקסי או רומנטי... אבל יכול להיות שזה רק אני. |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
פתאום מתפתח פה דיון אמיתי על משהו.
סאד דיבר על הנאה מעצם גרימת הכאב. לא עניין אותו כל כך אם האובייקטים סבלו או נהנו, עניין אותו להתבונן במה שזה עושה לו. חלק מהאובייקטים שלו מצאו את עצמם ללא רוח חיים לא פעם, לפי הכתבים. הוא פשוט לא התייחס לרוע, אלא צפה בתחושות שלו מול מעשים מסויימים. אני חושבת שהוא דש בתוך האופל על מנת ללמוד את הטבע האנושי באזורים קיצוניים שברגיל איננו מתעסקים בהם.
אנשים שמאמנים כלבי תקיפה מספרים שהפעם הראשונה שכלב קורע יצור חי היא כל כך עוצמתית עבורו, שאין דרך חזרה: ריח הדם יעיר בו שוב ושוב את מה שהיה יכול להשאר חבוי בו כל חייו. אני אישית מעריכה שגם סדיזם זה משהו שקיים בכלוב אצל כל אחד מאיתנו, ובמצבים מסויימים הוא מתחיל לצאת מהקופסה שלו וליצור העצמה. תחושה של טורף. בדס"ם במתכונת הנוכחית שלו כפי שהיא באה לידי ביטוי- בטוח שפוי ובהסכמה, תחום גבולות, כשכל אחד מנסה לרצות את הפרטנר השני, הוא בכלל לא סאדיזם לשמו. הוא משחק נחמד ותו לא. דעתי היא שמעטים הם אלה שבדמם כבר זורמת התחושה הקדמונית ההיא שיצאה מכלובה, ואני כמעט בטוחה שמעטים מאוד מהם אם בכלל, מסתובבים בקהילה כלשהי. הסיפורים אותם אנחנו שומעים על אדם שנעצר ובביתו חלקי גופות למשל, או אחר שהיה אונס ורוצח סדרתי מתחברים לי לסדיזם אמיתי, השם את ההנאה הפרטית וההתעצמות החייתית מעל הכל. ושם, הקורבנות הם בהחלט אובייקטים. מי שלא יודע אם הוא נהנה מהנאת בן/בת הזוג שלו, או שלהנאה שלו יש טריגר אחר, ישאל את עצמו האם יהנה לראות את הפרטנר שלו סובל באמת ובתמים מכך שהוא מכאיב לו. האם אז יהיה בזה משהו אירוטי, מעצים או נעים? שם לדעתי טמונה התשובה. ואני מסכימה עם מקבי לחלוטין. כולם מפחדים להחשב כאן ונילה קינק. כאילו שבמקומות כאלה כמו הפורום, או בקהילה בכלל רק סאדיסטים אמיתיים יכובדו באמת. או בנגזרת המקבילה, רק כאלה שהם מזוכיסטים אמיתיים. (מה זה לעזאזל? אנחנו מונעי הנאה, הצלחנו רק לרתום כמות מסויימת של כאב על מנת להעצים את ההנאה) אני אישית לא הייתי רוצה להתקל באדם שחיית הסאדיזם השתחררה מכלאה לפני אילוף... מה דעתכם? |
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
הגדרה פסיכיאטרית ציטוט:
Diagnostic criteria for 302.84 Sexual Sadism (cautionary statement) A. Over a period of at least 6 months, recurrent, intense sexually arousing fantasies, sexual urges, or behaviors involving acts (real, not simulated) in which the psychological or physical suffering (including humiliation) of the victim is sexually exciting to the person. B. The person has acted on these urges with a nonconsenting person, or the sexual urges or fantasies cause marked distress or interpersonal difficulty. Reprinted with permission from the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition, Text Revision. Copyright 2000 American Psychiatric Association מקבי, נראה לי שצריך לעשות קצת סדר בהגדרות שאתה משתמש בהן, או לפחות לעדכן אותן. ציטטתי לעיל את ההגדרה מהמדריך הסטטיסטי לפתולוגיות ונטיות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה - ה-DSM, בגרסה IV-TR. (כן, הגדרות של מחלות נפש, סטיות ונטיות הן בחלקן הגדרות חברתיות, ומושפעות בהתאם. כיום כבר לא מנסים ל-"רפא" הומסקסואליים, לסביות, בי-סקסואליים וטרנסג'נדרים. ובגרסה IV השתנו גם ההגדרות של סאדיזם ומאזוכיזם מיניים - מבחינת האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה - כל עוד זה נעשה בהסכמה הדדית, ואיננו מונע השתלבות בחברה - זו איננה בעיה. אני מקווה שעכשיו יהיה יותר קל לקום ולהגיד "שמי X ואני נהנה להכאיב לאחרים"... |
|
|
| Romantikan(שולט) |
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
ציטוט : 'אני מקווה שעכשיו יהיה יותר קל לקום ולהגיד "שמי X ואני נהנה להכאיב לאחרים"...'
נראה לי דוקא ההיפך |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
בכוח
לקחת את זה לדעתי רחוק מדי סאדיזם חובק תחום רחב מטיול נוצה ועד לביתור גופות ואכילתם
כמובן שאיפה שהו באמצע ישנו קו אדום של שפיות . כל פעולת הכאבה/גרוי עיצבי מעיק כמו דיגדוג מניעות למינהם לצרכי צפיה עינוג ומעקב על הבורסה של הונג קונג וכל ריגוש שהוא-היא סדיזם כל אחד לוקח פיסה אישית מהתחום הזה. יש כאלה שאוצ' מספק אותם ויש שזקוקים לצרחה בכי או דם כדי להתרגש . לומר שפליק לסבית צביטת פיטמה לשפחה לא סדיזם זה כמו הומוסקסואל שמתקשה לקבל עצמו זו הכחשה אבל זה גם סוג של התמודדות . |
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
מוח, הצעת שהשולט
ציטוט: ישאל את עצמו האם יהנה לראות את הפרטנר שלו סובל באמת ובתמים מכך שהוא מכאיב לו.
אני לא חושבת שזו השאלה הנכונה. אני יודעת שהאדון הנוכחי שלי, כמו גם אלו שקדמו לו, נהנה לראות אותי סובלת. (הצלפות בתחתית כפות הרגליים זו הדוגמא שבאה לי לראש. לא מיני, לא מגרה, פשוט סבל.) מצד שני, הוא נהנה לראות אותי סובלת רק כיישום של השליטה שלו עליי. אם אני דופקת את הבוהן בקיר או חוטפת שפעת, הוא לא נהנה לראות אותי סובלת, נהפוך הוא. אולי כאן טמון ההבדל. או שההבדל טמון בגבול עצמי שמציב הסדיסט. דהיינו, מי שמתעלל בחתולים הוא מן העבר האחד של הגבול, ומי שמרביץ לסאבית שלו ולא יחשוב אפילו על לגעת בחתול הוא מן העבר השני. |
|
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
ציטוט: אני אישית מעריכה שגם סדיזם זה משהו שקיים בכלוב אצל כל אחד מאיתנו, ובמצבים מסויימים הוא מתחיל לצאת מהקופסה שלו וליצור העצמה. תחושה של טורף.
זה משתחרר רק כשזה צריך להשתחרר, ועדיף שזה לא יקרה יותר מדי. אני בהחלט יכול לרסק פרצוף (או ברך, עדיף( של מישהו שמסכן אותי או מישהו\משהו שיקר לי. אבל - עצם המחשבה על פגיעה, בין אם אני הגורם לה או גורם אחר, במישהו שקרוב אליי ואכפת לי ממנו, גורמת לי חלחלה רצינית. סאדיסט לא חווה את ההרגשה הזאת - חסרה לו האמפתיה. ישנן טענות, שסאדיסטים כל-כך מתוסכלים מכך שהם לא מרגישים כלום, שהם מנסים לעורר את זה בעזרת חוויות קשות או בעזרת גרימת נזק רצינית לאחרים - להלן, ביתוק גופות, רצח בעינויים, וכו'. ציטוט: בדס"ם במתכונת הנוכחית שלו כפי שהיא באה לידי ביטוי- בטוח שפוי ובהסכמה, תחום גבולות, כשכל אחד מנסה לרצות את הפרטנר השני, הוא בכלל לא סאדיזם לשמו. הוא משחק נחמד ותו לא.
בכל מה שקשור לאקט הפיזי - כן, רק משחק. אחרת, זה פשע. [/quote]הסיפורים אותם אנחנו שומעים על אדם שנעצר ובביתו חלקי גופות למשל, או אחר שהיה אונס ורוצח סדרתי מתחברים לי לסדיזם אמיתי, השם את ההנאה הפרטית וההתעצמות החייתית מעל הכל. ציטוט:
כולם מפחדים להחשב כאן ונילה קינק.זה לא חייתי. חיות אינן סאדיסטיות (אפע"פ שגם אינן אמפתיות, ברוב המקרים). מה שאת מדברת עליו הוא פרוורסיה של יצרים אחרים, מסוגים שונים (מיניים ואחרים). ציטוט:
צד שני, הוא נהנה לראות אותי סובלת רק כיישום של השליטה שלו עלייזו גם בעיה. ממתי, בכלל, להיות מפלצת-אדם נהפך להיות פופולרי? מה הזאת האידוליזציה הזאת, של אכזריות? לא ברור לי. שכל אחד יחשוב, כמו שאמרת, אם הוא יהנה לקחת סתם מישהו מהרחוב, לשים אותו על מיטת עינויים, ולענות אותו למוות. לרוב האנשים מעשה כזה יגרום סבל נורא, ורוב הסיכויים שגם ידפוק להם ת'שכל אחר-כך. תסתכלו מה קורה לחיילים שבסך הכל הרגו מישהו, ותארו לכם מה יקרה אם הם היו צריכים לצפות באותו מישהו גווע לאיטו בייסורים. ציטוט:
לומר שפליק לסבית צביטת פיטמה לשפחה לא סדיזם זה כמו הומוסקסואל שמתקשה לקבל עצמו זו הכחשה אבל זה גם סוג של התמודדות .זו גם אפשרות. הענשה. ויכול להיות שאולי, כמו אצלי, הוא סובל מעצם ההענשה לפחות כמוך, אבל הוא עושה את זה כי הוא חייב במסגרת השליטה והדומיניון שיש לי עלייך. סטייל "זה כואב לי הרבה יותר משזה כואב לך", אבל זה החינוך. ציטוט:
פתאום מתפתח פה דיון אמיתי על משהו.[quote]
סליחה - אבל אם הסאבית לא נהנית מהצביטה או הפליק, או לחילופין, סובלת מזה - אני לא עושה את זה, אלא אם כאמור, זה חלק מעונש. האם היית הולך לאשה וונילית, ומענה אותה, או אפילו סתם קושר אותה, חוסם לה את הפה ומלקה אותה? לא נראה לי. אתה תסיים מאחורי סורג ובריח, אם תעשה כזה דבר ללא הסכמה, וטוב שכך. זה רק אני, אני אומר לך. ציטוט: ואני מסכימה עם מקבי לחלוטין.
נו, בבדאי! : 
|
|
|
נבט{marlena}
|
לפני 20 שנים •
22 בספט׳ 2004
על סדיסם ופתולוגיה
לדעתי סדיזם הוא חוסר היכולת להזדהות עם הכאב של האחר, או היכולת שלא להזדהות איתו. סדיזם אינה תכונה אוניברסאלית המשותפת לכול בני האדם, אלה מבנה אישיות מסוים המאפיין חלק קטן מהאוכלוסייה. היכולת שלא להזדהות עם הסבל של האחר מאפשרת לסדיסט להשתמש בכאב באופן שונה מהמקובל. הסדיזם כתכונה היא חסרת אופי מוסרי ואיננה טובה או רעה. האופי המוסרי נקבע עבור כל פעולה סדיסטית בנפרד.
דה-סאד היה ללא ספק סדיסט, אבל הוא לא התעניין בשס"ק. דה-סאד חקר את טבע האדם והמבנה החברתי. כאחד ממתנגדיה החשובים של הנאורות בחר דה-סאד להתרכז בצדדים של אופי האדם שהנאורות התעלמה מהם. הוא הראה שהצורך של האדם בשליטה וכאב טבוע באדם ושלא ניתן להתעלם ממנו. חברה שמניחה שיווין ורצון טוב בין בני האדם מתעלמת מהצרכים השונים של החברים בה ושוללת מהם את החופש שלהם. ההבדל בין שס"ק לקינקי ונילה הוא לא בשימוש בכאב, אלה בשימוש בשליטה. כאב בצורות מסוימות יכול להיות ארוטי ומענג. הצד הנותן נהנה מהאושר שהוא יכול לגרום והצד המקבל פשוט נהנה. בדיוק כמו כל חיבוק, נשיקה, מציצה, או אקט אחר של נתינה ומעשה אהבים. למרות שצד אחד גרם כאב תוך כדי התעלמות מהכאב של הצד השני, ההזדהות עם האחר נשמרת. היכן שנגמרת ההנאה, שם גם נגמר הכאב. שימוש נוסף בכאב הוא לצורך משמעת. הכאב לצורך משמעת יכול להישאר בצורתו המענגת ויכול גם לא. שימוש בעונש שאינו מהנה יכול להיות הרבה יותר יעיל מהרבה בחינות, אבל הוא כבר גולש לתוך גבולות הסדיזם. כאן גם נגמר הכאב בצורת הקינקי ונילה ועובר לצורתו האלימה. ענישה ללא סדיזם יכולה להיות גם חלק ממשחקי שליטה, אבל לא בהכרח. ענישה אלימה, בגבולות SSCF, תהיה תמיד חלק ממשחק שליטה. השימוש השלישי לכאב הוא לצורך שליטה. גרימת וקבלת כאב, גופני או נפשי, היא ההפגנה החזקה ביותר של שליטה. הרצון המוחלט של הצד הנשלט לרצות את כל גחמותיו של הצד השולט מקבל את ביטויו החזק ביותר כאשר הנשלט מוכן לקבל התנהגות שמתעלמת לחלוטין ממנו ומרצונותיו. זה בהחלט סדיזם ושום הצדקה לא תהפוך את זה לשום דבר אחר. ביחסי שס"ק הצד השולט לא חייב להיות סדיסט, אבל לסדיסט ששומר על גבולות SSCF אין דרך אחרת. כמו שחברה טובה שלי כתבה פעם בפרופיל שלה: ציטוט:
Ideal Person: Please know what you're doing. Please be real, be serious, be creative, be a human being. And please be a real sadist - you should perceive this lifestyle as the only alternative and not as a pastime. דה-סאד השתמש בחוסר היכולת שלא להזדהות עם סבל על מנת לראות דברים שאחרים לא הסכימו להסתכל אליהם, בדיוק עמו מעני חתולים, מבתרי גופות וכמוני. אבל כאן מתחיל ונגמר הדמיון. הסדיזם שלהם הוא חולני ואני בן-אדם נחמד ובלתי מזיק. אני אוהב את המקום שבו למגע אין גבול. אני אוהב את היכולת שלי לגרום להנאה ולסבל. אני אוהב את היכולת שלי לגעת במי שמולי בכל דרך וללא גבולות. ואני לא אעשה את זה בלי לקבל הסכמה. אני לא בן אדם רע, אני סתם סדיסט. |
|
|