שאלה למבינים.....

אמרת כאן

הוא​(שולט) • 22 בספט׳ 2004

משפט מפתח- סליחה - אבל אם הסאבית לא נהנית מהצביטה או הפליק, או לחילופין, סובלת מזה - אני לא עושה את זה, אלא אם כאמור, זה חלק מעונש. האם היית הולך לאשה וונילית, ומענה אותה, או אפילו סתם קושר אותה, חוסם לה את הפה ומלקה אותה? לא נראה לי. אתה תסיים מאחורי סורג ובריח, אם תעשה כזה דבר ללא הסכמה, וטוב שכך.

אם לא היית נהנה או מסוגל להכאיב לא היית עוסק בבדסמ מאחר ואתה נהנה ומסוגל ומכאיב אתה סאדיסט

בל{SK} • 22 בספט׳ 2004

מקבי כתב:

אני רציתי ועדיין רוצה מישהו
שיעשה לי דברים נוראים רק בגלל שזה גורם לו עונג.
ולי זה נשמע מטורף לחלוטין, אבל כבר התרגלתי.
זה נכון רק בכפוך לכך ש
1. אני נתתי לו את היכולת (הסכמה)
2. אני סומכת עליו שהוא עושה את זה עם שיקול דעת, מכל סוג שיש (בטוח)
3. זה מעשה קצוב בזמן (סשן) שלאחריו הוא יגרום לי גם עונג וגם ידאג לי
השפיות היא מבונת מאליה, הכיף יבוא ברגע אחר.
הסקסיות בזה היא העובדה שכאב הכי חזק גורם לי לגירוי מיני מדהים.
זה בהחלט עוזר להוציא ממני את הכניעות
ובאופן פרדוקסלי גם גורם לי להעריץ אותו.
כי באמת שמישהו אחר לא היה יכול לעשות לי את זה
הרומנטיות באה לפני או אחרי ואולי בלי שום קשר

מקבי​(מתחלף) • 22 בספט׳ 2004

עוד פעם - זה לא סאדיזם. לסאדיסט לא *אכפת* ממושא מעשיו. הוא משולל כל יכולת אמפתית של הזדהות, שיקול דעת, הבנה, או רצון לענג ולדאוג. הוא עושה זאת רק למטרתו האישית, ההנאה הפרוורטית שהוא מקבל מהסבל של האחר, ותו לא. לא אכפת לו אם מדובר בסאבית שנאנקת מכאב והנאה, חתול שצורח, או סתם איזה מישהו שבמקרה שברו לו את הזרוע. הם כולם אובייקטים - יצורים חיים שסובלים מכאב כזה או אחר. חובב בדסמ שמלקה בעצם *מעניק* כאב, שהוא ההנאה, אל מושא ההצלפות, במקרה זה הצד הכנוע, שנהנה מזה גם כן. אם יש הסכמה, ויש גבולות, ואולי חשוב מכל - אם יש הדדיות, לא מדובר בסאדיזם.


ואז

זוהי סתירה. את מחפשת מישהו שלא מפחד להכאיב, ומישהו שמבין ומזהה את ההנאה שיש לך מזה - לא סאדיסט. לסאדיסט אין גבולות שנקבעים על ידך, כי את בכלל לא פאקטור. את חפץ, במלוא מובן המילה. את יצור אנושי שצורח מכאבים, ובין אם את נהנית מזה או לא, לא משנה כלל.



זה משפט שאני יכול לקבל, במידה מסויימת (דרך אגב, נהניתי לקרוא משפטים שלי, מילה במילה, בפוסט שלך ). בכולנו קיים היצר הרע הזה, של הנאה מסויימת מכאב של אחר. אצל רובנו הוא יתבטא רק אשר מישהו שאנחנו שונאים סובל, ואצל חלקנו, להלן חובבי הבדסמ, זה מתבטא במתן כאב למישהו שאכפת לנו ממנו - לא בגלל שזה רק לנו טוב לראות את השליטה שיש לנו עליו או עליה, אלא גם (ואצל חלק, בעיקר) בגלל הידיעה שזה גורם לצד השני הנאה מרובה. בגלל זה אני אומר הרבה פעמים, שבדסמ בסך הכל לא שונה הרבה בבסיס מיחסים רגילים, אלא פשוט יש שינוי באמצעים. בסופו של דבר, יחסים שלא מושתתים על הבנה, תקשורת, אמפתיה, חמלה וכו', לא ישרדו בין שני בני-אדם נורמליים, בעלי נפש בריאה. ואני הייתי רוצה לקוות שרובנו שייכים לקטגוריה הזאת...

בל{SK} • 22 בספט׳ 2004

בי היצר הזה כמעט ולא קיים. ייצר הרע שלי עובד אחרת.


לפעמים אני חפץ, רוב הזמן אני לא!
אולי תקבל את העובדה שיש אנשים שמגדירים סאדיזם אחרת ממך ?

ועוד משהו, ההערצה העצמית שלך כבר מתחילה לאבד את החינניות שלה.
אין לי שום קושי להתחרות איתך בתכונה הזאת, אבל לכל דבר יש מחיר. אתה מוכל לשלם ?

מקבי​(מתחלף) • 22 בספט׳ 2004

אצל כולנו דברים עובדים אחרת. אבל אני חושב שאם תחפשי מספיק עמוק, תוך שאת חושבת על סיטואציות מסויימות, תגיעי אולי גם את להבנה שאת יכולה להנות מסבל של מישהו אחר - אולי מישהו שאת שונאת, שפגע בך? עצר הנקמה, למשל.


אמרתי שאני לא מקבל משהו? מתנהל פה דיון, ואני רק מעביר את הקייס שלי, את ההבנה שלי. לדעתי, יש האדרה מיותרת ולא נכונה של אכזריות, ואנשים שטוענים למשהו כזה שקיים בהם, ובעצם זה לא נכון.



אני חושש שאיני מבין. באמת.

בל{SK} • 22 בספט׳ 2004

WOW, יש משהו שאתה, מקבי, לא מבין ?
הדו - שיח הזה בפורום, הוא בלתי נסבל, לרוב האנשים שקוראים אותו
הוא מתחיל לגרום רק סבל בלי שום הנאה.
לא שאיכפת לי שלא יחבבו אותי (המחיר), אבל להטריד כאן אנשים?
ועל כן אני מתנצלת על חלקי בעניין ומפסיקה את ההתנצחות.

תאיר​(נשלטת) • 22 בספט׳ 2004

למילה סאדיזם יש הגדרות שונות, חלקן היסטוריות ופילוסופיות - על פי הגדרותיו של דה-סאד עצמו, חלקן לפי הגדרות רפואיות/פסיכולוגיות שונות שפרקטיות יותר להווה. וויכוחים על סמנטיקה לרוב מגיעים למבוי סתום.

אני חושבת שאפשר לסכם ממה שנאמר פה שיש שלושה סוגים של אנשים שרלוונטיים לנושא הזה:

1) זה שלא נהנה בכלל להכאיב ולא מתגרה מינית מהכאב, אבל הוא כן נהנה מעינוג וריצוי הצד השני, וכשהצד השני נהנה לכאוב אז הוא מכאיב. איה העירה שהיא לא היתה מעוניינת בכאב שאדם כזה יעניק, ואני יכולה בהחלט להבין אותה. אני לא רוצה להרגיש שעושים לי טובה, אני רוצה להרגיש שהוא נורא נורא רוצה אותי ואת מה שיש לי להציע - כולל היכולת שלי לכאוב.

2) זה שנהנה להכאיב ומתגרה מינית מכאב, אבל יש בו מספיק אמפתיה שמונעת ממנו לגרום לנזק בכוונה תחילה. אדם כזה יודע כי אם הוא יכאיב לאדם שאינו מעוניין בכך הוא אכן יגרום לפגיעה.

3) האדם שאין לו אמפתיה. הוא נמנע מלפגוע באחרים רק אולי כאשר הוא מעריך שיגרם לו עצמו נזק כתוצאה מהמעשה.

מהססת100 • 23 בספט׳ 2004

כדאי להבחין בין סאדיסט לפסיכופת.

פסיכופת הוא האדם חסר האפתיה שמשתמש באחר למילוי הצרכים שלו, בלי לקחת בחשבון את האחר (ולכן גם ללא תחושות אשמה). הצרכים שלו לא בהכרח סאדיסטיים.

סאדיסט הוא מי שנהנה לגרום כאב לאחר.

לא כל פסיכופת הוא סאדיסט, ובוודאי ובוודאי שלא כל סאדיסט הוא פסיכופת. עניין של מבנה אישיות.

מעני החתולים למיניהם הם גם סאדיסטים וגם פסיכופתים.
הרבה נוכלים הם פסיכופתים בלי להיות סאדיסטים.
רוב (אני מניחה) הדומים הם סאדיסטים בלי להיות פסיכופתים.

סאדיסט ששומר על ssc אך ורק כדי לא להגיע לכלא הוא גם פסיכופת.
סאדיסט שכדי להנות מהפעילות הסאדיסטית זקוק לכך שהצד השני ירצה את הכאב הוא סאדיסט שאינו פסיכופת.

רק רציתי להוסיף משהו,

בכוח המוח-אשה • 23 בספט׳ 2004

ששבירה צודקת: לפעמים עצם העינוי הוא כדי לראות עד כמה את מוכנה לספוג בשבילו.
מעולה. נסתרות דרכי האל בדרך של החיבור בין אנשים.
ועוד דבר, אני חושבת שהויכוח מיותר כי הכל סמנטיקה.
כולן מחפשות מישהו שנהנה מללטף חזק כמו שהן אוהבות להיות מלוטפות חזק.
עדיין זה לא סדיזם בעיני. זה כמו להפליק בישבן של תינוק כי הוא כזה עגלגל וג'וסי נניח.
אין בזה סאדיזם, יש בזה אהבת בשר.

נכון לדעתי

JUST DOM​(שולט) • 23 בספט׳ 2004

מהססת100 רושמת
"סאדיסט ששומר על ssc אך ורק כדי לא להגיע לכלא הוא גם פסיכופת.
סאדיסט שכדי להנות מהפעילות הסאדיסטית זקוק לכך שהצד השני ירצה את הכאב הוא סאדיסט שאינו פסיכופת."
מ ע ו ל ה
שבירה רושמת
"מצד שני, הוא נהנה לראות אותי סובלת רק כיישום של השליטה שלו עליי. אם אני דופקת את הבוהן בקיר או חוטפת שפעת, הוא לא נהנה לראות אותי סובלת, נהפוך הוא. אולי כאן טמון ההבדל."
מ צ ו י ן

אין אדון שהוא לא סאדיסט במידה כזאת או אחרת
אם אתה מרגיש רע ששפחתך סובלת בגללך......תחשוב על עבודה אחרת אולי