"אני רוצה אדון שייקח אותי הרחק הרחק"..

בהחלט דן

תאיר​(נשלטת) • 21 בספט׳ 2004

גם לדומים קשה לפעמים לדבר על מה שרוצים.

לא רק לדבר. לפעמים צריך להבין שמה שאתה תופס כסאבית אידיאלית אינו משהו ברור מאליו לכולם. נתקלתי בדומים שאחרי היכרות קצרה פסלו סאבית כי היא לא היתה מספיק סאבית לטעמם.

מה זה לא מספיק סאבית?
אצל אחד זה שהסאבית שלא נתנו לה הוראות אחרות לבשה ג'ינסים ולא חצאיות.
אצל אחר זה שהיא היתה קולנית ומילולית בסקס ("כן, זיין אותי!" נשמע לחלק מהדומים כדרישה ולכן משהו שאסור לסאבית לעשות)
אצל אחר זה שהסאבית לא בישלה לקראת בואו, או שסף הכאב שלה היה נמוך, או שהיא לא סמכה עליו ב100 אחוזים.

חלק מהדברים האלה לא ניתנים לשינוי. יתכן שיש סאבית שלא סובלת לבשל ולא רואה בבישול חלק מהסאביות שלה. אם הדום הוא אחד שרואה ב"פינוק" חלק מאוד חשוב ממערכת יחסים בדסמית אז הם כנראה לא יסתדרו ביחד.

אבל אולי יש סאבית שכן יודעת לבשל ושמחה לפנק אבל בתפיסה שלה זאת התנהגות "אמהית" ולכן היא לא חשבה לעשות משהו כזה כלפי הדום?

אם לא מדברים לא יודעים אם מה שמפריע ניתן לשינוי או לא. (ברור שצריך טאקט כדי להעלות את הנושא).

וגם פה יש משמעות לסבלנות - סף הכאב וסף התעוזה וגם האמון עולים עם הזמן.

שבירה​(נשלטת) • 21 בספט׳ 2004

נקודה שאני תוהה איך אף אחד לא העלה בדיון הזה, היא הסתירה בין הגשמת הפנטזיות של הסאבית להיותה נשלטת. ליתר דיוק: הגשמת הפנטזיות של השפחה (נדמה לי שהנקודה הזו נוגעת רק לשפחות). אם את נשלטת, הרי את מכפיפה את רצונותייך לרצונותיו - השולט לא בא לשרת את השפחה והפנטזיות שלה, אלא את אלו שלו, והרי כבר נכתב כאן הרבה על שליטה מלמטה.

ז"א, האם לא תסכימו שמה שעושה לשפחה "את זה", זה עצם הכפפת רצונה לרצונו, עצם ההשפלה והניצול, עצם הרעיון של לשרת מישהו אחר ולתת לו לעשות בה כרצונו. ייתכן ויש לה פנטזיה ספציפית (קשור אותי ככה - תרביץ בי ככה - תתייחס אליי ככה), אבל הפנטזיה לא יכולה להתגשם לעולם (אלא בצירוף מקרים פלאי), שכן ברגע שהיא תספר לו מה היא רוצה, גם אם הוא ישתף פעולה, הרי שאין כאן הכפפת רצונה לזה שלו.

.

לבד

שבירה​(נשלטת) • 23 בספט׳ 2004

טוב, כנראה אני מחזיקה בתיאוריה הזו לבד. שפחות?

Re: לבד

בל{SK} • 23 בספט׳ 2004

שבירה כתבה :

בהתחלה הפחיד אותי כמה את לא לבד כאן, אבל אני מתרגלת לעצמי.
בשיחות הראשונות עם דומים, לא הבנתי למה שאלו אותי מה אני אוהבת בבדסמ.
אני אוהבת לרצות, לשרת את רצונותיו, להיכנע לו, זה בשבילי להיות שפחה.
לגבי פנטזיות ספיציפיות, יש לי מעט מאוד, אני לא מוצאת טעם לספר אותן.
כבר קרה לי, לפחות פעם אחת, שהתגשמה לי פנטזיה בצירוף מקרים פלאי.

חתול בשק • 23 בספט׳ 2004

סביר להניח שאת מחזיקה בתאוריה הזו ולא לבד, רק שאני לא ממש שותפה לה, לפחות לא לגבי.
אני לא מחפשת לכפוף את רצונותיי לרצונות המאסטר. נכון שעל פני השטח זה נראה כאילו הוא השולט והקובע, ומה שנעשה בסופו של דבר זה מה שרוצה השולט, אך מלכתחילה כל העניין הוא שזה בדיוק מה שגם אני רוצה!
ברגע שהקשר\סשן יתפוס כיוון שלא מוצא חן בעיני, ולא מתאים למה שאני מחפשת, אז שם זה יגמר או ישתנה. (אני מדברת באופן כללי, ולא ממש יורדת לפרטים כמו באיזה שוט אני רוצה שיצליף בי, או באיזו צורה להקשר...)
לגבי המשפט - "השולט לא בא לשרת את השפחה והפנטזיות שלה, אלא את אלו שלו"
לא מתאים לי כלל וכלל. אנחנו יחד כדי למלא את הפנטזיות של שנינו, שלו ושלי.


אבל כל אחד מחפש כאן משהו אחר, וזה מה שעושה את הכל כ"כ מעניין....

חושבת, שניה...

בכוח המוח-אשה • 23 בספט׳ 2004

אממממ....
אין סוף לאוקסימורונים.
אם הוא עושה מה שאת רוצה אז למעשה הוא לא עושה מה שהוא רוצה, וזה מהות העניין לכאורה..
המממ... אבל אם הרצון המפורש שלו הוא לקיים לך פנטזיה, מה אז?
זכותו הרי לרצות גם דבר כזה, ולכן זכותו לשאול את השאלה: מה את אוהבת...
----------
האמת יושבת אי שם באמצע,
תקשורת היא דבר חשוב.
האנרגיה הנגדית בפרטנר מזינה את השני וחוזר חלילה.
ככל שזה עושה לך את זה, הוא ענק יותר. הרבה יותר.
למה לא לתת לו לצאת ענק עד כמה שהוא יכול?

ורק עכשיו קלטתי מה אני רוצה..

בכוח המוח-אשה • 23 בספט׳ 2004

אתם מוכנים?


"אני רוצה אדון שיבין אותי מהפעם הראשונה,
יקרא את כל החשקים האפלים שלי במדוייק,
ויעשה בדיוק את מה שאני רוצה!"



אין, אני חייבת להודות ששבירה שאלה שאלה מכשילה.

שבירה​(נשלטת) • 23 בספט׳ 2004

דוז פואה, מוח

עם זאת, העלילה מסתבכת: כפועל יוצא מהקיק שיש לי מהכפפת הרצון שלי לשלו, אני מוצאת את עצמי נהנית מדברים שמעולם לא היו בעולם הפנטזיות שלי. בשלב בו אני נמצאת היום אני כבר לא יודעת איך אגיב לדברים - דברים שבתיאוריה דחו אותי התגלו כמושכים ומגרים, רק בגלל הדרך בה הם משחקים לתוך יחסי השליטה שלנו. אז בעצם מה שאני רוצה היום זה שהוא יעשה מה שהוא רוצה, כי זה מה שעושה לי את זה...

אוף, באמת אין סוף לאוקסימורונים.

שבירה​(נשלטת) • 23 בספט׳ 2004

נבט{marlena} • 24 בספט׳ 2004

שבירה,
למרות שאני מסכים איתך, אני לא מבין את הבעיה בלספר למאסטר שלך על הפנטזיות שלך. דומים הם בסופו של דבר בני אדם והם מאוד מתעניינים ברצונותיה ובדעותיה של שפחתם. למאסטר אין איזו שהיא סיבה מיוחדת להתייחס או לא להתייחס כמובן. הוא יכול לנסות לממש חלק מהן ויכול גם לא. הוא גם יכול להשתמש במידע החדש על מנת לחשוב על דרך חדשה לענות אותך כך שבעתיד באמת לא תפנטזי על שום דבר.