| בiני |
לפני 20 שנים •
24 בספט׳ 2004
לא תסולא בפז.... (מכתב אישי לזה שאין לו שם)
המכתב הזה נכתב לי הבוקר, והתלבטתי האם לפרסם אותו כאן.
אין לי לאן לשלוח אותו מכיוון שהנמען הוא תעלומה בעיני. איני יודעת את שמו, ו/או את כתובתו, רק יודעת שהוא קיים היכן שהוא ברחבי הרשת ואולי מסתובב גם כאן. שלום לך, אתה זה שגורם לחברה שלי לבכות. אתה שמסחרר את ראשה מרים אותה לגבהים נישאים ומפיל אותה לביבים. אתה שאפילו בשם אני לא יכולה לקרוא לך. כן - היי אתה. איך זה שאתה לא רואה? העיוור אתה ? התהלך כסומא ברחובות בלי ראות? התבוז לכאבה ? הסתם תתעלם ממנו ? חדשות לבקרים אתה בא והולך, זורק מילים חסרות פשר אשר מותירות חתכים מדממים בבשר החי שבשניה שאחרי שהגית אותם החרטה כבר ממלאת אותך. האינך מרגיש את האהבה ? האינך יודע כי לא תמצא אחרת אשר תשווה לה ? האינך יודע כי הקשר שלכם יקר מציאות הוא ואינו ניתן לשיחזור ? האינך מבין כי עוצמות הרגש שלה הן נדירות? שהן אלו שמלכתחילה גרמו לך להתאהב בה והן אלו שמייחדות אותה מכל השאר? זה בא יחד עם דברים שמעט סותרים את התפיסה שלך כמאסטר? בעיה...? אז מה... תתמודד! איני חושבת שאתה מבין את גודל הכבוד שנפל בחלקך. את ערך האוצר שהופקד בידיך. כי אם היית מבין מן הסתם לא היית מזלזל בו כך. אולי באמת אינך יודע כל אלו, ובאם כך טוב הדבר שדרככם נפרדו. כי לה בהחלט מגיע יותר. מגיע לה את האחד והיחיד שיוקיר ויעריך שיאהב ויכבד ובעיקר שיהיה שם ויקשיב לה כשהיא זקוקה לו. מאסטר אמיתי. קשוב. שכשכזו שאיתו קורסת שיהיה שם לתת לה יד. שכשהחיים האמיתיים שלה מכריעים אותה יהיה שם בשביל לתמוך בה. שיחבק אותה בזמן שהעוול שהעולם גרם לה מאיים לקחת ממנה את שפיותה. זה שכשהדרכים נראות ללא מוצא יבין הדרך לא תמיד חייבת להיות סלולה וכי ניתן לעיתים לטפס על גדרות או לחילופין לחפש את הפירצה דרכה ניתן להשתחל ולהמשיך הלאה. אל תנסה עכשיו לספר לי על "היא כאן בשבילי" ואל תנסה לספר לי כי הקשר הזה נועד למענך ולעינוגך. שמעתי כבר את המשפטים האלו והם ממש לא משכנעים אותי. כי באם צרכיה מהקשר הזה לא יתמלאו איך אתה מצפה שהיא תהיה שם בשבילך? מילים יפות היו לך "אני אדריך, אני אתווה את הנתיב ואת תלכי בעקבותיי, את תפסעי לאן שאכוון אותך" אבל איך אפשר לסמוך עליך אם אתה מפיל אותה לשוליים כל הזמן? מסיפוריה ומדרך ההתנהלות שלכם ברור לי כי משהו יקר מציאות נקרא בדרכים. אהבת אמת. התפנה גבך לזה? מעטים כל כך זוכים לחסד. להארה. ואתה - בשל גאווה יתרה, נתלה ברגע של משבר ומוותר על אושרך ואושרה. לא שאושרך משנה לי. יתרונך היחיד בעיני הוא החיוך שעל שפתיה והאור שקורן ממנה כשהיא שבה ממך. אבל אני יודעת שגם היא מסבה לך אושר. ובאם תלך עכשיו אני מבטיחה לך - היא תתאושש, תתגבר ותצא נשכרת מפרידה שלכם, והגבר הבא שישכיל לקחת אותה יזכה באוצר גדול. ואתה... אתה תאלץ לחיות עם הידיעה כי בשל גבהות לבך ואטימותך איבדתך את היקר לך מכל. |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 20 שנים •
24 בספט׳ 2004
בוני ,
אני לא יודעת למי מכוון המכתב אך המילים האלו שיצאו מהלב מקווה שיכנסו לאותו לב שכוונו אליו. אני מצטרפת אלייך והתרגשתי עם כל מילה. |
|
|
פחדנית האושר(לא בעסק)
|
לפני 20 שנים •
24 בספט׳ 2004
מדהים
מדהים
מרגש ונוגע ללב זה היה מיכתב מהלב כואב ועצוב |
|
|
שולץ האיום(שולט)
|
לפני 20 שנים •
24 בספט׳ 2004
היצירתיות והעומק שמאפיין את הסאביות מדהים אותי כל פעם מחדש. זה מחזק בי את הרצון להיות מפיק מישהו צריך לעשות משהו עם כל הכשרון הזה 
|
|
|
ginger
|
לפני 20 שנים •
25 בספט׳ 2004
נאמרו כאן הרבה דברים.
אני מניחה שהם נכתבו במקור עבור כתובת מסוימת.. אבל אם חושבים על זה (ואני מניחה שזה מה שהנחה את בוני להביא את זה הנה..)זה שדברים יכולים להתלבש על הרבה מערכות יחסים שקיימות כאן.. ולא רק כאן. אני מניחה שהרבה אנשים מצאו עצמם במצב הזה. וזה כואב. כשלא יודעים להעריך אותך, להעריך אותך באמת... ברמה של יחסים שבין גבר לאישה... זה מאוד מאוד פוגע, מתסכל, וכואב. כואב עוד יותר, כשהאסימון נופל. רגע אחד מאוחר מידי. ועוד יותר כואב, אם הוא לא נופל כלל. בתקווה לטוב. ג'ינג'ר. |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
25 בספט׳ 2004
ginger כתב/ה: נאמרו כאן הרבה דברים.
אני מניחה שהם נכתבו במקור עבור כתובת מסוימת.. אבל אם חושבים על זה (ואני מניחה שזה מה שהנחה את בוני להביא את זה הנה..)זה שדברים יכולים להתלבש על הרבה מערכות יחסים שקיימות כאן.. ולא רק כאן. אני מניחה שהרבה אנשים מצאו עצמם במצב הזה. וזה כואב. כשלא יודעים להעריך אותך, להעריך אותך באמת... ברמה של יחסים שבין גבר לאישה... זה מאוד מאוד פוגע, מתסכל, וכואב. כואב עוד יותר, כשהאסימון נופל. רגע אחד מאוחר מידי. ועוד יותר כואב, אם הוא לא נופל כלל. בתקווה לטוב. ג'ינג'ר. ג'ינג'ר, אומרת אחר מילותיך - אמן. |
|
|
הקול(שולט)
|
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
בהכירי אותך, בוני, וביודעי מהיכן נכתבות המילים, את הכאב האמיתי שגרם להן לנבוע, את האמיתיות וחברות האמת שבך, יודע שמאחורי המסמך יש אנשים חיים, נפשות אמיתיות ורגשות הכי הכי. אין לך תומך אדוק ממני, כל מילה בסלע.
ואולי בראייתי זו את צדקתך, אולי בכך יתרוני היחסי.... |
|
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
מילים שיצאו מהלב, מי יתן שיכנסו אל הלב..
ריגשת אותי מאוד בוני, גם כי העברת את התחושה באופן מדוייק,
וגם כי אני מנחשת עד כמה קשה הסיטואציה בה עמדת את. אני יודעת שהחברה שלך מבינה בדיוק כמה זכתה שיש לה חברה טובה כמוך, מתנה שלא זוכים לה כל יום. בידיים אוהבות ומנחמות כאלה הדרך חזרה תהיה לה קשה פחות. חבקי חזק את חברתך בשמי. הזכירי לה שהיא יהלום. לא רק בגלל הנצנוץ, אלא גם בגלל החוזק. ושאי אפשר אף פעם לדעת מה מצפה לנו מעבר לפינה. איך אמר הנחמן ההוא מברסלב? הכל לטובה. |
|
|