סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב

כנועה מבחירה​(אחרת)
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021

כאב

כנועה מבחירה​(אחרת) • 23 באפר׳ 2021
הייי
אשמח להתייעצות (בעדיפות לתשובה ממאזוכיסטים).
אני לא מגדירה את עצמי כמאזוכיסטית אך ברור לי שאני כן נהנית מכאב ולמרות זאת, סף הכאב שלי לא מאוד גבוה.
ברור לי שהתמודדות עם כאב וספיגה מכילים בתוכם לא מעט אלמנטים פסיכולוגיים.
גם כניסה למצב של סאב ספייס תורם לזה לא מעט ומכאן נשאלות השאלות הבאות:
1. מה עליי לעשות כדיי להתמודד יותר עם כאב? איך מגדילים את סף הכאב?
2. מה מרגישים כשנכנסים למצב של סאב ספייס? איך ניתן להרפות למחשבות ולאפשר לזה לקרות?
3. ושאלה נוספת לגביי סימנים- שמתי לב שגם כשאני סופגת ממש הרבה ובכל מיניי אמצעים ושוטים מאוד חזקים הסימנים שנשארים הם יחסית עדינים. למה זה קורה?

אלה דברים שאני תוהה לגביהם ואשמח לשמוע עצות/ המלצות/ טיפים או כל דבר נוסף שיכול לעזור.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
1. למה בעצם את רוצה להעלות את הרף? בשביל מה זה טוב?
אם העניין שלך הוא בתחושת ספייס אז דווקא סף כאב נמוך יביא אותך לשם יותר מהר.

2. בגדול, סאב ספייס מרגיש כמו סטלה. וכמוה, הניואנסים אינדיווידואליים. זה לא רק מנטלי, חלק (גדול) מהקטע זה שהגוף מייצר אנדורפינים כדי להתמודד עם הכאב ופשוט ממסטל את עצמו icon_smile.gif
צריך גם להיות ב-zone כדי שזה יעבוד, אבל צריך גם את האנדורפינים.
והגוף שלך מייצר אותם לפי הצרכים שלך ולפי תחושת הכאב שלך. אז ככל שיש לך סף כאב יותר גבוה, כך תצטרכי יותר כאב כדי לקבל את הסמים.

(דיסקליימר לשאר הציבור: ברור לי שמה שכתבתי ממש פשטני. אבל בתור התחלה זה מספיק לדעתי).

3. אין לי מושג. השמועות אומרות שזה משהו מולד, העמידות של העור.

ושוב, למה? מה המטרה ב"לספוג יותר"? כל הקטע בלהנות מכאב זה להנות ממנו. אם זה לא נעים לך את לא חייבת.
כנועה מבחירה​(אחרת)
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
כנועה מבחירה​(אחרת) • 23 באפר׳ 2021
תודה רבה על המענה המהיר והמורחב.
אני רוצה להגדיל את סף הכאב בעיקר בשביל עצמי, מרגישה שקיים איזשהו מחסום מנטלי שמונע ממני לשחרר לגמריי.
כנראה שהמחסום הזה גם איפושהו מונע ממני מצב של סאב ספייס.
מנסה להבין איך לשחרר את זה.
גוף שממסטל את עצמו נשמע לי כמו חוויה ממש כייפית ומאוד בא לי לחוות...
אולי כשאפסיק להתעסק בזה אז זה יקרה מעצמו🤷🏻‍♀️

חחח וכן... כנראה לגביי הסימנים יש לי סוג עור שפשוט לא סופג מהם יותר מידיי.
dominica​(נשלטת)
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
dominica​(נשלטת) • 23 באפר׳ 2021
1. תרגול. גם אני לא מאזו ולא אהיה, מהסיבה הפשוטה (וכמו שאמרת, פסיכולוגית) שכאב לא מפעיל אותי. הוא מוסיף, מתאים בלא מעט סיטואציות ועוד הרבה דברים, אבל הוא לא העיקר מבחינתי כי הוא לא משגע לי את המערכות כמו שדברים אחרים כן.
אבל הכל טמון בתירגול.
בהתחלה לא עמדתי בסטירות כמעט בכלל, כשרף העוצמה עלה כך עלתה גם הסיבולת.
תקף לגבי כל אקט פיזי אחר.

2. כל אחת חווה אחרת, אני נמרחת ונכנסת להתקף צחוק לרוב.

3. כל עור/גוף חווה אחרת (;
היו לי כאלה שנעלמו אחרי כמה שעות והיו בודדים שנשארו כמעט שנה...
    התגובה האהובה בשרשור
couchtutor​(שולט)
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
couchtutor​(שולט) • 23 באפר׳ 2021
סאס ספייס, סוג של endorphines high, יכול להיות תוצר של כל מיני מצבים. מהנסיון שלי כאב ממושך יותר אפקטיבי ביצירה שלו מכאב עז.
אבל זה כמובן מאוד אישי (דרך אפקטיבית להכיר את עצמך בהקשר הזה היא בתגובה שלך לפעילות גופנית אינטנסיבית/ממושכת).

1. מה עליי לעשות כדיי להתמודד יותר עם כאב? איך מגדילים את סף הכאב?

סף כאב זה מונח מתעתע. יש בו צד גופני וצד תודעתי. לא מומלץ לשחק עם הצד הגופני (כי אובדן רגישות לא מועיל לאף אחד ויש בו סכנות). הדגש צריך להיות על הצד הנפשי - תרגול, חשיפה, למידה עצמית. חלק חשוב של הלמידה היא הכרת הפער בין חוויית הכאב לבין התגובה הרגשית לכאב והתובנה הגוברת עד כמה התגובה הרגשית 'הנורמטיבית' לא רלוונטית לסשן. התובנה הזו, ככל שהיא מבשילה, מאפשרת התמסרות לכאב.

2.' מה מרגישים כשנכנסים למצב של סאב ספייס? איך ניתן להרפות למחשבות ולאפשר לזה לקרות'

בד'כ מתואר כסוג של היי. קצת כמו שכרות. מהסוג הטוב.

הרפיית המחשבות היא בד'כ תוצר של מצב תודעה של מסירת השליטה לאחר שמולך. זה לא תמיד בא בקלות. להבנתי, היא לא הכרחית לכניסה לסאב ספייס אלא אפשרית כלשעצמה ואפשרית כתוצר לוואי של סאבספייס.

מה שיותר חשוב, להבנתי, זו תחושה של ביטחון. כלומר, אם את חשה אמון כלפי הפרטנר ובוטחת בו, שלא משנה אילו זוועות הוא יעולל לך ובך, הוא יעשה את מה שנכון לך (ולו) ושהוא יידע להחזיר אותך שלמה משם.

3. סימונים הם בעצם חבלות וחבורות. כל אחד נפגע אחרת. סימנים עדינים הם עדות לפרטנר מתחשב או כזה שנזהר עלייך.
ארגמןן​(אחרת)
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
ארגמןן​(אחרת) • 23 באפר׳ 2021
הדרך הכי טובה להגיע לסאב ספייס היא לא לנסות להגיע לסאב ספייס. הכוונה לשחרר, להנות מהדרך בלי מטרה.. להתענג ממה שעולה בלי לנסות לכוון.
ספייס לא מגיע רק מכאב פיזי או מנטלי.. אצלי הוא הגיע מחיבור לזה שהייתי איתו (חיבור הדדי באותו רגע.. לא קשור לאהבה), בסקס דיי רגיל. מה שגרם לי להרפות הכל, וזה חיבר אותי לעצמי ברמה עמוקה. שם התחיל הספייס.
מרגישים מן הרמוניה כזאת, וריחוף ואושר עילאי.. כאילו נמצאים בעולם אחר כזה.
כנועה מבחירה​(אחרת)
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
כנועה מבחירה​(אחרת) • 23 באפר׳ 2021
תודה רבה🙂

תשובות ממש אמיתיות ומורחבות ואין ספק שאני יכולה ללמוד מהן לא מעט.

לוקחת הכל לתשומת ליבי ואנסה לתרגל וללמוד יותר, קצת יותר בכל פעם.
דרקן ראהל​(נשלט){מית}
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
כדי לקבל את שחרור האנדורפינים, את צריכה שיכאב. אולי אפילו יכאב מאוד. אבל, זה בדיוק הקטע עם סף כאב. את לא צריכה שיכאב לך ברמה שכתובה באיזה ספר, ברמה "נכונה", אלא ברמה הייחודית לגמרי שלך. אם צריך כאב ברמה 9, אז כשאת, לפי סף הכאב שלך, תגיעי ל9 הפרטי שלך, יבואו האנדורפינים. וזה לא חשוב אם זה לקח רבע סטירה, או מאה מכות קיין על כפות הרגליים.
עכשיו, יכול להיות שיש משהו מהצד המנטלי. לא מלמדים אותנו להרפות. תנסי ללכת בכזה כיוון - תני אמון בפרטנר. אחרי שאת עם אותו בנאדם כבר תקופה, הוא כבר מכיר אותך, את הסף שלך, יודע לקרוא גם תגובות לא מילוליות. מכירה שרואים בסרטים שאחד נופל והשני תופס אותו, במין סדנה כזה? אז כזה אמון, וכזה לשחרר. שיעשה מה ואיך שהוא רוצה (לא באמת! מיינדסט כזה, אבל את כל עדיין אדם עם גבולות ואולי מילת ביטחון). אז תני לו את עצמך - שיכאיב. ואז הדבר השני - תרשי לעצמך לעוף עם זה. הכאב לא בגוף, בתחת, בלא יודע. הכאב במוח. תני לו להציף לך את המח. תצללי לתוך הכאב, בלי לפחד (כאב זה אזהרה, לא חייבים ישר להכנס למגננות). תנשמי כאב, תרגישי כאב, תנסי לגלות מה קורה בתוכו, תהיי סקרנית, הרפתקנית - מתי הרשינו לעצמנו לכאוב? בלי לעצור את זה? בלי להירתע, להרים ידיים? אולי יבואו דמעות. תתפלאי - יש מצב תקרעי מצחוק. תני להכל לקרות. תשחררי, כפרה. הדום שלך שומר עלייך, את תמיד יכולה לעצור הכל, אז תני לו את המפתחות, כנסי למושב הנוסע ותיהני מהנוף, מהרוח, מהמוזיקה ברדיו.

לגבי הסימנים? את נשלטת בלאי. לא, סתם. האדון תמיד אומר עלי בלאי, כי אי אפשר לסמן, וגם כשכבר מצליחים, שזה עבודה, נעלם אחרי כלום זמן. כפרה, זה מה יש. אם את רוצה לדעת למה - גוגל איט. חפשי על חבורות, צלקות, סוגי עור, טראומות חבלה. להקפיד שיהיו אתרים איכותיים, לא מחרטטים עם דעות, מומחים עם ידע. תגלי למה. ואז תבואי תספרי גם לי, באמת שאלה מעניינת. מאמי, את פשוט עם הגוף שיש לך. אולי תנסו סוגים שונים של כלים? פאדל זה חבטה, קיין זה הצלפה, חגורה זה מין באמצע. אולי סוג אחר של מכה ישאיר סימן יותר טוב? אזורים? לא להכות איפה שאסור, פשוט לחפש מקומות שאולי כן מסתמנים. אצלנו בסוף התגלה, שכשהוא נושך אותי חזק וארוך, בעיקר בצ'צ'קה של היד, המדלדל, נשאר סימן סביר. ושיצלם מהר.
כנועה מבחירה​(אחרת)
לפני 3 שנים • 23 באפר׳ 2021
כנועה מבחירה​(אחרת) • 23 באפר׳ 2021
דרקן ראהל-
מאוד מתחברת לדברים שכתבת ובהחלט אקח המון מהם לתשומת ליבי ואיישם בהתאם. ציינת הרבה דברים שגרמו לאסימון לרדת😊

תודה רבה