סיפור נוסף! - נעול בכלובון

כלבה מנויישת​(מתחלף) • 23 במאי 2021

Neanderthal bitch
ראשית תודה על הפרגונים.
לגבי הכתיבה, האיכות והכמות - מגיל צעיר נחשפתי להמון חומרי קריאה וסיפורים (גם כאלו באנגלית שתורגמו לעברית), לאט לאט עם הזמן הגעתי להבנה לאיז הסגנון כתיבה אני יותר מתחבר וכמובן אימצתי לעצמי אחד משלי, כמות הסיפורים שאני כותב היא לא גדולה, זה פשוט יצא "שוונג" כזה של כתיבה והעלאה אבל לא משהו שקורה כל תקופה קצרה, כתיבה איכותית כמו שציינתי כבר בפוסט אחר שלי - תלויה בכמה פרמטרים:
1. מוזה והשראה, כשאין מוזה ואין השראה הכתיבה תצא מלאכותית ופחות "אמיתית" ומרתקת, היא אולי תגרה מינית חלק מהאנשים אבל היא בהחלט לא תסחוף ולא תעניק את הצורך והרצון להמתין לפרק הבא בסיפור.
2. זמן פנוי ועמדת כתיבה נוחה, אם אין את שני אלה - זה יצא קטסטרופה.
3. ראש יצירתי ויכולת להעלות את הדמיון על הכתב. בנוסף צריכה להיות הבנה בסיסית שכמו שלא היית רוצה לראות בסרטון פורנו סצנה אחת שהם לבושים ובסצנה השניה השחקנים באמצע אקט אינטנסיבי מבלי לראות את הדרך שהובילה לאקט עצמו (כמו התפשטות, מיקום השחקנים וכדומה) - ככה זה צריך להיות כתוב, אחרת תווצר תחושה של "קפצתי מסיטואציה לסיטואציה" ללא תוכן, רצף כלשהו של מקרים או קשר כלשהי למציאות יומיומית.
4. ספציפית לגבי הכמות ומהירות ההפצה - בניגוד לסיפורים אחרים שקראתי שנכתבו תוך כדי הפצה (ז"א שפרק אחד פורסם לפני שהפרק השני נכתב עדיין), אני באופן אישי מעדיף לסיים לכתוב את הסיפורים לחלוטין עוד לפני הפצת הפרק הראשון, כמו שעושים בסדרות טלויזיה, ככה אני לא נתון ללחץ (כי בכל זאת, אנשים קוראים את מה שאני מעלה ומצפים להמשך) ואני יכול לכתוב בראש שקט, לתקן, לשנות ולסדר את הכתוב לפי איך שזה נראה לי נכון יותר ובלי להיות בלחץ כדי לפרסם את הפרק הבא.

מקווה שהצלחתי פחות או יותר לענות על השאלה ואם לא - אשמח שתחדד אותה ואענה בשנית. ושוב תודה על הפרגון

Netrunner​(נשלט) • 23 במאי 2021

האגדה מספרת שכל מאה שנים קם אדם נסתר בכלוב, בלי בלוג ובלי כלום, ששופך אוצרות לפורום

Netrunner​(נשלט) • 23 במאי 2021

תוכל לתת לנו טיפים לכתיבה נכונה וציורית וקולחת?
ואיך לא נגמרת לך הסבלנות לכתוב בגלל מהחרמנות באמצע הסיפור?

כלבה מנויישת​(מתחלף) • 23 במאי 2021

deepThinker​
לגבי אגדת ה 100 שנה - האמת אני לא זוכר להגיד את שנת ההתחברות שלי (עם כינוי) לאתר הכלוב אבל אני כן יכול להגיד לך שאני משוטט באתרים השונים (וגם בכלוב) מגיל נורא צעיר, נחשפתי להמון חומרים שאנשים ותיקים (רובם כבר לא מעלים חומרים לכלוב ולדעתי גם לא מתחברים) העלו ולמדתי מהם המון, ככה שאני לא בדיוק "אדם נסתר שמעלה את אוצרותיו", אני פשוט לא בולט בשטח, חחח .

זה נכון, אין לי בלוג וזה ד"א נובע מחוסר היכולת שלי לתחזק אחד, אני מאמין שבלוג טוב צריך להיות מעודכן כמעט באופן יומיומי והמון פעמים עברה בי המחשבה לפתוח בלוג, זה תמיד מסתכם בהחלטה שלא לפתוח בלוג כי כשאני מפרסם דברים בפורומים השונים - אני לא מחוייב לקוראים שלי, אני מעלה כשנוח לי ולא כמו שאמרתי קודם מתוך לחץ שאולי "יש לי קוראים/עוקבים שרוצים תוכן ואני לא מספק אותו!" לכן אני לא פותח בלוג.

לגבי הפרופיל - לאחרונה עדכנתי שאני מתחלף, עידכנתי את הגיל וסטטוס, מודה שנורא קשה לי להעיד על עצמי ולכן הפרופיל שלי דיי ריק לצערי (או לשמחתי, כל אחד יקח את זה למקום שלו).

לגבי טיפ לכתיבה ציורית - הרבה מזה נמצא בדמיון, קשה לי קצת לתת לכם טיפים אמיתיים כי אני לא רואה בעצמי כותב "מקצועי" שכן יש אנשים הרבה יותר איכותיים ממני בכתיבה שלהם והיא באמת ממכת, מה שכן אני יכול לנסות לתת לך דרך התחלתית:
כדי לאמן את הכתיבה הציורית שלך - גש לראות סרטון פורנו (לא סרט של שעה וחצי, סרטון יחסית קצר של עד 15 דק' בערך) ובסיומו - תשכתב את מה שראית, שמור את זה כטיוטה במחשב שלך ותשכח מזה, גש לטיוטה לאחר שבועיים-חודש ותתחיל לקרוא את מה שכתבת מבלי לראות את הסרטון, הצלחת לחרמן את עצמך? זה עובד לך! כדי לבדוק אם זה מצליח לעבוד גם על אחרים הייתי ממליץ לשתף בזה פרטנר/ית שקודם יקראו את השכתוב שלך ולאחר מכן יתנו לך חוות דעת, לאחר מכן שלח להם את הסרטון ושאל אותם אם זה פחות או יותר דומה למה שהם קראו. אם כן - יש לך את זה, רק תתאמן וזה שם. תזכור שהסרטון הוא רק לצורך אימון ראשוני, בהמשך תתן לדמיון שלך להוביל אותך ולא לסרטון מסויים וככה אתה תפתח את עצמך.

לגבי הגירוי המיני תוך כדי כתיבה - זה חלק מ"הסוד", אם אתה כותב ולא מתגרה בעצמך - איך זה יגרה אחרים? ברגע שזה מגרה אותך אתה ממשיך לכתוב במרץ, לא בקטע של לענות את עצמך אלא בקטע של יכול מאוד להיות שמה שיגרה אותך יגרה אחרים וזה יתן לך את הדרייב להמשיך לכתוב.

ובנושא האורגזמה - זה עניין של משמעת עצמית, הכי קל באמצע כתיבה להגיד "יאללה, אני עוצר כדי לספק את עצמי עכשיו ונמשיך אח"כ", אבל אח"כ אתה כבר לא תמשיך, כי ברגע שהגירוי המיני שלך ירד - יש לך באופן אוטומטי פחות חשק לכתוב וכנראה גם פחות כח וסבלנות, תחזיק את עצמך לפחות עד שתסיים לכתוב את הפרק הספציפי ואז תתפנה לפורקן מענג ומהנה.

זרקתי פה כמה דברים לאוויר אבל קחו בחשבון שאני לא כותב מקצועי, לא סופר ומעולם לא חשבתי ללכת לכיוון הזה, מה שכתבתי פה אלו דברים שעוזרים לי (באופן אישי) לחדד את יכולות הכתיבה שלי וכמובן לפתח את הדמיון שלי ולשכתב אותו למה שאתם קוראים פה.

Gen Dee • 24 במאי 2021

הי,
תודה על הכתיבה והשיתוף.
אהבתי את הסיפורים!

כלבה מנויישת​(מתחלף) • 24 במאי 2021

היי לילה טוב לכולם!, אז אחרי שקצת "ברחנו" מהנושא - אני מחזיר אתכם לסיפור עם פרק מס' 5 קריאה מהנה!

פרק 5:

הגעתי הביתה ונכנסתי בזריזות להתקלח, אתם בטח תוהים לעצמכם כמה פעמים אפשר להתקלח ביום-כשתהיו נעולים שלושה ימים רצוף ותבערו מחרמנות כמו שאני בערתי אני מבטיח לכם שגם אתם תכנסו להתקלח כ"כ הרבה פעמים ביום.
לקראת 17:40 התקשר בחור לוודא שיש מישהו בבית ואמר שהם תייכף מגיעים, שאלתי מה הם אמורים להתקן אבל הוא ענה שהוא תייכף מגיע וחבל על הזמן בטלפון, ניתקנו והתחלתי להתרגש, לקחתי כוס קולה קרה והתיישבתי להמתין להם עד שצלצול הפעמון נשמע ברחבי הבית, פתחתי את הדלת ונכנסו שני בחורים דיי גדולים, הצעתי משהו לשתות אבל הם ענו בנימוס "אחרי ההתקנה", שאלתי שוב מה הם מתקינים והבחור חייך ואמר לי "שב שב, אתה כנראה לא יודע מה אישתך הזמינה לך אבל לדעתי אתה הולך לשבת הרבה על הספה הזו ולהנות".

התחלתי לחבר את הקצוות ונזכרתי במה שבתאל אמרה לי "אל תשכח להתאמן בבית" ונפל לי האסימון, זה אשכרה עמוד ריקוד מקצועי, המחשבות שלי נקטעו כששמעתי את אחד המתקינים אומר "בוא ס׳תכל אחי! אתה מציב אותו על הפס ממתכת שהתקנו לך על הריצפה, לוחץ על הכפתור בצד והוא נמתח לבד ומתחבר לפס המתכת שמורכב בתקרה, ברגע שאתה שומע את ה"קליק" הזה - העמוד יציב ומוכן לעבודה, זה בחיים לא יפול, אם לא שמעת "קליק" אתה לא נותן לה לעלות על העמוד בחיים כי זה יכול ליפול ומעבר לנזק בבית - זה נזק לגוף שלה".

בזמן שהוא דיבר אני חשבתי על לעצמי" מזל שלמתקינים היא לא סיפרה למי זה ולמה זה נועד, לרגע הבנתי שהם מסתכלים עליי והתאפסתי על עצמי "סגור אחי אין בעיה תודה רבה! משהו נוסף לשתות אחי?" הוא ענה בשלילה והם סגרו אחריהם את הדלת, מיהרתי לצלם למלכה שלי את העמוד החדש במרכז הסלון שלנו ושאלתי לפשר הדבר, התשובה שלה הייתה צפויה מראש "זה פשוט, למדת היום משהו כלבה קטנה - את צריכה להתאמן עליו ובסופו של דבר אני אדרוש ממך להציג בפניי מופע!", אומנם ציפיתי לתשובה כזו אבל במקביל חששתי ממנה, בלעתי את הרוק ועניתי "מובן לי מלכתי. האם אוכל לצאת קצת הערב עם חברים להרגע מהכל?" שאלתי עם מעט חששות אבל היא מצידה ענתה לי "ברור! אהוב שלי! מגיע לך ערב חופשי אחד, לך תהנה!".

שמחתי על ההודעה הזו והרצתי כמה טלפונים, אירגנתי ערב עם כמה חברים ויצאתי להרגע קצת מכל הגירויים המיניים שעברתי בימים האחרונים, חזרתי הביתה לקראת 2:30 לפנות בוקר, שלחתי לה הודעת לילה טוב ונכנסתי לשינה עמוקה נטולת חרמנות ומלאה בעייפות.
הבוקר הגיע מהר, אפילו אפשר להגיד מהר מדי, הטלפון העיר אותי ומלכתי בקו השני "קום כלבלב קטן, אחרי שאתמול נהנת ברוב היום ויצאת בערב עם חברים - היום אתה חוזר להשקיע מאמצים פיזיים למעני, תאכל משהו ותתפנה לנקות את הבית מכל הבלאגן שהמתקינים עשו אתמול, כשתסיים יש לך מעט זמן פנוי אבל אני מציעה לך שבזמן הפנוי הזה תתחיל להתאמן כי לפני שאתה תופיע בפניי אתה תופיע בפני אחרים כדי שאני אדע שאתה לא מתנסה עליי בפעם הראשונה, וכן - הם יעברו משוב קטן על ההופעה שלך אז תמצא לעצמך שעה שעתיים להתאמן, בהמשך היום אעדכן אותך באיזה שעה האורח הראשון שלך מגיע".

התבלבלתי לרגע ועניתי בתקיפות "אורח?! ולמה אני אמור להופיע בפני אחרים בכלל?", התשובה שלה הייתה תקיפה ועניינית "כלבלב תקשיב לי! אחרי הפרס שקיבלת אתמול אתה לא דורש הסברים ולי אין באמת זמן או כח לתת לך את ההסברים! אתה ממלא אחר ההוראות שלי ופה זה נגמר, כנראה שכחת את הכלובון שנמצא לך בין הרגליים אז אני רק אתזכר אותך שאם לא תתאפס על עצמך - אתה תסבול יותר", פה כבר הבנתי שאין לאן לברוח ועניתי "כן מלכתי, אמצא זמן להתאמן על המופע שלי", השיחה נותקה והאמת שאני לא זוכר מתי שמעתי את המלכה שלי כ"כ תקיפה ועניינית ולכן לא שיחקתי משחקים וקמתי לנקות את הבית.

כשסיימתי החלטתי להציץ בפעם הראשונה בסרטון שבתאל צילמה אותי, חייכתי לעצמי והתלהבתי ממה שראיתי, בסיומו הפעלתי את הסרטון שוב, הפעם מוקרן על מסך הטלויזיה מהפלאפון והתחלתי להתאמן לפי הסרטון עם המוסיקה ברקע, הצבתי לעצמי מצלמה בפינת החדר סגרתי את החלונות הדלקתי את תאורת הלד הכחולה שנותנת אווירה דיי מינית בחלל הסלון, הפעלתי את המערכת והתחלתי לרקוד, היה ניתן להרגיש את הבאס מרעיד את הריצפה וזה נתן לי אדרנלין לתת את הביצוע הכי טוב שיכולתי עם ההיערות של בתאל מאתמול ולאחר 25 דקות של אימון עשיתי עצירה, חיברתי את המצלמה לטלויזיה והתיישבתי לצפות במה שעשיתי, האמת? אני יכול להיות גאה בעצמי!.

לאחר סשן האימונים הקצר נכנסתי להתקלח מכל הזיעה והשעון הראה שכבר 12:30 בבוקר, החלטתי עם עצמי שחסר לי משהו במופע אחרי שראיתי את בתאל מופיעה והחלטתי שאם המלכה התקינה עמוד - אני אחראי על כל המסביב, הרמתי טלפון לחבר שמתעסק בתאורה "אחי, פליקר ופרוז׳קטור עם חיישן תנועה - קיים אצלך במלאי?", הוא השיב לחיוב ותוך דקות אחדות מצאתי את עצמי בדרכי אליו, הוא נורא התעניין בסיבה לציוד היקר אבל אני הצלחתי להתחמק מהתשובה, אספתי את הציוד וניגשתי לעבודת התקנה.

בסיום ההתקנה הכל נבדק ונמצא תקין, חייכתי לעצמי וחשבתי "היא הולכת לחטוף את מופע החיים שלה!" אבל כמו שבתאל אמרה "תשאיר לה משהו בהפתעה" לכן לא סיפרתי למלכתי על הציוד שרכשתי והשארתי אותו בסוד, הבית היה נורא מלוכלך לאחר ההתקנה ומה לעשות? נאלצתי שוב להעביר שטיפה באיזור הסלון וזה הצריך ממני שוב להכנס להתקלח, כשיצאתי מהמקלחת הסלון כבר היה נראה שונה לחלוטין אפשר להגיד שהוא לא היה מבייש במה מקצועית למופע פרטי כמו בפוסיקט וללא ספק אפשר להגיד שהצלחתי במשימה שהצבתי לעצמי.

מבט קצר לשעון הראה שכבר 16:00 והודעה חדשה התקבלה בפלאפון "גש למייל, תהנה", לא היה אפילו טעם להגיב להודעה, פשוט התיישבתי מול המחשב במייל ושם חיכו לי מס' סרטונים של נשים אשר רוקדות על עמוד, נאלצתי לצפות בכולם ולתרגם אותם למילים שלי (כמו בפעם הקודמת) וכמובן שהזין שלי רצה כבר להתפוצץ בתוך הכלובון שהיה בלתי סלחני אליו ולחץ עליו מכל הכיוונים, נאלצתי לעשות הפסקה קצרה באמצע עד שארגע ולהמשיך לצפות ולתרגם את שאר הסרטונים.

בדיוק כאשר סיימתי לתרגם את הסרטון האחרון ושלחתי לה את הכל במייל היא התקשרה אליי "הלו.." עניתי כשכולי מתנשף ומנסה להרגע מהזיקפה העצומה שלא באמת נראת לעיין וגורמת לכאב אדיר, "הו, אני רואה שאתה נהנה! אני מצטערת להפריע לך מותק, רק רציתי לעדכן אותך שהערב בשעה 20:30 אביאל יגיע ומחכה לך הפתעה קטנה, מה שהוא לא יודע - זה שאתה הולך לתת לו ריקוד על עמוד שישאיר אותו בהלם אז במקומך הייתי מפסיקה להשתעשע עם הפורנו וחוזרת להתאמן, תהנה אהובי!.

היא לא חיכתה אפילו לתשובה ופשוט ניתקה את הקו, קמתי במהירות והתחלתי לעבוד שוב על הריקוד שלי תוך כדי שאני מצלם ולומד מהטעויות של עצמי ומנסה לתקן אותן, רקע קצר על אביאל - הוא חבר מאוד קרוב שלנו שגם הוא עוסק ב BDSM ויש לו נשלטת צמודה כבר שנתיים, אביאל בעברו שלט בנשים, בגברים, בזוגות ולעיתים גם היה נשלט בעצמו ככה שלא בדיוק ידעתי למה לצפות אבל ידעתי שאביאל לא ירחם עליי במשוב שהמלכה שלי תעביר אותו ולכן ניסיתי לתקן כל טעות קטנה שהייתה לי.

שעת השין התקרבה, אני התלבשתי התבשמתי והכנתי את עצמי כמו שצריך, צלצול הפעמון העיר אותי מהחלומות בהקיץ שחלמתי, אני פותח את הדלת הוא לוחץ לי יד ומחזיק בקולר קטן, ידעתי שזה עלול לקרות - מאחוריו זחל נשלט שהיה מחובר לקולר ולא הורשה כנראה להוציא אף מילה, הכנסתי אותם לסלון אביאל התיישב על הספה, הכלבלב כמובן על הריצפה בצמוד לרגליו, אני אספתי 3 כוסות והבאתי בקבוק קולה קר (כן ככה זה, כשאין בבית אלכוהול - האורחים צריכים להסתדר עם מה קולה קרה).

ברגע שאביאל ראה אותי מגיע עם שלושת הכוסות - הוא סימן לי להחזיר אחת למטבח ולגשת לשבת לידו, מתבונן בעמוד המטורף שמותקן לי באמצע הסלון ומתפאל "פשש..חתיכת השקעה היא דפקה אה? לא כל יום רואים דבר כזה באמצע סלון של בית!", הסתכלתי עליו בחצי חיוך וראיתי שהוא מפנה את מבטו לעבר גופי התאורה שרכשתי היום "דיי! אפילו בתאורה היא השקיעה?" אני ישר הנהנתי לשלילה והסברתי "זו ידידי - כבר עבודה שלי וכמו שאתה מכיר אותי זה חייב להיות מדוייק אז שים לב!", כיביתי את התאורה בחלל הסלון, הפעלתי עם השלט את הפרוז'קטור ואת חיישן התנועה שלו והתחלתי לנוע בחלל הסלון כשהפנס העצום רודף אחריי, אביאל היה בהלם "טוב אני רואה שכבר התחלת אז קדימה, שים מוסיקה ותתחיל להזיז ת'תחת שלך!" זרק לי חצי בהשפלה חצי ברצינות.

הבנתי שרגע האמת שלי הגיע, הגברתי אתעוצמת השמע והרמקולים העוצמתיים החלו שוב להרעיד את הריצפה, מהר מאוד מצאתי את עצמי מתמקם סביב העמוד ומתחיל לרקוד לאט לאט, ראיתי את הכלבלב שלו רודף אחריי בעיניים שלו דיי מהפונט ממה שהוא רואה ואביאל גם קלט את זה והגיב לו "תלמד אפס, ככה אני רוצה שתרקוד לי כשאני אחזור חרמן אחרי יום עבודה! אתה לא רק תמצוץ לי כמו תמיד - אתה גם תתחיל לרקוד לי ולענטז את התחת כמו שהוא מענטז!", אני שומע אותו תוך כדי ריקוד משפיל את הנשלט שלו שמהצד שלו לא מפסיק לעקוב אחרי הצעדים שלי והאמת שגם אביאל היה מרותק אליי, התחלתי לראות את אביאל זז בחוסר נוחות והשלב הבא לא איחר להגיע - אביאל פתח את מכנסי העור שלו והוריד אותם יחד עם הבוקסר וציווה "תמצוץ!" על הנשלט שאיתו, הנשל מיהר לפתוח את פיו והתחיל למצוץ לאדון שלו בזמן שהוא לא באמת מתייחס אליו וכל תשומת הלב שלו מופנת אך ורק כלפיי, אני המשכתי בשלי, נזהר שלא לעשות טעויות, מחפש את החיוך על השפתיים של אביאל ויודע איפה למצוא אותו ברגעים מסויימים ואז בלי התרעה מוקדמת אביאל הדף את הנשלט שלו, האורגזמה של אביאל הייתה קרובה מתמיד אבל הוא לא רצה לסיים את הערב כ"כ מהר.

אביאל קם אליי בזמן שהנשלט שלו נשאר על הריצפה מעט מבולבל, הוא מסתכל עליי מקרוב, מסמן לי להאיט את קצב הריקוד, לעמוד במקום ורק להזיז את הגוף ואני כמובן מציית לי בלי לצייץ יותר מדיי, "מצבטים!" הוא פתאום צועק לעבר הנשלט שלו שממהר לשלוף מהתיק הקטן זוג מצבטים מחוברים בשרשרת, אני נמתח לאחור ומבליט את החזה קדימה "מגיש" לו את הפטמות והוא הרים מעט את החולצה שעליי, הצמיד את המצבטים ושיחרר את החולצה שתסתיר אותם, הכאב בפטמות היה חד אבל הוא לא התעניין בי יותר מדיי וגער לעברי "תחזור לרקוד!" והלך להתיישב שוב בספה, "אפס! תוציא לשון ותתחיל ללקק לי את הזין, לא למצוץ, רק ללקק!" הוא שוב ציווה על הנשלט שלו שמיד זינק ממקומו ומילא אחר ההוראות שקיבל.
אני מעט התקשתי להמשיך את הריקוד עם המצבטים אבל הוא לא ויתר לי "קדימה! אל תכריח אותי להעביר עליך משוב גרוע, היא תתאכזב ממך ואתה יודע מה זה אומר, תתחיל להתפשט ותעשה את זה אירוטי לא פחות מהריקוד שלך!", בשלב הזה כבר הבנתי שהוא קיבל "יד חופשית" מהמלכה שלי ושאין לי באמת שום ברירה או סיכוי מולו - התחלתי לעשות לו מופע סטרפטיז, מנסה להזכר בכל התנועות שבתאל אתמול לימדה אותי וזה כנראה עבד, כאשר הגעתי לשלב שבו אני מוריד את הבוקסר וחושף את הכלובון - אביאל הצמיד את ראשו של הנשלט חזק חזק לתוך הזין שלו ולפי התנועות של שניהם - נראה שאביאל מילא את פיו בזרע חם וזה נאלץ לבלוע הכל.

אביאל הדף את הנשלט לאחור לאחל מס' דקות והתחיל להתנשף ולהסדיר את הנשימה, אני האטתי את קצב הריקוד אבל זה כנראה לא מה שאביאל רצה והוא לחש לנשלט שלו משהו באוזן, ניסיתי להבין מה קורה אבל זה כבר היה מאוחר מדיי, הנשלט שלו נעמד מאחוריי עם שוט קרופ קטן והחל להצליף לי בתחת תוך כדי שאני מנסה להצמד לטכניקות ריקוד שלמדתי ולא לתת לזה להפריע, הרגשתי שהתחת שלי מתחיל להתחמם ולהאדים אבל הנשלט היה בשלו, הוא היה נחוש להשאיר עליי את סימני הקרופ וזה הלך והחריף, רגע לפני שהגעתי לסיומו של הריקוד אביאל קם אליי וסימן לי לשכב על הספה על הבטן, מילאתי אחר ההוראות והרגשתי את רגליי נקשרות זו לזו וחוט דק שעובר מתחת לספה, לפני שבאמת הבנתי איך הם מנסים לקשור אותי - ידיי נקשרו לאותו החוט וככה בעצם מצאתי את עצמי במצב של ריתוק לספה, "תעמוד שם!" אביאל ציווה על הנשלט שרץ לעמוד מולי, דרך התחתון הצמוד שלו היה ניתן לראות שהזיקפה שלו עוד רגע קורעת את הבוקסר ואביאל התחיל להסביר לשנינו מה הולך לקרות עכשיו "אור אתה הולך למצוץ לכלבלב שלי, האמת שתכננתי שהוא ימצוץ לך אבל במצב שלך לא נראה לי שיש לו מה למצוץ, אז כדי שאתה לא תפספס חלק מהכייף - אתה תספוג את ההצלפות מהקרופ, כל פעם שהכלבלב ירגיש נסיגה באיכות המציצה מצידך, מהצלפה להצלפה רף הכאב יעלה ככה שהכל תלוי בך".

לא בדיוק הספקתי להגיב או יכולתי להגיב אבל הנשלט שלו כבר היה עם הזין עומד מול הפה שלי והצלפה ראשונה מהקרופ נחתה על התחת שלי שכבר היה אדום מההצלפות על העמוד, ניסיתי להתנגד וכמו שהובטח לי - הצלפה כואבת יותר נחתה על התחת שלי וזהו זה הספיק לי, פתחתי את הפה והתחלתי למצוץ לנשלט שלו, המציצה הייתה ממוקדת מאוד וגרמה לו לגנוח ולהתפתל מאוד מהר, אביאל שהיה מרוצה התחיל להחליש מעט את ההצלפות, "אתה רוצה שהוא יגמור לך בפה?" אביאל שאל אותי בקול מקניט ואני ישר פלטתי "אממממממ" כאילו מתנגד ואביאל צחק, הנשלט שלו המשיך לזיין את הפה שלי והרגשתי שהוא באמת מתקרב, אביאל שם לב לזה כנראה לפי התנועות של הנשלט והחל שוב להצליף בי חזק יותר וחזק ויותר, המציצה התגברה הגניחות של הנשלט כבר התחילו להשמע כמו צעקות ואז במכה אחת הוא שלף את הזין מהפה שלי וגמר על הריצפה, לקח לי כמה שניות להתאושש תוך כדי שאני עדיין קשור.

ניסיתי לעכל את כל מה שקרה כאן עכשיו והבנתי שכנראה אביאל אסר עליו לגמור לי בפה כי הוא ידע שזה חלק מהגבולות שלי בתור בן אדם, הערכתי את אביאל באותו רגע ושמחתי שיש אנשים כאלה בעולם שלנו.
השיחרור מהחבלים לא איחר להגיע ואביאל סימן לי להתלבש ולשבת על הספה איתו, מזגנו שתי כוסות קולה והוא ציווה על הנשלט שלו שיתחיל לנקות את כל הליכלוך שהוא פלט, הנשלט שאל היכן יש כלי ניקיון הסברתי לו באיזה ארון החומרים נמצאים ותוך דקות אחדות הכל היה נקי ומבריק כאילו לא קרה כלום לפני רגע, הנשלט חזר לשבת על הריצפה ליד אביאל, חייכתי לאביאל אמרתי לו תודה על האיכפתיות הוא זרק לי מילה על הגינות כבוד ואמינות, שהם ללא ספק לדעת שנינו המרכיבים העיקריים כשמדובר במע' יחסים מכל סוג שהוא ובמיוחד כשמדובר בבדסמ, אביאל ציווה על הנשלט שלו להתלבש הסיר ממנו את הקולר ורגע לפני שהם יצאו לדרכם עצרתי את אביאל וביקשתי "אחי תעשה לי טובה אני יודע שאתה מעביר לה משוב, לא משנה מה היא שואלת על הריקוד, לא משנה מה היא שואלת על העמוד ועל שאר הציוד - אתה לא מספר, זה בגדר הפתעה לכבודה, תזרום איתי", הוא קלט את מה שאמרתי קרץ לי ואמר לי "מי בכלל חייב לה דין וחשבון? לא סופר אותה!", כמובן שזה נאמר בהומור, שנינו חייכנו ואפילו הנשלט שלו הרשה לעצמו לחייך, לחצתי יד לשניהם והם הלכו לדרכם.

נתראה בפרק הבא

מעוך​(נשלט) • 26 במאי 2021

שמעעעעע מטורף, אחלה של סיפור... אפילו יש קטעים שהייתי מרותק מאוד... אבל אם להגיד את האמת... זה הרבה יותר מדי חוסר שליטה

כלבה מנויישת​(מתחלף) • 26 במאי 2021

תודה על התגובה המפרגנת, שמח לשמוע שהסיפור ריתק אותך כי זו בהחלט חלק מהמטרה, לגרום לקוראים לרצות לקרוא עוד ולא להסתפק בתיאורים המיניים שכתובים שם.
לגבי יותר מדי חוסר שליטה - אני חושב שדווקא בסיפורים מהדמיון (או בסייברים למשל) "לשבור גבולות" זה בסדר (כל עוד זה מוסכם על שני הצדדים בסייבר), בדמיון אפשר לעשות הכל! בעיקר דברים שבמציאות לא היו עולים על הדעת או לא ברי ביצוע, לכן בדמיון אני הרבה יותר משוחרר, מודה שבאותה תקופה שכתבתי את הסיפור הזה חשבתי לעצמי שבחיים לא אנעל לשבוע שלם, אבל רצה הגורל ואשתי היקרה נעלה אותי במשך שבוע שלם בחגורת צניעות (גם כתבתי בפורום את התיאור המלא של השבוע הזה) ויצא שנכון להיום יש חלקים ספציפיים בסיפור שכבר לא נראים לי כמו פנטזיה אבל יש דברים שבהחלט רחוקים מהמציאות וזה כל הכייף לדעתי, שאפשר פשוט להנות מלכתוב פנטזיות מבלי להרגיש בסיום את ההשלכות שלהן באופן פיזי/מנטאלי.

ואחרי ההסבר - נגיע לסיבת ההתכנסות. מעלה לכם לכאן את פרק מס' 6 בסיפור! צפו להפתעה .

פרק 6:

הייתי מותש בסיום אותו הערב, כבר איבדתי את עצמי כמעט לחלוטין אז נכנסתי להתקלח כדי להתאושש קצת והדבר היחיד שחשבתי עליו במקלחת זה מתי מלכתי חוזרת, כשיצאתי מהמקלחת ראיתי שפספסתי שיחה ממלכתי וישר התקשרתי חזרה "היי, אני מצטער שלא עניתי התקלחתי", היא ישר קטעה אותי "שש הכל בסדר, דיברתי קצת עם אביאל, אני לא יודעת מה שניכם חושבים לעצמכם שאתם לא מוכנים לתת לי פרטים אבל אני שמחה לספר לך שאביאל כן היה מוכן לספר לי כמה טוב היית, הוא והכלבלב שלו התענגו על כל רגע ורגע איתך והוא אפילו אמר שאני הפסדתי בענק שלא הייתי שם פיזית איתכם ושאין שום דבר באילת שהיה שווה להפסיד בשבילו ערב שכזה, אני משערת שאתה גמור מעייפות אז אתה רשאי להכנס לישון ולחלום חלומות חמים ורטובים כמו שאתה אוהב", בכל אותו הזמן שהיא דיברה אני חייכתי לעצמי ואפילו שמחתי שהמלכה שלי מרוצה ממני, "אני אוהב אותך מלכתי" אמרתי בלחישה והמשכתי "שיהיה לך לילה טוב, אני לא יכול להתאפק יותר עד שתחזרי כבר!", שוב יכולתי לשמוע את החיוך שלה דרך הטלפון כשהיא ענתה "מבטיחה שרק עוד קצת ואני חוזרת, תחזיק מעמד כלבלב קטן", השיחה נותקה ואני לא בזבזתי זמן, נכנסתי לישון והתנתקתי מהכל.

הבוקר התחיל אצלי כרגיל עם כאבי זיקפה בדיוק בשעה 6:00, מבט קצר על הטלפון לראות אם יש עידכונים וזו הפעם הראשונה שבאמת ראיתי חושך בעיניים, בהודעה הראשונה ממלכתי רואים אותה עם בחור בלונדיני ושרירי שנראה דיי טוב, ברקע יש יאכטה לא קטנה והרבה הרבה ים, בהודעה השניה נכתב "היי כלבלב, תכיר את אלכס, הכרתי אותו לפני שעה בערך ואחרי שיחה קצרה הוא ביקש ממני להאריך עבורי את החופשה לעוד שבוע על חשבונו אבל לצערך החופשה לא תהיה באילת - הוא לוקח אותי ליוון שם הוא מתגורר, הוא הבטיח לא להחסיר ממני כלום במהלך השבוע הזה ולהחזיר אותי חזרה לאילת בדיוק בעוד שבוע, שכחתי לציין - הוא רצה שנעשה סיבוב ביאכטה שלו ולכן השייט ליוון יקח מעל לכמה ימים ובים אין קליטה סלולרית ככה שאל תדאג ואל תנסה לתפוס אותי כי חבל שתשתגע לחינם, אוהבת בלי סוף! נדבר בימים הקרובים!".

הדבר הראשון שעשיתי זה כמובן להתקשר אליה וכמובן שהגעתי ישירות לתא הקולי, התקשרתי לנופר, החברה שאיתה היא נסעה לפני ארבעה ימים אבל גם היא לא ענתה ופה כבר התחלתי להלחץ, פחות מהעובדה שאני תקוע בחגורת צניעות ויותר בעקבות העבודה שאין לי מושג מה קורה איתה, ניסיתי לשלוח הודעה בוואטסאפ אבל היא רק נשלחה ולא הגיעה ליעד, הדופק שלי הלך והתגבר, ניסיתי לחפש את שם היאכטה בגוגל לפי התמונה שהיא שלחה שלי אבל לא מצאתי כלום, חיפשתי את השם אלכס באיזור אילת כדי לבדוק האם הבחור איתו זוגתי מטייל מוכר בעיר לטוב או לרע אבל לא היו לי יותר מדי נתונים כדי לחפש ולכן זה לא הניב תוצאות, הודעה בפלאפון קטעה את החיפושים שלי, הודעה מהחברה שאיתה מלכתי נסעה לאילת "היי מאמי, אני אמורה להגיע להביא את המזוודות שלה ותצטרך לרדת לקחת אותן כי אני לא יכולה להרים, ד"א היא ביקשה ממני לתת לך הוראה לנקות את כל הבית כי יש לך יום עמוס היום ואת ההוראות הישירות ממנה אתה תקבל בהמשך, אני מצטערת אני יודעת שאתה מודאג אבל אני רק יכולה להרגיע אותך ולהגיד לך לנסות להתנתק מכל מחשבה רעה, אחרי הכל - אתה בסוג של אתגר ואתה תעמוד בו!, אל תשאל אותי שאלות שאני לא יכולה לענות עליהם, אני אגיע בעוד שעתיים בערך - הבית צריך להיות נקי עד אז, מתה עליך, בהצלחה!".

הרהרתי לכמה רגעים והגעתי למסקנה שהוראות כאלה לא יכולות להגיע לבד מנופר ומלכתי כנראה בקשר רציף איתה איכשהו, יחד עם העובדה שנופר דאגה להרגיע אותי שהכל באמת בסדר ואני מכיר אותה המון שנים והיא לא הייתה מסכנת את הזוגיות הזו - החלטתי להקשיב לה ולא לשאול שאלות כדי לא ליצור מצב מביך והתחלתי במהירות לנקות את הבית כדי לעמוד בזמנים שהוצבו לי, בשעה 9:30 כבר המתנתי שהבית התייבש והכנתי משהו קטן לאכול, בשעה 10:00 נופר צריכה להגיע עם המזוודות והשעון התחיל לטוס, בשעה 10:00 בדיוק חיכיתי לה למטה והיא לא איחרה להגיע, "היי מה עניינים?" היא שאלה אותי וניגשה לנשיקת שלום בלחי וחיבוק, תוך כדי נופר שמה לב שאני דיי מודאג אבל עניתי בקור רוח "אני בסדר, מה איתך?" אבל לא הצלחתי להחזיק את עצמי ויריתי לעבר נופר שאלה "איך היא שטה ליוון אם כל המזוודות שלה כאן?" ונופר בחיוך מבוייש השיבה "ביקשתי שלא תשאל שאלות כי אני מנועה מלענות לך, קח בחשבון שהיא לא שטה עם סתם בן אדם, תסמוך עליי ותהיה בטוח שהדבר האחרון שיהיה חסר לה שם זה בגדים ולכן אני הבאתי הכל, אני חושבת שבאחת המזוודות יש לך פתק אז תעלה הביתה לפרוק אותן ותשתדל לשמור על הסדר של הבית", הורדתי את המזוודות מהרכב של נופר, חייכתי אליה ושחררתי אותה לדרכה.

רצתי עם המזוודות הביתה, פתחתי את כל המזוודות במטרה למצוא את הפתק תוך כדי שאני משתדל לשמור על הסדר של הבגדים ולבסוף במזוודה אחת לפני האחרונה מצאתי את הפתק המיוחל, "היי כלבלב אני רואה שקיבלת את המזוודות שלי, תדאג לסדר אותם בארון בצורה מקופלת ובסדר שאני אוהבת, כשתסיים גש למכולת ותרכוש בקבוק קצפת מוכנה, כשתגיע למוכרת תסביר לה מי אתה והיא תתן לך הפתעה, אוהבת! נשיקות! בהצלחה!".

כ"כ רציתי באותו רגע לשלוף את הפלאפון ולהחזיר לה הודעה אבל זה בסה"כ מכתב ואין לי מה לעשות עם זה מלבד למלא את ההוראות, סידור הארון לקח כשעה וחצי ולאחר שסיימתי לסדר את הארון התלבשתי וקפצתי למכולת, מצאתי את הקצפת המדוברת והגעתי לקופה, במבט מובך ומבוייש הסברתי למוכרת מי אני והיא ענתה בחיוך "חתיכת אתגר, בהצלחה!" והגישה לי פתק קטן, הרגשתי לרגע כמו ב"המירוץ למליון", אספתי את הפתק פתחתי אותו ביציאה מהמכולת ושם היו כתובים שלושה מילים "רוץ הביתה ומהר!", לא חיכיתי אפילו שניה פשוט התחלתי לרוץ למרות הקושי שהכלובון גורם לי בכל תנועה מהירה של הרגליים, הגעתי הביתה פתחתי את הדלת ועל הקיר מאחורי הספה ראיתי פוסטר ענק שהיה נראה לי מוכר, התעלמתי לחלוטין מהעובדה שכנראה מישהו היה בבית כשאני הייתי בחוץ ותלה את הפוסטר - הוצאתי את הנייד ונכנסתי לתמונה האחרונה שקיבלתי "בינגו!" צעקתי כנראה בקול כשראיתי שבפוסטר יש את אותה היאכטה ואותו הים שיש בתמונה ואז התחלתי להרגיש תחושת חוסר ביטחון, הרי כשאני יצאתי למכולת נעלתי את הדלת ובכל זאת מישהו היה בתוך הבית ותלה את הפוסטר על הקיר, החשש שלי שאולי האדם הזה עדיין נמצא בבית רק התגבר ולכן לא לקחתי סיכונים מיותרים ניגשתי למטבח והוצאתי מאחורי המקרר את הלום שלי, המקום הראשון שנכנסתי אליו היה חדר השינה שלנו - שם חיכתה לי הפתעה שלא הייתי חושב עליה לעולם!.

כלבה מנויישת​(מתחלף) • 29 במאי 2021

שבת שלום לכולכם מעלה לכם את הפרק השביעי והאחרון בסיפור, קריאה מהנה!

פרק 7:

ברגע שפתחתי את דלת חדר השינה - מלכתי חיכתה לי על המיטה לבושה בחלוק לבן הדבר הראשון שעשיתי היה להניח את הלום על הריצפה וקפצתי על המיטה לחבק אותה חיבוק חם ואוהב ואז התחילו השאלות שלא יכולתי להתאפק איתם, הראשונה שבהם היא "מה את עושה כאן?!" והיא התפרצה מצחוק "מה חשבת?! שאני אשוט ליוון עם איזה בן אדם שאני לא מכירה? אתה יודע שאני אחראית ולעולם לא אדאיג אותך סתם!", לא ידעתי איך לאכול את החיוך והצחוק שלה כי הייתי כל כך טעון וכעוס מכל הפחד שעטף אותי ברגעים שלפני המפגש ובכל זאת ניסיתי להשאר מאופק ולשאול שאלות "ומי זה אלכס? ומה זו היאכטה?", היא שוב התחילה לצחוק והכעס בי התחיל להתגבר בזמן שהיא ענתה "אלכס זה המוכר בחנות פוסטרים, עם הזווית הנכונה - גם פוסטר יכול להראות מציאותי ובגלל שכל כך אהבת את היאכטה - קניתי לך את הפוסטר!", התחלתי לחבר את הנקודות ולהבין שלא קרה שם כלום ופעימות הלב החלו להרגע אבל השאלות לא נגמרו "מתי הספקת לתכנן את הכל?", אבל נראה שנמאס לה מהשאלות "אתה שואל יותר מדיי שאלות במקום לשמוח שאני כאן, מעדיף שאלך?" שאלה אותי בשיא הנונשלאנטיות שלה וזה הרגע שהתנפלתי עליה בחיבוקים ונשיקות בצוואר בלחי בשפתיים ובכל איזור בגוף! , לאט לאט פתחתי לה את החלוק ומתחתיו מצאתי חזיה מנומרת וחוטיני תואם "אין ספק שהיא יודעת לחרמן אותי כשהיא רוצה" חשבתי לעצמי בראש וישר השכבתי אותה על המיטה הזזתי את החזיה מעט והתחלתי לנשק ולמצוץ את הפיטמות שלה כאילו שהן עוד רגע נגמרות ולא ישאר לי, היא מתחילה להאנח ולגנוח ואני מתחיל להרגיש שוב את הזין מנסה להזדקר בתוך הכלוב, הכאב גורם לי לתנועות שמעידות על חוסר נוחות וכשהיא שמה לב לכך היא צעקה "אני רוצה שתרד לי!" בין הגניחות שלה ואני מיד התכופפתי אבל היא עצרה אותי ואמרה "לא ככה, שים את זה!" אמרה וזרקה עליי כיסוי עיניים.

כיסיתי את העיניים וגיששתי למקדשה, היא עזרה לי מעט והורידה את החוטיני, לקח לי מס' שניות למצוא את המקום הנכון והתחלתי לעבוד במרץ אבל בעדינות, קשה לתאר כמה התגעגעתי לטעם הזה! לריגוש הזה! ולצלילים האלו כשהיא מתפתלת לי על המיטה ומהדקת את היריכיים סביב ראשי, זה הרגע שזימזום דיי חזק נשמע בחלל החדר אבל אני התעלמתי ממנו עד שהתחלתי להרגיש את הרטט "זה כנראה הויברטור שרכשה באילת" חשבתי לעצמי והמשכתי ללקק בזמן שהיא מצמידה אותו בעוצמה לדגדגן שלה ולאט לאט מגבירה את הרטט וגניחותיה השקטות הופכות לרועשות יותר ויותר, אני במקביל לעוצמת הרטט מגביר את קצב הליקוק של הלשון שלי וזה בהחלט עובד, אולי דקה זה לקח והיא התפוצצה וגופה החל לרעוד כשראשי צמוד למקדשה, נתתי לה מס' שניות להרגע ולהסדיר נשימה והתחלתי ללקק את השפתיים הפנימיות שלה מכל המיצים שפלטה החוצה, כשהייתה נקיה השתחלתי החוצה מבין רגליה, אומנם לא יכולתי לראות אותה מבעד לכיסוי עיניים אבל אצלי היה חיוך מאוזן לאוזן ואני משער שגם אצלה היה אחד כזה, לא התאפקתי וצעקתי לעברה "אני כל כך שמח שאת כאן!" בין שאיפה לנשיפה והסדרת קצב פעימות ליבה היא חצי גנחה חצי לחשה "גם אני" והניחה את הראש על הכרית, נשכבתי לידה וחיבקתי אותה ונרדמנו חבוקים זה בזו.

רטט חזק ומדוייק על הביצים שלי העיר אותי בבהלה וחוסר היכולת לזוז לא הרגיע אותי מההתעוררות ההזויה הזו, מבט אחד שמאלה ואני מגלה שהיד שלי קשורה למיטה, מבט קטן ימינה ואיזה יופי-אני שוב קשור למיטה, חסר אונים והיא מולי מחייכת בחיוך מנצח "אתה שלי!" היא פותחת כמו בנאום ניצחון "בגלל שהיית ילד טוב - אתה כבר לא כלוא! אבל כנראה שהתרגלת לכלובון שאתה אפילו לא שם לב לזה!" היא אמרה בטון רשמי ופתאום קלטתי שהיא אכן צודקת, לקח לזין שלי מס' שניות לשוב לחיים והזיקפה מעולם לא נראתה חזקה כ"כ, מלכתי לא בזבזה שניה אחת והתיישבה עליו בדיוק במקום הנכון, היא הייתה רטובה והוא צלל פנימה, זה התחיל בקצב איטי כאשר היא רכבה עליי ונתנה לי להתענג מכל רגע ורגע שלי בתוכה ולאט לאט הקצב החל להתגבר ולהתעצם, אני התחלתי להתפתל אבל היא הקדימה אותי ותוך מס' דקות גופה החל לרעוד על המיטה! הייתי כל כך קרוב לאורגזמה שאני כל כך צמא אליה והיא ישר שמה לב לזה והתנתקה ממני במכה אחת.

הלם הכה בי, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא "עד שאני סוף סוף חופשי ויכול לגמור?! אני לא מוותר על זה!" ומיד ניסיתי לשלוח את הידיים לעבר הזין הזקור שלי אבל הקשירה הייתה הדוקה מדיי והידיים שלי אפילו לא הצליחו להתקרב לשם, בייאוש ועם מבט של תסכול בעיניים הנחתי את ידי חזרה על המיטה והבטתי בתקרת החדר, והיא התיישבה על קצה המיטה וצחקה מעט "זה משעשע, אתה במצב שאתה תעשה הכל אבל הכל כדי שאני אתן לך לגמור, והכי מצחיק? שאתה לא יכול לאונן ולגמור לבד למרות שאתה כבר לא כלוא!", הרגשתי את פעימות ליבי מתחזקות למשמע דבריה אבל גם ידעתי שלכעוס לא יתן כלום, אז ניסיתי את זה לגשת אליה בגישה שונה, בקול עדין שאלתי "מלכתי, האם תוכלי בבקשה לעזור לי להגיע לארוגזמה הנחשקת?", אבל היא לא פראיירית ושיחקה את אותו המשחק "אורגזמה? מה תסכים לעשות כדי שאני אתן לך אורגזמה כלבלב?", בשלב הזה איבדתי את השלווה שלי "הכל!" עניתי בלי לחשוב פעמיים, ראיתי אותה ניגשת למגירה ומוציאה זוג ויברטורים, אחד אני מכיר מפעמים קודמות ואת השני הכרתי היום כשהיא גמרה איתי ואיתו.

החיוך נמרח על שפתיי וידעתי שזה הרגע! הזין שלי שוב נמתח חזק כלפי מעלה ומלכתי מיקמה את הויברטורים משני צדדיו של הזין והפעילה אותם, זה היה כל כך אינטנסיבי ומענג שהזין שלי סוף סוף זוכה למעט עונג אחרי השבוע הקשה שעבר עליו ועליי, הרטט הכפול גרם לי לצמרמורת ונכנסתי למצב של טירוף חושים, מלכתי החלה להניע את הויברטורים מלמעלה למטה וכך חזרה על סדר הפעולות ואני באיזשהו שלב נכנסתי לסאב ספייס מטורף, שיכרון החושים שהרג אותי וכבר יכולתי להרגיש את האורגזמה מגיעה, כפות הרגליים שלי החלו להתכווץ במעט שהן יכולות לנוע בתוך סט הקשירות וזהו! הנה זה מגיע! הרגע הזה שחיכיתי לו כל השבוע! העיניים שלי נפערו ובדיוק ברגע הנכון כשהאורגזמה הייתה רגע אחד לפני התפרצות - פתאום נהיה שקט, הויברטורים הפסיקו לנוע על הזין ולאט לאט בלי תנועות חדות מלכתי הזיזה אותם ממני, מנתקת את המגע בינם לבין הזין והתסכול שלי כבר יצא מכלל שליטה, הידיים הקשורות שלי התכווצו בצורת אגרוף ועצמתי את העיניים כדי לא לשדר את הכעס אבל זה היה כל כך קשה ומלכתי מכירה אותי היטב והיא ראתה את הכעס למרות הכל, התגובה שלה הייתה נחרצת "תרגע ומהר! במצב הנתון שבו אתה נמצא - אל תרשה לעצמך לאבד את זה, אני בשניה יכולה להשאיר אותך מתוסכל לעוד כמה ימים ואולי יותר מזה! אני צריכה להזכיר לך את הכלובון? כבר התגעגעת אליו?" היא שאלה בתקיפות ואני בלעתי את הרוק שהצטבר לי בפה והנהנתי לשלילה, שחררתי את אצבעות ידיי מהאגרוף וברגע שזה קרה - החיוך שלה שאני כ"כ אוהב לראות שב לשפתיה והיא הגישה לי כוס מים קרים, לא באמת יכולתי לשתות וכשהיא שמה לב - היא הוסיפה לי קש, לגמתי את השתיה לאט לאט, נותן לקור להרגיע את חום גופי שעוד רגע אחד והיה מתלקח כולו, היא חזרה לדבר בצורה רגילה ואמרה "אחרי שסיימת לשתות ונרגעת מהכעס אני מזכירה לך שאתה חייב לי ריקוד! אני אשחרר אותך מרצועת הקשירות ואחכה לך בסלון, כשתרגיש מוכן - תצא!".

לקחתי לעצמי עוד כמה רגעים לנוח ולעכל את כל מה שקרה לי בשבוע האחרון ובמיוחד את מה שקרה בשעות האחרונות, הלב שלי פעם בעוצמה ולגמתי עוד כוס מים אחת לפני שקמתי לדפוק לה את ההופעה של החיים שלה, סיימתי לשתות הרמתי את המיטה והוצאתי משם את סט החזיה והתחתון בצבע ורוד זוהר שהיה תואם לסט של שירז שעשתה לי סטרפטיז בבית כבר בערב הראשון, לבשתי אותו וכמובן שהפעם הזין מעט הפריע בגלל הזיקפה אבל לא התחשבתי בזה, לבשתי את החזיה ומעליה לבשתי גופיה שחורה מעור ומכנס מעור צמוד, הנחתי על ראשי את הפאה הבלונדינית שמלכתי אוהבת ויצאתי לתת הופעה, כיביתי את האורות בבית, הדלקתי את תאורת הלד הכחולה שאותה מלכתי כבר מכירה אבל מה שהיא לא ידעה זה שברגע שהמערכת תתחיל לנגן התאורה החדשה שהרכבתי תתחיל לעבוד במקביל וכאן התחיל השואו שלי!.

מלכתי יושבת על הספה מולי, מעט מהופנטת מהלבוש והאומץ שלי כי בד"כ היא זו שמחליטה מתי אלבש בגדי נשים ומתי לא, הפנס הגדול התחיל לרדוף אחריי ואני טיפסתי בסקסיות מטריפה על העמוד, שילבתי את רגליי והחלתי להחליק על העמוד כלפי מטה, בהמשיך הריקוד הפך לחושני יותר כמו שלמדתי מבתאל ותרגלתי בבית, ראיתי את הרוק שנזל למלכתי על השפתיים והבנתי שהעבודה מתבצעת כמו שצריך, לקראת סיום הריקוד ניגשתי אליה תוך כדי שאני מענטז את כל הגוף וראיתי על פניה שהיא בהלם מוחלט, ידעתי שזה הרגע הנכון ונישקתי אותה על השפתיים, היא אחזה בעורף שלי ומשכה אותי כלפי הספה כשאני שוכב והיא התיישבה מעליי, מתחכחת בי וגורמת לי לעונג מהבד הנעים של הבגדים שעליי, "לא לזז!" אמרה בפתאומיות וקמה לחדר, כשחזרה הייתי בהלם לרגע - היא לבשה על עצמה סטרפאון וליבי החל לפעום בחוזקה, היא ניגשה אליי ונשכבה מעליי, מפשיטה לי את הכתפיות של הגופיה כאילו הייתי נערה בת 16 שמפשיטים אותה בפעם הראשונה, לאחר מכן הורידה את הגופיה לחלוטין ואז הגיע תורו של המכנס, זה לקח כמה רגעים אבל לבסוף גם הוא נזרק על הריצפה בהפגנתיות.

לגופי כרגע יש רק את הסט הורוד ואותו כנראה שמלכתי לא רצתה להוריד, היא הרימה את בקבוק השמן ולחצה, השמן החל להשפך ישירות על הסטרפאון ולשמן אותו, תוך כדי שהיא מזיזה את התחתון שלי הצידה היא שפכה גם מעט שמן לפי הטבעת שלי, ברגע הראשון קפצתי בעקבות הקור של השמן אבל מיד שמעתי אותה מצווה "לא לזוז! אחרת יכאב לך זונזונת!", מיקמתי את עצמי שוב בדיוק בגובה הנכון והרגשתי את מלכתי מתחילה להפעיל לחץ על פי הטבעת עם הסטרפאון, מספר לחיצות עדינות והקצה בפנים! איזו הרגשה עילאית זו! מלכתי מזיינת אותי! היא מוסיפה מעט שמן על חלקו האחורי של הסטרפאון ומתחילה לחדור אליי, הרגשתי את החדירה עמוק בתוך התחת שלי בזמן שמלכתי נעה קדימה ואחורה להנאתה, יוצאת כמעט עד הסוף ונכנסת שוב, מפעם לפעם זה עמוק יותר ואני מרגיש את הלחץ בכל איברי גופי, מלכתי שולחת יד ומתחילה ללטף את הזין שלי עם הציפורניים שלה מעל התחתון, הבד של התחתון בשילוב הציפורניים שלה שמטיילות שם גורם לי לגניחות אדירות וקצב החדירות הולך גובר, בשלב הזה כבר לא ידעתי ממה אני מתרגש יותר אבל הרגשתי שאני כבר לא עומד בזה "אני גומרת!! אני גומרת!!!!!" צעקתי בקולי קולות ומלכתי רק חייכה לעצמה בשקט וברוגע האופייני לה, ממשיכה לחדור כל פעם יותר עמוק בקצב מהיר ואחיד תוך שהיא מפעילה לחץ עם האצבע בדיוק על המקום הנכון בזין ואומרת "תגמרי, זונה קטנה שלי כל כך מגיע לך לגמור! תשפריצי הכל החוצה! תתפוצצי!" וברגע שהמילה "תתפוצצי" נאמרה מלכתי שלפה במכה אחת את הסטרפאון החוצה הכל ומטח אדיר של זרע התפרץ ממני!! גופי רעד בהיסטריה! העיניים שלי נעצמו! לרגע חשבתי שאני לא אפסיק לגמור לעולם, כמויות הזרע שהשפרצתי שם היו בלתי נתפסות, כל גופי היה מכוסה בזרע שהצטבר במהלך שבוע שלם של אתגר ואימון עצמי, אני בקושי מצליח להסדיר נשימה ולהרגיע את פעימות ליבי ומלכתי ממהרת להגיש לי שוב בקבוק מים קרים, לגמתי שלוק קטן והעיניים נפקחו, ראיתי את כמות הלכלוך והבלאגן שעשיתי ומיהרתי לקום לנקות אבל היא לא נתנה לי לזוז ואמרה "אם תעיז לקום - אני אקשור אותך שוב! תשכב ותרגע" זה לא היה נתון לויכוח, נשארתי לשכב שם כשהרגשתי את המגבונים הקרים מכסים את גופי, לאחר מספר דקות שכנראה נרדמתי בהם או התעלפתי התעוררתי למשמע הקול הרך שלה "קום מאמי, לך תתקלח ולישון אתה מרוסק" חייכתי אליה, משכתי אותה אליי נישקתי אותה נשיקה ענקית והתפנתי למקלחת שקצת עזרה לי להתעורר על עצמי ולהתנקות כמו שצריך מכל מה שקרה בשעות האחרונות, אפילו את השעה לא ידעתי מרוב שהזמנים התבלבלו לי בראש, בסיום המקלחת נכנסתי לחדר והיא כנראה הספיקה כבר להחליף מצעים ולהכין את המיטה לשינה ללא רצועות קשירה וצעצועים נוספים, היא נכנסה רגע אחריי וביקשתי ממנה לשכב ליידי, לחשתי לה בשקט "תודה, בחיים לא חוויתי משהו כזה, את הבן אדם הראשון שהצליח להעמיד אותי באתגר כזה - ואת גם הבן אדם האחרון שיצליח בעתיד לעשות את זה! אני שלך ורק שלך! תודה על הכל אהובתי", השקט שלאחר מכן גרם לחיוך של שנינו, הרגשתי את העיניים שלי נעצמות ורגע לפני שנרדמתי הספקתי ללחוש לה "רק אל תעירי אותי כשאני נעול" ונרדמתי לשינה עמוקה ומתוקה.

זהו חברים, הגיע לסיומו סיפור נוסף שכתבתי, מקווה שנהנתם אשמח לשמוע ביקורות (לטוב ולרע).
שתהיה שבת שלום ומבורכת לכולם וסופ"ש מענג!