רץ כל כך מהר....לברוח מתעייף שואל ממה בורח איך היא תמיד שם לפני מחכה שאגיע... נקישות עקביי על הרצפה קוטעות לך את קו המחשבה אתה לא זז גם לא קשור משותק מהופנט עומד שם במרכז החדר כמו פסל שעווה נדיר ביופיו דרוך זקוף שומעת את נשימותיך מתגברות עם כל צעד שלי לעברך איבר מתמתח לקראתי
