מלאך שולט(שולט) |
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
אנדרופינים והתהליכים הפיזיולוגיים בכאב
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
מלאך שולט(שולט) • 23 בספט׳ 2004
בוקר אור לכולם!
אני מחפש מאמרים העוסקים בזוית הפיזיולוגית- כימית- ביולוגית (הפרשת אנדרופינים וכו'...) במהלך סשן. אודה לכם על הפניות למאמרים ברמה בעברית ובאנגלית. |
|
crazy_toast(שולט){אליס} |
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
crazy_toast(שולט){אליס} • 23 בספט׳ 2004
השאלה הזאת צריכה להיות בפורום אלפוני. אבל בכל זאת מצאתי לך מאמר באנגלית: לחץ כאן כמו כן מאמר נחמד של ניובוי בעברית, לא מדעי, אבל כללי יותר ובהחלט מצליח להעביר תחושה: לחץ כאן |
|
DOM Perignon(שולט) |
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
סאב ספייס - מאמר מתורגם
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
DOM Perignon(שולט) • 23 בספט׳ 2004
משהו שתירגמתי ופרסמתי באתר אחר. אני מביא אותו לפה כתשובה לשאלתך:
השאלה הנשאלת ביותר על ידי אנשים מחוץ לעולם השליטה היא ללא ספק, "מה כל כך נחמד בכאב" התשובה פשוטה: אין שום דבר "נחמד" בכאב כשלעצמו. אבל, כאשר הוא ניתן בזהירות וידע, אימפולסים דוגמת כאב, מתח נפשי, פחד והשפלה – בקונטקסט הנכון – יכולים ואכן יצרו תגובת שרשרת או שיטפון של הורמונים. שיטפון זה – שלעיתים קרובות מתוארת כדום- או סאבספייס – משחק תפקיד חשוב במשחקי שליטה אירוטיים ולמרות שזו לא ה-סיבה, בהא הידיעה, למשחקי השליטה האלו, זהו בוודאי אחד מההסברים לה. ל"כאב" (שימו לב: כאב יכול להיות מוחלף במתח (stress), פחד, השפלה ותחושות דומות – האפקט המתואר כאן יהיה דומה) יש צורות ואופנים שונים. למעשה זהו מושג המכסה אותות שונים למוח. המסר העיקרי ש"כאב" שולח למוח הוא: "הנה מבזק חדשות. עצור הכל, המסר הזה הוא בעל עדיפות." מחקרים אחרונים שנערכו על ידי פיסיולוגים ומיקרו ביולוגים מראים ש"כאב" איננו רק תגובה פיסיולוגית אלא יכול להיות גם פסיכולוגי, ואימפולסים של "כאב" פיסי יכולים ואכן יהיו מושפעים על ידי גורמים פסיכולוגיים. מתח (stress) למשל יכול לחסום קליטה של כאב, כשם שפחד וחרדה יכולים להגביר את קליטת הכאב. המונח קליטה (perception) משמש כאן משום ש"כאב איננו אות אוטומטי, זהו אות שמפוענח על ידי המוח לפני שהוא מועבר הלאה. האזור במוח שידוע בשם תלאמוס הוא המקום שבו אות-הכאב נכנס למוח. "שער הכאב" והשער הזה מפענח את האות לפני שהוא מעביר אותו הלאה. למעשה, על ידי גירוי מיקרו-חשמלי ישיר של "שער-הכאב" יכול לעצור לחלוטין, או לצמצם מאד את קליטת-הכאב. בפשטנות אפשר לומר שאם נוציא את הפקק לא נרגיש כאב. השיטפון אימפולס של כאב יגרום לייצור של אדרנלין. אדרנלין הוא סם מתוצרת בית (שמיוצר על ידי הגוף) שקודם כל יצור מצב של עוררות גבוהה. אדרנלין מופק כשהגוף או המוח חווה או חושש שמא יחווה כאב, מתח, סכנה, או אי וודאות. מנהלים וספורטאים בדרך כלל מכורים לאדרנלין וכך גם רבים מאלו שעוסקים במשחקי שליטה אירוטיים. מה שבאופן כללי מתואר כ"אדרנלין" הוא למעשה שני הורמונים – אדרנלין ונוראדרנלין. שניהם מופקים בחלק הנמוך של המוח האנושי: בלוטת האדרנלין. שניהם מופרשים גם על ידי קצות העצבים ומשמשים כנוירוטרנסמיטורים. (כדי לסייע בהעברה מהירה יותר של מסרים אל המוח וממנו). הם משלימים, האדרנלין מתרכז בעיקר בהאצת הפעילות של המוח והלב וזירוז של חילוף החומרים בגוף, בעוד שהנוראדרנלין מתרכז בעיקר בהצרת כלי הדם ובכך מעלה את לחץ הדם. "תאומי האדרנלין" הם ערכת התגובה המיידית של הגוף. אפילו לפני שהמוח ניתח את האותות המצביעים על "שינוי" במה שהיה פעילות פיסית נורמאלית עד לאותו רגע, אדרנלין ישוחרר. אפשר שהאותות ינותחו אחר כך או כסכנה, מתח, כאב, או אות אזעקה אחר ועוד לפני שהמוח ביצע את הניתוח שאורך שבריר שניה, אדרנלין יתחיל להכין את הגוף לתגובה פיסית. השחרור יביא את מערכת החישה (עיניים, אזניים, קצות העצבים וכו') לרמת מודעות גבוהה יותר, יתחיל להאיץ את חילוף החומרים בגוף במטרה לסנן במהירות סוכרים המשמשים כמקור אנרגיה מיידי לשרירים, יעלה את קצב הלב ופעילות כלי הדם (כדי להבטיח תעבורה מהירה יותר של אנרגיה לשרירים) ולבסוף יתן אימפולסים לתלאמוס ("שער הכאב") במוח ובכך יפעל כמשכך כאבים. אם האותות מנותחים על ידי המוח כאזעקת שווא, ייצור האדרנלין יפסק והגוף יחזור לתפקוד נורמאלי. האדרנלין ממכר, גם אם לא לרמה שהוא הופך למסוכן. ידוע היטב שספורטאים מצטיינים מנהלים בכירים ואנשים העוסקים בפעילות ריגושית מפתחים התמכרות קלה לאדרנלין ו/או לאנדורפין. לצד התושות שתוארו לעיל, ייצור אדרנלין יכול להיות מופעל על ידי פעילות מינית. אנדורפינים אנדורפינים יכולים להיות – לפחות עד רמה מסויימת – אחד מהדברים סביבם סובבים חובבי משחקי שליטה אירוטיים. אף כי מוקדם מדי להסיק מסקנות מדעיות, הולך ומתברר שאנדרפינים משחקים תפקיד חשוב במשחקי שליטה אירוטיים. אף כי אנדורפינים הם יחסית "חדשים" לעולם הרפואי – ואפילו יותר מכך לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים – הוכר כבר בכך שהם ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב ההתנהגות הפיסית והפסכולוגית שלנו. אנדורפינים תמיד התקיימו בגוף האדם. הם לא רק חומר כימי, אלא קבוצת חומרים שיש להם תכונות דומות או קשורות הדדית. הם זוהו לראשונה באמצע שנות השבעים. קבוצה זו של פפטידים המורכבים מחומצות אמיניות הציעו הסבר מסויים לשאלה איך מערכות מתפקדות בגוף האדם. אבל החשיבות הגדולה ביותר שלהם, עד היום, בהסבר שהם נותנים לחיבור של המערכת החיסונית ומערכת ההפרשה הפנימית למערכת פסיכו-חיסונית-אנדוקרינית אחת. אנדורפינים הם סט מורכב של הורמונים, המופרשים קודם כל על ידי בלוטת יותרת המוח (הממוקמת בבסיס המוח). בשנת 1973, ניסה ג'ון יוז (John Hughes) לזהות "חומר X" במכללת מרישל באברדין, סקוטלנד שאפשר לתארו כמורפין של הגוף עצמו. המדריך שלו באברדין היה הנס קוסטרליץ (Hans Kosterlitz). הם קראו לחומר שזיהו אנקפלין. באותה עת היו חוקרים אחרים שניסו גם הם לזהות רצפטור נרקוטי בגוף האנושי שהאפקט שלו תואם את התגובה למורפין. מהר מאד התברר שיש קבוצה של כימיקלים במוח ובגוף שתכונותיהם דומות לשל מורפין. בפגישה שנערכה בעיר איירלי במדינת וירג'יניה ארה"ב בשנת 1975 טבע חוקר ניו יורקי את השם אנדרופינים (המורפין הפנימי) לכל החומרים במוח בעלי התכונות הנרקוטיות. בתחילה, התיחסו החוקרים לאנדוריפים – ובמידה רבה עדיין – מהכיוון של שליטה בכאב וכמה מחקרים הצביעו על כך שאקופונקטורה מגרה הפרשה של אנדורפינים. זה המ שנתן לאקופונקטורה את המכובדות המדעית הראשונה, אף כי רק בתחום של שליטה בכאב. לאט לאט נוצר שינוי עמוק בתפיסת התפקיד של האנדורפינים. ה"היי" של הרצים שוייך לאנדורפינים וככל שזוהו יותר ויותר תפקודים שלהם, ניתן היה לקבוע, כפי שאמר זאת חוקר האנדורפינים קנדייס פרט (Candace Pert): "אנדורפינים הם כימיקלים המשחקים תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה של האדם". נראה שאנדרפינים אכן מסבירים הרבה דברים, כמו גם את התופעה של חולים וספורטאים היכולים להמנע מתחושה של כאב בכוח מנטאלי בלבד. התברר מאז ש המוח מייצר "קוקטיילים" שונים של אנדורפינים בהתבסס על גירויים שונים. אלו יכולים להיות גירויים חיצוניים (כמו כאב) כמו גם גירויים שונצרים על ידי המוח עצמו. במצבים הנוצרים בעת משחקי שליטה אירוטיים קרוב לוודאי – אף כי עדיין נדרש מחקר בנושא – שגירויים פיסיים ומנטאליים גורמים לייצור ושחרור אנדורפינים על ידי המוח. התאוריה הזו יכולה להציע לפחות הסבר מדעי אחד לחשיבות של פנטסיות, פטישים, וסמלים במשחקי שליטה אירוטיים כמו גם לקשר בין פנטסיות ופעילות ממשית. אפקט נוסף שעדיין צריך לחקור הוא השפעת האדרנלין על ייצור האנדוריפנים. התאוריה הנוכחית היא שאדרנלין יחד עם אפקטים אחרים גורם למצב של מודעות גבוהה, קרוב לוודאי מצב זה גורם לייצור מוגבר של קבוצת אנדורפינים מסויימת. לאור התאוריה הזו, ניתן גם להסביר מדוע אורגאזמות בזמן או כתוצאה של משחק שליטה אירוטי הן "שונות" (בדרך כלל יותר חזקות או אלימות או שני אלו גם יחד) מאורגאזמות אחרות, היות ואורגאזמה בעצמה היא אחד הגורמים לשחרור אדרנלין. תירגמתי רק את חלקו של המאמר. את המאמר המקורי כולו ניתן לקרוא: http://www.mistressporsche.com/subspace.html |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
משהו משלי, בשפה פשוטה
לפני 20 שנים •
23 בספט׳ 2004
זאלופון(שולט) • 23 בספט׳ 2004
|
|
מלאך שולט(שולט) |
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
תודה
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
מלאך שולט(שולט) • 26 בספט׳ 2004
תודה על ההפניות למאמרים.
התעשרתי. |
|
Maggie |
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
תודה גם ממני
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
Maggie • 26 בספט׳ 2004
כולנו 'תעשרנו.
|
|
crazy_toast(שולט){אליס} |
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
לפני 20 שנים •
26 בספט׳ 2004
crazy_toast(שולט){אליס} • 26 בספט׳ 2004
|
|
מלאך שולט(שולט) |
לפני 20 שנים •
27 בספט׳ 2004
מצויין
לפני 20 שנים •
27 בספט׳ 2004
מלאך שולט(שולט) • 27 בספט׳ 2004
אהבתי במיוחד את הקטע על אינשטיין.
|
|