תפירת שפתיים מסוכן או לא?

ז-ב-א-ל-ט!

G-O-L-D​(שולט) • 27 בספט׳ 2004

כל מה שנאמר כאן למעט המיעוט, שווה ערך לפלצנות ארוכה תחת הכותרת "איש איש באמונתו יחייה". עלק.
בדס"מ שמבדס"מ יש ג-ב-ו-ל-ו-ת הגיון.
יש, ואין על זה וויכוח.
ולכל אלו "השפה אינה בעינייהם או אופן ההתבטאות"
תמצצו לי, את ההתחסדויות שלכם תשמרו למישהו אחר, כזה שלא יודע איזה בהמות מילוליות אתם כשזה נפלט לכם.

*
צביעות, היא אולי תכונת האופי היחידה שבגנותה, הייתי מאכיל את בעליה בחציר.

nerissa​(אחרת) • 27 בספט׳ 2004

נו..

wayu • 27 בספט׳ 2004

Demi,מסכים איתך .עושים את זה.אפשר לעשות את זה.
אבל רק כשיש ידע וניסיון.ועם כל הכבוד לכל הכותבים כאן-ידע וניסיון דרושים לביצוע דברים כאלה-לא רוכשים בזה שבאים לפורום ושואלים איזה סיכונים יש והאם מישהו יכול לתת טיפים איך לבצע...
ועוד שאלה-האם שפחתו של האיש מודעת לסיכונים שישנם...

רבותי,אני איש רפואה במקצוע,יצא לי לנתח אנשים-אבל אני בכלל לא בטוח שהייתי לוקח על עצמי לעשות את זה.בכלל לא.וכשבא מישהו ללא ידע,ללא ניסיון כלשהו-ואומר שאני רוצה לעשות את זה-מצטער,זה לא בטוח.תגידו מה שאתם רוצים-אין פה טיפה של בטיחות.מאיפה יש לי איש ביטחון כזה שהוא מסוגל לבצע את זה-לא יודע...אבל אני ממש חושש לבריאותה של שפחתו...

Demi • 27 בספט׳ 2004

תקראו טוב טוב מה שהבן אדם כתב
רק מי שיש לו באמת את הידע ואת הנסיון יכול לשפוט - ובד"כ (רוב מוחלט של מקרים) מי שיש לו ידע ונסיון מחליט שהוא לא מעוניין להתעסק עם זה.

מייפל​(לא בעסק) • 27 בספט׳ 2004

המשפט הכי חשוב שאמרו לי בבית הספר לרפואה היה :
אם אתה לא כירורג, אל תעשה פעולות כירורגיות.

אבל הרבה יותר מטריד אותי איך האדם הזה המכנה עצמו מאסטר (וזה כל כך קל לכל גבר אגוצנטרי חרמן עם שגעון גדלות לקרוא לעצמו כך) מעז ללחוץ על שפחתו לבצע הליך כל כך אקסטרימי.
איך אפשר בכלל להעלות על הדעת ללחוץ על מישהי להתנסות בדבר כזה?
שפחה יקרה - אם את קוראת את זה, אולי כדאי שתשקלי לברוח ממנו ולמצוא לך דום שרואה אותך ולא רק את עצמו.

baby(expired)​(לא בעסק) • 27 בספט׳ 2004

אני מסכימה עם כל מילה של נריסה. יש לי את ההשגות שלי לגבי עד כמה קשר יכול להיות אינטנסיבי אחרי חודשיים, מצד שני, היה לי קשר עם דום שנמשך תקופה דומה, ועסק כולו בשבירת גבולות ובמשחקים אקסטרימיים. לא מעט אנשים ראו פה סשן מחטים שלנו במועדון, ואף אחד לא קם ומחה , להיפך.

אני חולה על אקסטרים, אני נמשכת לאקסטרים, יש לי עגילים וקעקועים אקסטרימיים שדרשו רמות כאב שמעולם לא חשבתי שאוכל לעמוד בהן. אני לא מתגרה מבדס"מ לייט.

ויכול להיות שהסאבית של X היא כזו. והיא דומה לנריסה ולי. ויכול להיות שהיא מספיק מרגישה אמון לדעת שהדום שלה לא ייפגע בה.

זה שהוא לא יודע? אז הוא לא יודע. בחייאת שולטים יקרים, אני לא נמצאת בבדס"מ שבוע. כמה נסיונות עשיתם על השיפחה שלכם בפעם הראשונה?

כמה מכם באמת טרחו לשאול, תוך הסתכנות במטח קיטונות?

מאסטר X יקירי, שפחה דום זה לא מירוץ נגד השעון, המהירות עמדה בעוכריהם של כמה מהקשרים הבדסמיים הטובים ביותר שלי.

תכירו יותר, קחו את הזמן, יש מאות חוויות שעוד אפשר לחוות. מה שתמחיל מהר נגמר מהר.

עצה שלי? כמו שניתוח כולנו רוצים לעשות אצל מקצוען, תהיה אדון אמיתי, וקח אותה למקצוען, תאציל את הסמכות על שפחתך למישהו אחר. זה מראה על כוח עצום. היא תתמסר לך, ותתן לו לעשות מה שאתם החלטתם. אבל הכוח הוא בידך.

בייבי

פירסינג עושים בבטיחות או לא עושים בכלל.......

poisonbeauty​(נשלטת) • 27 בספט׳ 2004

אין לי כל כך מה להוסיף מלבד זאת
שרוב הסיכויים שהבחורה באמת לא מוכנה,וגם אתה לא.(נזק נפשי,הרבה יותר גרוע מגופני לדעתי...)
בכל מקרה זמן החלמה של פירסינג בשפתיים חיצוניות לוקח כשבועיים ובפנימיות כשבוע.
לי לקח יותר מחצי שנה לארוז אומץ ולעשות פיסינג שם,וגם אגב אותו האדם שעשה לי אותם הינו פירסר מקצועי(וגם אני מהתחום).
הייתי ממליצה לך לפנות אליו בפרטי,ולבקש קצת מידע.
אותו האדם ידוע בכלוב בשם VIP.
בהצלחה.

Re: ז-ב-א-ל-ט!

abcd • 27 בספט׳ 2004

גולדי, חחח , הבאת חתיכת יציאה.

בשקט​(נשלטת) • 27 בספט׳ 2004

יש משהו מוצדק בהתקף הג'ננה של גולד, גם אם הוא לא ממש מנומס. לקח לי כמה שעות לפני שהחלטתי להגיב. ואני אוספת מילים בזהירות כדי לא לאבד שליטה ולשפוך את המילים שעלו במוחי למראה השאלה. כי בא לי להמליץ שכהכנה ולימוד תתפור לעצמך את השפתיים.



למרות נכונות האמירה של נריסה לגבי העוסקים באקסטרים, ומה שבדרך כלל עונים הרגועים נפשית על קבלת הקינק של האחר בשיוויון נפש...

למרות הימצאות מספיק הדגמות של מעשה מסוג זה בתמונות, כולל לפני ואחרי, למתעקשים...

אפילו האמירה על ההסכמה שלה, ונהיה לרגע תמימים מספיק כדי להגיד שההסכמה הזו מקורה במקום נקי ממניפולציה דומית סטנדרטית...

כי עצם המעשה בלתי נתפס. הוא מחריד.
אבל אני מודה. זו רק בעיה שלי.

לי יש קושי בהבנה של מערכת יחסים כל כך צעירה (חודשיים זו לא תקופת חיים מהותית, סורי) שכבר חוקרת גבולות קיצוניים עד סכנה אמיתי לשלומה של הפרטנרית שלך.

זהו? מיציתם הכל? כבר אין שום נתיב להליכה משותפת חוץ מאשר האקסטרים הזה? שדורש ידע, כלים וסביבת בית חולים? יש לך כלים להתמודדות עם הטראומה הנפשית והגופנית שעשויה להגרם, למרות "ההסכמה"?

ושוב, כנראה שאני זו שתקועה בקונספציה שבוחרת להבדיל בין משחק בטוח לבין דברים אחרים. וגם אם זה בהסכמה, אין שום דבר בטוח בהליך הזה.

ושפיות? נכון, שפיות היא באמת עניין נזיל. ובמקרה הזה נראה כי היא נשפכה על הרצפה וזלגה בין החריצים.

nerissa​(אחרת) • 27 בספט׳ 2004

בשקט - את לא. את צודקת במיליון אחוז בחלק הזה. מסכימה לחלוטין.

החלק של ההסכמה הכפויה, מערכת היחסים הצעירה והעובדה שאותו דום הוא חסר נסיון לחלוטין - לדעתי האישית צריכים לעצור מבעדם מלהגיע לאקסטרים.
חובה נסיון. לדעתי רק דום "משופשף" יכול להרשות לעצמו להגיע "לשם".
כמו שבייבי אמרה (מתי בפעם האחרונה, בייבי, אמרתי לך שאני אוהבתותך?) - אם שני הצדדים מנוסים באקסטרים ומתחילים מערכת יחסים חדשה בינהם, זה "מקצר" תהליך.
שניהם מנוסים, שניהם יודעים איך להתמודד ומה הגבולות האישיים שלהם. זה סביר.

אבל במקרה הספציפי הזה יש יותר מידי נתונים המטים את ההחלטה - נגד.

אני מקווה שמאסטר אקס פתוח וחכם מספיק כדי להבין שעוד לא הגיע הזמן..