אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניצול משאבי אנוש

G-O-L-D​(שולט)
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

ניצול משאבי אנוש

G-O-L-D​(שולט) • 28 בספט׳ 2004
"ואחרי הכול, מה יש לנו", הוא מחייך אלי.
אני מביט בו ומחייך חיוך מאולץ. ככה זה, כשאין מה להגיד, מחייכים כסתומים.

*

לפעמים אני חושב לעצמי, מה כבר החיים האלה יכולים להציע, הרי אחרי הכול, מה שלא תשיג, תמיד תרצה עוד. אז אולי כדאי פשוט לצמצם את הרצון לכדי זיכרון ישן ולנסות לצמצם את עצמך למקום שבו לא תזדקק לכלום. הכי כיף זה לרצות שלא לרצות דבר.

*

היום, בשעת צהריים, שבתי לדירה התל-אביבית שבה אני שוכן אחרי אימון במכון הכושר. אחר עשיית הרוטינה לה אני מורגל מצאתי את עצמי עומד באמצע הסלון כשאני עוד רטוב מהמקלחת וערום. עמדתי שם, משקיף לעבר הים בצינון המזגן. היה שם משהו איתי, משהו שעמד באוויר ולא הניח לי. היה זה שקט.
שקט יכול להיות לעיתים החבר הכי טוב,
שקט יכול להיות לעיתים החבר הכי טוב שמבלי ששמת לב, נתת לו את כל מי שאתה והוא, בתמורה, הפנה לך את גבו.

*

יוצא לי לקרוא כאן באתר לעיתים כל מיני פרסומים של כלל הבאים. לעיתים אני מרפרף בקריאה מהירה, לעיתים מתעמק, לפעמים מגיב בהודעה פרטית ולפעמים מקבל צמרמורת בגבי לגועל שהעולם הזה יכול להכיל.
אתמול הגבתי באופן "שלי" לפרסום פוסט על תפירת שפתיי כוס של שפחה. את האמת, הגבתי כמו שפשוט עלה בי להגיב. הגבתי כשם שהייתי מגיב אילו הייתי שומע שעשו זאת למכרה טובה שלי או ידידה קרובה. כלובי -כפרה עליו- מחק שתי תגובות נוספות שהגבתי מיד לאחר התגובה הראשונה. אני יכול להבין אותו, כלובי לא אוהב גלים באגם והוא צודק. אבל אני הגבתי כי ככה היה נראה לי נכון להגיב.
אני חושב שבכדי להיות פוליטיקאי או עסקן פוליטי צריך שתהיה בך תכונה שאם היא קיימת בך, מן הראוי שלעולם לא תבחר לשום תפקיד הקשור במשרת ציבור, כי אתה פשוט סרוח.
יש כאן באתר הזה, כמה מסריחים, כאלה שיושבים בבית שלהם, מידי פעם מופיעים במועדון, בעלי דעות חזקות בכול הנוגע למה מוסרי ואיך צריך להתנהג, מה נכון ומה לא, וכל מני קודים שאם הייתי מעלה אותם בשורות למחשב מספיק חזק הוא היה פולט את שורות הקוד האלו כתגובה דרך המדפסת במשפט אחד: "ז'דיין לי מהמערכת!"
אני לא יודע מה נכון ומה לא, באמת שלא. לא חושב גם שאני יכול להעיד מה נכון ומה לא, אבל אם אני לוקח את מה שנאמר כאן מידי פעם ומפרש את זה נניח על "אחות דמיונית" או על "בת לכשתהיה" שעברה את זה, אני נשבע לכם, הייתי מופיע בכול כותרות החדשות כאחד המשספים הגרוניים האכזריים ביותר שהטבע יצר.
לא יודע, נראה לי מוזר, אבל אישית, כשאני קורא על משהו שעושה לי את החשק לקחת אקדח לידיים, אני כותב את זה כי כזה אני. העניין הוא שאז כל מיני "פוליטיקאים" צצים החוצה ומניפים דגלים שעליהם אמרות שחוקות הטוענות לחופש הפרט.
זה מצחיק, אבל כשאני כותב את מה שנראה לי נכון לכתוב, הרבה מאוד כותבים לי לפרטי בהתלהבות על הדברים שנאמרו, אבל רק לפרטי, חס וחלילה להביע דיעה בכללי. חס וחלילה להיכנס בכוונת...
מצחיק.
כוונות של מי?
יש כאן בעל בית?
בעל קוד?
בעל רשות ומתן זכות?
פאק, אם יש משהו שנכון לך, לא תגיד אותו בגלל שהוא יכול לחולל סערה?
פוליטיקאי אני לא.
"חופש הפרט" עלק "חופש הפרט"
אז הנה מה שאני חושב על הפרט...
בא לך לקצץ את הזין של עצמך, קצץ.
בא לך לעקור לעצמך עין, תעקור.
אבל תיגע בעין של מישהי אחרת, קצץ למישהי אחרת את הדגדגן או תעשה במישהי משהו שלא היית עושה לעצמך או לאהובת לבך או היית רוצה שיעשו לילדתך -גם אם היא מתחננת לכך- ואתה נכנס לקטלוג של מעומד לסירוס.
למה?
כי לי אישית נמאס שבכנסת עוד לא חוקקו חוק שקובע כי אם אדם אנס מישהי, עליו להיכלא עד יום מותו תחת סורג ובריח.
למה?
כי אם היא חיה עם הכאב הזה עד יום מותה -כי כאב נפשי, לא עובר- אז מן הראוי שירקב הסרוח!

לעיתים, צלקות גוף גוררות נפש פצועה שגוררת צלקות גוף.

אז למה לא מחוקקים חוקים כאלו?
זה די פשוט,
ראשית, כי תמיד יש כמה "פוליטיקאים" שמניפים דגלים מסריחים כמו חיתול משומש.
ושנית, כי הם עצמם חוששים שיום אחד יתפסו.
אם אני מכיר את עצמי מספיק טוב בכדי לדעת שלעולם, אבל לעולם לא אאנוס מישהי, מה איכפת לי שיחוקקו חוק שיקבע כי האונס נפש בישראל דינו תליה?


אם יש משהו שמסריח יותר מכל סירחון אחר הלא היא צביעות.
וכאן, באתר הזה, תחת כל כך הרבה אגו וניצול משאבי אנוש, כאן הצביעות חוגגת.

ניצול משאבי אנוש.
זה כל מה שיש לי להגיד.
כל השאר צביעות.

*

היום בשעת לילה, למעשה לפני זמן מה, סיימתי את כתיבתו של הספר השלישי שלי. זה קרה ככה בבום. בלי הכנות. חשבתי שייקח לי עוד שבוע והנה זה נגמר. ישבתי שם, לא היה לי את בקבוק היין שאני נוהג לשתות, לא את הדיסק שאני נוהג להשמיע, לא שום פריט מהפריטים המהווים עבורי את אותו סגירת מעגל. אפילו סיגריה לא היתה לי. ישבתי שם, הבטתי בו. בילד החדש.
חמוד הילד, בלונדיני, מלא חיות ואופטימיות במשקל 430 דפים.
חמוד.
הנה, אתה רואה פרנצ'סקו, הנה באת לעולם, עכשיו תגלה שזה לא כזה משהו, במיוחד כשכמה "פולטיקאים" יתחילו לבקר אותך כי ש להם חשבון לא סגור עם אבא שתמיד כשם שיצר אותך, יצר אותם. אחרי הכול, אם לא הייתי אני כותב עליהם, מי הם היו?

*

פעם אמר לי חבר טוב,
"אותו הכלי שנתן לך אלוהים ושדרכו יצרת את עצמך, דרכו גם תהרוס את עצמך".
ואני משיב לאותו חבר:
"אין בניה שלא קמה על חורבות"

*

לפעמים, כשעולה השחר, אני משקיף לעבר חוף הים, אולי, רק אולי, היא תעבור שם.
abcd
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004
abcd • 28 בספט׳ 2004
גולדי,

ואם היא תעבור שם, יהיה לך שקט סוף סוף ?

icon_wink.gif
amuka
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

שיקול דעת

amuka • 28 בספט׳ 2004
כתבת כאן, כל מיני דברים שנוגעים, אך תרשה לי להתייחס דווקא לתגובתך לאותו שרשור, ולתגובת אנשים לפרטי ולכללי.
אדם אמיתי, אשר מוציא מעצמו את המקומות האוטנטיים שלו, יחצין גם את הכעס והמשטמה אשר עולים בו לעיתים במפגש עם אנשים או התנהגויות . זה טוב.
אבל... דברים כאלו נעשים.
דווקא בגלל שמדובר בפגיעה באנשים, יש מקום, לפחות מבחינתי, לשקול את הנאמר בזהירות.
לחטוף את הג'ננה בשידור חי... יש לך מחיר יקירי. אם אקלל אדם אז הוא ואחרים לא יקשיבו לדברי (ואפרופו פוליטיקאים, דווקא מה שמרגיז בהם הוא פעמים רבות ההתבהמות והאלימות המילולית שלהם...). אם אמחק את דבריו מהפורום, הוא לא יעלם, וגם לא אחרים אשר שוקלים לעשות דברים דומים.
אם דברים כאלו נעשים, אני רוצה לדעת על כך, לא כאשר אותה שיפחה תגיע לחדר מיון, או אפילו , חלילה וחס לחדר מתים. אני רוצה שיהיה מקום בו נוכל להזהיר, להשמיע דברי טעם, לרסן.... לעצור תופעות של פגיעה באחר, אם רק אפשר.
אז אתה מבין? אני מסתייגת בכללי מהאופן שאמרת את הדברים, אך בפרטי אמרתי לך, ואומר זאת שוב. מתה עליך גולד.

נ.ב- מז"ט על ה- newborn . מקווה שיגדל ויביא נחת לאבל'ה
קליבר​(שולט)
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

גולדי ...

קליבר​(שולט) • 28 בספט׳ 2004
יש פה ובשאר הפורומים , אנשים שחיים באחלה סרט ..בשבילם , בשבילך זה סיוט .
אל תתיחס להכל כאל אמת צרופה
נכון שהמילה מובילה למעשה , אבל אני מקווה שהצד מנגד יהיה שפוי ויעצור בזמן .
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004
לא מזמן,באתר אחר לגמרי
בעל סגנון אחר לגמרי
כתבתי פוסט על הטרנד שנקרא
"פוליטיקלי קורקט" וכמה שאני סולדת ממנו.
כמה אני סולדת מזה שאי אפשר לומר מה באמת חושבים
מהסיבה הפשוטה: רוב האנשים לא יודעים להבחין
מתי הביקורת הינה בונה, מתי היא הורסת, או מתי
היא רק הבעת דיעה נטו-הם נפגעים, מתחילים להגיב
בכעס, לא נשקלות מילים ושרשור הופך למלחמת עולם
שלישית.
כ"כ מבינה את מה שאתה אומר, את חוסר ההבנה לכך
גם את מעט המירמור החבוי בגלל מחיקת הודעות.
אך תבין דבר אחד שהוא מעצבן אך חייב להיות קיים:
כלובי לא מחק את תגובותיך כי אתה גולדי,
כלובי, בגלל שמכיר כבר נפש באי האתר, ידע,
שאם יניח לדיעותיך להשאר AS-IS שוב תפרוץ
מלחמת עולם שלישית בגלל הסיבות שציינתי למעלה..

"פוליטיקלי קורקט" -
דבר מלא צביעות, אך לדאבוני
עדיין לא התבגרנו והבשלנו בתור בני אדם
לקבל חוות דעת של אחרים או ביקורות כמו שהן..

****
*

"אבל בחוץ יש רק שלכת,
והבדידות נמשכת.
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר..."

אתה באמת חושב שאם היא תעבור
היא תיקח את הבדידות?



רחפנית-הדומית המרחפת.
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

על זעם ועל בדסמ

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 28 בספט׳ 2004
גולד, אני מבין את מקור הזעם שלך.

אתה חושש שיש כאן מישהו שמנסה לעשות משהו אקסטרימי עם מישהי שלא ברור עד כמה ההסכמה שלה היא הסכמה מודעת ועד כמה ההסכמה הושגה במניפולציה.

אבל בוא נפרק את התגובות שהיו לאותה שאלה שהאדם שאל לשני נושאים:-
- האם יש הסכמה מודעת?
- האם זה בסדר לבצע פעילות בדסמית שכזו?

אני חושב שכולם כמעט הגיבו לשאלה הראשונה, כל אחד בניסוח שלו/ה.

היו גם כמה שהגיבו לשאלה השניה, ורובם רצו לצלוב את האיש על הבחירה שלו.

----

בוא נניח לרגע את הפעילות של תפירת שפתיים בצד.

ואם אותו איש היה שואל שאלה שכזו על פעילות שכל מה שנכלל בה הוא קשירה של הסאבית ודגדוג בנוצה, זה היה עושה את הפעילות בסדר?

אני מכיר מספיק אנשים שלהיות חסר אונים, בלי יכולת להגיב, ועוד לגירוי כמו דגדוג יכול לגרום להם להתקף חרדה או לפלאשבקים. למי שהותקף בעבר - סביר להניח שגם פעילות שכזו יכולה להיות תקיפה חמורה שמשאירה צלקות עמוקות בנפש.

אבל במקרה שאותו מאסטר היה שואל שאלה, היתה הרבה פחות התקפה על בחירת סוג הפעילות.

הסכמה הדדית אין פירושה שאדם א' משיג את ההסכמה של אדם ב' ע"י נדנוד, לחץ (אם לא תעשי, אעזוב אותך), מניפולציה (סאבית טובה מסתובבת עם כוס תפור) - הסכמה הדדית פירושה שהצד המסכים מודע למה כרוך בפעילות, מודע לסיכונים שיש בפעילות ובעקבותיה, ומודע לכך שהאדון/גבירה יקבלו בהבנה סירוב.

----

ומכאן אנחנו מגיעים לעיקר - כשיש הסכמה הדדית, הסכמה מודעת, זכותם של שני אנשים בוגרים לבצע בצורה שהיא SSC כל מה שהם מסכימים עליו.

זה יכול להיות קשירה ודגדוג בנוצה, זה יכול להיות משחקים בצואה ובשתן, זה יכול להיות כרית מחטים אנושית וכן, זה יכול להיות גם תפירה זמנית של השפתיים של הכוס.

נכון, סביר להניח שאתה ואני לא רואים איך הם נהנים מזה, אבל גם וונילים לא מבינים איך מישהו נהנה לעשות עבודת מקרמה של שעה על מישהי או להצליף במישהו אחר.

----

הדבר החשוב הנוסף הוא גם השאלה, והזכות לשאול.

אדם חושב על פעילות מסוימת - אחת הדרכים היא לשאול אנשים אחרים אם יש להם ניסיון בפעילות שכזו, כדי להגיע למקורות מידע.

בצורה כזו אנחנו חוסכים לאנשים להיכנס לצרות.

קח לדוגמה קשירה - שום סרט ברשת, שום תמונה או סיפור פנטזיה לא ילמדו אותך שקשירה טובה היא לא קשירה שעוצרת את הדם, אלא קשירה שמאפשרת תנועת סיבוב חופשית של פרק היד, אך בלי שהחבל יוכל לטפס לכיוון האגודל.

בצורה כזו אנחנו יכולים לחסוך לכמה אנשים מפגשים עם נוירולוגים ופיזיותרפיסטים במשך כמה חודשים במקרה הטוב, ואבדן של תחושה/תפקוד באגודל.

כשהקהילה מתנהלת בגישה של "אם זה לא פופולרי, אל תשאל, שלא יגידו עלייך ש..." יש יותר סיכויים שאנשים יעשו בלי לשאול, ובלי לברר - כפי שעשו בעבר.

בצורה כזו, בדסמ יישאר ג'ונגל שבו אתה מתנסה לבד, ושורד לבד.

בעיני, קהילה של בדסמ פירושה גם סובלנות לנטיות של האחר, עד כמה שהן לא יהיו פופולריות.

תופעת העליהום הזו על פעילויות לא פופולריות אינה חדשה, וקיימת ברשת מראשית ימי ה-NEWSGROUPS, הרבה לפני שהיו אתרים. היא מוכרת בשם YKINMK - Your Kink Is Not My Kink, ובעברית "הקינק שלך הוא האיכס שלי".

ולדעתי, חשוב להפריד בין הזעזוע שאתה חש מפעילות מסוימת, שאתה לא מוכן לעשות, לבין השאלות "האם זה SSC? האם ההסכמה היא הסכמה מודעת?".

----

וברכות על היילוד הטרי - מי ייתן ויביא הרבה נחת לאביו מולידו!!!
White Li​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

מוסר

White Li​(לא בעסק) • 28 בספט׳ 2004
כן אני חדשה באתר, גם בעסק, קוראת, משוטטת, מנסה להבין במה מדובר.
גם אני, כמוך,הזדעזעתי אתמול עד עמקי נשמתי מהשרשור על תפירת השפתיים. ולא רק ממנו.
בעקבות זה גם הורדתי מהפרופיל שלי את הגדרתי כ"נשלטת".
לא, אני לא נגד הבעת דיעה, חופש הפרט וזכותו של כל אדם לJיות באשר הוא על כל שונותו/חריגותו/ביטויו העצמי. אחרת... אפילו לא הייתי נכנסת לפה.
ובכל זאת,בשם אותו חופש התרשמתי ששיש אנשים פה בקהילה ולא רק פה אלא בכלל שמבצעים מעשי סדום באחרים בשם הצידוק "היא הסכימה" "הוא הסכים".
ומה זו ההסכמה הזו?
גם אדם מפגר (בהגדרה) או חולה נפש שאינו אחראי למעשיו עלול במקרים רבים להסכים לכל מיני מעשים שיבצעו בו כולל אונס.
עדיין בבית המשפט יאשימו את זה שבציע מעשים אלו משום שלא לכל אדם יש בחירה חופשית אמיתית.
אז יש אנשים שהם אולי לא ממש חולי נםש ולא ממש מפגרים ובכל זאת מסכימים לכך שיבצעו בהם מעשים אכזריים וסדיסטיים.
אותם אנשים למרות כל מה שינסו לטעון לדעתי הם: פגועים.
פגועים בצורה כזו שרק כאב מהסוג האכזרי ביותר גורם להם אולי לאיזושהי תחושה, שחזור חוויות מוקדמות, וכעוד.
פגועים מסיבות שלא ניתן לתמצתן למשפט אחד ומכליל.
כל אחד והסיפור שלו עברו ומשקעיו.
זה שפה, בקהילה זו, אותם אנשים פוגעים מקבלים לגיטימציה בשם נטייתם הסאדואית זה- מגעיל אותי, מקומם אותי וגורם לי להבין למה יש הטוענים שהאדם הוא החיה הגרועה ביותר.
אם אני רואה תמונות שבהם חותכים לבחורה את הצוואר בסכין ובשרשור אנשים כותבים: איזו יצירתיות, כל הכבוד, לא נותר לי אלא לחשוב שהגעתי למקום הזוי ביותר, נעדר חוקי מוסר בסיסיים, שבו ההגדרה שפיות צריכה להבחן מחדש.
אתמול פשוט כאבה לי הבטן, פיזית, רק מלדמיין את כמות המעשים האכזריים הנעשית בעולם הזה באופן כזה.
אני לא אוכל למנוע כנראה את המשך המעשים הללו אבל תתאפסו לפחות עם התגובות הלגיטימיות ןהמעודדות שאתם נותנים פה לאלו.
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

אם הבנתי אותך נכון

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 28 בספט׳ 2004
אז את אומרת שיש אנשים שבאים לבדסמ מסיבות לא נכונות - וההסכמה שלהם איננה נחשבת בעיניך להסכמה ראויה.

אולי תוכלי לספר מהן עבורך סיבות נכונות לאנשים להגיע לבדסמ?
White Li​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

סיבות נכונות

White Li​(לא בעסק) • 28 בספט׳ 2004
אני לא מתיימרת לדעת/להבין/לכתוב את הכל הסיבות "הנכונות" שבעטיין יגיעו אנשים לבדסמ.
כנו שאני לא מתיימרת להגדיר פה מהו נורמלי.
גדולים ומנוסים ממני עובדים קשה במוסדות ציבור שונים כולל בתי משפט כדי להגדיר האם נעשה דבר בהסכמה או שלא בהסכמה והאם היה זה אי שפיות זמנית או לא, כולל אינספור הגדרות בספרי פסיכיאטריה.
אז לא אצטט פה את כל ההגדרות /הפרעות (שגם אני לחלקם לא מאמינה).
גם אם נשאיר את ההגדרות כלא מוגדרות עד הסוף עדיין אני מתריעה כנגד זה שיש לקחת בחשבון את העובדה שיש אנשים שהסכמתם "המלאה" מוטלת בספק ושעלול להגרם להם נזק נפשי בלתי הפיך (וגם פיזי) כתוצאה ממעשים סאדיסטיים הנעשים בהם.
זאלופון​(שולט)
לפני 20 שנים • 28 בספט׳ 2004

יש צדק עקרוני בדברייך, אבל זה לא ממש המצב כאן

זאלופון​(שולט) • 28 בספט׳ 2004
לגבי חיתוך הצוואר בסכין - לא הייתי שם, אבל אני משער שהצוואר לא באמת נחתך ומדובר בדם מלאכותי. התגובות האוהדות, אם תשימי לב, התייחסו לעניין כאל יצירת אומנות, סוג של תיאטרון. אין כאן מתן לגיטימציה לחיתוך בלתי מבוקר של גרונותיהן של סאביות תמימות אלא לגיטימציה להופעות מרשימות ובלתי מזיקות. לא מדובר כאן באכזריות אלא ביצירתיות, גם אם אני אישית מעדיף מגע אישי ולא נמשך למופעים טכניים מרובי אביזרים.

בנושא הלגיטימציה שהקהילה נותנת ל"מסכימים לא תקפים" ולאלה שמנצלים את הסכמתם - המצב לא ממש כך. יש סיפור מפורסם בקהילה על דום בשנות הארבעים שניהל מערכת יחסים בדסמית עם נערה בת 15. למותר לציין שהיא הסכימה בלב חפץ, אך לא כן הקהילה. אותו אדם הוקע פומבית על גבי פורומים שונים ומנוע מלכתוב במרבית אתרי הבדסמ למעט אחד (ולא מעט מחברי הקהילה מחרימים את אותו אתר בשל סיבה זו).
גם במקרה הנדון של תפירת שפתיים לא ראיתי תגובות אוהדות. היו שיצאו חוצץ נגד המעשה עצמו, וגם אלה שהסכימו כי מדובר במעשה לגיטימי (כמובן, כשהוא מבוצע על ידי מישהו שיודע מה הוא עושה) יצאו נגד אופי ההסכמה של הסאבית והאופן בו הושגה.
"הסכמות לא ראויות" שכאלה מתרחשות בכל יום ובכל שעה ולא רק בבדסמ. מקרים בהם אנשים מנצלים את אהבתו של אדם אחר אליהם, תלותו בהם, בעיותיו הנפשיות או אישיותו החלשה הם בהחלט לא נחלת השולטים-נשלטים. דווקא פה, בגלל האופי המיוחד של נושא היחסי הבדסמיים, קיימת רגישות גבוהה יותר לנושאי ניצול והסכמה תקפה.
כמו כן קיימת, או לפחות אני רוצה להאמין שקיימת, פתיחות רבה יותר לשונה מאתנו. ממש כפי שלא הייתי רוצה שמישהו ישלול ממני או מזוגתי את החופש שלנו להחליט שהצלפות עושות לנו טוב, כך אני לא חושב שיש למישהו זכות לבוא לאנשים בוגרים ושקולים ולהחליט בשבילם מה הם יכולים לעשות לעצמם ומה לא, כולל תפירת שפתיים או כל סוג אחר של מעשי טקסטיל. השאלה היחידה שרלוונטית היא האם זה באמת עושה לשניהם טוב ולא רק לאחד מהם שמנצל את כוחו והשפעתו על השני.

לסיכום, נכון שיש פה, כמו בכל מקום אחר, חיות רעות, טרפות ונבלות, אבל הם ממש לא מקבלים לגיטימציה. "כמות המעשים האכזריים הנעשים בעולם הזה" כהגדרתך, בוודאי שאינה עולה על זו שקיימת ב"עולמות" אחרים, והמעשים הללו לא זוכים לעידוד אלא להוקעה. זה נכון ועצוב שישנם אנשים, גם כאלה שאינם מפגרים ואינם לוקים בנפשם (על פי הגדרות רפואיות), שנותנים הסכמתם לדברים שפוגעים בהם מכל מיני סיבות, אך זו אינה המגמה השלטת כאן.
לדעתי את יכולה להשיב את התואר "נשלטת" בלב שקט.