העניין פשוט - מאז ומתמיד הייתי די אטום לכל מה שקשור אליכן. כמה אטום? פעם אחת בסן פרנסיסקו כשעבדתי על עגלות השותפה שלי, שהייתה אמורה לעזוב באותו היום, פתאום עצרה את הקיפול בגדים, בהתה בי, ואמרה "וואי, אני כל כך חרמנית שהייתי שוכבת עכשיו עם כל אחד - כל אחד". ואני? לא קלטתי.
