WhiteGuy |
לפני 3 שנים •
12 בספט׳ 2021
סופש אחד ובובה על חוטים- חלק א'.
לפני 3 שנים •
12 בספט׳ 2021
WhiteGuy • 12 בספט׳ 2021
אתה עושה מנוי למכון כושר.
עמוק בפנים אתה יודע שזה טיפשי, חודש-חודשיים ראשונים זה יהיה נחמד ואפילו כיף מדי פעם, אבל הרי אתה יודע שלא תתמיד, ותירוצים, לא חסר. אבל קיבלת כמה כניסות חינם, הלכת עם חברים והיה כיף, אז אתה עושה כמו כולם מנוי שנתי במחיר מופקע. anyway, אחרי קצת יותר מחודש שאתה מתאמן קבוע, כמה פעמים בשבוע, אימונים ארוכים, אתה כבר זוכר אותה טוב. היא תמיד מגיעה בשעה 4, מחליפה בגדים לבגדי אימון, ותמיד עושה את האימון הקבוע שלה, שאפילו אותו אתה זוכר כאילו אתה המאמן הכושר האישי שלה. דברתם בהתחלה קצת, היא אמרה כבר את כל המשפטים הקבועים של המתחילים כמו "איפה המדריך" או "למה המזגן לא עובד" ואז גם את "אה רגע, בעצם הוא עובד אבל למה לא מרגישים אותו" וכן הלאה. אבל אחר כך זה נעלם, לא ידעת איך להמשיך מכאן. איך לגשת, ומה לומר. זה גם לא עזר שהיא נראתה כמו בת 18, אבל גם כמו בת 24, בחורה מבלבלת. באחד הלילות, נשארנו שלושה, אני והיא, ועוד מישהו מוזר שמתאמן בלילה של סופש. היא בדיוק הייתה בהפסקה. ישבה על כיסא בצד, שתתה מים והייתה עסוקה בטלפון שלה. וכמו תמיד, היא הייתה עם נעלי ספורט, טייץ שחור קצר ומשהו שנראה כמו חזיית ספורט ורודה בהירה, העור הלבן והעדין שלה השתלב איתה נפלא, נראתה כמו ציור. היה קשה להוריד ממנה את העיניים, אבל היה אפילו עוד יותר קשה לגשת. אבל אז, כאילו על אוטומט, ניגשתי אליה, אמרתי לה שלום רועד, ושאלתי לשמה. היא הרימה את הראש, חייכה אלי חיוך שגרם ללב שלי להחסיר פעימה, ואמרה "היי לך, אני ענת". היא הייתה בקבע, בת 23, סיפרה שהתפקיד שלה משעמם, אולי משעמם אבל את כל יום ב3 בבית.. חצופה. לאחר שיחה קצרה, היא ביקשה ממני לחכות לה כמה דקות כשהיא מחליפה בגדים ואז כשחזרה הציעה לי טרמפ עם חיוך מהפנט, ולא יכולתי להגיד לה לא. למחרת דיברנו קצת בווצאפ, היא אמרה שהיא עסוקה ושנדבר אחכ, אז חיכיתי. חיכיתי הרבה, אבל אחרי 20 דקות כבר לא הבנתי כמה עוד העינוי הזה ימשך. מסתבר ש6 שעות. הצעתי לה לצאת הערב אם היא פנויה, והיא ענתה שיש סרט שהיא כבר כמה ימים מחכה לראות. הסרט לא היה משהו, איזה דרמה משעממת בלי עלילה. לא שהיה לי אכפת, לא חושב שהסתכלתי בכלל על המסך, הייתי מרוכז בה. באיך שהחזה שלה התרומם כל פעם שהיא נשמה. באיך היא שמה רגל על רגל והכפכף שלה מתנדנד על כף רגלה. באיך כל פעם שהוא מתנדנד המכנס שלך נמתח עוד קצת, עד שזה כבר מתחיל לכאוב. בשורטס שנותן לך לראות כמעט הכל, חוץ מהחלק שאתה הכי רוצה. והכי חשוב, לאכול מעט מהפופקורן שלנו שהיא הפכה לשלה, כמו שאמרתי, חצופה. חזרנו לאוטו, נסענו אליה לקפה. התיישבנו בספה ואז היא אמרה משום מקום "טוב, אז אתה מתכוון להגיד לי או שאני צריכה להוציא את זה ממך?" תוך כדי שהיא בוחנת אותי, ואת הבליטה במכנסיים שאני משתדל להסתיר. בהיתי בה במבט עמום, שתקתי. קפאתי.. איך עונים למשפט מוזר כזה שנופל עליך משום מקום? צחקתי לשנייה וזזתי באי נוחות. היא חייכה, הניחה עלי יד, ואמרה מהר "טוב אני יודעת שאני מוצאת חן בעיניך, אתה יכול פשוט להגיד את זה.. הכל בסדר" אחכ היא אמרה עוד משהו, אבל הלב שלי דפק יותר מדי חזק וזה כל מה שהצלחתי לשמוע. בלעתי את הרוק, והצלחתי להגיד שהיא מהממת. רציתי להגיד לה הרבה יותר, משפטים שלמים על כמה שהיא יפייפיה כמו דוגמנית, על כמה שהיא חמודה ונעימה.. אבל בקושי את שתי המילים האלה הצלחתי להוציא מהפה הרועד שלי. התקרבתי אליה מעט, וחיבקתי אותה. היא הניחה את ראשי על הירך שלה, היא הריחה מדהים, והייתה רכה ונעימה יותר מכל כרית. אחרי כמה דקות, שהרגישו כמו שעות, היא הרימה אותי ושאלה אם הכל בסדר, עניתי בקול מבולבל שכן והורדתי את המבט לרצפה, היא הרימה אותו עם היד, וליטפה את פני. לפתע היא שלחה במהירות יד למטה וחפנה בחוזקה. המשיכה להחזיק, שינתה כל כמה שניות את העוצמה. הרגשתי איך הגוף שלי מתמסר ללא מילים, איך עם כל משפט שהיא אומרת אני מתהפנט, קשוב ומציית לקול שלה, לריח שלה, למגע שלה. כמו חלום, אתה אפילו לא נמצא שם, רק צופה מהצד בגוף שלך שמרגיש כמו בובה על חוטים, והיא מפעילה אותה אפילו בלי להזיז שום חוט, ואפילו בלי להגיד אף מילה. חבקה אותי חיבוק רך ועדין, ולחשה "ראיתי את המבטים שלך כל הזמן.. עכשיו אתה יכול להרגיש חופשי, אם אני צודקת, אני מרשה לך לרדת על הרצפה ולנשק לי את הרגליים". היא שחררה את החיבוק ואת הצעצוע שלה מהאחיזה, וכמו בובה על חוטים, הגוף שלי ירד, נישק בלהט והתרגשות.. וציית. **** פתחתי בלוג לא מזמן, ואתמול החלטתי להתחיל את הסיפור. מוזמנים לקפוץ, להציץ, ולתת פידבק https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=1200782&blog_id=144299 |
|