שיקי(נשלט)
|
לפני 21 שנים •
6 ביולי 2003
הקושי להתמודד עם השוני...או חינטרוש שכל חד פעמי.
יצא לכם פעם להתבונן בעצמכם מבחוץ?...במבט על, לראות את עצמכם מרחוק, בצורה אוביקטיבית ככל האפשר - חיצונית-נטולת מנגנוני הגנה, ולחשוב מה היה קורה אילו לא הייתם כמו שאתם, אילו הייתם "רגילים" חסרי סטיות, נטולי גחמות... אני ניסיתי, וגיליתי שהעולם היה נראה אחרת לגמרי...שונה, מוזר - הפוך, ביזארי מדי עבורי...
העולם היה הרבה יותר משעמם?! - לא בטוח, היה לי הרבה יותר זמן פנוי, הייתי הרבה יותר חנון....(כן תתפלאו זה אפשרי...)...אולי הייתי קורא יותר ספרים... היו לי הרבה יותר חברות... אולי מטייל...בטוח הייתי שותה הרבה יותר אלכוהול... אבל האם הייתי "מפסיד" משהו? וכי איך אפשר להפסיד משהו שאנחנו כלל לא מודעים לקיומו??.? - והרי אז לא הייתי מודע ל"קטע". מהצד השני...האם עכשיו אני "מרוויח"? ואולי לא? אולי יש משהו שאני לא מכיר, משהו הרבה יותר גדול, שאני לא מודע לו, אבל הוא קיים, אי שם? אולי בעצם אני מפסיד? הרי אני "סוטה", "שונה" לא נמצא בקונצנזוס החברתי, אפילו מסתיר עצמי ממנה, חי שני עולמות - לא יכול לחיות את שניהם במלואם, כי האחד חייב להשיק בשני ולא להכיל אותו, או חלק ממנו... השורה התחתונה שלי...משום מה היתה לא צפויה (כן בטח...) לאור כל האמור לעיל, גיליתי בסופו של דבר, שטוב לי עם עצמי ועם מה שאני, גיליתי שיש המון אנשים מאוד שונים ומיוחדים שרק בשבילם שווה להיות כאן במקום בו אני נמצא. רק היום יצא לי לקרא משהו שלא הייתי יכול למצוא בשם מקום אחר, משהו שסחף אותי פנימה, בלי שבכלל ניסיתי לעשות זאת במודע - שם מלמעלה כשהתבוננתי טוב, עם משקפת, ראיתי את החיוך הזה שהיה מרוח על הפנים שלי, החיוך הזה, שאי אפשר למחוק, נו אתם מכירים, זה שלא רואים אותו תמיד על הפנים, זה שטבוע כבר בפנים ויודעים פשוט שהוא שם, החיוך שאפילו רק עבורו שווה לעבור את כל המעמורותיה של החברה השמרנית המקיפה אותנו. שיקי. |
|
0
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 21 שנים •
6 ביולי 2003
איזה יופי שיקי
 . אני מדפיסה את זה (רק לקריאה חוזרת שלי). תודה שחלקת עימנו.
ואתה לא צריך לקרוא למחשבות שלך "חינטרוש שכל". אלו הן המחשבות הייחודיות שלך ויש להן ערך  . חוץ מזה, אולי בסוף יתברר שיש כאן גם אחרים שחושבים לפעמים על הדברים האלה. אני למשל  . אילו היינו נורמליים...
והנה שיר ילדים קטן בנושא "אילו", אני לא יכולה להתאפק: לט/ ירדנה הדס בבוקר לא עבות אחד לרח לו טלי עט ביד. ניסה לכתוב את שמו, הוא טל ומה יצא? הפוך בכלל! זה קצת עצוב וקצת נחמד. כי מה נכתב? נכתב שם: ל ט... טלי נעצב מאוד וחשב לו מחשבות: לו היו קוראים לי "לט" מה היה קורה לי? אולי הייתי ילד קט, שכלל אינו דומה לי? לו היו קוראים לי "לט" הייתי אז הולך לאט- ואיך הייתי מדבר! ואיך מילי מילים בורר! לאט-לאט-- כשמי, כי שמי הוא "לט". לו היו קוראים לי "לט", הייתי גם כותב לאט (הכל וגם את שמי בפרט) ולו כתבתי כך לאט, לא היה יוצא לי "לט"- זהו! אז נשארתי טל לתמיד- בכלל, בכלל! |
|
0
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 21 שנים •
6 ביולי 2003
כלובי!!! תתאפשר עריכת ההודעות לאחר שליחתן! שורה שניה- *לקח לו טלי עט ביד, ולא כפי הכתוב...
|
|
0
|