גבולות הטרול הארץ ישראלי המצוי

אלוהי הטרחנות והבנת הנקרא,
הוא הגיב לך ביחס למה ש*הוא* ענה, לא לגבי כל הדיון.

בתור אחד שיש לו תואר ראשון בטרוליידה.
הכלוב ההפך מרשתות חברתיות ששם אתה נחסם בקלות( אלוף החסימות בפייסבוק).
פה החופש הביטוי הוא הרבה יותר חופשי, ההטרלה פה היא יכולה להיות יותר "קשה" כי פה אין פרצופים מאחורי הניקים את לא באמת יודעת מי עומד מאחורי הניק ובגלל האנונימיות יותר כיף להטריל.
מי שנפגע מהטרלות בכלוב זה כנראה מישהו מאוד רגיש שצריך לדעת איך לקחת דברים בפרופורציה.

לדעתי התעלמות או הטרלה של הטרול הן שתי דרכים ממש לגיטימות 😇
תארי לך שהטרול היה מקבל את 3 הלייקים שלו וזהו, מעט מוטיבציה להמשיך ככה לאורך זמן… זה אפקטיבי יותר מכל מענה/חסימה וכדומה.
הטרלה חזרה זה אם את נהנית מאובדן העשתונות האיטי שלהם עד שהם חוסמים אותך 😌

בגדול, יש לי בעיה עם המשפט "הגבול שקבעתם", כי הגבול שלי שונה משלך ושונה משל אחר…
בניגוד לשיחה בלייב, באינטרנט אפשר פשוט להתעלם ולהמשיך בחייך.

זה הולך להיות ארוך...
קשה לי להחליט מאיפה להתחיל עם השאלה הזאת, אז בסדר רנדומלי, לא תמיד עם קו מחשבה רציף.

(1) יש לי בעיה עם המונח "קהילה אינטרנטית", כשזה נוגע לקבוצות פייסבוק או אנשים בכלוב. עוד לא הצליחו להגדיר לי מה זאת בדיוק אותה "קהילה" שמדברים עליה כל הזמן ומה עושה אותה כזאת.

(2) מכיוון שכך, הכלל אינו באמת יכול לקבוע חוקים ולאכוף אותם כמו שצריך.

(3) מסגרות וירטואליות כמו הכלוב ופייסבוק, לדוגמה, אינן מסגרות בהן הכלל מכתיב את החוקים. בין אם זה כלובי או מארקי-מארק, יש גבולות אותם הציב הבעלים של הפלטפרומה. האכיפה, לעיתים, יכולה להראות סלקטיבית, אבל היא בסמכות הבעלים.

(4) כשהייתי צעיר יותר, היתה לי את הסבלנות להתמודד עם טרולים, ואולי לפעמים גם ההטרלות שלהם שעשעו אותי (בעיקר כשהם באו ע"ח אנשים אחרים שפחות חיבבתי). עם השנים, איבדתי את הסבלנות לאנשים שחושבים שהם חכמים יותר מכולם (רמז - הם לא), מצחיקים יותר מכולם (הם לא), ושנונים יותר מכולם (בהחלט לא). אנשים כאלה בעיקר מעייפים אותי, והגעתי למסקנה שהם לא שווים את הזמן שלי.

(5) חופש הביטוי ברמה הזאת אינו קדוש בעיני. חופש הביטוי אומר, מבחינתי, שאי אפשר להאשים מישהו בפלילים על שהביע את דעתו על משהו, גם אם זה לא מוצא חן בעיני, אבל זה לא אומר שאני חייב לאפשר לו להתבטא כך אצלי בבית. שאדם בביתו יתנהל איך שהוא רוצה, אבל כשהוא מגיע לרשות הכלל, ראוי שיבין שיש קונבנציות חברתיות שהוא צריך להתאים את עצמו אליהן. מותר לי לאכול צ'יזבורגר חזיר, אבל זה לא אומר שזה רעיון טוב לאכול אחד בבית כנסת בבני ברק ביום כיפור. גם אם מותר לי.

(6) אני חושב שאם במסגרת אינטרנטית יש אדם שבאופן עקבי ושוטף מתעמר באנשים אחרים, עולב בהם, משתלח בהם וכד' - יש להשליך אותו לכל הרוחות. יש את המובהקים שעושים את זה, ונהנים מהריאקציה לדברים שלהם, ויש לי אפס אם מרחיקים אותם. הבעיה היא שלא תמיד קל לקבוע בצורה אובייקטיבית שאכן זה המצב ולא מדובר במישהו שדעותיו לא תואמות את דעותי. במקרה כזה, יש את אפשרות החסימה.

[במאמר מוסגר, אגיד שאני חושב שאחת מהבעיות העיקריות של התקופה הזאת שמתבטאת בקיטוב הולך וגדל, היא היד הקלה על ההדק כשזה מגיע לחסימה. כשמישהו חוסם אדם רק כי דעתו לא זהה, או כי הוא חבר של מישהו שעשה משהו או כל דבר כזה, זה גורם לכך שנוצרים תאים של בידוד-מחשבתי, תא תהודה, שגורם באופן כמעט בלתי נמנע להקצנה ולחוסר סובלנות.]

(7) היכולת להשתתף בכלוב או בכל מסגרת אינטרנטית אחרת אינה זכות יסוד בסיסית שמוקנית לאדם עם לידתו. זו פריבילגיה, ופריבילגיות ניתן לשלול למי שמחרבן על כל הסביבה שלו (אם זה לא בהסכמה). בלי קשר שגם זכויות יסוד בסיסיות ניתן לשלול לאנשים שמפרים את החוקים אותם קבעה החברה -- מאסר, למשל.

( אין שום דבר מיוחד בכלוב בהקשר הזה. ההבדל היחידי הוא נושאי השיחה שבמקומות אחרים יכולים להחשב כטאבו או פוגענים, אבל לא בצורת השיחה.

(9) אדם שמתגאה בהיותו טרול צריך למצוא את עצמו בחוץ, ויפה שעה אחת קודם. לא מבין מה הגאווה בלדעת שאתה פוגע באנשים, לא מבין את הפחדנות בלעשות את זה מאחורי מסכת אנונימיות, ולא מבין מאיפה החוצפה להאשים את מי שנפגע ש"הוא לא לוקח דברים בפרופורציות". פיכס.

(10) מכיוון שבד"כ הבעלים של הפלטפורמה לא רוצה להתעסק ב"מי אמר למי ואיך", בין אם כי אין לו סבלנות לדברים האלה או כי הוא לא רוצה שיגידו שהוא פוגע בחופש הביטוי (איך זה שכמעט תמיד אלה שמתלוננים על זה שלוקחים להם את חופש הביטוי זה אותם אלה שמשתיקים, מתעמרים ומעליבים אחרים? ממש תעלומה) - האכיפה נוטה להיות סלחנית למדי - מה שמשאיר סביבה שעשויה להיות רעילה לאחרים.

(11) בגלל כל זה ובגלל שבחיים עצמם, כמו שנאמר, הדברים לא תמיד שחור ולבן, ולא תמיד ברורים, אני החלטתי עם עצמי לא להכנס כמעט לדיונים או ויכוחים אינטרנטיים (אני מודע לאירוניה בזה שאני כותב את זה כתגובה לדיון אינטרנטי. שימו לב שכתבתי "כמעט"). בזמן שיש לי סבלנות רבה לדיונים וגם לוויכוחים מעניינים (גם אם אני לא מסכים עם הדוברים האחרים), יש לי מעט מאוד סבלנות לטרולים, ולמרבה הצער הם צצים בכל דיון כמעט.

זה ענה לך על השאלה?

אני לא חושב שיש צורך לעשות משהו בנוגע לאנשים שמתקשרים באופן שפוגע ומעליב אחרים. יש אנשים כאלה, בכלוב ומחוצה לו, ומי שלא נעים לו לא חייב לתקשר עמם, לא פה ולא שם. בכלוב ניתן להתעלם וניתן גם, בבלוגים ובהודעות הפרטיות, לחסום. מצב בו כל אדם מחליט עבור עצמו מה מהווה תקשורת מעליבה מבחינתו ועם מי אין ברצונו לתקשר בריא בהרבה ממצב בו קהילה או נציגיה מחליטים זאת. אנחנו מכירים מפלטפורמות אחרות (וגם מהבלוגים כאן בכלוב) את הפגיעה הרעה שיוצרים כפתורי דיווח וצנזורות למיניהן, ואחת הסיבות שכיף בכלוב היא שהרעות החולות הללו נדירות כאן.

בניגוד לבלוגים והודעות, שהם בעיניי מרחב פרטי או סמי-פרטי, במרחב הציבורי יותר - הפורומים - הסיטואציה שונה. כאן אין מדובר בתקשורת בין אדם לאדם גרידא. טרול נודניק יכול לשתק את השיח ולחטוף כל דיון, גם אם רוב המשתתפים והקוראים בוחרים שלא לתקשר עמו. במצב האידיאלי, אף אחד לא יאכיל את הטרול והוא ידבר עם עצמו, אבל אנחנו יודעים שזה לא מה שקורה: הטרול תמיד יואכל. אפשר לצחוק עליו, לפעמים זה גם כיף, אבל גם במקרה הזה הוא מצליח למנוע מחברי הקהילה לפתח דיון פורה. כך שכאן יש הצדקה לפעולה.

איזו פעולה?
שאלה מקדימה היא: למי יש הסמכות להגדיר מיהו טרול? זו הגדרה חמקמקה. הפוסט הזה, אני מניח, נפתח גם או בעיקר בגלל פרסונה מסוימת שרובנו רואים כטרול, אבל מה הקריטריונים שלנו ומי קבע אותם? והאם אנחנו אלו שצריכים לפעול, בכלים המוגבלים שבידינו, או שזו צריכה להיות פעולה ברמת מנהל האתר?
כחברי קהילה אינטרנטית, אני לא בטוח שביכולתנו לעשות יותר מדי. אנחנו יכולים להתעלם מהטרול, אבל מישהו אחר כבר יאכיל. אנחנו יכולים להוקיע אותו, אבל עבור טרולים רבים זו בדיוק המטרה. אנחנו יכולים להמתין שהטרול יאבד עניין, אבל עד אז הוא יעשה נזק באין מפריע. כך שהדרך היחידה שאני רואה לטיפול בטרול היא הרחקתו על ידי בעל הפלטפורמה, בהנחה שאין לו בעיה פשוט לשוב בכינוי אחר.
במקרה כזה, מה שאנחנו כחברי קהילה יכולים לעשות הוא להתלונן באוזני כלובי, אם זה מספיק חשוב לנו. במידה ויצטברו תלונות על אותו משתמש, תהיה לכלובי סיבה לבדוק הכצעקתה, ואם יחליט שהתלונות מוצדקות - יעיף. סביר שאירוע כזה, שבו כמה וכמה משתמשים מתלוננים על אותו טרול פורומים יהיה נדיר מספיק כדי לא לעייף את כלובי במשחקי אכלו-לי שתו-לי האינסופיים של הכלוב. מנגד, מדובר במדרון שלא בטוח שאנחנו רוצים להתחיל להחליק בו, גם אם הוא נראה מאד מתון.

בעיני זו שאלה קלאסית של חופש הביטוי. ובכלוב, חופש הביטוי חשוב במיוחד. וחופש הביטוי, זה לא החופש לקרוא דעות דומות לשלך, או לקרוא זוויות מעניינות או השקפות חדשות או נקודות מבט מרתקות על הסטיה הקרובה ללבך. חופש הביטוי נבחן מול דעות מעצבנות, מטרידות, מטומטמות, שמוגשות במינון מופרז, במקומות שלא נח לנו לפגוש אותן וברגעים שלא נח לנו לקרוא אותן.

שם נבחן חופש הביטוי.

כולנו אנשים בוגרים. מי שמחליט (או מחליטה) לכתוב בכלוב, פותח את עצמו, את משנתו, את קרביו, את הבדסמ שלו, את האגו שלו, את הבטחון העצמי שלו, את ההומור שלו, את דימוי הגוף שלו ואת איכויותיו כמאהב, כשולט, כנשלטת, ככותב, כאחר, ואת כל שאר המרכיבים של אישיותו למבחנם האכזרי של הקוראים. הם יכולים להגיב בתבונה, בחום, בעקיצה, בארסיות. יש עוד שלל גוונים לסקאלה עליה מונחות התגובות האפשריות. הם יכולים לאהוב או להתעלם. הם יכולים לשלוח הודעה פרטית עם הזמנה לקפה או לאורגיה.

עלבון, מבוכה, בלבול, שהם מנת חלקו של מי שמקבל תגובה מגעילה, אינם מצדיקים סתימת פיות. גם לא הקבס שאנחנו חשים למקרא תגובות פוגעניות, מבזות ואלימות. בעיני, ההצדקה לסתום למישהו את הפה (שלא במסגרת סשן...) נמצאת רחוק משם, כשהאמירה שבמבחן היא מסיתה לפגיעה של ממש בגופו או נפשו של מישהו, או שהיא בעצמה פוגעת עד כדי כך שאדם בוגר לא יוכל לשאת את הפגיעה.

מסתבר שלא באמת ניתן להתעלם מהטרול, כי תמיד יהיו כאלה שיגידו לו, מה לעשות. מנגד, לפעמים חשתי ממש לא בנוח כשהתעלמתי מההטרלה, למרות שהאינסטינקט שלי היה להביע שאט נפש למשל, והבנתי שיש הבדל בין הטרלה לתוקפנות. אם מישהו תוקף בן קהילה (ואני יודעת שמדובר במינוח קצת בעייתי), אני לא בטוחה ששתיקה היא המהלך הנכון.
לעניין הסייפא שלך, "הגבול שקבעתם, מדבר על הגבולות האישים של כל מי שמגיע, ועל הדרכים שלדעתו יש לשמור על הגבולות. חשבתי שיהיה מעניין לנהל שיח בעניין הזה, לא במסגרת הטרלה, אלא במסגרת תיאורטית ומכבדת.

אלוהי הטרחנות והבנת הנקרא,
הוא הגיב לך ביחס למה ש*הוא* ענה, לא לגבי כל הדיון.

אפשר להתעלם… גם אם יש אחד שיגיד לו. לאט לאט הוא יאבד עניין, זו דרכם של טרולים שאין להם באמת קהל.

תראי, גם אם מישהו יכתוב לי שאני סתומה, מכוערת ומעיקה - אני לא אראה בזה תוקפנות. למה? כי זה בפאקינג אינטרנט. מבחינתי זה יכול להיות בוט, חייזר או עציץ באותה מידה. לא איכפת לי פשוט. ואם הוא יכתוב לי את זה לא באופן חד פעמי אלא בכל פעם אז קודם כל טרול הוא לא. וברוך השם יש לי מספיק כלים להתמודד בלי שזה יערער אותי.

אבל תוקפנות שהיא בלייב… הו זה כבר סיפור אחר.

אני לא רואה בהטרלה תוקפנות. אני רואה בהם אנשים שממש נהנים לשלהב ולשבש, אפילו לא איכפת לי באמת מאיזה מניעים, ובאמת ליבי יוצא אליהם בגלל שבבירור בעולם האמיתי סביר שהכישורים החברתיים שלהם, איך לומר, בתחת שלהם.