לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה אני מזוכיסטית

שרה גנינוולד
לפני שנתיים • 15 בפבר׳ 2022

למה אני מזוכיסטית

שרה גנינוולד • 15 בפבר׳ 2022
שלום חברים.
אני מזוכיסטית. הייתי נשואה לסדיסט והיינו חרדים. ההתעללות שלו הייתה בעיקר באלימות מילולית, פיזית , נפשית, כלכלית.. וגם מינית. במילים אחרות הוא היה נוהג לכפות את עצמו עלי.
באחד הימים אחרי שהתפרץ שוב , זרק דברים בבית ושבר טלפון שלי החלטתי להתגרש.
גרושים כבר שנתיים אבל אני עדיין מתגעגעת אליו. היה לי רע איתו מאוד ואני עדיין נמשכת אליו. מתגעגעת להרגשת ההשפלה והכניעה. מוזר. היה לי רע ואני חולמת על לחזור אליו.
האם יכול להיות לי קשר נורמאלי עם גבר, ככה שנושאים השליטה ישארו רק בחדר המיטות ולא יהפכו לחיי עבדות פשית?
cermitfrog
לפני שנתיים • 15 בפבר׳ 2022
cermitfrog • 15 בפבר׳ 2022
כן, בהחלט!

אני אפילו מחפש אחת כזו. זה דורש המון פתיחות, הידברות ואמון.

בהצלחה
לחיי החיים
לפני שנתיים • 15 בפבר׳ 2022
לחיי החיים • 15 בפבר׳ 2022
כן. !!!
הרבה מערכות יחסים נהרסות בגלל חוסר יכולת לשמור אחד על השניה.
אין שום סיבה לחיות רע. אין שום סיבה לסבול ביומיום.
זוגיות טובה לא הורסת אף אחד מבני הזוג.
יחסי שליטה לא פוגעים בנפש של אף אחד מהצדדים.
זו התעללות. לא בדסמ.

חפשי הלאה. יש כאלה שאוהבים שיחסי השליטה שלהם נמצאים כל הזמן. או רוב הזמן בחיים.
יש כאלה שרק במיטה. וגם לא תמיד.
מה שאת רוצה אפשרי.
מה שאת רוצה יכול לקרות.

קיבלת שם משהו שפתח אצלך צורך. אבל הגבולות שלך נכונים וטובים. את לא צריכה אישור לזה.
הם הגבולות שלך. את קובעת אותם.
ותמיד יש עוד מישהו כמוך.

תחליפי את הגעגוע אליו בגעגוע למקום בתוכך שנהנה ממה שנהנה.
הוא התעלל בך.
אל תסכימי לזה.
אל תסכימי לעצמך להסכים לזה.

מגיע לך טוב.

אם רוצה לדבר או להתייעץ בפרטי תכתבי לי.
זה חלק ממה שאני עושה.
ויש איך לצאת מזה.
למעשה כבר יצאת.
עכשיו חסר לך משהו אחר.
משהו בך.
לא הוא.
    התגובה האהובה בשרשור
Legato
לפני שנתיים • 16 בפבר׳ 2022
Legato • 16 בפבר׳ 2022
היי בוקר טוב.
איזה חוסן נפשי יש עלייך! הייתי מוכרח לנסות להביע את דעתי בדבר הכל כך חשוב הזה.
אם לא היית מרגישה את מה שאת מרגישה-
רק אז היתה נדלקת אצלי נורה אדומה. הצורך ה״הזוי״ לרצות אותו ואת ההשפלה והניכור והדיכוי-
נורמטיבי לחלוטין.

הצורך נוגע בעניין כימי פשוט במוח.
סדיסט הוא כמו קוקאין. הדבר שיאמר ויעשה עבורנו בהתחלה היא השתקפויות של כל מה שאמרת לו שאת רוצה.
תאמיני או לא, הוא באמת טרח והקשיב לכל סיפורי החיים שלך. הוא האזין בקשב שיא לכל הרצונות והצרכים שלך כשניהלתם את השיחות העמוקות והיפות האלה בהתחלה. ואז בום! ביטל את הכל ופרק דרכך את כל הרוע שזרעו בו כשהיה ילד ומימש דרכך את צרכיו.

כשהסדיסט גורם לך לתחושה טובה, ולמעשה הפוכה במקרה שלך עם עצמך, מוחך משחרר ׳כימיקלים משמחים׳, כמו אנדורפינים וסרוטונין. בדיוק כמו כל אחד מאיתנו שיתאהב; בדיוק כמו המכור לקוקאין שמקבל ממנת הדופמין המוגברת שלו על ידי השימוש בסם. ובדיוק כמו הקוקאין, כולנו נהנים מההרגשה הטובה שנוצרת כאשר מוחנו מפריש את אותם הכימיקלים כשאנחנו מאוהבים. אצלך זה הופיע בקריאה להשפלה ודיכוי שהזמן לימד אותך להגיע דרכם להתעוררות מינית. אלו בלבלו אותך יותר, כי התביישת מעצמך משום שגילית שאת למעשה נהנית להרגיש מושפלת וכך מתחיל מעגל הקסמים. אלימות גוררת השפלה- גירוי- תחושת מבוכה והשפלה עצמית- עוררות הגירוי-השפלה וכן הלאה.

ואז, כרעם ביום בהיר נותקת בפתאומיות מהתחושה השלילית שהפכה לחיובית עבורך שלמדת לאהוב . כלומר, המוח כבר לא השלים לך את מנת ״השמחה״ שלך. הירידה בכימיקלים שוות ערך לדיכאון. ובדיוק כמו הנרקומן- כך גם את נזקקת שוב לחוש את ה״טוב/רע״ הזה בכל מחיר, כמעט. ולכן אנחנו פה! ואיזה מזל.

בפעמים הראשונות מצאת עצמך מתחננת ומתנצלת כדי לזכות בחיבתו. התבלבלת והתמכרת.
לא הצלחת לעצור את זה. התרגלת וצרכת את התחושה הזו.


ברגע ש׳נזרקת׳ בחזרה לעולם ( לך עוד היתה נפילה כפולה היות ונאלצת במקביל לפרידה, גם להתמודד עם הקשיים שהפעילה החברה החרדית (יואו חיבוק) ), כך שגם כשכבר עזבת, עדיין נותר בך הדחף לשמור אתו על קשר.

עד שתמצאי שוב את הדרך הטבעית והבריאה להפיק את הקוקטייל השמח שלך, על ידי פעולות שאת אוהבת לעשות בשביל עצמך, את מוכרחה לשנות את תפיסת הראיה שלך לגבי הקשר הזה.

את מתגעגעת אליו בגלל הרגעים הטובים שבלאו הכי היו לרוב שקריים. למרות המניפילציות, הרעל, ההתעללות הנפשית והאלימות, באמת אהבת אותו. עבורך זה היה אמיתי.
עכשיו את צריכה להתחיל מחדש את המסע כדי למצוא את האחד. שוב.

התמכרת לשיאים של הרכבת ההרים הרגשית. את לא משתוקקת לשפל, אבל השפל הופך את השיאים לכאלה אופוריים. רק שאת כלל לא חווית שיאים חיוביים- רק עוד ועוד מהשפל ומהתחתית של התחתית ושם- אני מניח שבשלב הזה שכבר היית אומללה אין קץ, וכבר לא יכולת להאמין לסיפורים שסיפרת לעצמך- קיבלת את ההחלטה ואזרת מספיק אומץ, ועזבת.

קיבלת את ההחלטה ואזרת מספיק אומץ ועזבת (תקראי את זה שוב ושוב ושוב) .
כן. נו? מה? אני לא מבין. אז עכשיו את משתוקקת להחזיר את האומללות לחייך?

בדיוק כמו המכור לקוקאין, שמכיר את ההשפעה השלילית הכרוכה בצריכת הסם, אך אינו מסוגל להפסיק את הצריכה בו- כשאת חווה את התחושה הזו תעשי מיידית את הדבר הזה שאת אוהבת לעשות. הדבר שמרומם אותך ללא קשר לנסיבות המקרה. עבורי זו המוזיקה או הכתיבה- היצירה, העבודה. עבורך זה?

בכל רגע שבו את מפליגה עם הדמיון ונזכרת בזמנים הטובים איתו או בצרכים שמימש לך, הפכי את מחשבותייך והתמקדי בכאב, בבלבול ובסבל שחווית במערכת היחסים הזו. אם תשקיעי מאמץ נוסף בעצמך ותספקי עבורך את הורמוני השמחה שלך, אני בטוח שבסוף תצליחי להמשיך הלאה.

אולי את פשוט צריכה לאמן את המודע.
להחיות את האומללות ואת הסבל שעברת כדי שתוכלי להיזכר בתחושת הביטחון שעטפה אותך - כשעזבת מלכתחילה.
כתבי את זה אם צריך- 1000 פעמים.
תאמני את עצמך לאפס את הזיכרונות לכאלו שיזכירו לך שהגעת לשפל המדרגה. אל הזרמים הקרים ביותר של הצער האנושי.
חיבוק מלא וממלא.
בהצלחה!
מלא מלא מלא אהבה. פה במרחק קליק כדי להקשיב אם את רוצה לחלוק או לשתף.
שרה גנינוולד
לפני שנתיים • 16 בפבר׳ 2022
שרה גנינוולד • 16 בפבר׳ 2022
תודה רבה לכם חברים יקרים, נגעתם בליבי כולכם....
Legato, אהבתי במיוחד את תיאור מה שחוויתי כתופעה כימית.מסדר לי מאוד דברים בראש .
החיים שלי מאוד לא מסודרים היום. אני עובדת הייטק עם שעות מבולגנת, לא ממוקדת, הילדים במשמורת משותפת ואני סתם נמרחת גם כשהם איתי וגם כשהם לא. החיסרון בשליטה מונע ממני היום להיות ממוקדת ולהציב לעצמי חוקים. מבחינת סדר יום נורמאלי וכולי. אני הולכת לישון מאוד מאוחר וכמה מאוחר כשהילדים איתו,קשה לי ההרדמה של עצמי.... מנסה לברוח מזה.
מצד שני מפחדת להכיר גברים אחרים. הם כולם כל כך שונים מהגרוש שלי. אחרים לגמרי. אני מחפשת מישהו שדומה לו.
היד
לפני שנתיים • 16 בפבר׳ 2022
היד • 16 בפבר׳ 2022
בוודאי שיש. אין סוג אחד של יחסי כוחות (בהיעדר מינוח מתאים בעברית, המונח קשר שליטה נושא הקשרים שגויים בעיני). בגדול זה מתאים להגדרות של Top/Bottom. זה משחקים בחדר השינה יותר מאשר כל דבר אחר. העניין הוא שללא קשר יציב עם תקשורת טובה קשה לי לראות איך דבר כזה מתקיים. אנע מנחש שאת מתגעגעת לאספקטים מסויימים בקשר שהיה ולא לקשר עצמו כי הקשר כפי שתיארת במעט מילים לא היה טוב ולראיה אף הסתיים. ממליץ לך לחפש באנגלית על bdsm על הגדרותיו השונות על מנת להבין טוב יותר בעצמך מה ומי את ומהם הצרכים שלך. זו רק ההתחלה ומשם כבר תמשיכי למעש ותוכלי לדייק את הצרכים שלך. בהצלחה
הוא​(שולט)
לפני שנתיים • 16 בפבר׳ 2022
הוא​(שולט) • 16 בפבר׳ 2022
שאלה ליעוץ מקצועי. שנה שנתיים טיפול תקבלי תשובות אולי.
מהערכה עצמית דרך טראומות ועוד אלף ואחת סיבות
שרה גנינוולד
לפני שנתיים • 16 בפבר׳ 2022
שרה גנינוולד • 16 בפבר׳ 2022
הוא כתב/ה:
שאלה ליעוץ מקצועי. שנה שנתיים טיפול תקבלי תשובות אולי.
מהערכה עצמית דרך טראומות ועוד אלף ואחת סיבות


תודה, אני מטופלת כבר מעל שנה. המצב שלי השתפר ודי סטאטי היום. אבל אני עדיין נמשכת רק לגרוש ורוצה רק אותו.
הוא כמובן לא רוצה אותי כבר אחרי שעזבתי מרצוני
הוא​(שולט)
לפני שנתיים • 16 בפבר׳ 2022
הוא​(שולט) • 16 בפבר׳ 2022
מעולה, תמשיכי בחייך אל תתקבעי, יש אין סוף פרטנרים מתאימים.
God Less​(אחרת)
לפני שנתיים • 16 בפבר׳ 2022
God Less​(אחרת) • 16 בפבר׳ 2022
קודם כל, מעריכה את הצעד שעשית מאד מאד מאד.
בתור בוגרת החברה החרדית, שגם התגרשה שם, אני יודעת כמה זה לא פשוט וכמה מחיר משלמים.
את אלופה ואמיצה שהצלחת
לגבי למצוא מישהו אחר... אני מאמינה שכשתהיי שלמה עם עצמך, עם הצורך, הגעגוע לגרוש, החיפוש אחר מישהו שדומה לו, בלי לשפוט את עצמך על כך, יהיה לך קל יותר להמשיך הלאה
וגם אם הגבר הבא שתכירי יהיה שונה, או דומה,
את עצמך תהיי שונה ממי שהיית אז
אנחנו גדלים, מתפתחים ומשתנים מקשר לקשר, משנה לשנה
וזה בסדר לחוות תקופות של בלבול, של מריחת זמן וחוסר פיקוס.
תרשי לעצמך לחוש חמלה כלפי עצמך
מותר לך להרגיש, מותר לך לחוות
מותר לך לרצות ולהתגעגע ולחפש.
את נהדרת, בדיוק כמו שאת.