צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדס״מ - מולד או נרכש?

ivy​(נשלטת)
לפני שנתיים • 8 במרץ 2022
ivy​(נשלטת) • 8 במרץ 2022
מאמינה שזה מולד, אם כי זה לא מחייב התנסויות/אורך חיים בדסמי בהמשך החיים, וכאן נכנסים לתמונה שאר המרכיבים שציינת (סביבה, חברה, חוויות ושאר הדברים הנרכשים); כי אם לא ״נגלה״ את זה, אז זה פשוט לא יקרה. עדיין, הצרכים האלה מולדים בעיני. ברמת הנטייה המינית.
ארגמןן​(אחרת)
לפני שנתיים • 9 במרץ 2022
ארגמןן​(אחרת) • 9 במרץ 2022
אני זוכרת את עצמי מגיל קטן כזאת.. והמון שנים לא הצלחתי להבין למה אני כזאת, כי גדלתי במשפחה דיי נורמטיבית. אבל בשנים האחרונות ככל שאני מתוודעת ומבינה מה השורשים של זה אצלי ככה הנטייה הזאת נחלשת, היא מפסיקה למלא תפקיד.
בעיניי בדסמ זו אסטרטגיה למילוי צורך, וכשמבינים על איזה צורך הוא עונה אז אפשר לבחור למלא את הצורך הזה בדרכים אחרות. אם רוצים.
אז אני לא יודעת אם יש בזה גם משהו מולד או לא.. אבל מניסיוני הסביבה שגדלנו בה בהכרח משפיעה.
Mobius​(שולט)
לפני שנתיים • 9 במרץ 2022
Mobius​(שולט) • 9 במרץ 2022
קשה מאד לדמיין מנגנון פיסיולוגי שיהיה אחראי באופן ישיר על נטייה בדסמית.
עם זאת, תכונות פיסיולוגיות מסוימות בהחלט עשויות להפוך את בעליהן ליותר מועדים.

לתכונות כמו קושי בוויסות חושי או רגשי, חרדתיות או נטייה לאלימות עשוי להיות בסיס פיסיולוגי, שהביטוי הפסיכולוגי שלו יהיה רגישות ופתיחות-יתר לחוויות קיצון בכלל, ולחוויות קיצון רלוונטיות לתכונה, בפרט. לכל תכונה יהיה הביטוי הפסיכולוגי שלה (ומכאן, אולי, גם המגוון הרחב של פרקטיקות בדסמיות): קושי בוויסות חושי עשוי לגרום לאדם לחפש חוויות קיצון חושיות (כמו כאב), קושי בוויסות רגשי עשוי לגרום לו לחפש חוויות קיצון רגשיות (התמסרות, השפלה), חרדתיות עשויה לגרום לו לחפש מעטפת של ביטחון טוטאלי (השתייכות), נטייה לדיכאון עשויה לגרום לו לחפש פגיעה עצמית וחוויות דמויות-מוות, וכן הלאה.

המיניות המוקדמת היא חוויית קיצון שכזו, אבל היא מופיעה בילדים בלי שום קונטקסט מיני: כל התרגשות יכולה לגרום לעוררות מינית, וזו עשויה גם לצוץ לה סתם ככה; באמצע השיעור, תוך כדי צפייה בטלויזיה ואפילו בתוך החיבוק של אבא או אמא. כשהעוררות המינית מופיעה על הרקע של צורך בקיצוניות ומלווה בטריגר מוחשי מתאים -- החל מסצנה רלוונטית בסרט או ספר וכלה בתקיפה מינית -- הקשר הזה עשוי לקבל צורה מוחשית, והחיבור בין מין לשליטה עשוי להתקבע ולייצר נטייה בדסמית ספציפית וממוקדת.

מבחינה מעשית זה אומר שבמקרים שבהם הנטייה הבדסמית אכן מושתתת בעקיפין על בסיס פיסיולוגי, הרי שאפשר להשתמש בבדסמ כדי להקל או לפחות לנהל טוב יותר את התכונות הפיסיולוגיות הבעייתיות -- שבדרך כלל לא יהיו ניתנות לשינוי בקלות. במובן הזה, בדסמ יכול בהחלט להיות תרפוטי (וגם ממכר) -- בייחוד אם הפרטנר יודע לזהות ולענות על הצרכים הרלוונטיים. ומהצד ההפוך, זה גם אומר שאם מטפלים בבעיה הפיסיולוגית או בהשלכות הפסיכולוגיות שלה, הרי שאפשר גם "להשתחרר" מהצורך בבדסמ, למשל במקרים שבהם הוא פוגע באיכות החיים ובהתפתחות האישית.
Hussy
לפני שנתיים • 9 במרץ 2022
Hussy • 9 במרץ 2022
Mobius כתב/ה:
קשה מאד לדמיין מנגנון פיסיולוגי שיהיה אחראי באופן ישיר על נטייה בדסמית.
עם זאת, תכונות פיסיולוגיות מסוימות בהחלט עשויות להפוך את בעליהן ליותר מועדים.

לתכונות כמו קושי בוויסות חושי או רגשי, חרדתיות או נטייה לאלימות עשוי להיות בסיס פיסיולוגי, שהביטוי הפסיכולוגי שלו יהיה רגישות ופתיחות-יתר לחוויות קיצון בכלל, ולחוויות קיצון רלוונטיות לתכונה, בפרט. לכל תכונה יהיה הביטוי הפסיכולוגי שלה (ומכאן, אולי, גם המגוון הרחב של פרקטיקות בדסמיות): קושי בוויסות חושי עשוי לגרום לאדם לחפש חוויות קיצון חושיות (כמו כאב), קושי בוויסות רגשי עשוי לגרום לו לחפש חוויות קיצון רגשיות (התמסרות, השפלה), חרדתיות עשויה לגרום לו לחפש מעטפת של ביטחון טוטאלי (השתייכות), נטייה לדיכאון עשויה לגרום לו לחפש פגיעה עצמית וחוויות דמויות-מוות, וכן הלאה.

המיניות המוקדמת היא חוויית קיצון שכזו, אבל היא מופיעה בילדים בלי שום קונטקסט מיני: כל התרגשות יכולה לגרום לעוררות מינית, וזו עשויה גם לצוץ לה סתם ככה; באמצע השיעור, תוך כדי צפייה בטלויזיה ואפילו בתוך החיבוק של אבא או אמא. כשהעוררות המינית מופיעה על הרקע של צורך בקיצוניות ומלווה בטריגר מוחשי מתאים -- החל מסצנה רלוונטית בסרט או ספר וכלה בתקיפה מינית -- הקשר הזה עשוי לקבל צורה מוחשית, והחיבור בין מין לשליטה עשוי להתקבע ולייצר נטייה בדסמית ספציפית וממוקדת.

מבחינה מעשית זה אומר שבמקרים שבהם הנטייה הבדסמית אכן מושתתת בעקיפין על בסיס פיסיולוגי, הרי שאפשר להשתמש בבדסמ כדי להקל או לפחות לנהל טוב יותר את התכונות הפיסיולוגיות הבעייתיות -- שבדרך כלל לא יהיו ניתנות לשינוי בקלות. במובן הזה, בדסמ יכול בהחלט להיות תרפוטי (וגם ממכר) -- בייחוד אם הפרטנר יודע לזהות ולענות על הצרכים הרלוונטיים. ומהצד ההפוך, זה גם אומר שאם מטפלים בבעיה הפיסיולוגית או בהשלכות הפסיכולוגיות שלה, הרי שאפשר גם "להשתחרר" מהצורך בבדסמ, למשל במקרים שבהם הוא פוגע באיכות החיים ובהתפתחות האישית.


מסכימה מאוד.
תודה.
הכול במידה
לפני שנתיים • 9 במרץ 2022
הכול במידה • 9 במרץ 2022
ארגמןן כתב/ה:
... ככל שאני מתוודעת ומבינה מה השורשים של זה אצלי ככה הנטייה הזאת נחלשת, היא מפסיקה למלא תפקיד.
בעיניי בדסמ זו אסטרטגיה למילוי צורך, וכשמבינים על איזה צורך הוא עונה אז אפשר לבחור למלא את הצורך הזה בדרכים אחרות. אם רוצים...
.


ניסחת באופן כל כך מדויק - מסכימה עם כל מילה, גם מניסיון אישי. הבעיה היחידה היא שצריך לעבור הרבה כדי להגיע למקום הזה.
הכול במידה
לפני שנתיים • 9 במרץ 2022
הכול במידה • 9 במרץ 2022
ארגמןן כתב/ה:
... ככל שאני מתוודעת ומבינה מה השורשים של זה אצלי ככה הנטייה הזאת נחלשת, היא מפסיקה למלא תפקיד.
בעיניי בדסמ זו אסטרטגיה למילוי צורך, וכשמבינים על איזה צורך הוא עונה אז אפשר לבחור למלא את הצורך הזה בדרכים אחרות. אם רוצים...
.


ניסחת באופן כל כך מדויק - מסכימה עם כל מילה, גם מניסיון אישי. הבעיה היחידה היא שצריך לעבור הרבה כדי להגיע למקום הזה.
ארגמןן​(אחרת)
לפני שנתיים • 10 במרץ 2022
ארגמןן​(אחרת) • 10 במרץ 2022
הכול במידה כתב/ה:


ניסחת באופן כל כך מדויק - מסכימה עם כל מילה, גם מניסיון אישי. הבעיה היחידה היא שצריך לעבור הרבה כדי להגיע למקום הזה.


זה מסע.. לא יודעת אם ארוך או קצר, כל אחד והמסע שלו. אבל אני רואה את זה כמסע מאד חיובי וטוב.
Aristotle​(נשלט)
לפני שנה • 14 במאי 2022
Aristotle​(נשלט) • 14 במאי 2022
אני חושב שבמידה רבה זה מולד.
יש לי זכרונות מאוד מוקדמים שבהם אני מתרגש מסיטואציות שהיום אני מבין שיש להן הקשר BDSM (ברמת משחקים בגן כמו שכבר נתנו פה בדוגמא) וקשה לי להאמין שזה משהו שיכול 'להירכש' בגיל כל כך צעיר (באיזה הקשר ילד בן 3 'רוכש' את זה?)