מעניין אותי לשמוע על החוויה האחת הזאת, שכשאתן נזכרות בה אתן מחייכות לעצמכן ואומרת ״יואו, איזו זונה הייתי״ או ״איך העזתי?״ היא לא חייבת להיות קיצונית או חוצת גבולות נורמטיביים - אלא משהו יותר אינדיבידואלי שגרם לכן להרגיש ככה (בקטע טוב, כמובן).