איך הפכתי לעבד שאני היום

gcsapiy • 11 במאי 2022

תודה.
זה עדיין לא הסוף, נשארו לי עוד כמה פינות לסגור

gcsapiy • 26 במאי 2022

המשך,,,
תקציר עד עכשיו.
במשך כל הילדות שלי אני ודני (קרוב רחוק ושכן כבן גילי) היינו משחקים במשחקי אדון ועבד
בשלב מסויים נכנס לתמונה קובי נהג הסעות מבוגר ששיעבד אותנו,
אחרי השחרור שלי משירות סדיר התחלתי לעבוד אצל קובי כנהג שכיר בליווי והסעות של תיירים, הייתי עבד טוטאלי לאדון טוטאלי.
במהלך אחד הטיולים הכרתי את ארתור ושרה גלברט זוג יהודי מארה"ב שהציעו לי לבוא לעבוד אצלם באמריקה,
הדרישות והקשיחות של קובי כבר הקשו עליי, גנבתי לו כסף וברחתי לארה"ב.
בארה"ב גרתי ועבדתי אצל הזוג גלברט במשך שנה וחצי.
הזוג גלברט שילמו על הלימודים שלי באוניברסיטה ועם סיום הלימודים התחלתי לעבוד במפעל של ארתור
התחתנתי התגרשתי ולאחר הרגשה של מיצוי נשלחתי ע"י ארתור גלברט להודו להקים שם מפעל לייצור דשנים.
בהודו הכרתי את סינטיה (אני יודע שזה לא שם הודי) נערה בת 18 שעבדה גם בזנות והחלטתי לקחת אותה תחת חסותי.
סינטיה עברה לגור אצלי בדירה עזבה את העבודה שלה, והחלה לעבוד במפעל הדשנים.
היא הראתה רצינות ונכונות לעבודה קשה וקידמתי אותה בהתאם.
יחד הקמנו בית מלאכה קטן לייצור דשנים בכפר הולדתה כשהורדתי את עצמי לתפקיד פועל פשוט וצייתן.
בשלב מסויים הכרתי את מיכל מטיילת ישראלית שלימים נהייתה אישתי.
חזרתי לארץ איתה וניהלנו זוגיות רגילה .

אחרי שסגרתי את הפרק עם קובי , נשאר לי עוד כמה דברים לסגור.
ההורים שלי, בתור בן יחיד תמיד היו לי ייסורי מצפון וחרטות על כך שאת רוב חיי הבוגרים ניהלתי מחוץ למדינה.
ולמרות שהייתי בא לבקר דיי הרבה וכנ"ל הם , זה ממש לא אותו הדבר.
לאחר שחזרתי לארץ שיכנתי אותם בבית אבות יוקרתי קרוב אליי עם טיפול רפואי, הסעדה, חוגים, ספורט, ועוד שאר פינוקים.
זה עוד פרק בחיי שהייתי חייב לסדר.

וסינטיה,
עם סינטיה שמרתי על קשר, אהבתי אותה כמו שאוהבים בן משפחה, היא היתה יקרה לי.
וכל כך שמחתי שקיבלתי ממנה הזמנה לחתונתה,
טסתי להודו כדי לכבד אותה ביומה החשוב.
נפלנו אחד על צווארה של השניה כשנפגשנו, חיבוק של אהבה.
דיברנו בכנות על כל מה שעברנו על מה שהרגשנו באמת על התשוקות שהיו לנו.
אני וסינטיה השארנו את כל מה שעברנו יחד מאחור, היא לעולם תהיה אסירת תודה על מה שעשיתי עבורה.
החתונה נערכה בבית מלון בבנגלור ,
היה מרגש לפגוש כל כך הרבה אנשים שהכרתי,
העובדים במפעל הדשנים, צ'אנה וארמה שכעת היתה DOMINATRIX תחת חסותה של צ'אנה, וכן את בני משפחתה של סינטיה כולל אביה שחזר מעבודתו בכווית.
וכן.
כשפגשתי את דבסמיטה סבתא הרעה של סינטיה לא שכחתי לרדת על הברכיים ולנשק לה את הרגליים לאות כבוד (סתם כי התחשק לי).
שנה אחרי החתונה כשנולד לסינטיה בן היא קראה אותו על שמי , ולא היה אכפת לה שזהו שם ישראלי לחלוטין.

גם את הפרק הזה בחיי סגרתי.

(עדיין לא הסןף)

gcsapiy • 17 במאי 2023

שלום לכולם,
שנה שלא כתבתי
(עבודה גירושין משפחה וסתם לא היה לי חשק לכתוב)
למי שלא בקי בסיפור חיי ממליץ להתעדכן.
כבר חייתי חיים שלווים בישראל כשארתור גלברט נפטר בשיבה טובה,
טסתי ללוויה בארה"ב כדי לחלוק לו כבוד אחרון.
היה מרגש לפגוש את שרה (שנפטרה בנתיים)
ההזדמנות שהם נתנו לי בחיים הביאו אותי למה שאני היום.
גם את הפרק הזה בחיי סגרתי.

ומבחינתי כבר שנים שלא הייתי עבד.
התשוקה להשתעבד בערה בי
אני בארה"ב לבד ואני מרגיש את הצורך משתלט עליי.

טלי35​(שולטת) • 17 במאי 2023

עבד אמיתי היה מטיס לי דאנקן דונאס בוסטון קרים

#רקאומרת