מפקדת הבסיס

השולט אור​(שולט) • 16 ביוני 2022

פרק יא'

אני זוכרת מעט לילות בהם הרגשת המתיקות חדרה עמוק אל תוך חלומותיי. כל הלילה חיבקתי אותה אליי, מרגישה בגופה המתרפק על גופי ובחומו. לפחות פעמיים התעוררתי כדי לוודא שהיא מכוסה, לנשק את מצחה ואת שפתיה, ולהירדם שוב כשאני מהדקת אותה אליי.

היה משהו קסום בילדונת הזו, שחדר עמוק מתחת למעטה המפקדת הקשוחה שלי.

בבוקר התעוררתי לפני הנימפה היפהפייה שישנה במיטתי וישבתי שעה ארוכה במיטה, מעשנת ומביטה בה.

משהו בה גרם לי לרצות הכי להגן עליה ומשהו מילא אותי בתאווה סדיסטית, שגרמה לי לרצות לשמוע אותה מייבבת מהכאב שאעניק לה לפני שאחבק.

הסתכלתי על רגלה הימנית הארוכה והחלקה, שנמלטה מחומה של השמיכה והתגלתה לעיניי מפתה ביופייה. לא יכולתי להתאפק עוד.

קמתי אל המקרר והוצאתי מהמקפיא קוביות קרח ומארון המטבח הבאתי ניילון עיטוף.

בעדינות התחלתי לעטוף את כפות רגליה בניילון, מצמידה אותן זו לזו ועולה עם הניילון לכיוון מפשעתה. ידעתי שהניילון ישמור על חום גופה בבוקר החורף הקריר ולאט הסרתי מעליה את השמיכה.

היא התחילה להתעורר, התמתחה וגילתה שרגליה לא ממש חופשיות לנוע.

"מה?..." שמעתי אותה ממלמלת.
"ששששש... בוקר טוב יפה שלי." נישקתי אותה, "ועכשיו כשאת ערה, יהיה מעניין עוד יותר."

הרמתי מעט את אגנה והעברתי מתחתיו את הניילון. רגע לפני שכיסיתי אותו בו, לקחתי שתי קוביות קרח והחדרתי אותן בין שפתי הכוס שלה.

"לא... לא..." היא צעקה, "זה קר ואני מתה להשתין... בבקשה המפקדת...."
"את תתאפקי עד שתקבלי אישור להשתין." הבהרתי לה והמשכתי לעטוף את גופה למרות התפתלויותיו ולמרות מחאותיה.

ביאושה היא חבטה באגרופה במיטה, אבל התגובה היחידה לה היא זכתה הייתה צחוק קצר מפי.
"מה יש מתוקה שלי? קצת קר לך בכוס?" שאלתי.
"קצת? למה קצת? צלזיוס..." היא צחקה מייבבת.
"עוד מעט יהיה לך חם." הבטחתי והמשכתי במלאכת החניטה.

עטפתי אותה כשידיה מוצמדות אל צדי גופה, הופכת אותה לחסרת אונים לגמרי. את ראשה השארתי גלוי. לא רציתי לפספס שום הבעה שלה.

ידעתי שהקרח שנמס לה בכוס גרם לתחושת עינוי ולצורך להשתין.
קמתי אל המטבח והבאתי צלוחית ובקבוק מים. מילאתי את הצלוחית בנוזל והצבתי אותה ליד ראשה.

"בואי שתי כלבונת." הזמנתי אותה בקול נוטף חביבות.
אחזתי בגופה, סובבתי אותו כך שהיא שכבה עכשיו על בטנה מעל לצלוחית. אחזתי בשערותיה וקירבתי את פניה אל המים.
"שלא תישאר בה אפילו טיפה אחת של מים. ברור כלבה?"

מהססת היא הנמיכה את ראשה אליה, טבלה את לשונה במים וליחכה אותם ככלבה צמאה.
יש מראות ששווה להתעורר בגללם בבוקר. הרגשתי את הכוס שלי נוטף למראה כלבתי החנוטה והצייתנית.

מיד כשהיא סיימה ללקק את כל המים מילאתי מחדש את הצלוחית עד למחציתה.
"שוב." פקדתי.
"אני מתפוצצת גברתי, בבקשה." התחננה גילי.
"שתי כלבה, זה לא זמן טוב להתנגד להוראותיי." הבהרתי לה בחבטה עזה על ישבנה.

בזמן שלשונה החלה אוספת מהמים אל פיה, לקחתי מספריים וגזרתי בזהירות חור בדיוק מעל לפי הטבעת שלה. חור שיספיק למטרותיי.

"אני חושבת שלא דאגתי מספיק לבריאותך." אמרתי מהורהרת, "הפסיקי לשתות את המים הקרים הללו, בכל זאת חורף. תכף אביא לך משקה חם לבוקר."
"תודה גברתי." מלמלה גילי.

לקחתי את הצלוחית וניגשתי איתה לשירותים. הנחתי אותה מתחתיי כפי שמניחים כוס לבדיקת שתן, מילאתי אותי בנוזליי, נגבתי היטב מסביב וחזרתי אל המיטה.

"הנה מתוקה שלי, זה יחמם אותך." ליטפתי את שערותיה והנחתי את הצלוחית מתחת לפיה.

הרתיעה שלה הייתה מיידית אבל הייתי מוכנה לה.
"יש בעיה כלבונת?" שאלתי בקול חד.
"זה פיפי." מלמלה גילי בהלם.
"אלה המים שגברתך החליטה להשקות אותך בהם, המים שגברתך מפיקה מגופה ואת תשתי אותם." הבהרתי באדישות.
"גברתי אני לא יכולה, בבקשה." התחננה גילי.
"אני לא שואלת מה את יכולה ומה את לא." עניתי לה מלטפת את שערותיה, "אני יודעת מה את יכולה ומה את לא. ועכשיו, קדימה קטנה שלי, גברתך נותנת לך כאן מתנת אהבה ואת תקבלי אותה."

בהדרגה החל ראשה של גילי לרדת לכיוון הצלוחית. הלשון שלה טבלה בנוזליי מהוססת - נרתעה - ושבה אליהם בזהירות. לאט היא התחילה ללקק את השתן שהוגש לה.

"כלבה טובה שלי, כלבה מצטיינת ואהובה שלי." עודדתי אותה, "עוד מעט הכלבה שלי תקבל פרס על הצטיינותה."

החדרתי את אצבעותיי מבעד לחור שמעל לפי הטבעת שלה, מניחה להן לנוע עליו ולרדת למטה עד לחור הכוס שלה.

ידעתי כמה הכלבונת שלי אוהבת להרגיש שגברתה מנמיכה אותה ולא התאכזבתי. הכוס של גילי להט בנוזלים שהציפו אותו. נוזלים שונים מאוד מהקרח הקר שהוחדר אליו מלכתחילה.

הנחתי לאצבעותיי להשתעשע מעט בכוס המיוחם והעטוף ששכב מתחתיי. רגע לפני שהיא תתחיל להתפתל על המיטה, הרחקתי ממנה את צלוחית השתן שלי. חדרתי אליה מתענגת על אנחות התאווה שפרצו מפיה, ומיד הסטתי את האצבעות אל דגדגנה. ידעתי ששפשוף הדגדגן שלה כשהיא מתאפקת בכל כוחה שלא להשתין, יהיה לה עינוי מענג במיוחד. ולא טעיתי.
"גברתי, אחח... זה טוב, לא שם גברתי אני עוד רגע משתינה, כן, כן, אההה..." התפתלה גילי על המיטה.
"אני לא מבינה כלבונת, להמשיך או להפסיק?" שאלתי ולחצתי את חור יציאת השתן שלה באצבע אחת ובשנייה ריקדתי על דגדגנה.
"אהההההההההה, אני מתה..." צרחה גילי.
"לא ענית לי ממי." המשכתי לברר כשאני טופחת בעדינות עם אצבעי על נקודת ההשתנה שלה.
"לא, לא, לא... בבקשה לא, גברתי." התחננה גילי.
"לא להפסיק? אין בעייה ממי, אני לא אפסיק. אני רוצה שיהיה טוב לכלבה המיוחמת שלי." צחקתי ושפשפתי בכוח את דגדגנה יודעת שהגירוי בלתי נסבל עבורה.

האנחות והצעקות שלה מילאו את החדר.
הפסקתי והוצאתי את אצבעותיי מתוכה.
"מתוקה שלי, אני חושבת שהטמפרטורות בכוס שלך גבוהות מדי ועלולות לגרום לך לפרכוסים." הסברתי לה בקול דואג. "אני חייבת למען בריאותך לקרר אותך קצת."

לפני שהיא הספיקה למחות גרפתי את שאריות הקרח והחדרתי אותן עמוק לתוך הכוס שלה.
הפרצוף שלה לבש מבע של הלם כשהקור פגש בלהט שבתוכה. לרגע היא לא הוציאה הגה מפיה ולאט החל ראשה מונמך לעבר הכרית כשהיא טסה לספייס של בוקר.

"כן כלבה טובה שלי, עופי לך. גברתך לידך כאן כשאת עפה." לחשתי לאוזנה וליטפתי את שערותיה.

כשהיא מעולפת למחצה סובבתי אותה על גבה וגזרתי את הניילון מאזור בית החזה שלה. לא רציתי לגרום לה להפרעות דופק בגלל החום שהתפשט בה מתחת לניילון. אבל מיד סובבתי אותה שוב על בטנה והתענגתי על הצפייה בשאר גופה החנוט ובידיעה שמיד כשהיא תשוב מהספייס, אחזור להתעלל בה כרצוני.

עישנתי לי בשקט מריצה לי תסריטים בראש כשליטפתי את שערה. כעבור כמה דקות היא החלה להתאושש וידעתי שאני יכולה להמשיך.

"היה לך טוב ילדונת שלי?" שאלתי.
"היה לי מדהים גברתי, אבל אני חייבת להשתין." ביקשה גילי חלושות.
"עוד מעט קטנה שלי, תתאפקי בשביל גברתך." נשקתי ללחייה וחזרתי לענייני.

"אני הולכת לזיין לך את התחת עכשיו כלבונת שלי, זיון בוקר, ואת תשתיני כשאת חנוטה ברגע שתגמרי איתי." הסברתי לה.
"מה?" שאלה גילי המומה.
חגרתי את הזין למתניי, מזגתי מעט ג'ל על אצבעותיי ומרחתי על פתח התחת שלה.
"אני הולכת לזיין לך את התחת." הסברתי שוב, "מותר לך לגמור בלי לבקש רשות, אבל אסור לך לגמור בלי להשתין. את תתני לי את הבושה שלך היום. את תלמדי שאת הכלבה שלי ושאת קיימת כאן כדי לציית לכל הוראה שלי."
"גברתי, בבקשה לא, אני לא מסוגלת, אני מתביישת מדי." ביקשה גילי.
"אין בעייה כלבונת. את לא חייבת. אני פשוט אזיין לך את התחת שעות אם צריך ולא אכפת לי אם יכאב לך. אני לא אפסיק גם אם תדממי. אני אפסיק רק כשתרשי לעצמך להתמסר לי לגמרי."

חור התחת של גילי היה מכווץ מפחד כשהחדרתי לתוכו אצבע כדי להכינו לזין שלי. אבל לא הייתה לי שום כוונה לוותר לה.

"אני יודעת שאת פוחדת ושאת מתביישת כלבה שלי." הסברתי בסבלנות, "אבל את שייכת לי, כולך. לא אוותר לך הפעם והתחנונים לא יעזרו לך. עכשיו תפתחי את התחת שלך לכבוד גברתך."

לאט התחלתי להיכנס לתוכה, גורמת לה לגנוח מעונג כשאצבע אחת ואז שנייה חדרו לתוכה בתנועות סיבוביות ואיטיות. כשאני מפעילה לחץ קבוע על פתחה הרגשתי איך היא נפתחת בפניי.

"כן כלבה שלי." עודדתי אותה, "הכלבה שלי אוהבת לקבל את הזין של גברתה עמוק בתחת."

הוצאתי את אצבעותיי מתוכה ובעדינות החלקתי את הזין שלי אליה. ממלאה אותה ונושמת אליי את גניחותיה.

גופה החנוט החל לנוע מתחתיי בקצב החדירות שלי.
"כמה שאני הולכת לגמור בתוכך כלבה שלי." גנחתי והצמדתי אותה אליי. "אני אוהבת להרגיש אותך בדיוק כך, חסרת אונים ושייכת לי."
"כן גברתי, את משגעת אותי." גנחה גילי מתחתיי.
"מותר לך לגמור כלבה אבל את חייבת להשתין." הזכרתי לה כשחדירותיי אליה נעשו עזות. שמעתי אותה צורחת מתחתיי והרגשתי את גופה רועד מרוב צורך לגמור.
"אני גומרת בתוכך כלבה טובה שלי, הזין שלי מאלף אותך."
זיינתי אותה בכוח גורמת לכל גופה להזדעזע מעוצמת חדירותיי. אחזתי בשערותיה והנחתי לעצמי לפרוק לתוכה את הטירוף איתו התעוררתי הבוקר.

גילי לא גמרה.
לא הנחתי לאף אחת מאיתנו לנוח.
מיד לאחר שגמרתי התחלתי לזיין אותה שוב, עמוק, בכוח.
שמעתי אותה צורחת מתחתיי מעונג ומכאב.
"את שלי כלבה, ואת תתני לי את מה ששייך לי." הזין שלי קרע לו דרך בתוכה כשהחדרתי את זרועי מתחת לאגנה וקירבתי אותה אליי לקונטרה עזה.

"אני... אני... גברתי אני..."
"כן כלבה טובה, תני לגברתך, תני לי את כולך..." עודדתי אותה.
"גברתי אני לא יכולה עוד אני גומרת... אני גומרת..."
"את שלי, את רק שלי..."
"אני שלךךךךך..." צעקה גילי כשהאורגזמה ובעקבותיה השתן פרצו מתוכה.

אף פעם לא ראיתי אישה גומרת ככה.
באגן עטוף היא השתוללה מתחתיי טובלת בנוזלי הכוס שלה ובשתן שמילא את הניילון ושטף את רגליה.
התפוצצתי בתוכה. מזיינת אותה בכוח בו לא זיינתי מעולם אישה. הרגשתי שכולה ניתנה לי ורציתי לתת לה את כולי בגמירה שלי.

דקות ארוכות לא יכולנו לזוז אחרי הגמירה הזו.
היא שכבה מתחתיי מתנשפת, דמעות זולגות מעיניה. ואני מעליה, בקושי תומכת בגופי שלא ימחץ אותה.

"אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך קטנה שלי." אמרתי לה ונישקתי את פניה.
"אני אוהבת אותך גברתי, ועשיתי פיפי במיטה..." יבבה גילי.

הצחוק שפרץ מפי היה ספונטני.
"בואי ננקה אותך." אמרתי לה, "אל תזוזי."

לקחתי את ניילון העיטוף ועטפתי אותה מסביב לאגנה, מכסה בעזרתו על החור שמעל לפי הטבעת שלה. אחר כך סובבתי אותה ואספתי אותה בזרועותיי.

נשאתי אותה אל המקלחת ושם, כורעת על ברכיי מולה, הסרתי בעדינות את הניילון מעל גופה, מניחה לשתן שהצטבר בו לנזול בין רגליה אל הרצפה.
"את לא נגעלת?" שאלה גילי.
"ממה קטנה שלי? את לא מבינה שאני אוהבת את כולך?" עניתי לה.

פתחתי את המים החמימים ושטפתי אותה, מקפידה לסבן בעדינות את כל גופה. גילי עמדה שם מתמסרת למעשיי בה.

"בואי למיטה תינוקת." נישקתי אותה לאחר שניגבתי אותה במגבת גדולה.

במיטה התכרבלה גילי אל בין זרועותיי.
"מה הרגשת?" שאלתי אותה.
"בחיים שלי לא גמרתי כל כך חזק." דיברה גילי בביישנות אל שדיי, "הרגשתי שאני נותנת לך את הפנים שלי, את הלב שלי כשהשתנתי."
"את זה בדיוק נתת לי אוצר שלי." חייכתי ונשקתי לשפתיה. "את שלי, ואני אקח את כולך ואוהב את כולך."
"אני מאוהבת בך גברתי, לגמרי מאוהבת בך." התרפקה עליי גילי.

"אני רוצה שתסתובבי בבסיס כשאני עלייך." אמרתי לה, "אני רוצה את השם שלי חרוט לך על השדיים. רוצה שכל היום תדעי שאת שלי, גם כשאת לא לידי."
"אני אשמח גברתי." חייכה גילי במבוכה.

הוצאתי ממגירת השידה שליד המיטה מטליות אלכוהול ומחט רפואית.
חיטאתי את שדה השמאלי, והתחלתי להעביר את המחט באיטיות על עורה.
ראיתי את פניה מתעוותים מכאב, אבל היא לא הזיזה שריר בגופה.

לאט ובהתמדה חרטתי את שמי על שדה. עוברת שוב על הקווים.
טיפות של דם זלגו במורד שדה החם. ראיתי אותה נושאת את ראשה, עיניה עצומות באקטזה של כאב ומבין שפתיה שנפשקו מולי, גלשה אנחה ארוכה וחרישית.

הרכנתי את ראשי אל שדיה יונקת את עורה ועוברת בשפתיי על הדם. לאט, מתענגת על הטעם, החזרתי את שפתיי שנצבעו באדום לוהט אל שפתיה לנשיקת אהבה.

שמי התנוסס על עורה בשבועת אהבה הדדית.
היא שלי ואני - לבי כולו שלה.

מאלף פיות​(שולט) • 16 ביוני 2022

קראתי את זה בפעם הראשונה כשזה פורסם
הייתי מחכה כל כך לפרק הבא, בודק את האתר שוב ושוב
אני חושב שהכתיבה שלך הייתה בין הדברים המרכזיים שגרמו לי להישאר כאן

תודה רבה שפרסמת שוב במרוכז

מחכה לקרוא דברים חדשים שלך

מחכה לאחת שתעשה לי מוזת כתיבה :)

השולט אור​(שולט) • 16 ביוני 2022

כשאמצא אותה, בין ייסורי תאוותנו, אוכל לכתוב שוב בזמן הווה

כלבלב תחת רגלייך​(נשלט) • 16 ביוני 2022

זוכר שקראתי לפני כמה שנים
סיפור מהפנט שאי אפשר להפסיק עד שמסיימים.

כמובן שעכשיו קראתי אותו שוב , מקווה שיהיו עוד בקרוב

סקרנית ירוקה • 19 ביוני 2022

כתיבה איכותית. שוקלת להתגייס..

חחחחחחחחחחחח

השולט אור​(שולט) • 19 ביוני 2022

את חייבת לעבור לעמדת מוצא כשאת פונה למפקדת הבסיס

Re: חחחחחחחחחחחח

סקרנית ירוקה • 19 ביוני 2022

מה זה עמדת מוצא, המפקדת?

הדבר היחיד שהבנתי מהשפה הצה"לית שכתבת זה ש"ג....

michalc • 26 ביוני 2022

מהמםםם עפתי , תודה

קול באפלה • 26 ביוני 2022

כתיבה מצויינת.
לא יכולתי לעצור.
נהניתי. תודה.

גבר מכבד • 28 ביוני 2022

אהבתי מרתק לקרוא .