יחס לבני הגיל השלישי(ממין זכר) בכלוב

קודם כל, הדיאטות והתזונה שמומלצת לפי הרפואה המערבית איכזבו אותך (ורבים אחרים) במשך שנים.
ממליץ לך לנסות תזונה קיטוגנית לתקופה. עוד לא ראיתי אדם אחד שלא הוריד במשקל (אם באמת התמיד). זה כולל מכרים, משפחה קרובה וגם מניסיון אישי שלי.
גם מחקרים וגם סרטים דוקומנטריים (ותוצאות בפועל) מראים שהרפואה המערבית פשוט טעתה בכל מה שקשור לתזונה.

אני חושב שאנחנו חוזרים לזה שקצת קשה להגדיר מזה שמן. כי האנשים שאני מגדיר כשמנים, זה אך ורק מבחירה. אם זה מבחירה לא לעשות ספורט ואם מבחירה להנות מהאוכל.
יכול להיות שהבחירה לא קלה. אבל זאת עדיין בחירה.
אני לא גדלתי כשמן. הייתה לי את הפריבילגיה שלא לדעת מזה קלוריות עד שבשנים האחרונות הגיל עשה את שלו והתחלתי לצבור. אבל גם עשיתי את הבחירה לשנות.
הפסקתי לעשן אחרי 20 שנה ועכשיו בתזונה קיטוגנית כמו שרשמתי למעלה ומוריד מהמשקל.

ואולי בשנים קודמות לא הייתה אישה שנראית כמוך בשום סרט פרסומת וכו' וכו'. אבל זה לא ייחודי לנשים. מתי ראית פעם אחרונה סרט עם גבר שמן?
היה בשנות ה-90 את דני דה ויטו. הוא ממש לא היה סמל סקס.
וכן, אולי כן כדאי שאנשים ירגישו קצת רע כשהם אוכלים ליטר גלידה מול הטלויזיה. בושה זה רגש אנושי ואם הוא שם סימן שאותו אחד עשה משהו לא בסדר.
אני לגמרי בסדר שאנשים שאוכלים בצורה מוגזמת ולצורך העניין, אנשים שעושים כל דבר בצורה מוגזמת, שירגישו קצת בושה וקצת רע עם ההגזמה שלהם.

כמה בורות בנוגע לפסיכולוגיה אנושית.
אדם שמרגיש רע עם מה שהוא אוכל פשוט שולח את עצמו יותר למקרר, יש על זה מחקרים שלמים. תחושה רעה רק תגרום לעצמך לסכן את עצמך יותר ולעלות יותר ויותר במשקל. דיאטה אמורה לבוא ממקום בריא פסיכולוגית ומרצון לעשות טוב לעצמך ולגוף שלך.
גם בנוגע לתזונה קיטוגנית, זה בולשיט. הצלחת בזה בניגוד לשאר הדיאטות בעיקר מסיבות פסיכולוגיות. בכל דיאטה 95% מההצלחה שלך קשורה למאזן הקלורי שלך, אתה יכול להכניס גם 5000 קלוריות בתזונה קיטוגנית.

נגמרו התגובות אז דפדפת למעלה כדי למצוא עם מי עוד אפשר להתווכח?
אני הצלחתי וכל מי שאני מכיר שניסה הצליח ואני עד היום לא יודע מזה ואיך לחשב קלוריות. אני אוכל מה שאני רוצה, כמה שאני רוצה כל עוד זה לא פחמימה/סוכר.

אז מר פסיכולוג, יש הבדל בין דיכאון לבושה.
אף אחד לא הולך לאכול יותר בגלל בושה. ואני גם ממש לא אומר שאני מעודד בושה.
אני גם לא רוצה ולא מעודד אנשים להיות עצובים.
אבל אני מבין ויודע להעריך שיש קשת של רגשות ובכולן יש צורך.
בלי עצב אין שמחה.
בלי בושה אין גאווה.

מקווה שתשמור את האנרגיות שלך על החפירה על איך אתה מוצא משהו במה שכתבתי שאני טועה בו.
השרשור הזה ארוך וחופר מדיי בשבילי.

האמת שסתם עליתי לבדוק משהו שכתבתי כדי לבדוק אם באמת ציינתי את מה שטענתי שציינתי, הזיכרון הוא דבר מטעה, אתה יודע. ומניח שדילגתי על התגובה שלך כי הייתי עסוק בבחורה אחרת.

אפילו לא חיפשת שום מידע בנושא ואתה כבר מניח שאתה צודק? תן לי לעזור לך:
https://www.socialworktoday.com/archive/JF20p18.shtml
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6565398/
https://sciencenorway.no/overweight-society-and-culture/fat-shaming-makes-people-gain-more-weight/1964574
https://www.clearviewtreatment.com/resources/blog/5-ways-shame-can-shape-life/
ואל תזרוק לי את הסיסמאות המפגרות שלך של "בלי בושה אין גאווה", כי אתה יודע טוב מאוד מה זה להרגיש רע עם הגוף שלך, זה עובד על כל כך הרבה מנגנונים במוח. להרגיש חרא עם עצמך זאת פשוט הדרך של המוח שלך להגיד "אתה לא תשרוד ברירה טבעית, אתה לא אטרקטיבי" - ואף אדם לא אוהב להרגיש ככה, נכחד.

השמנה זה תהליך שלוקח זמן רב לטפל בו, אתה לא תדבוק בתהליך אם לאורך כולו אתה תתמלא ברגשות שליליים, ואתה לג'יט מפגר אם אתה חושב שכן. השמנה משנה את התפיסה שלך כלפי עצמך בצורה רצינית במרבית המקרים, אנשים כבר לא מצליחים לראות את האופק ולראות את עצמם עם גוף אחר, מראה אחר, אתה מאמץ "אופי שמן" עם הזמן.

"אני גם ממש לא אומר שאני מעודד בושה"
"אנשים שעושים כל דבר בצורה מוגזמת, שירגישו קצת בושה וקצת רע עם ההגזמה שלהם"
יאללה, מיציתי.