שוד (סיפור על פטיש קצת אחר...(: )

infinite(נשלטת)

לפני 20 שנים • 9 באוק׳ 2004

שוד (סיפור על פטיש קצת אחר...(: )

לפני 20 שנים • 9 באוק׳ 2004

על שוד ,אלא מה

לדמויות ולסיפור אין קשר למציאות

בשעה רבע לאחת לפנות בוקר יצאתי מהמקלחת עירומה ונכנסתי לחדר להסתרק ,אולי כדי
לחוש בשגרה שכן עם כל השיעמום שבה שאינו מנת חלקי
עדיין יש בה מעין רוגע , משהו שיאזן את האדרנלין המבעבע הזה .
הסתרקתי ושמתי קונדישינר ללא שטיפה .
שמתי דיאודורנט...

ניסיתי לבלוע עוגיית מזל אבל היא נתקעה לי בשיניים ובגרון.נחנקתי וניסיתי
להחזיק עצמי שלא להשתעל ולהעיר מישהו בבית. קיללתי את עוגיית המזל בעסיסיות
והתחלתי לארוז את
התיק - חבל , בגדים שחורים מיוחדים במינם ,אולר , מים, תיק זעיר עם עזרה
ראשונה...משום מה כשראיתי את הפלסטרים ליבי קפץ מהתרגשות
לא מובנת בכלל ,אולי זה היה קשור להכל יחד ,משהו לא רציונלי .

מהאדרנלין הרגשתי שהמח שלי שינה מצב צבירה ונהיה דומה לגבינה הנוזלת של דאלי
וניסיתי בכל הכח להישאר מאופסת והגיונית.
שוקר חשמלי ואקדח צעצוע שמאד דומה לאמיתי ככה לשיעשוע עצמי .
כיוונתי את האקדח למראה והתאמנתי קצת
"ידיים למעלה חארות ,זה שוד!" פלטתי במרץ
לא..אגרסיבי מידיי... "כולם ידיים למעלה ,זה שוד ,לא לזוז ואף אחד לא ייפגע.."
אמרתי בקול רגוע כאילו להראות שזה שוד מקצועי ואני רגילה לזה וזה ייקח לי
בדיוק שתייים וחצי דקות.

לא...זה כבר נמרח מידיי
"חבר'ה ,זה שוד ,כולם על הרצפה..." אמרתי בקול סקסי של קריינית בערוץ "איגו" וליקקתי
את
שפתיי
להשתעשע עוד קצת.
ואז פתאום בכלל קלטתי ,שזה אמצע הלילה ולא יהיה בבנק אף אחד ואני לא צריכה
להתאמן כל כך קשה...

"איזה פיגור.. מה קורה לי.." מלמלתי לעצמי וניסיתי להתרכז.
המשכתי לדחוף בתיק הקטן עוד דברים - זוג גרביי ניילון (אני פורצת עם גרביים
בלבד כדי שלא ישארו העקבות וגרביי ניילון לא משאירים סיבים)
ומברג לנטרל את האזעקה ,כפפות גומי שגם הם לא משאירים תביעות אצבעות ולא סיבים
ומסיכה.
שמתי כריות לאורך המיטה וכיסיתי בשמיכה כדי שיחשבו שאני בבית והתגנבתי החוצה
דרך הדלת האחורית כדי לא להתעסק עם המפתח.
בחוץ היה קר אך יבש ,לא ירד גשם וזה התאים לי בול -גם לא להזיע גם לא להירטב.
יצאתי בבגדים מוזרים שלא התאימו לי כלל - מכנס אלגנטי וחולצת סטרפלס
שחורה
ונעליי עקב ,כך שזה ייראה שמישהי פשוט
חוזרת מאיזה אירוע בומבה .

הסניף היה ממוקם דיי רחוק אך כל אמצעי תחבורה כמו לתפוס טרמפ לדוגמא.. מחשיד וניתן
להתמקד
בו יותר מאשר
באדם ש"חוזר מאירוע".

בחרתי בסניף שאינו קרוב מידיי ואינו רחוק מידיי וכבר שבוע שחקרתי אותו בנמרצות -מתי
נסגר,איך פועלת האזעקה, כמה כניסות וכמה שומרים יש ובאילו שעות הם נרדמים להם עם עיתון
פלייבוי על הפרצוף . הליכה של כשעה באוויר
הקר קצת הוציאה אותי מהמצב הנאורוטי והתחלתי לחשוב יותר בצלילות ,אך ככל
שהתקרבתי לבנק שמתי לב שמשהו משתנה...פאקינג שיט ,ברגעים האלה אני תמיד יודעת
שכך זה,
הייעוד שלי כנראה , התייאשתי מלנסות לצאת מזה..
לצחוק לממסד הזה בפרצוף תמיד עושה לי טוב , לחיות את היום ואת הרגע ..לתכנן את
זה באובססיביות כדי שמישהו אחר ישקוד על לפתור את זה באובססיביות ותמיד יש
כאלה. כך העולם בנוי ,לא ?
הוא או היא ישקוד על זה באובססיביות ,ינסה לפתור את התעלומה ,לא יצליח, יקבל את
המשכורת שלו בסוף החודש ואז אני
אצחק לו בפרצוף שוב . אחרי זה נשב בפאב ואפילו לא נדע שזה אנחנו , הוא יחכה
למשכורת הבאה לגמור את החודש ,אני שוב אעשה שטויות...
לא , לא בגלל הכסף המזדיין.

זה משהו אחר ,משהו עמוק בפנים שדוחף אותי לעשות את זה ,לתכנן את זה בקפידה , להיסחף עם זה
,ישר לווריד וכנראה שכך פשוט המח שלי עובד ,כי בחיי היום יום אני מפוזרת לגמרי, לא מתכננת
,מאבדת ארנקים ומטריות ודיי מפגרת ,אבל לא כאן, לא בהתמכרות הלילית המטורפת הזאת .כאן זה
העולם ,האדרנלין האמיתי , שיא הריכוז ,שיא הבהירות .
החלפתי בגדים בשירותים ציבוריים
הקרובים. הורדתי את הנעליים ושמתי את גרביי הניילון .הלב שלי דפק בחוזקה.שמתי מסיכה . זה
מתקרב. שמתי את השעון על חמש דקות ,לקחתי אוויר .חמש דקות ,ניטרלתי את האזעקה שהכרתי כל כך
טוב אחרי המון אימונים.פתחתי את ארון החשמל והורדתי את הפקקים.ידעתי שיש מצלמות אך במדי האלף'
אין סיכוי שמישהו יזהה אותי . תכננתי על הכסף
הראשון שיתגלה בפניי, סכום רציני כפי שתיארתי לעצמי,אך לא בגלל הכסף ,חרא. לא היה שומר בכניסה
למזלי וכך נמנעתי מלהשתמש בשוקר ומלהתגנב יותר מידיי. הריצפה היתה מבריקה ,יכולתי להרגיש את הקור החודר אל תוך רגליי ,עולה אל גרוני
,התרגשתי...כשאני פורצת את הכספת כמו שלמדתי עם חיוך ממזרי לפתע שמעתי את דלת הכניסה הראשית חורקת
ונפתחת...בדיקה שגרתית? פאקינג שיט...נלחצתי . ניסיתי להימנע מלהיכנס לפאניקה אך המשכתי לרוקן
את הכספת במהירות ,לא יודעת מדוע. לא יכולתי לעצור.השקית עמדה מולי ,מלאה כסף ,לא ידעתי אם
אוכל לסחוב אותה אפילו, למעלה שמעתי צעדים ,ואני כמו כלום ממשיכה ,מה קורה לי שיט...קיללתי והמשכתי.
הצעדים הלכו וגברו בצליל שמרט את עצביי אך מצד שני היה בהם משהו ממכר...מגף ? חיכיתי לרגע
האחרון ,עד שהצעדים נשמעו כשלושים מטר ממני והתחבאתי
במקום דיי מפגר - בחדרון סמוך וזעיר ,מאחורי הדלת ,פשוט כי לא היה מקום אחר ,פרט ללהתחבא
בכספת ויש קצת קלאסטרופוביה ולא רציתי להסתכן בלהילחץ פתאום . כיביתי את הפנס הקטן וניסיתי
להרגיע את הנשימה .הצעדים התקרבו ולחדר נכנסה דמות בגובה בינוני ובפרופורציה לתפארת. "אישה"
ציינתי לעצמי בחיוך , זה מקל על המצב כי אני משתיקה אותה תוך שנייה ,מזל שזה לא איזה גבר
גורילה. לא ראיתי אותה בחושך ממש אלא מעורפל בלבד .היא התקרבה לחדרון . הכנסתי את ידי לתיק
באיטיות ובזהירות ,מושכת משם את השוקר עוד ועוד מוכנה לחשמל לה את הצורה אם היא תתקרב .היא
התקרבה לאט לאט...לאט...ולפתע תפסה את הדלת חזק ,משכה לכיוונה ודחפה בכל הכח בחזרה..עליי...זה
היה מפתיע לגמרי כי לא היה סיכוי שהיא שמעה אותי כאן .דלת הברזל נחתה עליי מדביקה אותי לקיר
והידית נכנסה לי בבטן,מההפתעה השוקר החשמלי עף לי מהיד לקיביני ובטעות הפעלתי אותו ואחזתי בו לא טוב
,בדיוק עליי...השמעתי אנקה חנוקה ונפלתי על הרצפה .הבחורה משכה את הדלת אליה ,מדליקה פנס קטן
ומעירה לי ישר בפרצוף ,מסנוורת לי את הצורה. נסיתי להסתיר את עיניי נואשות ולהימלט מהפנס העצבני הזה
,מההלם גם ככה בקושי ראיתי. ניסיתי לקום אך לא הצלחתי ,חשתי כאב חד באגן ולא הבנתי מאיפה בא
לה הכח לזאתי, כולה דלת מזדיינת. היא התקרבה אליי ממשיכה להאיר לי בפרצוף עם הפנס. "המ...מה
יש לנו כאן..איזו הפתעה, איזה כיף ,אני רואה שהיום לא יהיה לי משעמם כמו אתמול לדוגמא" אמרה
האישה בקול לגלגני כשהיא דורכת לי על החזה חזק עם העקב ואני מתפתלת ומנסה לענות לה אבל מהכאב
נחנק לי הקול והגיע רק עד לאמצע הגרון ,אז מה שיצא לי זה "המ..המ..הממ..." היא המשיכה "מה גם
לך היה משעמם ?יש לך קוץ בתחת הא ,חשבת לעבוד על כולם ,מעניין מה היית עושה עם השטרות
המסומנים של הבנק חיחיחי.."
"זה...לא בשביל...הכסף..."
סיננתי בקול חנוק ובאמת כאן עניתי בכנות
"היא כמו חיכתה לתשובה הזו וכבר ידעה מה לענות "האא ,אז זה לא בשביל הכסף ,הבנתי , סתם יצאת
לרקוד באיזו מסיבה ופתאום התחשק לך לשדוד" נבהלתי כשהיא אמרה את זה ,פשוט כי לפני שפרצתי באמת
הייתי לבושה כמו למסיבה ותהיתי אם היא עקבה אחריי כל הזמן. מהמחשבה נכנסתי לפרנוייה קלה ,כי
אם זה כך היא בוודאי ראתה את הפנים שלי . עובדה שהיא לא התאמצה להוריד ממני את המסיכה לראות מי זה .

נכנסתי לאטרף של "אין לי מה להפסיד" והתחלתי להתחצף בחזרה כהרגלי.
"כן גבירתי היה לי משעמם . ראיתי אותך ברחוב הרצל עובדת אז הייתי רגועה .לא חשבתי שתבואי לארח לי חברה היום.." פלטתי בקול ממזרי
ראיתי על פניה חיוך לא רצוני כשאמרתי "גבירתי" אבל האמת שאמרתי את זה בשיא הטבעיות ובעיקר כדי לעצבן אותה. על זה
חטפתי בעיטה אכזרית בבטן התחתונה והתקפלתי .
"אני רואה שעוד יש לך מה לענות לי ,זבל ,נבלה ,את הולכת מפה לכלא אני מקווה שזה ברור לך
ברור כשמש בטח, "
"את באה איתי אבל ,נכון ?שלא יהיה לי משעמם" המשכתי להתחצף תוך כדי שאני משתעלת מהמכות.

"בטח שאני אבוא . זה בגלל שאני רוצה לראות
אותך בוכה בקריז כשאומרים
"אשמה ,בלה בלה בלה ,את יודעת שנותנים על שוד מזויין עשר שנים"
"רציתי לבעוט במשהו מייאוש כשהיא אמרה את זה אבל התאפקתי .
"זה לא היה מזויין ,יא חראית. זה היה בלתי מזיק לחלוטין"
"הו לאאא, זה היה מזויין ,יש לנו פה שוקר ויש לנו אקדח ,לא משנה שהוא נראה כמו הצעצוע של הבן
שלי ,אבל אני אדפוק אותך עד הסוף ואגיד שהייתי בטוחה שזה אקדח אמיתי ופחדתי נוראאא"
רציתי להתחנן שלא תדפוק אותי אבל היה לי ברור שכבר מאוחר לזה נו גם כי דיברתי אליה מגעיל ולא
היה טעם להתחיל להתחנף עכשיו..
היא הוציאה מהחגורה שלה אזיקים ,מסובבת לי הידיים לאחור בשיא הכח ואזקה אותי . עדיין הייתי
מיואשת ממה שהיא אמרה כרגע וניסיתי לדבר אבל לא יצאו לי המילים מהפה מהבושה. אולי באופן לא
רצוני כי לא ידעתי לדבר כמו שצריך , אבל בכל זאת רציתי שלא תדפוק אותי ,נשענתי לה על המגף עם
הראש כאילו זה יצא לי בטעות ככה , והשפתיים שלי היו בדיוק על הריצ'רץ' של המגף .
היא כמו קלטה אותי "אהה, מה את מנסה להתחנף עכשיו ? עכשיו את מצטערת ,הא ?זה כבר לא יעזור לך
אבל "היא חייכה בזדוניות כאילו לעצמה .עם כל זה שהיא אמרה שהיא תדפוק אותי ועם המכות כסאח
שהיא הביאה לי, עדיין לא יודעת ,היה בה משהו שהרגיע אותי, בדיבור שלה והתחשק לי לעשות משהו
משוגע כי מילא אין לי מה להפסיד כבר...הבטתי בה במבט מתגרה של מנייקית ופשוט הבאתי ליק על
המגף .ולא יכולתי לעצור...אחז בי אטרף ,המשכתי ללקק לה את המגף וניסיתי להתרומם להגיע עד הסוף
,הגעתי עד לריצ'רץ' ונשכתי אותו , מנסה לפתוח אותו עם השיניים .
ופתאום קרה משהו מוזר..יצאה לה מעין גניחה של הנאה ,אבל מה זה אמיתית ,כאילו כל החיים היא
רגילה לתפוס שודדים ולבעוט בהם והם מלקקים לה את המגפיים ...המנייאקית אשכרה נהנתה ,אך התאשתה
מייד ודחפה אותי ,מדביקה אותי עם המגף לדלת שוב .הבנתי שעליתי על משהו מעניין וכל מה שרציתי
זה שלא תלך ,לא היה איכפת לי מהאזיקים ולא מהכלא. היא הוציאה עוד זוג אזיקים ושמה לי על
הרגליים ,ניסיתי להתנגד ולבעוט בה אבל שמעתי את הקליק של האזיקים ננעל על רגליי שהיו דיי
יחפות ,רק עם הגרביים.
היא תפסה לי את הראש והביטה לי בעיניים כמו חוקרת אותי בעיניה ואני המשכתי להתגרות בה במבט
..היא העיפה לי סתירה מצלצלת ,החנקתי את הבכי בגרון והמשכתי להביט בה. היא היתה דיי יפה ,והיתה לה צלקת קטנה על המצח כאילו מישהו חתך אותה פעם . רק
עכשיו הסתכלתי והיא באמת נראיתה טוב אבל יותר נהניתי להסתכל לה בעיניים לעצבן אותה. היה משהו במבט שלה שפשוט שידר לי.
היא תפסה לי את הפנים שוב כאילו ממש אהבה את זה ,ואמרה "את זבל אנושי ,את לא שווה כלום ,אפס ,
את תירקבי בכלא ושם יתנו לך מכות כל יום ,יאנסו אותך ,יפתחו לך את התחת עד זוב דם ,לא יהיה לך כלום חוץ
משירותים מסריחים בתא שלא עובדים ואת צריכה לחרבן ליד השומרים ,עם אזיקים , וכל מה שתעשי עד
סוף חייך זה יהיה לרוקן ולנקות את השירותים האלה שלך ולא רק שלך , גם של אלה שיתנו לך מכות
ויאנסו אותך. ואני אבוא פעם בשבועיים לצחוק עלייך ולעשות לך את החיים יותר קשים ,כי יש לי
קשרים שם ,את יודעת"
פאקינג שיט...לא היה לי מה לענות על זה והבכי עמד לי בגרון ,לא העזתי להסתכל עליה פתאום
,סובבתי את הפנים לרצפה וככה תקעתי אותם ,לא רציתי שהיא תראה אותי מוציאה דמעה אחת אפילו .
אבל היא כמו חלאה לקחה ושוב תפסה לי בפנים וסובבה אותם אליה והמשיכה לדבר
"את כל השקית עם הכסף שגנבת אני מביאה לבית המשפט , כולל את השוקר ואת האקדח ,ובהתחשב בזה
שחיבלת באזעקה ובחשמל ובכל מה שיש כאן הם יקחו בחשבון שזאת לא הפעם הראשונה שאת "עובדת" בזה
,ואת יודעת ,יחקרו אותך ,ואת תעברי פוליגרף ועוד קצת מכות , לא ממני אלא משוטרת גורילה חיה
שאני אישית מכירה ,והיא נשמה טובה אבל גורילה ,היא נשמה טובה אבל לא עם חארות כמוך אלא עם
אנשים שנפגעים מזה שאת גונבת להם וחארות כמוך היא אוכלת בלי מלח ואני אהיה שם מאחורי הדלת כי
אני מתה לשמוע אותך מיבבת כשאת חוטפת ממנה ."
תוך כדי שהיא מדברת נכנסתי למצב מוזר...תקעתי את פניי בברך שלה וזלגו לי דמעות ,הסתרתי שלא
תשים לב ,אבל היא שמה לב כי המכנס שלה נהיה רטוב מהדמעות ושוב הביאה לי בעיטה . "בא לי לא יודעת מה לעשות לך" היא אמרה בקול
כועס ,כאילו מנסה לא להתרכך מזה שאני בוכה או משהו כזה .
פתאום היא תפסה לי בשד ,איפה שהיה את הפירסינג ומשכה בכל הכח ,ממוללת לי אותו בכח.ראיתי כוכבים
וניסיתי להלחם בה קצת ,התפתלתי אך היא לא עזבה ,וכשלא היה לי כח , פשוט נתתי לה להמשיך כי לא
היה לי לאן לברוח מהכאב והרגשתי שאני רוצה לסמוך עליה שתפסיק אבל...לא רציתי שהיא
תפסיק...האמת שלפתע שמתי לב שרטוב לי ,אבל רטוב לגמרי ,שאני מחורמנת מזה רצח ואם אני נוגעת שם
אפילו טיפה אני פשוט אגמור .גנחתי והיא התעצבנה מזה "מה את נהנית נבלה ?" היא שמה לי יד על
דרכי הנשימה ,לא הספקתי לקחת אוויר ונתחלתי להיחנק כמעט ישר תוך כדי שאני מנסה להשתחרר מזה
בפאניקה כי חסר לי חמצן ,ניסיתי לבעוט בה עם הגוף אבל זה לא עזר ואז ניסיתי בידיים האזוקות
לעשות ככה שהאקדח שלה ייפול לה מהחגורה ואז אני אשתלט על המצב ואברח מפה .היא שמה לב והידקה את החגורה מסובבת את האקדח לאחור "בואנה ,את ממש זבל אני רואה את עוד מנסה הא ,את תצטערי על זה מאד" והמשיכה לחנוק ביד
אחת וביד שניה היא הרימה לי את החולצה השחורה והייתי בלי חזייה .
,עזבה את הנשימה שלי ונגעה לי בפטמה הכואבת שמוללה מקודם ,נגעה כאילו מנסה לחרמן אותי
ופתאום ליקקה לי אותה ,נושכת קצת ויותר חזק...התחרפנתי ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב שהייתי מחורמנת והיא כמו דווקא הושיטה את ידה אל תוך התחתון שלי ונגעה לי בדגדגן .יצאו לי תנועות לא
>רצוניות מההתחרמנות
וניסיתי להימלט מהמגע הזה ,רק חסר לי שאני אגמור פה כמו מפגרת .
"הופההה, וואוו ,אני רואה שאת ממש רטובה הא , מה זה מחרמן אותך ,כולרה?"
"ת..תבואי..כל...יום"
סיננתי בחוצפה ,ממשיכה להתגרות בה .
זהו ,זה היה הקש ששבר את גב הגמל כנראה...
היא הפסיקה לחרמן לי את הצורה ,תפסה לי בצוואר ובידיים האזוקות ותוך כדי שאני נחנקת זרקה אותי
על הבטן
"קומי, קומי אבל עכשיוווו ותעמדי על הברכיים ,זבל ,אנ אראה לך מה זה"
צעקה .נרעדתי מהצעקה הזאת ובלי לחשוב עשיתי את מה שהיא אומרת כמו מהופנטת
היא התקרבה ופשוט קרעה לי את המכנס השחור הדק , בדיוק בתחת והורידה לי את החוטיני עד לברכיים
בערך
"אוווו, מישהו פה כועס" המשכתי לעצבן
היא לא הגיבה ,רק הרגשתי בחיוך שלה שאמר שעוד דקה יקרה לי משהו כואב מאד
ניסיתי לראות מה היא עושה שם מאחורה וקלטתי שהיא פותחת את החגורה שלה ,זו עם האקדח ,ושמה את
האקדח במגף ,את החגורה עם הברזל היא פשוט קיפלה לשתיים כי היא היתה דיי ארוכה או שהיא סתם רצתה שזה יהיה יותר כואב ,התקרבה לתחת
המסכן שלי והצליפה בכל הכח. מההצלפה החזקה לא יכולתי לנשום לרגע ולא הצלחתי לצעוק .ועוד הצלפה . תוך כדי שאני
מנסה להסדיר את הנשימה היא הנחיתה עליי עוד אחת כזו ואז פשוט התחילה להצליף ברצף ,בישבן
ובירכיים ובכוס .צרחתי אבל היא לא התיחסה .
"תתחילי לספור אותן ,עכשיו !"
ניסיתי לספור אבל לא הצלחתי ,לא יכולתי לדבר
"א..א..אחת..אחת..אחת.."
מה ,נתקעת באחת ,זה סימן שאת מאד אוהבת את זה ,והמשיכה
כבר הגיעה בטח לחמישים ,גנחתי והרגשתי כאילו הבשר נחרך לי וראיתי חושך ,היא התקרבה והרימה לי
את החולצה ,שמה לי אותה על הפנים על המסיכה והמשיכה להצליף גם בגב למעלה ובכתפיים ,חזרה לישבן
ושוב עלתה והמשיכה בחזה
התפתלתי נורא ושמעו את הצרחות שלי עד להונולולו אבל לא היה לה איכפת .
כאבו לי הברכיים והידיים הקשורות מאחורה והחולצה דיי חנקה אותי ,היא המשיכה להצליף בכח. תקעתי את הראש ברצפה וככה נשארתי דופקת אותו בה קצת מהכאב. היא חיכתה שנייה ואז הנחיתה עוד הצלפת ניצחון
מטורפת .התמוטטתי על הרצפה ולא
יכולתי לזוז .הראש הסתחרר לי וראיתי שחור.

היא זרקה את החגורה ושמעתי אותה מוציאה משהו אחר ,לא ידעתי מה זה .
. בצעדים חזקים היא התקרבה אליי וסובבה אותי על הגב בעדינות דיי מפתיעה
ראיתי בידה את השוקר שלי ,היא אחזה בו כאילו הייה הפאקינג בייבי שלה
"לא..לא..לא " התחננתי מנסה להתקרב לגוף שלה שהדיח ריח טוב שם בושם נשי
היא התעלמה מהתחינות ,מעבירה מעל ראשי את החולצה ככה שהיא נשארה רק על הידיים האזוקות מאחור . הזרם החשמלי הצורב שרף לי את הצורה
מלווה בכאב משתק . "זה מה שרצית לעשות לי, הא ?כלבה ? זה מה שרצית ? " היא לא דיברה בכעס אלא כאילו זה פשוט עושה לה טוב . התפתלתי על הרצפה והיא ליקקה לי את הפטמות הכואבות ,תוך כדי שהיא מאוננת לי .גנחתי וכשהרגשתי שאני עומדת לגמור היא פתאום הפסיקה . ניסיתי להתרומם פשוט להתקרב אליה אך לא היה לי כח לקום ,היא התרחקה ממני. כשהתייאשתי היא התקרבה והדביקה לי נשיקה עסיסית ,בולעת את לשוני ואני שאבתי אותה כאילו היא היתה התרופה היחידה לכאב . שכבתי ולא זזתי ,ממשיכה להרטיב בשקט. היא אזקה אותי לאיזה מעקה שהיה בחדרון והוציאה מכשיר קשר
"החשוד עצור ,נקבה ,בשנות העשרים ,גובה כמטר שבעים ,
סניף ככה וככה " ופקה פקה פקה
שמעתי במעורפל אבל הייתי בשוק ,אחז בי פחד מטורף
חוץ מזה שתפסו אותי הם גם יבואו וייראו אותי...כמעט ערומה ועם תחת אדום וחוטיני ואיזה פאק
פתאום הבנתי שזה מה שעושה לי את זה ולא השוד ,שלא חיפשתי לשדוד בכלל אלא זה מה שחיפשתי ,ככה באמצע השוד שמישהו יבוא ,שכן יתפסו אותי וזה מה שגרם לי להתחרמן מזה כל הזמן הזה והייתי מיואשת כי הבנתי את זה ,שסתם שדדתי כל הזמן ,יכולתי לבוא ישר לתחנת המשטרה ולהגיד לה "היי לך ,אני שודדת ,בואי תזייני אותי" ...
השוטרת קמה והביטה בי כמתלבטת ואני רק הבטתי בה במבט מתחנן .היא חייכה ואמרה "לא נורא ,את תזכרי ותצחקי על זה פעם כמו שרצית לצחוק היום"
ויצאה לניידות ...
דפקו אותי בתחת כבר אבל בחיים זה לא היה כל כך כואב...מה שכן, נהניתי מכל רגע.

שוקולית(שולטת)	שוקולית(שולטת) לפני 20 שנים • 9 באוק׳ 2004 לפני 20 שנים • 9 באוק׳ 2004 שוקולית(שולטת) • 9 באוק׳ 2004 סחת'ן על הפנטזיה. נראה לי,יום אחד באמת תגמרי בכלא

infinite(נשלטת)	infinite(נשלטת) לפני 20 שנים • 9 באוק׳ 2004 לפני 20 שנים • 9 באוק׳ 2004 infinite(נשלטת) • 9 באוק׳ 2004 זו פנטזיה שכבר מזמן יש לי ועושה לי את זה גבירתי את תבואי לבקר נכון ?

שוקולית(שולטת)	שוקולית(שולטת) לפני 20 שנים • 10 באוק׳ 2004 לפני 20 שנים • 10 באוק׳ 2004 שוקולית(שולטת) • 10 באוק׳ 2004 #לגמור=להגיע לאורגזמה. אז מה יש לבקר בדיוק?

שוקולית(שולטת)	שוקולית(שולטת) לפני 20 שנים • 11 באוק׳ 2004 לפני 20 שנים • 11 באוק׳ 2004 שוקולית(שולטת) • 11 באוק׳ 2004 אז אל תסגירי כי,לא אבוא

infinite(נשלטת)	infinite(נשלטת) לפני 20 שנים • 11 באוק׳ 2004 לפני 20 שנים • 11 באוק׳ 2004 infinite(נשלטת) • 11 באוק׳ 2004 וואלה היה לי הורוסקופ מחורבן השבוע

השולט אור(שולט)	השולט אור(שולט) לפני 20 שנים • 11 באוק׳ 2004 לפני 20 שנים • 11 באוק׳ 2004 השולט אור(שולט) • 11 באוק׳ 2004 סחתיין על הפנטזיה יה מחרמנת אחת... חבל"ז מה שרץ לי בראש בגלל מה שכתבת כאן