מה עושים כשהגבולות שלך הופכים לשגרה והקצה לא מאתגר יותר?

ועוד משהו -
אתם כל הזמן מדברים על "להיות מחובר לסיטואציה" ו-"להתמקד בסיטואציה", אז מה שאני אומר זה שזה לא קשור. אני אפסיק לדבר במושגים כימיים ואתחיל לדבר איתכם כמו בן אדם נורמאלי:
אדם אוהב להרים משקולות מסיבה A
אותו אדם אוהב לשמוע מוזיקה מסיבה B
אם אותו אדם יפסיק לשמוע מוזיקה בזמן שהוא מתאמן פתאום להתאמן יהיה מעפן בשבילו.
אני אומר שגם אם אתה משלב דברים מרגשים ("תתמקד בסיטואציה ואל תתמקד בדבר מרגש אחד") זה לא משנה, זה אותו דבר.
וכאילו, מן הסתם שתהפוך את A לחרמנות ואת B לאהבה. אתם אומרים לא רק להתמקד ב-A או רק ב-B, אלא גם ב-B, C ,D ,E ,F ,G, אבל שוב - זה אותו דבר. פשוט תשמור על מינונים נכונים בחיים ואתה תהיה בסדר. גם אם תפסיק להימשך אל בת הזוג שלך, זה באמת לא כזה משנה, לפחות לדעתי. אני מחפש מישהי שאוכל לאהוב יותר מעצמי / כמו שאני אוהב את עצמי, לא כוס.

מלא פעמים אנשים אוהבים אנשים אחרים כי הם משקרים לעצמם והם מתחילים להאמין בשקר שלהם עם הזמן, ואני חושב שאני לא מסוגל (או רוצה) לעשות את זה כי אני לא מטומטם.
אני אשים פה דוגמה:
https://youtu.be/Rf3s6sglg6s
מדובר על תוצאות חיפוש של פורנו שנשים אוהבות (ממליץ לראות, זה גם מעניין וגם משעשע). נשים (במיוחד כלל טיפשות) נמשכות לפראי אדם, אבל הן מבינות שזה חרא רעיון לצאת איתם, מלא פעמים הן מתייחסות אליהם כסטוץ. הוא אלים = הוא מלא בביטחון = הוא טוב בלהילחם = הוא חזק עם גנים טובים, זה בערך הלך המחשבה שלהן. מכיר את הצ'אחלות האלה שיוצאות עם ערסוואת טיפש עם התירוץ "i can change him"? אז זה סתם cope. הן מבינות שהוא לא ישתנה, אבל הן משתמשות בפנטזיה המינית שלהן (שוב - הסרטון של ג'ורדון פיטרסון, the beauty and the beast, הן מתחרמנות מלאלף גבר) כתירוץ ללמה כדאי להן להישאר איתו, אבל בפועל כמעט כולן מבינות שזה רעיון גרוע. אתה מבין? זה לשקר לעצמך.

נשים אוהבות חספוס. אישה איכותית וצ'אחלה נמשכות לאותם דברים, פשוט אצל צ'אחלות זה קיצוני יותר. חספוס יכול להתבטא בעוד דרכים למשל, כמו מוח או לא להיות דג בזרם. מוח, לא להיות דג בזרם, אלה דברים שמביאים לך יכולת להתקדם בהיררכיה החברתית. נכון, בדר"כ מה שקורה במצבים כאלה זה שאנשים פשוט בוחרים לא לקחת חלק בחברה ומתאמצים לטפס בהיררכיה שלה, אבל לאישה לא אכפת מזה, אכפת לה בעיקר מאם אתה *מסוגל* לעשות את הדברים האלה, capabillity. מלא אנשים נרתעים מזה שאני מסכם את המשיכה הנשית במילים אחת (קאפאביליטי), אבל בדר"כ הם סתם קוצים בתחת. קאפאביליטי זה בערך חצי מהאופי שלך, לא להיות דג בזרם למשל זה אופי, תמיד לחשוב זה אופי, להיות hard-worker זה אופי.

קיצר אני בטבע שלי חושק באישה איכותית, כזאת שמבססת את הסיבות שלה לאהוב אותי על דברים אמיתיים ולא על cope. ברגע שיש לי את זה, מין זה דבר שולי, באמת. עוד תוספת. המנה העיקרית זה האהבה. אין חולשה אנושית יותר גדולה מלנסות להילחם בצורה תכופה בטבע שלנו, דופמין זה משהו שאם תשתמש בו כל הזמן אתה תמצה הנאות ותתחיל לפתח פטישים הזויים. פשוט תכיר בזה ותדע לקחת הפסקות אם אתה מתחיל לפתח פטישים הזויים וזה מתחיל לפגוע בך, זה לא כזה נורא ברגע שאתה מבין שאפשר לייצר יציבות בחיים, stability. יציבות זה מה שחשוב, להיות ב-"היי" כל הזמן זה הלך מחשבה של בבונים שפוגעים בעצמם.

מסכים איתך. לא כל כך מבין על מה הדיון.

אתה לא יכול לנהל את המולקולות של הגוף שלך. אני אגלה לך עוד משהו.. אתה לא יכול לנהל את הנשימה שלך... את עצם קיומך.. את פעימת הלב.. את מצמוץ העיניים.. אין לנו שליטה על כלום באמת.. הדברים פשוט קורים ואנחנו רק חווים אותם.


מה שכתבתי על מוח וגוף הוא מאוד ברור..
זה או שאתה נמשך למישהי כי הגוף שלך פשוט נשאב אליה. מגנטית.
או שאתה "נמשך" למישהי כי אתה מפנטז עליה במחשבה.

דיברת על קשר יציב ועל אהבה.. אז אהבה מינית-זוגית מתחילה בזה שהגוף אוהב. כי אם לא.... כי אם הכל זה תדלוק של פנטזיה מהמוח והגוף לא באמת נמשך, זה באמת לא יציב.


אמרתי שלחיות על מיניות דופמינית זה לרוץ ספרינט עד שאתה נופל תשוש ומפורק.
זה לאכול שוקלד בוקר צהריים וערב בלי הפסקה.

לא אמרתי לא לאכול שוקולד או לא לרוץ.
שוקולד הוא טעים במידה.
והגוף שלנו בנוי להליכה וישיבה ולא רק לריצות ספרינט עד המוות.

כל מה שאמרתי זה שאפשר ללכת, לעצור. ולחוות את השקט של הרגע. ואת הליטוף. את המגע. את הנשיקה. אפילו את הסקס הכי סוער - אבל לחוות. פשוט להרגיש אותו בגוף. לא כדי להגיע לאיזו פסגת אושר. כי פשוט יש בזה מלא אושר. זה מה שהתכוונתי כשאמרתי יותר אוקסיטוצין ופחות ופחות דופמין. לא שבאמת אפשר לשלוט על המולקולות. הרעיון הוא להתחיל לחוות את האהבה שבחוויה ולא משנה מה היא.. לא כדי להגיע לאן שהוא... אלא כי זה ביטוי של הגוף. כמו שאתה לא שר כדי להגיע לסוף השיר. יש פשוט ביטוי של הגוף.

גם אני מאמין ב-"פשוט תעשה". זה לא סותר את זה שאתה לא אמור לקבל את הכול כאן ועכשיו, אחרת הכול ימאס עליך.
וההפרדה שלך בין המוח לגוף ממש מיותרת. אנחנו המוח. התודעה שלנו מתקיימת במוח. שאר הגוף מופעל בעזרת חיישנים שמתחברים למוח. אנחנו לא שונים כל כך מהקראנג מצבי הנינג'ה - אנחנו פשוט מוח שמתחבר ל-"חליפה אנושית"
https://static.wikia.nocookie.net/teenage-mutant-ninja-turtles-2012-series/images/4/4b/Krang_03.jpg/revision/latest/scale-to-width-down/300?cb=20171029021605

אני לא עומד להתחיל להיכנס למצבים הנוירולוגים במוח שלי עמוק מדי, אבל אפשר להגיד שבמקרה שלי... אני חושב איך להגיד לך את זה כי זה לא מובן. אפשר להגיד שהתודעה שלי דומה לפונקציית גל שהמשרעת שלה משתנה עם הזמן. זו בערך התודעה שלי. המשרעת משתנה לפי המצב שלי. עכשיו, זה גם אומר שאם יבוא איום שיהפוך את החיים שלי לסבל, ככל הנראה שאעשה כל מה שבמסגרת החוק כדי להוציא את האיום מהחיים שלי. אל תדפוק את הראש אם לא תבין, קשה להסביר את זה.

אחרי שקראתי את התגובות הבנתי מה חסר לי.
בת הזוג שלי הביאה חגורת צניעות
קבעה כללים מתי חוגרים ומתי משתחררים
האחריות לחגירה היא שלי
אני רק מעדכן אותה שזה אכן קרה
לפעמים היא בודקת אותי וזהו.
כשמגיע הזמן לשיחרור היא פותחת את המנעול
לפעמים היא מאשרת לי לגמור באותו הזמן ולפעמים לא
לאחרונה היא פשוט קבעה שאשאר עם זה כי לא בא לה לעקוב אחרי
מבחינתה היא מסופקת כשהיא מעוניינת בכך ובזה ניגמר העניין
אין המשכיות או התפתחות כלשהיא
לארוע .
אותו הדבר לגבי הלבוש
לפעמים היא דורשת שאלבש משהוא נשי כשאני יוצא מהבית
כשבא לה היא מבקשת תמונה בכדי לבדוק שאני עדיין לובש את זה
ובזה ניגמר העניין
היא התגרתה מהחוויה ומהשליטה
וכמובן באה לידי סיפוק
אני נשארתי ללא תגובה ממנה
מקסימום אתה רשאי להוריד ותעשה בדרך את הכביסה.