ספרו על בדסמ משהו שלמדתם מניסיון

למדתי שיש המון אפשרות במונח הזה. הרבה יותר מתרגום מילולי של האותיות.
למדתי שיש המון פטישים, סטיות, גחמות שלא היה לי שום מושג לגביהם.
ויש מלא דרכים לחוות את הבדסמ

ויש אנשים שמעוניינים בדברים שונים ומשונים. כולל אלו שרוצים/צריכים מידי פעם את הקטע הפיזי בלבד עם תסריט מדוייק ומעניין להם את התחת שהם בעצם "שולטים בסיטואציה ולא נשלטים אמיתיים" וגם הם עושים בדסמ. אפילו שהם הולכים לשולטת בתשלום.

ולמדתי שכולם מסתבכים עם המנטאלי הזה.

ואקטים בדסמים יש בשפע והרבה היו שמחים להסתפק בזה וללכת לישון אחרי.
ויש את אלו שמחפשים את הרגש ויש את אלו שממש לא.
ואת אלו שמחפשים את התהומות ואת השיאים ויש מלא שנהנים רק מהאמצע.
וכולם כולם בדסמים. גם אם זה רק פליק בתחת לפעמים.

ולמדתי שיש המון אפשרויות שגלומות במושג "מערכת יחסים" וזוגיות זה משהו שיכול לכלול גם כמה אנשים וכל אחד מעדיף את העניין הזה באופן שונה ממה שמקובל - וגם זה בדסמ.
זה שכולם בני אדם בסופו של דבר ידעתי כבר מהגן.

ולמדתי להיות סבלנית וסובלנית לכל התופעות האלה גם כשההבנה והחיבור שלי לעניין שואפים לאפס. והליברליות שלי התפתחה לשיאים חדשים.

למדתי לשפוט אנשים על פי הדרך בה הם בוחרים לפעול כאן.
לא על הסטיות שלהם, לא על מה שהם אוהבים, לא על הבחירות בחיים, לא על היכולת השכלית שלהם - חד וחלק לשפוט באופן נחרץ על איך שהם פועלים. וכן, זה כולל לכתוב בשגיאות כתיב איומות. איומות!
וגם שיש כאן ובעולם, מסתבר, המון המון אנשים טיפשים וגם זה לא קשור ליכולת השכלית שלהם, לתארים שלהם, לעבודה שלהם או וואט אבר אלא איך הם בוחרים להתנהל בעולם. כלומר כאן. לא מכירה אותם בעולם שמחוץ לכאן.

על מחסור בחוש הומור ידעתי כבר קודם.

למדתי שיש המון אנשים אבודים. אנשים שבחיים לא ימצאו את מה שהם רוצים. חלקם בגלל שהם רוצים דברים שאין וחלקם בגלל שהם מחכים שהעולם יתן להם את זה.
גיליתי אנשים עם חורים בנשמה, עם ריק עצום בחיים שלהם.

וכן, גם למדתי את הזילות המוחלטת בכל הערכים והמושגים שמרכיבים את הדבר הזה שנקרא - יחסי אנוש.
הכלוב נותן סוג של לגיטימציה לא ברורה לרבים מידי להיות חרא של אנשים.
ומסתבר שלהמון אנשים כאן יש פה ג'ורה.

תגידו בכל מקום יש כאלה ואני אסכים ועדיין, אני באופן אישי לא נתקלתי בתופעות האלו בשום תחום בחיי, בטח לא באחוזים גדולים כמו כאן.
וכאן למדתי להתעלם מכל מה שלא רצוי לי וחביב עלי. ואני משתפרת בעניין הזה מרגע לרגע.

ולקח לי המון זמן, אבל באמת המון זמן להבין מה אני עושה כאן.

למדתי שיש המון אפשרות במונח הזה. הרבה יותר מתרגום מילולי של האותיות.
למדתי שיש המון פטישים, סטיות, גחמות שלא היה לי שום מושג לגביהם.
ויש מלא דרכים לחוות את הבדסמ

ויש אנשים שמעוניינים בדברים שונים ומשונים. כולל אלו שרוצים/צריכים מידי פעם את הקטע הפיזי בלבד עם תסריט מדוייק ומעניין להם את התחת שהם בעצם "שולטים בסיטואציה ולא נשלטים אמיתיים" וגם הם עושים בדסמ. אפילו שהם הולכים לשולטת בתשלום.

ולמדתי שכולם מסתבכים עם המנטאלי הזה.

ואקטים בדסמים יש בשפע והרבה היו שמחים להסתפק בזה וללכת לישון אחרי.
ויש את אלו שמחפשים את הרגש ויש את אלו שממש לא.
ואת אלו שמחפשים את התהומות ואת השיאים ויש מלא שנהנים רק מהאמצע.
וכולם כולם בדסמים. גם אם זה רק פליק בתחת לפעמים.

ולמדתי שיש המון אפשרויות שגלומות במושג "מערכת יחסים" וזוגיות זה משהו שיכול לכלול גם כמה אנשים וכל אחד מעדיף את העניין הזה באופן שונה ממה שמקובל - וגם זה בדסמ.
זה שכולם בני אדם בסופו של דבר ידעתי כבר מהגן.

ולמדתי להיות סבלנית וסובלנית לכל התופעות האלה גם כשההבנה והחיבור שלי לעניין שואפים לאפס. והליברליות שלי התפתחה לשיאים חדשים.

למדתי לשפוט אנשים על פי הדרך בה הם בוחרים לפעול כאן.
לא על הסטיות שלהם, לא על מה שהם אוהבים, לא על הבחירות בחיים, לא על היכולת השכלית שלהם - חד וחלק לשפוט באופן נחרץ על איך שהם פועלים. וכן, זה כולל לכתוב בשגיאות כתיב איומות. איומות!
וגם שיש כאן ובעולם, מסתבר, המון המון אנשים טיפשים וגם זה לא קשור ליכולת השכלית שלהם, לתארים שלהם, לעבודה שלהם או וואט אבר אלא איך הם בוחרים להתנהל בעולם. כלומר כאן. לא מכירה אותם בעולם שמחוץ לכאן.

על מחסור בחוש הומור ידעתי כבר קודם.

למדתי שיש המון אנשים אבודים. אנשים שבחיים לא ימצאו את מה שהם רוצים. חלקם בגלל שהם רוצים דברים שאין וחלקם בגלל שהם מחכים שהעולם יתן להם את זה.
גיליתי אנשים עם חורים בנשמה, עם ריק עצום בחיים שלהם.

וכן, גם למדתי את הזילות המוחלטת בכל הערכים והמושגים שמרכיבים את הדבר הזה שנקרא - יחסי אנוש.
הכלוב נותן סוג של לגיטימציה לא ברורה לרבים מידי להיות חרא של אנשים.
ומסתבר שלהמון אנשים כאן יש פה ג'ורה.

תגידו בכל מקום יש כאלה ואני אסכים ועדיין, אני באופן אישי לא נתקלתי בתופעות האלו בשום תחום בחיי, בטח לא באחוזים גדולים כמו כאן.
וכאן למדתי להתעלם מכל מה שלא רצוי לי וחביב עלי. ואני משתפרת בעניין הזה מרגע לרגע.

ולקח לי המון זמן, אבל באמת המון זמן להבין מה אני עושה כאן.