תהיות לגבי עולם המוסר האישי

Bluecollar​(שולטת) • 25 בדצמ׳ 2022

אין שום דבר משפיל באקט מיני. בסופו של דבר גם רוב הדברים הם פרשנות תרבותית. יש נשים שיזדעזעו מגבר שמוצץ ציצי כי זה מיועד לתינוקות.
של לדבר על לשים את הפה על איברים אחרים. זה הכל הבנייה תרבחותית.
הרבה דברים לא דמיינתי שאהיה כשאהיה גדולה. ובסוף המציאות הביאה אותי ידי כך.
מלבד זאת, נשבעת לך שעל אף מה שמסופר בספרים או סרטים לא עברתי אף טראומה נפשית . אמא הניקה אוי עד גיל שנה וחצי ואף אחד לא פגע בי מינית או פיזית.
ועדיין גדלתי להיות בדסמית

Aristotle​(נשלט) • 25 בדצמ׳ 2022

חשוב לזכור שבסוף, אלו החיים שלך. לא שלהם.
תעשה את מה שטוב עבורך.

הוא​(שולט) • 25 בדצמ׳ 2022

אולי אתה מערבב/מקשר חוסר נורמטיביות למוסריות.
לא כל מה שטאבו לא מקובל מצוי במרתפים הוא בהכרח לא מוסרי.
עכבות תמיד יהיו בהתחלה בין היתר גם עכבות ערכיות נניח של מוסר.
ככל שתחקור ותחווה תקבל פרופורציות
זה די הרסני או אימפוטנטי לדון על בדסמ תאורתית
עדיף לעשות.

bondman​(נשלט){FLR} • 26 בדצמ׳ 2022

מה יכול להיות לא מוסרי בלהעריץ אישה
בכל הרבדים ?


מה יכול להיות לא מוסרי בלזקק את האגו שלך
מול הפלא והשלמות שבה.


תפסיק לחשוב יותר מידי ותתחיל להיות אתה ולחגוג את זה.

Re: תהיות לגבי עולם המוסר האישי

דתי אמיץ • 26 בדצמ׳ 2022

בוקר טוב, הדברים מורכבים מעט, אנסה לכתוב את מה שאני מבין, בקצרה.
בצורה כללית, האדם מורכב משתי חלקים עיקריים, הנפש האנושית, שייחודית לאדם, ממנה תופעות כמו מודעות גבוהה, דיבור עם משמעות, אמונה בכוח עליון, תכנון לעתיד וכדומה, אלו דברים שאין, ככל הידוע לי, לבעלי החיים.
החלק השני הוא הגוף, המשותף לנו ולחיות, ממנו, בין השאר, באות הדרישות שקשורות לקיומנו הביולוגי: אכילה ושתיה, צואה, שינה ו... גם יחסי מין, בדרך כלל.
כאן זה מורכב עוד יותר, לפי היהדות כל אדם כמעט מרגיש באופן לא מודע את ההבדל בין הנפש לגוף שלו, ומרגיש שהגוף פחות מכובד וחשוב מהרוח, כיוון שהגוף שייך לעולם הזה והרוח לא, ולכן פעולות שבאות מצד הגוף פחות מכובדות, ודבר זה לומדים מסדר האברים בגוף האדם: תחילה החלק העליון של הראש, המסמל את החשיבה, הקרובה ביותר לרוח, ואין בה ביזוי ולהיפך, אחרי זה העיניים, כוח הראיה, שבו כבר עלול להתערב שפלות חומר (בהתבוננות תאוותנית על דברים שפלים, דמיין מישהו בוהה, למשל, בשניצל) תחת זאת - האף, חוש הריח, ותחת זאת, הפה, חוש הטעם.
לצורך הבנה, דמיין אדם מכובד, שאתה מעריך במיוחד, צועד ברחוב, לא תצפה לראות אותו נעמד לפני מאפייה ושואף מהריח בהנאה גלויה, וסביר שתופתע לרעה אילו יאכל ברחוב.
מדוע? כי בסתר ליבנו אנו מרגישים שאכילה, ריח, ואפילו ראיה - באים מצד הגוף השפל, שמשותף לנו ולבעלי החיים.
כעת, ליחסי מין, האברים התחתונים יותר באדם הם המשמשים לצואה ולרבייה, מצד האמת אין מה להשוות ביניהם ואכמ"ל. לעניינו, הפעולות האלו קשורות לגוף עוד יותר מאכילה, ולכן כל אדם סביר יתבייש לפלוט צואתו לעיני זרים, ולהבדיל יתבייש גם לקיים יחסי מין לעיני זרים. זהו החלק המשותף לנו ולבעלי החיים בצורה הברורה ביותר מלבד המוות עצמו.
האם החלק הבהמי-גופני מגדיר אותך? ניכר שקשה לך להכיל את הניגודיות בין הצרכים המיניים שלך לבין האופי שלך, ובוא אחי, אני דתי בדסמ"י, מהסוג שמבקשים ממנו לומר דבר תורה, עם זאת אני מתחלף, ויודע להבין טוב מאוד אילו רצונות מיניים מביכים קיימים. מאוד.
אני חי בשלום עם הפנטזיות האלו, ומדוע? מכיוון שהחלוקה בין הרוח לחומר שלי ברורה לי, אני לא מתבייש בכך שאני נאלץ לאכול, לפלוט צואה, לישון, למות, ולפנטז על מין.
יש את החלק האנושי שבי, אני לא מאבד אותו בגלל שהחלק החייתי שבי מפנטז על מזון ומין, זה שני רבדים שונים.
האם שייכת בושה בצרכי הצד החייתי שלנו?
לא! הרי גם לפלוט גושי חומר מסריחים זה בזוי, הוריי מן הסתם לא גאים בכך שאני מתפנה, אבל הם לא מתביישים בזה, הם לא חושבים על זה... לא הם ולא החברה, אני אוכל, ישן, פולט צואה ומפנטז על מין, אלו צרכי הגוף שנגזר עליי לספק בעל כורחי כשאר בני אדם, אין בי בושה על זה.
לסיכום, יש לדעת שאנחנו מורכבים משתי חלקים עיקריים - נפש וגוף, ויש להבחין מה בא מצד הגוף ולכן הוא הכרחי, ולא פוגם בדמותנו כבני אדם בעלי כבוד עצמי. נדרשת הבחנה ברורה, הגדרות.
וואו, זה יצא ארוך משרציתי, אולי זה יהיה במקום הסיפור של מחר וזהו.