שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה כל החרדים

דתי אמיץ
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023

מחקרים?

דתי אמיץ • 4 בינו׳ 2023
שלגי כתב/ה:
מעבר לדברים החכמים שנכתבו על ידי מטאפורה, אם נסתכל בהיבט הסטטיסטי, יש הרבה יותר נשלטים,

כך שככל הנראה על פי כל פילוח שנעשה - יהיו הרבה יותר נשלטים.
פעם אהבו לומר את זה בהיבט של עורכי דין למשל ולמיטב זכרוני (הדל) הועלו כל מיני תיאוריות בנושא…

אז מעבר להיותו של קב״ה הדום האולטימטיבי וזה… כנראה שנשלטים הם פשוט הרוב.


האם יש מחקרים מסודרים ורציניים בנושא הזה?
נ.ב. כן, מטאפורה כתבה תגובה מעולה.
מאמיקטנה​(שולטת)
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023
מאמיקטנה​(שולטת) • 4 בינו׳ 2023
הגיוני שבחברה שבה מין, וכמובן דברים יותר הארדקור מסתם מין, הוא טאבו, זה יוצר רצון לגלות ולהתנסות בזה.
כמו ילדים בתיכון שאסור להם אלכוהול או סיגריות.
למה דווקא נשלטים?
יכול להיות שזה קשור לכך שבחברה החרדית מחנכים אותך להיות צייתן שהולך בתלם בלי להביט שמאלה או ימינה.
קוביבי
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023
קוביבי • 4 בינו׳ 2023
הייתי מציע לעשות סקר, כמה נשים פה נתקלו בפניות מחרדים נשלטים.
אפשר בכלל לעשות פה סקרים?
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023

Re: כנות ואומץ.

WitchFuneral​(שולט) • 4 בינו׳ 2023
דתי אמיץ כתב/ה:
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
הבלוג "דתיים ובדסמ" עוסק בדילמה הסבוכה של דוסים עם משיכה לבדסמ.
"מה הוא נדחף? מי הוא חושב שהוא? מה זה השיווק עצמי הפתטי שהדוס הזה מנסה לעשות?"
ובכן, קפצו לי, זה פחות עבורכם.
אני חושב על כל המתבגרים/ילדים שסובלים מהסיטואציה האיומה הזו, ואין להם עם מי להתייעץ, במגזר שלנו אפילו מין פשוט זה דבר שבקושי מדברים עליו, חשבתם מה עובר על מתבגר שנמשך למין חריג כזה?
חד משמעית אני מחפש להתבלט ברשת, כדי להגדיל את הסיכויים שמי שצריך להיחשף, יחשף.
אין בבלוג הזה גסויות, תוכן מיני לשמו או בידורי לשמו, יש שם בעיקר ניסיונות להבין ולהסביר את התסבוכת הזו.
אני מגיב לפורום הלא פעיל הזה בשביל המתבגר/ת הדוסים שחורשים את האינטרנט כדי להבין למה לעזאזל הם נמשכים לדברים הזויים, היי, אתם לא לבד.
מוזמנים לבלוג.
דתי אמיץ.


לדתיים וחרדים יותר מפריע להתעסק בבדסמ מאשר אנשים מבחוץ. אף אחד לא באמת אומר לעצמו "נו באמת, מה הוא נדחף?!" מהסיבה הפשוטה שזה לא משהו שחילונים נוטים לדחוף בו את האף, במיוחד לא חילונים ליברלים. אני יודע שבמגזר הדתי והחרדי מתעסקים יותר באיך שאנשים אמורים לנהוג בצורה מינית ואיך הם אמורים לנהוג בחיים בכלל, אבל זה לא ככה בצד השני. כאילו, מן הסתם שגם חילונים דוחפים את האף שלהם כשזה מגיע לדברים מסוימים כמו פוליטיקה, אבל גם זה ברמה הרבה פחות קיצונית וגם אתה תמצא דחיפת אפים בפחות נושאים שקשורים לחיים שלנו. למה? כי כשאתה חילוני זה אתה והיקום האבסורדי, אתה עושה מה שאתה רוצה ולרוב משתדל גם לתת לאחרים לחיות כדי שהם יתנו לך לחיות ולעשות את מה שאתה רוצה (חחח הרבה דתיים חושבים שבלי אלוהים אין סיבה לנהוג בצורה אתית ומוסרית, וול, זה לא נכון. התנהגות מוסרית מקנה לך חופש, מה שחשוב כמעט לכל אדם). גם לא לפגוע באנשים ברמה מסוימת זה "טבוע" ברובנו. כשאתה דתי יש ספר חוקים מאוד נוקשה וקפדני שאלוהים העביר לבני ישראל שדורש מכולם התנהגות אחידה, לכן גם אתה רואה את הדתיים והחרדים פה נכנסים להרבה יותר סרטים מאיתנו.

אגב, ארצה לציין שאני חושב שהפער בין הדת לבדס"מ לא ניתן לגישור בשום מצב (די מרגיש לי שאתה מנסה לעשות את זה?), לכן באיזשהי רמה זה כן רציונלי להרגיש רע כדתי בדסמ"י. כאילו, זה לא רציונלי להאמין באלוהים, אבל בהנחה שאלוהים קיים והחוקים שלו ניתנו לנו (מה שמניח כל דתי) זה כן רציונלי להרגיש רע כדתי. אתה פשוט דורך על הדת שלך ועל אלוהים והרצונות שלו ואין לך שום דרך אחרת לסובב את זה חוץ מלשקר לעצמך. דתי בדסמ"י אמיץ מבחינתי זה אחד שיודע שמה שהוא עושה זה ממש לא בסדר אבל בוחר להמשיך לעשות זאת (שגם זה קיים). אני אישית הייתי חי חיים וניליים בהנחה שהייתי דתי, אין בזה ספק... עם אלוהים לא מתעסקים. אגב, גם לא הצגת שום התייחסות הלכתית שמקנה לך זכות להתעסק בבדס"מ, אז אתה מודע לזה שאין שום הצדקה דתית לכך? לא שאכפת לי, כן? תעשה מה שבא לך.



ערב טוב, ראשית, ב"להידחף" התכוונתי שתפסתי טרמפ על נושא שהיה לא פעיל כמה חודשים.
כעת, לעניינו.
בתגובתך יש כמה וכמה דברים שקשה להתייחס אליהם, כמו הכללה שבלי אמונה דתיים לא רואים טעם במוסר אישי וכו' וזה שאלוקים הביא ספר חוקים קפדני ונוקשה, ובכן, הוא לא, בתורה יש הנחיות כלליות שפורשו בצורות רבות במהלך הדורות, ובדברים רבים אין הוראות ברורות, כך למשל לא תמצא בתנ"ך איסור ברור על הוצאת זרע לבטלה (רק רמזים) או על שמירת נגיעה (מלבד נידה) ואלו רק דוגמאות אקראיות, כשאין מולי ספרים פתוחים כרגע.
מה שכתבת כ"אגב" תופס אותי יותר, אנסה לסכם את דברייך: 1. אין איך לגשר על דת-בדס"מ. 2. אני משקר לעצמי. 3. אין לי סמכות הלכתית להתעסק בנושא. 4. אין הצדקה דתית לעיסוק בבדס"מ.
הניסיון לגשר על דת בדס"מ מעסיק אותי, ברובד העיוני -נפשי, ברובד המעשי אין לי ניסיון.
אלוקים הוא לא איזה בוס קשוח ומנותק שמוריד פקודות בלי להתסכל ימינה ושמאלה, אני מאמין, או לפחות מקווה, שלכל דבר יש סיבה, הבלוג מלא בתוכן שמנסה לענות על השאלות המצויינות שהעלית, ועוד: אפשר לדת ולצרכים חומריים חריגים יחד? האם אין בגידה בה' בעצם הגלישה באתר? האם דתי חוטא הוא עדיין דתי? ולמה? איך זה הגיוני? ולמה שאלוקים יעשה לי את זה מההתחלה?
האמת, וזה לכל מי שקורא את זה, את התשובות שלי לשאלות הללו ביטאתי בסיפורים.
מי שרוצה לדעת, והבנתי שלך (אם קראת עד כאן) לא אכפת ממעשיי, אז אודה לך בכנות (!) על התגובה הבועטת והכנה שלך, (אני מת על גישות כאלו, בלי קשר לבדסמ, כנות לפנים, הלוואי על כולם!) מי שרוצה לדעת אתן שתי דוגמאות לשאלות - ולסיפורים שנוצרו מהן:
1. מדוע בחרתי לעסוק בצורה פעילה ב"עולם היצרי" שאסור עליי? הסיפור "רק חלום!"
2. האם אני משקר לעצמי? אילו הייתי מת ברגע זה ונדרש להגן על מעשיי לפני בית דין של מעלה, כיצד הייתי עושה זאת? הסיפור "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" (מעניין כמה זיהו שזה חלק מפסוק והבינו למה בחרתי בו ככותרת.)

אגב, לגבי התייחסות הלכתית והצדקה דתית, יש טיוטות וחצאי טיוטות לסיפורים שנבראו מהשאלות הללו.
ולסוף, לא מצאתי מקום שמייצר תוכן בנושא השילוב בצורה קבועה ונקייה, זה למה אני עושה את כל זה, מי שמכיר אותי בעולם האמיתי -ואני מאוד מקווה שאף אחד מהקהל כאן לא הרים יד לזה!- יודע שיש לי הרבה מה לכתוב, והרבה ברורים הלכתיים לערוך, שלא קשורים בשום צורה לאתר ולעניינו, מלבד העובדה שכולם ממלאים את זמני, כמובן.

נ.ב. לא, להיכנע בלית בררה לצרכים חומריים זה לא "בעיטה בתורה" או משהו כזה, כמו שחוסר עמידה בזמנים בטירונות זה לא בגידה בערכי צה"ל, וזה לא אומר שאני חייל ביזיון וכו' וכו'.
אלוקים לא סיפר לי את כל התוכניות שלו, אבל מקריאה קלה בתנ"ך די ברור שקיום טהור ללא רבב הוא לא חלק מהתוכנית וד"ל.


1 - אתה באמת חושב שאני חושב שכל הדתיים חושבים שאין טעם להתנהג בצורה מוסרית כאתאיסט? אתה באמת חושב שאני מאמין בזה? אין כמעט אנשים שחושבים שיש קבוצה שכולם בה עושים דבר מסוים. אפילו הגזענים הכי גדולים יגידו לך "אבל לא כל השחורים כאלה", "לא כל הלבנים כאלה" וכו'. בקיצור, תלמד להבדיל מתי אנשים פונים לקולקטיב ומתי הם פונים לאינדיבידואל.

2 - חוקים צריכים להיות ברורים. לפי הגישה שלך, אין צורך לקיים בערך 99% מהציוויים הדתיים כי הם נתונים לפרשנות. כך או כך, יש הלכה. ואם כל כך הרבה דברים נתונים לפרשנות זה אומר דבר אחד: האל היהודי הוא שופט ממש גרוע שידפוק ויתגמל אותנו על דברים שאין לי מושג האם הם נכונים או לא. אולי להדליק אור בשבת זאת מצווה ואלוהים יתגמל אותי על זה בעולם הבא, איך נדע? זה נתון לפרשנות! בקיצור, אם אתה בא בגישה כזאת אז כל העניין של שכר ועונש יוצא דפוק לחלוטין. וביהדות המושג של שכר ועונש זה חשוב ביותר, כי זה קובע איפה תהיה לאחר מותך. תדמיין לך שאתה מגיע לבית משפט כשכל מה שידוע לך על החוקים במדינה שלך הם מאוד כלליים ולא ברורים, איזו זכות יש לשופט לדפוק אותך? לצורך הדוגמה, אם הוא אמר לך לא להדליק אש בשבת, הדלקת אור בשבת ואז הוא גזר עליך שנתיים בכלא - למה בכלל שתסיק שאסור להדליק אור בשבת? זה גם נשמע לא הגיוני בכלל מבחינה מדעית בגלל שאש וחשמל אלה שתי אנרגיות שונות.
אתה מבין? יש לך בעיות מכל הכיוונים. מצד אחד, אם החוקים הם ברורים - נדפקת. אם החוקים הם לא ברורים - אתה תמיד תהיה באי ודאות, כלומר - נדפקת, כי אתה מתעסק בבדס"מ רחמנא ליצלן, כי בכללי אתה לא יודע בהרבה אספקטים בחיים שלך מתי אתה חוטא ומתי לא.

3 - אתה לא צריך סמכות הלכתית כדי להתעסק בנושא. לצורך העניין, אדם שלומד תורה לומד הלכות של אנשים עם סמכות הלכתית, והגיוני שהוא יאמץ את הדעות הללו (שוב, בהנחה שאלוהים קיים, ודתיים מניחים שהוא קיים). אני לדוגמה התחלתי לאחרונה להתעסק יותר במחטים בזמן שאני לא רופא / אח. מה עשיתי? למדתי ידע תאורטי, התנסיתי עם חבר שאני סומך עליו ויצאתי לדרך, אחלה בחלה.

4 - אני לא מכיר את הציטוט "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי". תסביר אותו.

5 - "להיכנע בלית בררה לצרכים חומריים זה לא "בעיטה בתורה' או משהו כזה" - בוא תגזים יותר. יש לך ברירה. היו עוד אנשים ויהיו עוד אנשים שהתנזרו ויתנזרו מבדס"מ, כאלה שחושקים בזה הרבה יותר ממך. בקיצור, יש לך ברירה, בדס"מ הוא לא מחלה סופנית. כמו שיש אנשים שלא מאוננים ולא הולכים עם בחורות שהם לא התחתנו איתן (למרות שאני מאמין שזה מיעוט בעולם הישיבות), ככה גם אתה מסוגל לכך, פשוט נוח לעשות אחרת ואני מבין את זה, אבל אל תשקר לעצמך. תעשה לי טובה, זה פשוט עניין של להתחמק מדופמין, זה לא כל כך שונה מלהתחמק מאוכל משמין או משחקי מחשב במינון לא בריא.

בוקר טוב.

1. על האמרה של מוסר ודתיים, כתבת "הרבה" ואני כתבתי בכללי "דתיים", ובגדול לא התייחסתי בעומק לאימרה הזו, האמת? אני מאמין שהאדם הסביר מכיר מספיק דתיים כדי להבין שהדיון הזה כללי מדי מכדי לעסוק בו ברצינות.

2. חוקי א נ ו ש צריכים להיות ברורים, מכל הקטע ניכר שאתה רואה את האלוקים ואת חוקיו כבן אנוש כמוך וכמוני, ואת חוקיו כחוקי מדינה אקראית. תהית פעם למה יש כמה וכמה שמות לאלוקים? או למה החיים שלאחר המוות לא מוזכרים בפירוש בתנ"ך? (למעשה, גן עדן מוזכר כמקום פיזי, ו"גיהנם" גיא בן הינום, הוא מקום סמוך להר הבית בו שרפו עבודה זרה) יש הרבה מאוד שאלות בדת, וספרים אינספור שממשיכים להיכתב ברגעים אלו, מדובר במערכת שונה מהותית ממה שאנחנו מכירים בעולם הזה.
"הגישה שלי"... ובכן, כאן זה על קצה המזלג, הגישה שלי לדת היא נושא לפרוייקט כתיבה שלא קשור לאתר ואלייך, אלא אם כן אתה דתי שלומד תורה כל יום.
האם יהודי דתי מאמין שחוקי האל ברורים? או שהוא חי באי-וודאות? שאלות מעניינות, אישית אני מאמין שהם עמומים בכוונה וע' מו"נ לרמב"ם (נו, גם הספר המודרני של מ"ג מכיל תשובות לזה), אבל מעניין לציין שרצו לגנוז את מגילת קהלת, וכאן אל תבקש ממני הסבר, קרא את המגילה בעצמך ותבין שהשאלות שלנו כאן באתר די עדינות.

3. סמכות הלכתית, ובכללי פסיקת הלכה, זו סוגיה שלמה וסבוכה, כאמור, אם ירצה ה' אזכה לברר את הדברים בצורה מניחה את הדעת, ויוולד סיפור.

4. כמו הדת והתנ"ך. הציטוט הוא אמצעי ספרותי לרמוז על דילמה פנימית נסתרת שמובעת בסיפור, להסביר למה הוא מתאים לסיפור ההוא, זה כמו להסביר בדיחה -ועוד פנימית!- אבל בגדול, אמרת הנביא היא שאדם שחטא והוסיף לטעון שהחטא אינו חטא, ייחשב לו הדבר כחטא נפרד בפני עצמו! ומכאן הקשר לעצם הבלוג, הבעה של הדלימה בעצם כתיבתו.

5. "להתנזר מבדס"מ"? אולי הפרופיל שלי לא ברור כמו שחשבתי, אני רווק דתי, מעולם לא קיימתי מגע מיני מלבד עם עצמי לבדי ובהיחבא, עכשיו בוא תסביר איך אפשר להתנזר מחלק ממני, משחקי מחשב אפשר למחוק, אוכל משמין אפשר לא לגעת, בוא תראה לי איך אפשר לקחת את הצורך הבוער של הגוף ולהניח בצד לתמיד, ניסיתי הרבה דברים, בשלב מסויים, זה עלה לי בנדודי שינה, וכמעט בשפיות.
אגב, מקווה שהתכוונת שיש מיעוט בעולם הישיבות שמקיים יחסים עם נשים נגד ההלכה, נו, אני מניח שזה קיים במיעוט,הייתי ביותר בישיבה אחת.
לגבי הוצאת זרע לבטלה... נו, חרשו על זה לא מעט, בכללי, הרבה נופלים בזה, וזה כבר סוגיה שלמה, בעזרת ה', סיפור בהמשך.
אמת מפני שהוא אמת.


אז כמו שאמרתי, אתה נמצא בבעיה. אם חוקי האל עמומים אינם ברורים אין לך סיבה להיות דתי מהסיבה הפשוטה שאתה אפילו לא יכול לדעת מהו דתי ומהו חילוני, אתה לא יודע מה טוב ומה רע, על מה תקבל שכר ועל מה תקבל עונש, החטאים והמעשים הטובים שלך רנדומליים ומשתנים לפי גורמים שלא ידועים לך. אם החוקים אינם ברורים אין לך סיבה לעשות כלום. למה שתשים כיפה? אולי אלוהים לא רוצה את זה. למה שתתפלל? אולי אלוהים לא רוצה את זה. למה שלא תשכב כל יום עם נשים? אולי אלוהים רוצה את זה. אתה מבין? אם החוקים לא ברורים זה אומר דבר אחד - אין לך סיבה לרדוף אחרי המידות הטובות של התורה, כי אלה דברים שאתה לא מסוגל לאמוד. ובסופו של יום החוקים הידועים והברורים של אלוהים (כמו "אל תבערו אש בכל מושבותיכם) הם מאוד טכניים וקלים להבנה, ככה שאני לא מבין למה הלכת כל כך רחוק וחשבת שחוקי האל הם מעבר להבנה שלנו. ובכללי, האם יש הצדקה לשפוט מישהו על משהו שהוא לא מבין? זה מטומטם. זה כמו לשפוט חיידק שתוקף בני אדם, הוא בכלל לא מצליח לתפוס מה זה בן אדם או לתפוס משהו בכללי חחח.

ובדס"מ הוא לא חלק ממך כמו ששניצל הוא לא חלק ממך. ושוב, נתת דוגמות מאוד דומות כמו משחקי מחשב, שניצל... שניהם עובדים על דופמין שמופרש במוח שלך, בדיוק כמו מיניות. תבין, בדס"מ לא כ"כ שונה ממין ונילי מהבחינה של הקושי להימנע ממנו, פשוט כשאתה חרמן אתה אומר "יואו תדרכו עליי" וכשאדם ונילי חרמן הוא אומר "יואו אני מת לכוס" או משהו כזה, אבל החוזקות של הרצון והמכאניזם של הליבידו הם די דומים. חוץ מזה, גם זיכרון חסר חשיבות שלך אוכל מרק צח קר עם עדשים זה חלק ממך, מהמוח שלך (והמוח שלך זה אתה), אז מה אתה רוצה להגיד פה? אני לא מאמין שבדס"מ זה משהו שאי אפשר להימנע ממנו ושהוא ראשון בחשיבותו או משהו כזה, יש דברים פי אלף יותר חשובים בחיים. בכללי, כשיש לך בת זוג או חבר, מה גורם לך להתחבר אליהם? הזמן שהעברתם ביחד, הדברים שעברו על שניכם, התקשורת שלכם לטווח ארוך, כימיה, אולי יש לכם קטע של לעשות ספורט ביחד, הרגשות שהחלפתם ביניכם וכו' וכו'. בקיצור, בדס"מ מתחיל ומסתיים במיניות, זה יחסית כלום ושום דבר כשמסתכלים על התמונה הגדולה, חדל עם הרומנטיזציה המיותרת הזאת. אני יודע שקשה להימנע מזה כשכל האתר מעודד אותך לנהוג כך, אבל החוכמה היא לא לנהוג בצורה קונפורמיסטית. אם יש לך בעיה שמונעת ממך לא לעסוק בבדס"מ אז יש לך בעיה וזה לא מצב נורמאלי. לצורך העניין, כשלא הייתי בזוגיות לא הייתי מאונן בכלל, גם אם הגיעו לי מחשבות על בדס"מ או מין זה היה עובר מהר מאוד... אולי אתה צריך אישה, אולי אתה צריך להתרגל ולהפסיק להתרגש מזה. לברוח זה לא הפיתרון, זאת הסיבה שבחורי ישיבות הם מאוננים כפייתיים לעיתים קרובות. הפיתרון הוא לא לברוח, הפיתרון הוא להתנסות, לצבור ניסיון ולדעת לשים דברים בפרופורציות ושמיניות היא לא הכול בעולם.
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023
WitchFuneral​(שולט) • 4 בינו׳ 2023
אה, ותשים לב שאתה מתעניין מנקודה מאוד חשובה - אנשים כבר התנזרו לפניך, גם כאלה שהיו מכורים הרבה יותר ממך. אפילו אני מכיר כמה אישית. זה פחות או יותר מוכיח ששום דבר לא נכפה עליך... וול, בתכל'ס הכול נכפה עלינו כי הכול ידוע מראש, אבל הבנת למה אני מתכוון, זאת כן תוצאה שיכולה להשתנות אם תעבוד על עצמך. הכי חשוב לא לעשות את זה כרווק לא מנוסה. לדעתי עדיף לך לטעום קצת ממה שיש לעולם להציע בגלל הסיבות שציינתי מקודם.
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023
WitchFuneral​(שולט) • 4 בינו׳ 2023
קוביבי כתב/ה:
הייתי מציע לעשות סקר, כמה נשים פה נתקלו בפניות מחרדים נשלטים.
אפשר בכלל לעשות פה סקרים?


כ-כן...... שכלובי יעבור לכל החרדים על הפרטי ויעשה מזה סקר.
אתה רציני? אסור לו, זכותו של כל אדם להשאיר דברים בפרטי.
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023
WitchFuneral​(שולט) • 4 בינו׳ 2023
מאמיקטנה כתב/ה:
הגיוני שבחברה שבה מין, וכמובן דברים יותר הארדקור מסתם מין, הוא טאבו, זה יוצר רצון לגלות ולהתנסות בזה.
כמו ילדים בתיכון שאסור להם אלכוהול או סיגריות.
למה דווקא נשלטים?
יכול להיות שזה קשור לכך שבחברה החרדית מחנכים אותך להיות צייתן שהולך בתלם בלי להביט שמאלה או ימינה.

מבחינת החרדים הם אלה שיצאו מהמטריקס וכל השאר הם כבשים אבודות. ה-"אל תסתכל ימינה ושמאלה" מבחינתם זה "תדאג לא להיכנס למטריקס". ושוב, בגלל שיש פה הרבה בכיינים שכל היום מחפשים את ה-"די להכליל" אני אגיד שאני מדבר על הקולקטיב.
יותר הגיוני שהם נהנים מלהפוך את זה כי באופן כללי בחברה החרדית לגבר יש הרבה יותר כוח מהאישה, בניגוד לחברה החילונית ששם זה כבר הפוך לצערי. בקיצור, אני חושב שככל שהיחסים קיצוניים יותר לצד אחד, ככה תהנה יותר להפוך לצד השני בדר"כ. אבל גם זאת רק השערה. אין מספיק מחקרים שעוסקים בבדס"מ, זאת בעיה.
דתי אמיץ
לפני שנה • 4 בינו׳ 2023

Re: כנות ואומץ.

דתי אמיץ • 4 בינו׳ 2023
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
הבלוג "דתיים ובדסמ" עוסק בדילמה הסבוכה של דוסים עם משיכה לבדסמ.
"מה הוא נדחף? מי הוא חושב שהוא? מה זה השיווק עצמי הפתטי שהדוס הזה מנסה לעשות?"
ובכן, קפצו לי, זה פחות עבורכם.
אני חושב על כל המתבגרים/ילדים שסובלים מהסיטואציה האיומה הזו, ואין להם עם מי להתייעץ, במגזר שלנו אפילו מין פשוט זה דבר שבקושי מדברים עליו, חשבתם מה עובר על מתבגר שנמשך למין חריג כזה?
חד משמעית אני מחפש להתבלט ברשת, כדי להגדיל את הסיכויים שמי שצריך להיחשף, יחשף.
אין בבלוג הזה גסויות, תוכן מיני לשמו או בידורי לשמו, יש שם בעיקר ניסיונות להבין ולהסביר את התסבוכת הזו.
אני מגיב לפורום הלא פעיל הזה בשביל המתבגר/ת הדוסים שחורשים את האינטרנט כדי להבין למה לעזאזל הם נמשכים לדברים הזויים, היי, אתם לא לבד.
מוזמנים לבלוג.
דתי אמיץ.


לדתיים וחרדים יותר מפריע להתעסק בבדסמ מאשר אנשים מבחוץ. אף אחד לא באמת אומר לעצמו "נו באמת, מה הוא נדחף?!" מהסיבה הפשוטה שזה לא משהו שחילונים נוטים לדחוף בו את האף, במיוחד לא חילונים ליברלים. אני יודע שבמגזר הדתי והחרדי מתעסקים יותר באיך שאנשים אמורים לנהוג בצורה מינית ואיך הם אמורים לנהוג בחיים בכלל, אבל זה לא ככה בצד השני. כאילו, מן הסתם שגם חילונים דוחפים את האף שלהם כשזה מגיע לדברים מסוימים כמו פוליטיקה, אבל גם זה ברמה הרבה פחות קיצונית וגם אתה תמצא דחיפת אפים בפחות נושאים שקשורים לחיים שלנו. למה? כי כשאתה חילוני זה אתה והיקום האבסורדי, אתה עושה מה שאתה רוצה ולרוב משתדל גם לתת לאחרים לחיות כדי שהם יתנו לך לחיות ולעשות את מה שאתה רוצה (חחח הרבה דתיים חושבים שבלי אלוהים אין סיבה לנהוג בצורה אתית ומוסרית, וול, זה לא נכון. התנהגות מוסרית מקנה לך חופש, מה שחשוב כמעט לכל אדם). גם לא לפגוע באנשים ברמה מסוימת זה "טבוע" ברובנו. כשאתה דתי יש ספר חוקים מאוד נוקשה וקפדני שאלוהים העביר לבני ישראל שדורש מכולם התנהגות אחידה, לכן גם אתה רואה את הדתיים והחרדים פה נכנסים להרבה יותר סרטים מאיתנו.

אגב, ארצה לציין שאני חושב שהפער בין הדת לבדס"מ לא ניתן לגישור בשום מצב (די מרגיש לי שאתה מנסה לעשות את זה?), לכן באיזשהי רמה זה כן רציונלי להרגיש רע כדתי בדסמ"י. כאילו, זה לא רציונלי להאמין באלוהים, אבל בהנחה שאלוהים קיים והחוקים שלו ניתנו לנו (מה שמניח כל דתי) זה כן רציונלי להרגיש רע כדתי. אתה פשוט דורך על הדת שלך ועל אלוהים והרצונות שלו ואין לך שום דרך אחרת לסובב את זה חוץ מלשקר לעצמך. דתי בדסמ"י אמיץ מבחינתי זה אחד שיודע שמה שהוא עושה זה ממש לא בסדר אבל בוחר להמשיך לעשות זאת (שגם זה קיים). אני אישית הייתי חי חיים וניליים בהנחה שהייתי דתי, אין בזה ספק... עם אלוהים לא מתעסקים. אגב, גם לא הצגת שום התייחסות הלכתית שמקנה לך זכות להתעסק בבדס"מ, אז אתה מודע לזה שאין שום הצדקה דתית לכך? לא שאכפת לי, כן? תעשה מה שבא לך.



ערב טוב, ראשית, ב"להידחף" התכוונתי שתפסתי טרמפ על נושא שהיה לא פעיל כמה חודשים.
כעת, לעניינו.
בתגובתך יש כמה וכמה דברים שקשה להתייחס אליהם, כמו הכללה שבלי אמונה דתיים לא רואים טעם במוסר אישי וכו' וזה שאלוקים הביא ספר חוקים קפדני ונוקשה, ובכן, הוא לא, בתורה יש הנחיות כלליות שפורשו בצורות רבות במהלך הדורות, ובדברים רבים אין הוראות ברורות, כך למשל לא תמצא בתנ"ך איסור ברור על הוצאת זרע לבטלה (רק רמזים) או על שמירת נגיעה (מלבד נידה) ואלו רק דוגמאות אקראיות, כשאין מולי ספרים פתוחים כרגע.
מה שכתבת כ"אגב" תופס אותי יותר, אנסה לסכם את דברייך: 1. אין איך לגשר על דת-בדס"מ. 2. אני משקר לעצמי. 3. אין לי סמכות הלכתית להתעסק בנושא. 4. אין הצדקה דתית לעיסוק בבדס"מ.
הניסיון לגשר על דת בדס"מ מעסיק אותי, ברובד העיוני -נפשי, ברובד המעשי אין לי ניסיון.
אלוקים הוא לא איזה בוס קשוח ומנותק שמוריד פקודות בלי להתסכל ימינה ושמאלה, אני מאמין, או לפחות מקווה, שלכל דבר יש סיבה, הבלוג מלא בתוכן שמנסה לענות על השאלות המצויינות שהעלית, ועוד: אפשר לדת ולצרכים חומריים חריגים יחד? האם אין בגידה בה' בעצם הגלישה באתר? האם דתי חוטא הוא עדיין דתי? ולמה? איך זה הגיוני? ולמה שאלוקים יעשה לי את זה מההתחלה?
האמת, וזה לכל מי שקורא את זה, את התשובות שלי לשאלות הללו ביטאתי בסיפורים.
מי שרוצה לדעת, והבנתי שלך (אם קראת עד כאן) לא אכפת ממעשיי, אז אודה לך בכנות (!) על התגובה הבועטת והכנה שלך, (אני מת על גישות כאלו, בלי קשר לבדסמ, כנות לפנים, הלוואי על כולם!) מי שרוצה לדעת אתן שתי דוגמאות לשאלות - ולסיפורים שנוצרו מהן:
1. מדוע בחרתי לעסוק בצורה פעילה ב"עולם היצרי" שאסור עליי? הסיפור "רק חלום!"
2. האם אני משקר לעצמי? אילו הייתי מת ברגע זה ונדרש להגן על מעשיי לפני בית דין של מעלה, כיצד הייתי עושה זאת? הסיפור "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" (מעניין כמה זיהו שזה חלק מפסוק והבינו למה בחרתי בו ככותרת.)

אגב, לגבי התייחסות הלכתית והצדקה דתית, יש טיוטות וחצאי טיוטות לסיפורים שנבראו מהשאלות הללו.
ולסוף, לא מצאתי מקום שמייצר תוכן בנושא השילוב בצורה קבועה ונקייה, זה למה אני עושה את כל זה, מי שמכיר אותי בעולם האמיתי -ואני מאוד מקווה שאף אחד מהקהל כאן לא הרים יד לזה!- יודע שיש לי הרבה מה לכתוב, והרבה ברורים הלכתיים לערוך, שלא קשורים בשום צורה לאתר ולעניינו, מלבד העובדה שכולם ממלאים את זמני, כמובן.

נ.ב. לא, להיכנע בלית בררה לצרכים חומריים זה לא "בעיטה בתורה" או משהו כזה, כמו שחוסר עמידה בזמנים בטירונות זה לא בגידה בערכי צה"ל, וזה לא אומר שאני חייל ביזיון וכו' וכו'.
אלוקים לא סיפר לי את כל התוכניות שלו, אבל מקריאה קלה בתנ"ך די ברור שקיום טהור ללא רבב הוא לא חלק מהתוכנית וד"ל.


1 - אתה באמת חושב שאני חושב שכל הדתיים חושבים שאין טעם להתנהג בצורה מוסרית כאתאיסט? אתה באמת חושב שאני מאמין בזה? אין כמעט אנשים שחושבים שיש קבוצה שכולם בה עושים דבר מסוים. אפילו הגזענים הכי גדולים יגידו לך "אבל לא כל השחורים כאלה", "לא כל הלבנים כאלה" וכו'. בקיצור, תלמד להבדיל מתי אנשים פונים לקולקטיב ומתי הם פונים לאינדיבידואל.

2 - חוקים צריכים להיות ברורים. לפי הגישה שלך, אין צורך לקיים בערך 99% מהציוויים הדתיים כי הם נתונים לפרשנות. כך או כך, יש הלכה. ואם כל כך הרבה דברים נתונים לפרשנות זה אומר דבר אחד: האל היהודי הוא שופט ממש גרוע שידפוק ויתגמל אותנו על דברים שאין לי מושג האם הם נכונים או לא. אולי להדליק אור בשבת זאת מצווה ואלוהים יתגמל אותי על זה בעולם הבא, איך נדע? זה נתון לפרשנות! בקיצור, אם אתה בא בגישה כזאת אז כל העניין של שכר ועונש יוצא דפוק לחלוטין. וביהדות המושג של שכר ועונש זה חשוב ביותר, כי זה קובע איפה תהיה לאחר מותך. תדמיין לך שאתה מגיע לבית משפט כשכל מה שידוע לך על החוקים במדינה שלך הם מאוד כלליים ולא ברורים, איזו זכות יש לשופט לדפוק אותך? לצורך הדוגמה, אם הוא אמר לך לא להדליק אש בשבת, הדלקת אור בשבת ואז הוא גזר עליך שנתיים בכלא - למה בכלל שתסיק שאסור להדליק אור בשבת? זה גם נשמע לא הגיוני בכלל מבחינה מדעית בגלל שאש וחשמל אלה שתי אנרגיות שונות.
אתה מבין? יש לך בעיות מכל הכיוונים. מצד אחד, אם החוקים הם ברורים - נדפקת. אם החוקים הם לא ברורים - אתה תמיד תהיה באי ודאות, כלומר - נדפקת, כי אתה מתעסק בבדס"מ רחמנא ליצלן, כי בכללי אתה לא יודע בהרבה אספקטים בחיים שלך מתי אתה חוטא ומתי לא.

3 - אתה לא צריך סמכות הלכתית כדי להתעסק בנושא. לצורך העניין, אדם שלומד תורה לומד הלכות של אנשים עם סמכות הלכתית, והגיוני שהוא יאמץ את הדעות הללו (שוב, בהנחה שאלוהים קיים, ודתיים מניחים שהוא קיים). אני לדוגמה התחלתי לאחרונה להתעסק יותר במחטים בזמן שאני לא רופא / אח. מה עשיתי? למדתי ידע תאורטי, התנסיתי עם חבר שאני סומך עליו ויצאתי לדרך, אחלה בחלה.

4 - אני לא מכיר את הציטוט "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי". תסביר אותו.

5 - "להיכנע בלית בררה לצרכים חומריים זה לא "בעיטה בתורה' או משהו כזה" - בוא תגזים יותר. יש לך ברירה. היו עוד אנשים ויהיו עוד אנשים שהתנזרו ויתנזרו מבדס"מ, כאלה שחושקים בזה הרבה יותר ממך. בקיצור, יש לך ברירה, בדס"מ הוא לא מחלה סופנית. כמו שיש אנשים שלא מאוננים ולא הולכים עם בחורות שהם לא התחתנו איתן (למרות שאני מאמין שזה מיעוט בעולם הישיבות), ככה גם אתה מסוגל לכך, פשוט נוח לעשות אחרת ואני מבין את זה, אבל אל תשקר לעצמך. תעשה לי טובה, זה פשוט עניין של להתחמק מדופמין, זה לא כל כך שונה מלהתחמק מאוכל משמין או משחקי מחשב במינון לא בריא.

בוקר טוב.

1. על האמרה של מוסר ודתיים, כתבת "הרבה" ואני כתבתי בכללי "דתיים", ובגדול לא התייחסתי בעומק לאימרה הזו, האמת? אני מאמין שהאדם הסביר מכיר מספיק דתיים כדי להבין שהדיון הזה כללי מדי מכדי לעסוק בו ברצינות.

2. חוקי א נ ו ש צריכים להיות ברורים, מכל הקטע ניכר שאתה רואה את האלוקים ואת חוקיו כבן אנוש כמוך וכמוני, ואת חוקיו כחוקי מדינה אקראית. תהית פעם למה יש כמה וכמה שמות לאלוקים? או למה החיים שלאחר המוות לא מוזכרים בפירוש בתנ"ך? (למעשה, גן עדן מוזכר כמקום פיזי, ו"גיהנם" גיא בן הינום, הוא מקום סמוך להר הבית בו שרפו עבודה זרה) יש הרבה מאוד שאלות בדת, וספרים אינספור שממשיכים להיכתב ברגעים אלו, מדובר במערכת שונה מהותית ממה שאנחנו מכירים בעולם הזה.
"הגישה שלי"... ובכן, כאן זה על קצה המזלג, הגישה שלי לדת היא נושא לפרוייקט כתיבה שלא קשור לאתר ואלייך, אלא אם כן אתה דתי שלומד תורה כל יום.
האם יהודי דתי מאמין שחוקי האל ברורים? או שהוא חי באי-וודאות? שאלות מעניינות, אישית אני מאמין שהם עמומים בכוונה וע' מו"נ לרמב"ם (נו, גם הספר המודרני של מ"ג מכיל תשובות לזה), אבל מעניין לציין שרצו לגנוז את מגילת קהלת, וכאן אל תבקש ממני הסבר, קרא את המגילה בעצמך ותבין שהשאלות שלנו כאן באתר די עדינות.

3. סמכות הלכתית, ובכללי פסיקת הלכה, זו סוגיה שלמה וסבוכה, כאמור, אם ירצה ה' אזכה לברר את הדברים בצורה מניחה את הדעת, ויוולד סיפור.

4. כמו הדת והתנ"ך. הציטוט הוא אמצעי ספרותי לרמוז על דילמה פנימית נסתרת שמובעת בסיפור, להסביר למה הוא מתאים לסיפור ההוא, זה כמו להסביר בדיחה -ועוד פנימית!- אבל בגדול, אמרת הנביא היא שאדם שחטא והוסיף לטעון שהחטא אינו חטא, ייחשב לו הדבר כחטא נפרד בפני עצמו! ומכאן הקשר לעצם הבלוג, הבעה של הדלימה בעצם כתיבתו.

5. "להתנזר מבדס"מ"? אולי הפרופיל שלי לא ברור כמו שחשבתי, אני רווק דתי, מעולם לא קיימתי מגע מיני מלבד עם עצמי לבדי ובהיחבא, עכשיו בוא תסביר איך אפשר להתנזר מחלק ממני, משחקי מחשב אפשר למחוק, אוכל משמין אפשר לא לגעת, בוא תראה לי איך אפשר לקחת את הצורך הבוער של הגוף ולהניח בצד לתמיד, ניסיתי הרבה דברים, בשלב מסויים, זה עלה לי בנדודי שינה, וכמעט בשפיות.
אגב, מקווה שהתכוונת שיש מיעוט בעולם הישיבות שמקיים יחסים עם נשים נגד ההלכה, נו, אני מניח שזה קיים במיעוט,הייתי ביותר בישיבה אחת.
לגבי הוצאת זרע לבטלה... נו, חרשו על זה לא מעט, בכללי, הרבה נופלים בזה, וזה כבר סוגיה שלמה, בעזרת ה', סיפור בהמשך.
אמת מפני שהוא אמת.


אז כמו שאמרתי, אתה נמצא בבעיה. אם חוקי האל עמומים אינם ברורים אין לך סיבה להיות דתי מהסיבה הפשוטה שאתה אפילו לא יכול לדעת מהו דתי ומהו חילוני, אתה לא יודע מה טוב ומה רע, על מה תקבל שכר ועל מה תקבל עונש, החטאים והמעשים הטובים שלך רנדומליים ומשתנים לפי גורמים שלא ידועים לך. אם החוקים אינם ברורים אין לך סיבה לעשות כלום. למה שתשים כיפה? אולי אלוהים לא רוצה את זה. למה שתתפלל? אולי אלוהים לא רוצה את זה. למה שלא תשכב כל יום עם נשים? אולי אלוהים רוצה את זה. אתה מבין? אם החוקים לא ברורים זה אומר דבר אחד - אין לך סיבה לרדוף אחרי המידות הטובות של התורה, כי אלה דברים שאתה לא מסוגל לאמוד. ובסופו של יום החוקים הידועים והברורים של אלוהים (כמו "אל תבערו אש בכל מושבותיכם) הם מאוד טכניים וקלים להבנה, ככה שאני לא מבין למה הלכת כל כך רחוק וחשבת שחוקי האל הם מעבר להבנה שלנו. ובכללי, האם יש הצדקה לשפוט מישהו על משהו שהוא לא מבין? זה מטומטם. זה כמו לשפוט חיידק שתוקף בני אדם, הוא בכלל לא מצליח לתפוס מה זה בן אדם או לתפוס משהו בכללי חחח.

ובדס"מ הוא לא חלק ממך כמו ששניצל הוא לא חלק ממך. ושוב, נתת דוגמות מאוד דומות כמו משחקי מחשב, שניצל... שניהם עובדים על דופמין שמופרש במוח שלך, בדיוק כמו מיניות. תבין, בדס"מ לא כ"כ שונה ממין ונילי מהבחינה של הקושי להימנע ממנו, פשוט כשאתה חרמן אתה אומר "יואו תדרכו עליי" וכשאדם ונילי חרמן הוא אומר "יואו אני מת לכוס" או משהו כזה, אבל החוזקות של הרצון והמכאניזם של הליבידו הם די דומים. חוץ מזה, גם זיכרון חסר חשיבות שלך אוכל מרק צח קר עם עדשים זה חלק ממך, מהמוח שלך (והמוח שלך זה אתה), אז מה אתה רוצה להגיד פה? אני לא מאמין שבדס"מ זה משהו שאי אפשר להימנע ממנו ושהוא ראשון בחשיבותו או משהו כזה, יש דברים פי אלף יותר חשובים בחיים. בכללי, כשיש לך בת זוג או חבר, מה גורם לך להתחבר אליהם? הזמן שהעברתם ביחד, הדברים שעברו על שניכם, התקשורת שלכם לטווח ארוך, כימיה, אולי יש לכם קטע של לעשות ספורט ביחד, הרגשות שהחלפתם ביניכם וכו' וכו'. בקיצור, בדס"מ מתחיל ומסתיים במיניות, זה יחסית כלום ושום דבר כשמסתכלים על התמונה הגדולה, חדל עם הרומנטיזציה המיותרת הזאת. אני יודע שקשה להימנע מזה כשכל האתר מעודד אותך לנהוג כך, אבל החוכמה היא לא לנהוג בצורה קונפורמיסטית. אם יש לך בעיה שמונעת ממך לא לעסוק בבדס"מ אז יש לך בעיה וזה לא מצב נורמאלי. לצורך העניין, כשלא הייתי בזוגיות לא הייתי מאונן בכלל, גם אם הגיעו לי מחשבות על בדס"מ או מין זה היה עובר מהר מאוד... אולי אתה צריך אישה, אולי אתה צריך להתרגל ולהפסיק להתרגש מזה. לברוח זה לא הפיתרון, זאת הסיבה שבחורי ישיבות הם מאוננים כפייתיים לעיתים קרובות. הפיתרון הוא לא לברוח, הפיתרון הוא להתנסות, לצבור ניסיון ולדעת לשים דברים בפרופורציות ושמיניות היא לא הכול בעולם.


ערב טוב.
התגובות שלך מעולות, אני אוהב את זה, לא כי אני מזוכיסט, אלא כי אני מעדיף אמת, יעזור לי מאוד אם להבא ההארות שלך ייכתבו בצורת שאלות ממוקדות.
1.
הפסקה הראשונה מדברייך ממוקדת בדת ובתסבוכות שלנו כדתיים, מקווה שאצליח למקד את דעותייך: א) חוסר הידיעה בדת ובדרכי האל גורמת לדת להיות חסרת טעם, כי הרי תמיד ייתכן שטעינו בדרך. ב) חוקי האל הם טכניים ופשוטים ולכן קלים להבנה. על מה יש להסתבך? ג) עיקר המטרה בעבודת ה' היא להשיג שכר ולהימלט מעונש במשפט.

א) אכן, יש הרבה בעיות בדת, הרבה זיופים, הרבה שקרים, אחד הספרים המשמעותיים ביותר ביהדות הוא מורה הנבוכים לרמב"ם, בהקדמת הספר הרמב"ם (נפטר בתחילת המאה השלוש עשרה) אומר משהו מדהים, אצטט בחוסר דיוק: "הההבנות בספר הזה עלולות לגרום נזק לאלף טיפשים שיקראו ולא יבינו, וזה כדאי רק בשביל החכם האחד שימצא כאן תועלת."
מה המשמעות? לדת יש מה להסתיר, זו האמת, (אם כי בדורנו היא פחות דרמטית לדעתי, יחסית ללפני 900 שנה בערך, מתי שנכתב הספר.)
יש לי חבר כופר, מאמין לשעבר, הוא נהג לומר לי רבות שיהדות זו ביצה של שקרים וזיופים, ובכן... הסכמתי איתו, אכן, שקרים וזיופים רבים, גם אני נתקלתי בזה, והחלטתי לצלול לעומק הביצה.
ובכן, בגרעין יש אמת, יש אמת בביצה הזו.
עד היום אני מאמין שאילו רק החבר הכופר (שזכיתי להכיר רק אחרי שעזב את הדת) היה לומד את מורה הנבוכים, הוא לא היה מאבד אמונה בבורא העולם.

לגבי חוקי הדת: יש מהם קלים, הבאת אחד מהם, אש בשבת, יופי! מה עם "קדושים תהיו"? ו"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך"? זה הרבה יותר מסובך, וזו הסיבה שיש מספר לא קטן של מגזרים דתיים/חרדים. (אה, ודתות, גם.)
לסיכום העניין עם הדת: אכן, בעיה קשה, דת, אלוקים, עולם, ובכללי הקיום. אני יודע שזה לא ייצוגי אבל היי, אולי אם לא היינו נבראים זה היה עדיף. (וצנזרתי את עצמי קשה כאן.)
אה, לפרוטוקול, ישבתי כמה שנים ללמוד את התורה לעומק. כך שאין צורך להסביר לי את הבעייתיות, ואגב, אם אתה מאמין שאני קצת יודע משהו על התורה, משמע שלמרות כל הבעיות הגעתי למסקנה שדרכי אמת, יותר מדוייק: הדבר הכי קרוב לאמת שהצלחתי להגיע אליו.

לגבי ג). שים לב שהרבה מדברייך מתרכזים בשכר ועונש, עולם הבא ומשפט, לזה התכוונתי, בגדול, כשכתבתי שהדת זו מערכת יחסים שונה ממה שאנחנו מכירים כבני אנוש בחיי היום יום, שים לב שבתנ"ך אין עיסוק רב בשכר ועונש, וכשכן, זה בדרך כלל (אולי תמיד? לא בדקתי) לכל העם או כמות אנשים גדולה במיוחד, ספויילר קטן למו"נ: המון אנשים זה משהו שיש להתייחס אליו בדרכים שונות מלאדם יחיד.
אם יש לך רקע בחסידות, התואר, כן? לא המגזרים, אז אתה מכיר את העולם הרעיוני של עבודת ה' הרבה מעבר לשיקולי עונשים, שכר וכל השאר.

בחלק השני מדברייך, ואני מתאמץ להבין בדיוק את כוונתך, כתבת שהבדס"מ אינו חלק ממני, שהוא לא שונה ממין ונילי,
ביקשת שאפסיק עם "הרומנטיזציה המיותרת הזאת", ושקשה להימנע מזה כשכל האתר מעודד אותי להתנהגות כזו, וייתכן שיש לי בעיה שגורמת להכרח לעסוק בבדס"מ.

הבדסמ הוא חלק ממני במובן הנפשי, לדוגמא, לפני כמה שנים הייתי די מכור למשחקי מחשב, והחלטתי להפסיק, מה קרה? בארבעה שנים האחרונות שיחקתי פעם אחת בלבד, וזה לא העסיק אותי יותר מדי, לא לפני ולא אחרי.
למה לא הצלחתי להיגמל ממין באופן כזה?
כי הצורך המיני נמצא בנפש, ובשונה מהמחשב והמשחקים, הוא תמיד נמצא שם, אין לי מחשב? אין לי סמרטפון? יש עיתונים, אפילו לא מיניים, אשכרה עלוני שבת לרוב, אה, זרקתי אותם לעזאזל? יש מחשבות, אה, התגברתי עליהם? יש מחשבות עמומות יותר, בתפר שבין שינה לערות, גם עליהם התגברתי? יופי!
יש נידודי שינה, ובמקרים גרועים יותר, יש את החלומות.
ואני אחטא, חצי ישן, חצי ער, אקווה שזה היה חלום, לפעמים זה רק חלום, לפעמים לא.
כך נראתה, בערך, התקופה שבה ניסיתי להאבק ביצר.
שום דבר לא עבד, והיה משהו מפתיע מאוד: לפני שנים, בהיותי בשיעור א' בישיבה, ביקשתי עצה מהר"מ, העצה שלו הדהימה אותי, הוא אמר לי שיש לי אופי לוחמני מדי, שאין לי צורך בספרי מוסר, ושתפיסת עולמי מורכבת על בסיס מלחמה ורק מלחמה.
בחרת להלחם בדברים שאכן יש להלחם בהם, הוא אמר, אבל זה עדיין לא מצב נפשי תקין, עלייך להרפות ולהבין שלא כל החיים זה מלחמה.
העצה המדהימה שלו הייתה לוותר.
להפסיק להתאמץ לא לחטוא, למשך שבוע.
לא לרוץ לעשות עברה, אלא רק לא להתאמץ להימנע.
זה היה שבוע קשה נפשית, מבלבל מאוד, משהו בי השתולל מול הדרישה לא להיאבק ביצר הטמא, אבל עשיתי את זה.
ואחרי שבוע, הר"מ שאל אותי בפשטות, האם בשבוע הזה חטאתי יותר או פחות משבוע רגיל?
לא היה שינוי משמעותי.
זה מדהים, הצורך המיני יקבל מה שהוא רוצה, אפשר להאבק בו פיזית, צומות וכדומה, נפשית, מדיטציה ודימיון מודרך, אפילו רוחנית, בלימוד ותפילות מיוחדות (וזה ראשי פרקים.).
ואפשר לשחרר.
להבין שיש כאן משהו אחר, שהחטא הוא חטא, אבל... שונה, משהו כאן לא באמת איך שהוא נראה.
אבל מה? ולמה?

אני לא בורח, אני מנסה להבין, כתיבה היא הדרך שלי לגלם הבנה, הבנת משמעות, חיים, אלוקים, אמת, דת, וגם... מין, ובדסמ.
בבלוג, מין הסתם, אני מפרסם את הבנותיי ומחשבותיי, כסיפורים, בנושא היהדות/בסד"מ בלבד.
אני לא מתעסק במין כל היום או משהו כזה, היחס שלי הוא כמו לאוכל: ההכרח לא יגונה, ספק את הגוף, כדי תוכל לחיות.
אני כותב בנושאים אחרים, למעשה, אני כותב כבר שנים, כשרק סמוך להרשמתי באתר התחלתי לכתוב על מין, בדסמ ויהדות.
את שאר כתביי, בעזרת ה', אפרסם במקומות וזמנים אחרים.
(ויש דברים שאפילו אני לא אעז לפרסם.)

ושוב תודה לך על התגובות הכנות, רק יעזור אם פעם הבאה תכתוב בצורה ממוקדת יותר.
אוף.
(כמעט רשמתי את השם הפרטי שלי הרגע.
מזכיר לעצמי שאנחנו לא באמת מכירים.)
דתי אמיץ.
WitchFuneral​(שולט)
לפני שנה • 5 בינו׳ 2023

Re: כנות ואומץ.

WitchFuneral​(שולט) • 5 בינו׳ 2023
דתי אמיץ כתב/ה:
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
WitchFuneral כתב/ה:
דתי אמיץ כתב/ה:
הבלוג "דתיים ובדסמ" עוסק בדילמה הסבוכה של דוסים עם משיכה לבדסמ.
"מה הוא נדחף? מי הוא חושב שהוא? מה זה השיווק עצמי הפתטי שהדוס הזה מנסה לעשות?"
ובכן, קפצו לי, זה פחות עבורכם.
אני חושב על כל המתבגרים/ילדים שסובלים מהסיטואציה האיומה הזו, ואין להם עם מי להתייעץ, במגזר שלנו אפילו מין פשוט זה דבר שבקושי מדברים עליו, חשבתם מה עובר על מתבגר שנמשך למין חריג כזה?
חד משמעית אני מחפש להתבלט ברשת, כדי להגדיל את הסיכויים שמי שצריך להיחשף, יחשף.
אין בבלוג הזה גסויות, תוכן מיני לשמו או בידורי לשמו, יש שם בעיקר ניסיונות להבין ולהסביר את התסבוכת הזו.
אני מגיב לפורום הלא פעיל הזה בשביל המתבגר/ת הדוסים שחורשים את האינטרנט כדי להבין למה לעזאזל הם נמשכים לדברים הזויים, היי, אתם לא לבד.
מוזמנים לבלוג.
דתי אמיץ.


לדתיים וחרדים יותר מפריע להתעסק בבדסמ מאשר אנשים מבחוץ. אף אחד לא באמת אומר לעצמו "נו באמת, מה הוא נדחף?!" מהסיבה הפשוטה שזה לא משהו שחילונים נוטים לדחוף בו את האף, במיוחד לא חילונים ליברלים. אני יודע שבמגזר הדתי והחרדי מתעסקים יותר באיך שאנשים אמורים לנהוג בצורה מינית ואיך הם אמורים לנהוג בחיים בכלל, אבל זה לא ככה בצד השני. כאילו, מן הסתם שגם חילונים דוחפים את האף שלהם כשזה מגיע לדברים מסוימים כמו פוליטיקה, אבל גם זה ברמה הרבה פחות קיצונית וגם אתה תמצא דחיפת אפים בפחות נושאים שקשורים לחיים שלנו. למה? כי כשאתה חילוני זה אתה והיקום האבסורדי, אתה עושה מה שאתה רוצה ולרוב משתדל גם לתת לאחרים לחיות כדי שהם יתנו לך לחיות ולעשות את מה שאתה רוצה (חחח הרבה דתיים חושבים שבלי אלוהים אין סיבה לנהוג בצורה אתית ומוסרית, וול, זה לא נכון. התנהגות מוסרית מקנה לך חופש, מה שחשוב כמעט לכל אדם). גם לא לפגוע באנשים ברמה מסוימת זה "טבוע" ברובנו. כשאתה דתי יש ספר חוקים מאוד נוקשה וקפדני שאלוהים העביר לבני ישראל שדורש מכולם התנהגות אחידה, לכן גם אתה רואה את הדתיים והחרדים פה נכנסים להרבה יותר סרטים מאיתנו.

אגב, ארצה לציין שאני חושב שהפער בין הדת לבדס"מ לא ניתן לגישור בשום מצב (די מרגיש לי שאתה מנסה לעשות את זה?), לכן באיזשהי רמה זה כן רציונלי להרגיש רע כדתי בדסמ"י. כאילו, זה לא רציונלי להאמין באלוהים, אבל בהנחה שאלוהים קיים והחוקים שלו ניתנו לנו (מה שמניח כל דתי) זה כן רציונלי להרגיש רע כדתי. אתה פשוט דורך על הדת שלך ועל אלוהים והרצונות שלו ואין לך שום דרך אחרת לסובב את זה חוץ מלשקר לעצמך. דתי בדסמ"י אמיץ מבחינתי זה אחד שיודע שמה שהוא עושה זה ממש לא בסדר אבל בוחר להמשיך לעשות זאת (שגם זה קיים). אני אישית הייתי חי חיים וניליים בהנחה שהייתי דתי, אין בזה ספק... עם אלוהים לא מתעסקים. אגב, גם לא הצגת שום התייחסות הלכתית שמקנה לך זכות להתעסק בבדס"מ, אז אתה מודע לזה שאין שום הצדקה דתית לכך? לא שאכפת לי, כן? תעשה מה שבא לך.



ערב טוב, ראשית, ב"להידחף" התכוונתי שתפסתי טרמפ על נושא שהיה לא פעיל כמה חודשים.
כעת, לעניינו.
בתגובתך יש כמה וכמה דברים שקשה להתייחס אליהם, כמו הכללה שבלי אמונה דתיים לא רואים טעם במוסר אישי וכו' וזה שאלוקים הביא ספר חוקים קפדני ונוקשה, ובכן, הוא לא, בתורה יש הנחיות כלליות שפורשו בצורות רבות במהלך הדורות, ובדברים רבים אין הוראות ברורות, כך למשל לא תמצא בתנ"ך איסור ברור על הוצאת זרע לבטלה (רק רמזים) או על שמירת נגיעה (מלבד נידה) ואלו רק דוגמאות אקראיות, כשאין מולי ספרים פתוחים כרגע.
מה שכתבת כ"אגב" תופס אותי יותר, אנסה לסכם את דברייך: 1. אין איך לגשר על דת-בדס"מ. 2. אני משקר לעצמי. 3. אין לי סמכות הלכתית להתעסק בנושא. 4. אין הצדקה דתית לעיסוק בבדס"מ.
הניסיון לגשר על דת בדס"מ מעסיק אותי, ברובד העיוני -נפשי, ברובד המעשי אין לי ניסיון.
אלוקים הוא לא איזה בוס קשוח ומנותק שמוריד פקודות בלי להתסכל ימינה ושמאלה, אני מאמין, או לפחות מקווה, שלכל דבר יש סיבה, הבלוג מלא בתוכן שמנסה לענות על השאלות המצויינות שהעלית, ועוד: אפשר לדת ולצרכים חומריים חריגים יחד? האם אין בגידה בה' בעצם הגלישה באתר? האם דתי חוטא הוא עדיין דתי? ולמה? איך זה הגיוני? ולמה שאלוקים יעשה לי את זה מההתחלה?
האמת, וזה לכל מי שקורא את זה, את התשובות שלי לשאלות הללו ביטאתי בסיפורים.
מי שרוצה לדעת, והבנתי שלך (אם קראת עד כאן) לא אכפת ממעשיי, אז אודה לך בכנות (!) על התגובה הבועטת והכנה שלך, (אני מת על גישות כאלו, בלי קשר לבדסמ, כנות לפנים, הלוואי על כולם!) מי שרוצה לדעת אתן שתי דוגמאות לשאלות - ולסיפורים שנוצרו מהן:
1. מדוע בחרתי לעסוק בצורה פעילה ב"עולם היצרי" שאסור עליי? הסיפור "רק חלום!"
2. האם אני משקר לעצמי? אילו הייתי מת ברגע זה ונדרש להגן על מעשיי לפני בית דין של מעלה, כיצד הייתי עושה זאת? הסיפור "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" (מעניין כמה זיהו שזה חלק מפסוק והבינו למה בחרתי בו ככותרת.)

אגב, לגבי התייחסות הלכתית והצדקה דתית, יש טיוטות וחצאי טיוטות לסיפורים שנבראו מהשאלות הללו.
ולסוף, לא מצאתי מקום שמייצר תוכן בנושא השילוב בצורה קבועה ונקייה, זה למה אני עושה את כל זה, מי שמכיר אותי בעולם האמיתי -ואני מאוד מקווה שאף אחד מהקהל כאן לא הרים יד לזה!- יודע שיש לי הרבה מה לכתוב, והרבה ברורים הלכתיים לערוך, שלא קשורים בשום צורה לאתר ולעניינו, מלבד העובדה שכולם ממלאים את זמני, כמובן.

נ.ב. לא, להיכנע בלית בררה לצרכים חומריים זה לא "בעיטה בתורה" או משהו כזה, כמו שחוסר עמידה בזמנים בטירונות זה לא בגידה בערכי צה"ל, וזה לא אומר שאני חייל ביזיון וכו' וכו'.
אלוקים לא סיפר לי את כל התוכניות שלו, אבל מקריאה קלה בתנ"ך די ברור שקיום טהור ללא רבב הוא לא חלק מהתוכנית וד"ל.


1 - אתה באמת חושב שאני חושב שכל הדתיים חושבים שאין טעם להתנהג בצורה מוסרית כאתאיסט? אתה באמת חושב שאני מאמין בזה? אין כמעט אנשים שחושבים שיש קבוצה שכולם בה עושים דבר מסוים. אפילו הגזענים הכי גדולים יגידו לך "אבל לא כל השחורים כאלה", "לא כל הלבנים כאלה" וכו'. בקיצור, תלמד להבדיל מתי אנשים פונים לקולקטיב ומתי הם פונים לאינדיבידואל.

2 - חוקים צריכים להיות ברורים. לפי הגישה שלך, אין צורך לקיים בערך 99% מהציוויים הדתיים כי הם נתונים לפרשנות. כך או כך, יש הלכה. ואם כל כך הרבה דברים נתונים לפרשנות זה אומר דבר אחד: האל היהודי הוא שופט ממש גרוע שידפוק ויתגמל אותנו על דברים שאין לי מושג האם הם נכונים או לא. אולי להדליק אור בשבת זאת מצווה ואלוהים יתגמל אותי על זה בעולם הבא, איך נדע? זה נתון לפרשנות! בקיצור, אם אתה בא בגישה כזאת אז כל העניין של שכר ועונש יוצא דפוק לחלוטין. וביהדות המושג של שכר ועונש זה חשוב ביותר, כי זה קובע איפה תהיה לאחר מותך. תדמיין לך שאתה מגיע לבית משפט כשכל מה שידוע לך על החוקים במדינה שלך הם מאוד כלליים ולא ברורים, איזו זכות יש לשופט לדפוק אותך? לצורך הדוגמה, אם הוא אמר לך לא להדליק אש בשבת, הדלקת אור בשבת ואז הוא גזר עליך שנתיים בכלא - למה בכלל שתסיק שאסור להדליק אור בשבת? זה גם נשמע לא הגיוני בכלל מבחינה מדעית בגלל שאש וחשמל אלה שתי אנרגיות שונות.
אתה מבין? יש לך בעיות מכל הכיוונים. מצד אחד, אם החוקים הם ברורים - נדפקת. אם החוקים הם לא ברורים - אתה תמיד תהיה באי ודאות, כלומר - נדפקת, כי אתה מתעסק בבדס"מ רחמנא ליצלן, כי בכללי אתה לא יודע בהרבה אספקטים בחיים שלך מתי אתה חוטא ומתי לא.

3 - אתה לא צריך סמכות הלכתית כדי להתעסק בנושא. לצורך העניין, אדם שלומד תורה לומד הלכות של אנשים עם סמכות הלכתית, והגיוני שהוא יאמץ את הדעות הללו (שוב, בהנחה שאלוהים קיים, ודתיים מניחים שהוא קיים). אני לדוגמה התחלתי לאחרונה להתעסק יותר במחטים בזמן שאני לא רופא / אח. מה עשיתי? למדתי ידע תאורטי, התנסיתי עם חבר שאני סומך עליו ויצאתי לדרך, אחלה בחלה.

4 - אני לא מכיר את הציטוט "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי". תסביר אותו.

5 - "להיכנע בלית בררה לצרכים חומריים זה לא "בעיטה בתורה' או משהו כזה" - בוא תגזים יותר. יש לך ברירה. היו עוד אנשים ויהיו עוד אנשים שהתנזרו ויתנזרו מבדס"מ, כאלה שחושקים בזה הרבה יותר ממך. בקיצור, יש לך ברירה, בדס"מ הוא לא מחלה סופנית. כמו שיש אנשים שלא מאוננים ולא הולכים עם בחורות שהם לא התחתנו איתן (למרות שאני מאמין שזה מיעוט בעולם הישיבות), ככה גם אתה מסוגל לכך, פשוט נוח לעשות אחרת ואני מבין את זה, אבל אל תשקר לעצמך. תעשה לי טובה, זה פשוט עניין של להתחמק מדופמין, זה לא כל כך שונה מלהתחמק מאוכל משמין או משחקי מחשב במינון לא בריא.

בוקר טוב.

1. על האמרה של מוסר ודתיים, כתבת "הרבה" ואני כתבתי בכללי "דתיים", ובגדול לא התייחסתי בעומק לאימרה הזו, האמת? אני מאמין שהאדם הסביר מכיר מספיק דתיים כדי להבין שהדיון הזה כללי מדי מכדי לעסוק בו ברצינות.

2. חוקי א נ ו ש צריכים להיות ברורים, מכל הקטע ניכר שאתה רואה את האלוקים ואת חוקיו כבן אנוש כמוך וכמוני, ואת חוקיו כחוקי מדינה אקראית. תהית פעם למה יש כמה וכמה שמות לאלוקים? או למה החיים שלאחר המוות לא מוזכרים בפירוש בתנ"ך? (למעשה, גן עדן מוזכר כמקום פיזי, ו"גיהנם" גיא בן הינום, הוא מקום סמוך להר הבית בו שרפו עבודה זרה) יש הרבה מאוד שאלות בדת, וספרים אינספור שממשיכים להיכתב ברגעים אלו, מדובר במערכת שונה מהותית ממה שאנחנו מכירים בעולם הזה.
"הגישה שלי"... ובכן, כאן זה על קצה המזלג, הגישה שלי לדת היא נושא לפרוייקט כתיבה שלא קשור לאתר ואלייך, אלא אם כן אתה דתי שלומד תורה כל יום.
האם יהודי דתי מאמין שחוקי האל ברורים? או שהוא חי באי-וודאות? שאלות מעניינות, אישית אני מאמין שהם עמומים בכוונה וע' מו"נ לרמב"ם (נו, גם הספר המודרני של מ"ג מכיל תשובות לזה), אבל מעניין לציין שרצו לגנוז את מגילת קהלת, וכאן אל תבקש ממני הסבר, קרא את המגילה בעצמך ותבין שהשאלות שלנו כאן באתר די עדינות.

3. סמכות הלכתית, ובכללי פסיקת הלכה, זו סוגיה שלמה וסבוכה, כאמור, אם ירצה ה' אזכה לברר את הדברים בצורה מניחה את הדעת, ויוולד סיפור.

4. כמו הדת והתנ"ך. הציטוט הוא אמצעי ספרותי לרמוז על דילמה פנימית נסתרת שמובעת בסיפור, להסביר למה הוא מתאים לסיפור ההוא, זה כמו להסביר בדיחה -ועוד פנימית!- אבל בגדול, אמרת הנביא היא שאדם שחטא והוסיף לטעון שהחטא אינו חטא, ייחשב לו הדבר כחטא נפרד בפני עצמו! ומכאן הקשר לעצם הבלוג, הבעה של הדלימה בעצם כתיבתו.

5. "להתנזר מבדס"מ"? אולי הפרופיל שלי לא ברור כמו שחשבתי, אני רווק דתי, מעולם לא קיימתי מגע מיני מלבד עם עצמי לבדי ובהיחבא, עכשיו בוא תסביר איך אפשר להתנזר מחלק ממני, משחקי מחשב אפשר למחוק, אוכל משמין אפשר לא לגעת, בוא תראה לי איך אפשר לקחת את הצורך הבוער של הגוף ולהניח בצד לתמיד, ניסיתי הרבה דברים, בשלב מסויים, זה עלה לי בנדודי שינה, וכמעט בשפיות.
אגב, מקווה שהתכוונת שיש מיעוט בעולם הישיבות שמקיים יחסים עם נשים נגד ההלכה, נו, אני מניח שזה קיים במיעוט,הייתי ביותר בישיבה אחת.
לגבי הוצאת זרע לבטלה... נו, חרשו על זה לא מעט, בכללי, הרבה נופלים בזה, וזה כבר סוגיה שלמה, בעזרת ה', סיפור בהמשך.
אמת מפני שהוא אמת.


אז כמו שאמרתי, אתה נמצא בבעיה. אם חוקי האל עמומים אינם ברורים אין לך סיבה להיות דתי מהסיבה הפשוטה שאתה אפילו לא יכול לדעת מהו דתי ומהו חילוני, אתה לא יודע מה טוב ומה רע, על מה תקבל שכר ועל מה תקבל עונש, החטאים והמעשים הטובים שלך רנדומליים ומשתנים לפי גורמים שלא ידועים לך. אם החוקים אינם ברורים אין לך סיבה לעשות כלום. למה שתשים כיפה? אולי אלוהים לא רוצה את זה. למה שתתפלל? אולי אלוהים לא רוצה את זה. למה שלא תשכב כל יום עם נשים? אולי אלוהים רוצה את זה. אתה מבין? אם החוקים לא ברורים זה אומר דבר אחד - אין לך סיבה לרדוף אחרי המידות הטובות של התורה, כי אלה דברים שאתה לא מסוגל לאמוד. ובסופו של יום החוקים הידועים והברורים של אלוהים (כמו "אל תבערו אש בכל מושבותיכם) הם מאוד טכניים וקלים להבנה, ככה שאני לא מבין למה הלכת כל כך רחוק וחשבת שחוקי האל הם מעבר להבנה שלנו. ובכללי, האם יש הצדקה לשפוט מישהו על משהו שהוא לא מבין? זה מטומטם. זה כמו לשפוט חיידק שתוקף בני אדם, הוא בכלל לא מצליח לתפוס מה זה בן אדם או לתפוס משהו בכללי חחח.

ובדס"מ הוא לא חלק ממך כמו ששניצל הוא לא חלק ממך. ושוב, נתת דוגמות מאוד דומות כמו משחקי מחשב, שניצל... שניהם עובדים על דופמין שמופרש במוח שלך, בדיוק כמו מיניות. תבין, בדס"מ לא כ"כ שונה ממין ונילי מהבחינה של הקושי להימנע ממנו, פשוט כשאתה חרמן אתה אומר "יואו תדרכו עליי" וכשאדם ונילי חרמן הוא אומר "יואו אני מת לכוס" או משהו כזה, אבל החוזקות של הרצון והמכאניזם של הליבידו הם די דומים. חוץ מזה, גם זיכרון חסר חשיבות שלך אוכל מרק צח קר עם עדשים זה חלק ממך, מהמוח שלך (והמוח שלך זה אתה), אז מה אתה רוצה להגיד פה? אני לא מאמין שבדס"מ זה משהו שאי אפשר להימנע ממנו ושהוא ראשון בחשיבותו או משהו כזה, יש דברים פי אלף יותר חשובים בחיים. בכללי, כשיש לך בת זוג או חבר, מה גורם לך להתחבר אליהם? הזמן שהעברתם ביחד, הדברים שעברו על שניכם, התקשורת שלכם לטווח ארוך, כימיה, אולי יש לכם קטע של לעשות ספורט ביחד, הרגשות שהחלפתם ביניכם וכו' וכו'. בקיצור, בדס"מ מתחיל ומסתיים במיניות, זה יחסית כלום ושום דבר כשמסתכלים על התמונה הגדולה, חדל עם הרומנטיזציה המיותרת הזאת. אני יודע שקשה להימנע מזה כשכל האתר מעודד אותך לנהוג כך, אבל החוכמה היא לא לנהוג בצורה קונפורמיסטית. אם יש לך בעיה שמונעת ממך לא לעסוק בבדס"מ אז יש לך בעיה וזה לא מצב נורמאלי. לצורך העניין, כשלא הייתי בזוגיות לא הייתי מאונן בכלל, גם אם הגיעו לי מחשבות על בדס"מ או מין זה היה עובר מהר מאוד... אולי אתה צריך אישה, אולי אתה צריך להתרגל ולהפסיק להתרגש מזה. לברוח זה לא הפיתרון, זאת הסיבה שבחורי ישיבות הם מאוננים כפייתיים לעיתים קרובות. הפיתרון הוא לא לברוח, הפיתרון הוא להתנסות, לצבור ניסיון ולדעת לשים דברים בפרופורציות ושמיניות היא לא הכול בעולם.


ערב טוב.
התגובות שלך מעולות, אני אוהב את זה, לא כי אני מזוכיסט, אלא כי אני מעדיף אמת, יעזור לי מאוד אם להבא ההארות שלך ייכתבו בצורת שאלות ממוקדות.
1.
הפסקה הראשונה מדברייך ממוקדת בדת ובתסבוכות שלנו כדתיים, מקווה שאצליח למקד את דעותייך: א) חוסר הידיעה בדת ובדרכי האל גורמת לדת להיות חסרת טעם, כי הרי תמיד ייתכן שטעינו בדרך. ב) חוקי האל הם טכניים ופשוטים ולכן קלים להבנה. על מה יש להסתבך? ג) עיקר המטרה בעבודת ה' היא להשיג שכר ולהימלט מעונש במשפט.

א) אכן, יש הרבה בעיות בדת, הרבה זיופים, הרבה שקרים, אחד הספרים המשמעותיים ביותר ביהדות הוא מורה הנבוכים לרמב"ם, בהקדמת הספר הרמב"ם (נפטר בתחילת המאה השלוש עשרה) אומר משהו מדהים, אצטט בחוסר דיוק: "הההבנות בספר הזה עלולות לגרום נזק לאלף טיפשים שיקראו ולא יבינו, וזה כדאי רק בשביל החכם האחד שימצא כאן תועלת."
מה המשמעות? לדת יש מה להסתיר, זו האמת, (אם כי בדורנו היא פחות דרמטית לדעתי, יחסית ללפני 900 שנה בערך, מתי שנכתב הספר.)
יש לי חבר כופר, מאמין לשעבר, הוא נהג לומר לי רבות שיהדות זו ביצה של שקרים וזיופים, ובכן... הסכמתי איתו, אכן, שקרים וזיופים רבים, גם אני נתקלתי בזה, והחלטתי לצלול לעומק הביצה.
ובכן, בגרעין יש אמת, יש אמת בביצה הזו.
עד היום אני מאמין שאילו רק החבר הכופר (שזכיתי להכיר רק אחרי שעזב את הדת) היה לומד את מורה הנבוכים, הוא לא היה מאבד אמונה בבורא העולם.

לגבי חוקי הדת: יש מהם קלים, הבאת אחד מהם, אש בשבת, יופי! מה עם "קדושים תהיו"? ו"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך"? זה הרבה יותר מסובך, וזו הסיבה שיש מספר לא קטן של מגזרים דתיים/חרדים. (אה, ודתות, גם.)
לסיכום העניין עם הדת: אכן, בעיה קשה, דת, אלוקים, עולם, ובכללי הקיום. אני יודע שזה לא ייצוגי אבל היי, אולי אם לא היינו נבראים זה היה עדיף. (וצנזרתי את עצמי קשה כאן.)
אה, לפרוטוקול, ישבתי כמה שנים ללמוד את התורה לעומק. כך שאין צורך להסביר לי את הבעייתיות, ואגב, אם אתה מאמין שאני קצת יודע משהו על התורה, משמע שלמרות כל הבעיות הגעתי למסקנה שדרכי אמת, יותר מדוייק: הדבר הכי קרוב לאמת שהצלחתי להגיע אליו.

לגבי ג). שים לב שהרבה מדברייך מתרכזים בשכר ועונש, עולם הבא ומשפט, לזה התכוונתי, בגדול, כשכתבתי שהדת זו מערכת יחסים שונה ממה שאנחנו מכירים כבני אנוש בחיי היום יום, שים לב שבתנ"ך אין עיסוק רב בשכר ועונש, וכשכן, זה בדרך כלל (אולי תמיד? לא בדקתי) לכל העם או כמות אנשים גדולה במיוחד, ספויילר קטן למו"נ: המון אנשים זה משהו שיש להתייחס אליו בדרכים שונות מלאדם יחיד.
אם יש לך רקע בחסידות, התואר, כן? לא המגזרים, אז אתה מכיר את העולם הרעיוני של עבודת ה' הרבה מעבר לשיקולי עונשים, שכר וכל השאר.

בחלק השני מדברייך, ואני מתאמץ להבין בדיוק את כוונתך, כתבת שהבדס"מ אינו חלק ממני, שהוא לא שונה ממין ונילי,
ביקשת שאפסיק עם "הרומנטיזציה המיותרת הזאת", ושקשה להימנע מזה כשכל האתר מעודד אותי להתנהגות כזו, וייתכן שיש לי בעיה שגורמת להכרח לעסוק בבדס"מ.

הבדסמ הוא חלק ממני במובן הנפשי, לדוגמא, לפני כמה שנים הייתי די מכור למשחקי מחשב, והחלטתי להפסיק, מה קרה? בארבעה שנים האחרונות שיחקתי פעם אחת בלבד, וזה לא העסיק אותי יותר מדי, לא לפני ולא אחרי.
למה לא הצלחתי להיגמל ממין באופן כזה?
כי הצורך המיני נמצא בנפש, ובשונה מהמחשב והמשחקים, הוא תמיד נמצא שם, אין לי מחשב? אין לי סמרטפון? יש עיתונים, אפילו לא מיניים, אשכרה עלוני שבת לרוב, אה, זרקתי אותם לעזאזל? יש מחשבות, אה, התגברתי עליהם? יש מחשבות עמומות יותר, בתפר שבין שינה לערות, גם עליהם התגברתי? יופי!
יש נידודי שינה, ובמקרים גרועים יותר, יש את החלומות.
ואני אחטא, חצי ישן, חצי ער, אקווה שזה היה חלום, לפעמים זה רק חלום, לפעמים לא.
כך נראתה, בערך, התקופה שבה ניסיתי להאבק ביצר.
שום דבר לא עבד, והיה משהו מפתיע מאוד: לפני שנים, בהיותי בשיעור א' בישיבה, ביקשתי עצה מהר"מ, העצה שלו הדהימה אותי, הוא אמר לי שיש לי אופי לוחמני מדי, שאין לי צורך בספרי מוסר, ושתפיסת עולמי מורכבת על בסיס מלחמה ורק מלחמה.
בחרת להלחם בדברים שאכן יש להלחם בהם, הוא אמר, אבל זה עדיין לא מצב נפשי תקין, עלייך להרפות ולהבין שלא כל החיים זה מלחמה.
העצה המדהימה שלו הייתה לוותר.
להפסיק להתאמץ לא לחטוא, למשך שבוע.
לא לרוץ לעשות עברה, אלא רק לא להתאמץ להימנע.
זה היה שבוע קשה נפשית, מבלבל מאוד, משהו בי השתולל מול הדרישה לא להיאבק ביצר הטמא, אבל עשיתי את זה.
ואחרי שבוע, הר"מ שאל אותי בפשטות, האם בשבוע הזה חטאתי יותר או פחות משבוע רגיל?
לא היה שינוי משמעותי.
זה מדהים, הצורך המיני יקבל מה שהוא רוצה, אפשר להאבק בו פיזית, צומות וכדומה, נפשית, מדיטציה ודימיון מודרך, אפילו רוחנית, בלימוד ותפילות מיוחדות (וזה ראשי פרקים.).
ואפשר לשחרר.
להבין שיש כאן משהו אחר, שהחטא הוא חטא, אבל... שונה, משהו כאן לא באמת איך שהוא נראה.
אבל מה? ולמה?

אני לא בורח, אני מנסה להבין, כתיבה היא הדרך שלי לגלם הבנה, הבנת משמעות, חיים, אלוקים, אמת, דת, וגם... מין, ובדסמ.
בבלוג, מין הסתם, אני מפרסם את הבנותיי ומחשבותיי, כסיפורים, בנושא היהדות/בסד"מ בלבד.
אני לא מתעסק במין כל היום או משהו כזה, היחס שלי הוא כמו לאוכל: ההכרח לא יגונה, ספק את הגוף, כדי תוכל לחיות.
אני כותב בנושאים אחרים, למעשה, אני כותב כבר שנים, כשרק סמוך להרשמתי באתר התחלתי לכתוב על מין, בדסמ ויהדות.
את שאר כתביי, בעזרת ה', אפרסם במקומות וזמנים אחרים.
(ויש דברים שאפילו אני לא אעז לפרסם.)

ושוב תודה לך על התגובות הכנות, רק יעזור אם פעם הבאה תכתוב בצורה ממוקדת יותר.
אוף.
(כמעט רשמתי את השם הפרטי שלי הרגע.
מזכיר לעצמי שאנחנו לא באמת מכירים.)
דתי אמיץ.

תראה, אני לא ממש קראתי את מורה נבוכים ואני גם לא צריך. למה? כי הרמב"ם מציג תפיסות אריסטוטליות, וקראתי כבר את האתיקה של אריסטו ואני יודע שזאת לא האמת. בכללי, מאז האקזיסנציאליזם כבר נהיה חסר טעם ללמוד מורה נבוכים. תכל'ס גם האתיקה של אריסטו, אבל זה נחשב ידע בסיסי. בכללי, הטוב העליון של האדם הוא לא הידע והרע העליון של האדם הוא לא בורות מהסיבה הפשוטה שהאדם לא נבדל מן הבהמה... זה ככה בהקשר של אריסטו והרמב"ם. אולי אלמד מורה נבוכים מתישהו, זה היה לי בתכנון פעם - אבל שוב, אני לא ממש חושב שאתרשם מבניין שאריסטו הניח את עמודי היסוד שלו...
מה גם שאריסטו ליד הרמב"ם הוא הרבה יותר הגיוני... הלוגיקה של אריסטו הרבה יותר תאמה למציאות, הרמב"ם בטח שהאמונה באל היא רציונלית.

אענה לשאר בעוד כמה שעות, נהייתי שוב עייף.
שלגי
לפני שנה • 5 בינו׳ 2023

Re: מחקרים?

שלגי • 5 בינו׳ 2023
דתי אמיץ כתב/ה:
שלגי כתב/ה:
מעבר לדברים החכמים שנכתבו על ידי מטאפורה, אם נסתכל בהיבט הסטטיסטי, יש הרבה יותר נשלטים,

כך שככל הנראה על פי כל פילוח שנעשה - יהיו הרבה יותר נשלטים.
פעם אהבו לומר את זה בהיבט של עורכי דין למשל ולמיטב זכרוני (הדל) הועלו כל מיני תיאוריות בנושא…

אז מעבר להיותו של קב״ה הדום האולטימטיבי וזה… כנראה שנשלטים הם פשוט הרוב.


האם יש מחקרים מסודרים ורציניים בנושא הזה?
נ.ב. כן, מטאפורה כתבה תגובה מעולה.


לא ידוע לי על מחקרים מסודרים, לא התעמקתי בזה עד כדי כך, אולי מישהו אחר מכיר.
אבל בזמנו (שוב, למיטב זכרוניicon_smile.gif) נעשתה בדיקה של כמות הנשלטים בכלוב והיא היתה ברורה מאוד, נדמה לי שהיו גם פוסטים בנושא (אפשר לבצע חיפוש על פי חיתוכים)
מניחה שספירה היום תראה מצב דומה, או שאולי לא? מוזמנים לבדוק