RIS |
לפני 20 שנים •
15 באוק׳ 2004
שירת השוט - פרק אחרון: הנגיעה הראשונה
לפני 20 שנים •
15 באוק׳ 2004
RIS • 15 באוק׳ 2004
שירת השוט
הַנְּגִיעָה הָרִאשׂוֹנָה הִיא עוֹמֶדֶת. עֵרוּמָהּ מוּחְלָט. הִיא רוֹעֶדֶת וְהָרִיגּוּש פּוֹרֵץ בָּהּ מַעְיָן מַיִם חַמִּים הַמַּפְרִים אֶת חֲלָלֶיהָ. פָּנֶיהָ חִיוְרִים. עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת. נְחִירֶיהָ נֶאֱבָקִים עַל אֲוִיר שֶיָזִין אֶת הַלְמוּת לִיבָּהּ הַמְּסַמֶנֶת אֶת הַבָּאוֹת. נְגִיעַת הַשּוֹט הָרִאשׁוֹנָה בְּעוֹרָה תִּכְאַב. הִיא יוֹדַעַת: בְּכָל עוֹצְמָתָהּ תַחֲתוֹךְ בָּבָשׂר כְּמוֹ מַאֲכֶלֶת. הַנְּגִיעָה הָרִאשׂוֹנָה תִּפְלַח אֶת הָאָוִיר הַמַּתוּחַ כְּמו בָּרָק טָעוּן. הַזֵּיעָה תִּפְרוֹץ בָּהּ, הִיא תְּכוּסֶּה אֲגָלִים זְעִירִים וְיוֹפְיָהּ יִזְרַח בִּקְרִינָתוֹ. הַכְּאֵב יַעֲבוֹר בְּכָל הַגּוּף כְּמוֹ פְּקַעַת זִיקּוּקִים כְּמו רַעַש אֲדָמָה כְּמוֹ רֶשֶת מְנִיפָה הַמוּשְלֶכֶת בִּדְמָמָה אֶל תּוֹך הַמַּיִם הַכָּל יִרְעַד סְחַרְחַר יִטֶּה הָראשׁ וְגֵו יָשָר בְּיֶתֶר שְׂאֵת יִרוֹם בְּחֵשֶק שְׂפָתַיִם נְשוּכוֹת וְנְשִימָה נֶחֱטֶפֶת נְגִיעַת הַשּוֹט הָרִאשׁוֹנָה תַּחֲתוֹך בָּהּ פֶּתַח בְּשִרְיוֹן הַקֶּרַח, תָּמִיס בָּה עוֹר שִלְיָה שֶעוֹטֶפֶת וְעוֹמֶדֶת נִכְחָה וְשוֹתֶקֶת. וּפַּחַד אֵין בָּהּ וְרַק הַצִּיפִּיה שֶנִמְתַחַת וְהוֹלֶכֶת אֶל הַנְּגִיעָה הָרִאשׁוֹנָה מְשִּׂיאָה בְּלִיבָּהּ תְּפִילָה: אָנָא, עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ. |
|
@buba@(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
16 באוק׳ 2004
לפני 20 שנים •
16 באוק׳ 2004
@buba@(נשלטת) • 16 באוק׳ 2004
קצת עצוב שזה פרק אחרון
למרות שהניקוד קצת הקשה עליי , נהנתי לקרוא כל פרק ופרק . יש בשיר כל כך הרבה עומק ובו זמנית הוא כל כך פשוט . מקסים !! |
|
בהט(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
16 באוק׳ 2004
נהדר.
לפני 20 שנים •
16 באוק׳ 2004
בהט(נשלטת) • 16 באוק׳ 2004
מצליח להעביר את תחושת הבתוליות הזו של השניות של לפני ההצלפה הראשונה.
אהבתי את דימויי הקרח והשיליה. גם תהליך ההמרה להתמסרות הזו של "עשה בי כרצונך" מתואר להפליא ומדוייק עד מאוד. שאפו. |
|